
מאת אפרת רוזן
המהות האמיתית שמשותפת לכל המאבקים וההשבתות היא מלחמה של ממש על אופיו של שוק העבודה הישראלי הציבורי והניסיון הברור לפרק את ועדי העובדים מכוחם באמצעות הפרטה.
מאת אפרת רוזן
המהות האמיתית שמשותפת לכל המאבקים וההשבתות היא מלחמה של ממש על אופיו של שוק העבודה הישראלי הציבורי והניסיון הברור לפרק את ועדי העובדים מכוחם באמצעות הפרטה.
מאת אפרים דוידי
הדאגה של אנשי האוצר, הוגי רפורמת הפנסיה נוסח צ'ילה, נתונה קודם כל לכמות ההון שתעמוד לרשותם של בעלי ההון. המסקנה ברורה: "הדגם הצ'יליאני" טוב לטייקונים, לחברות הנסחרות בבורסה, אך מזיק לחיסכון לפנסיה של העובדים ולפנסיה של הגמלאים.
מאת אפרים דוידי
משבר היורו, משבר החוב, משבר פיננסי, אלה הגדרות מנסות לכסות על אמת קשה הרבה יותר: מדובר על משבר קפיטליסטי עולמי שהחל בליבה של הגלובליזציה ומעמיק בה. ניתן כבר לערוך את סיכום השנה של המשבר, הנכנס לשנתו החמישית (!) מבלי שאף אחת המדינות שנקלעה אליו – יצאה ממנו.
ריאיון עם דניאל ג'נסט, מרכז הקולקטיב "סביבה ופיתוח בר-קיימא" של ה-CGT
לא ייתכן שהעובדות והעובדים לא יילקחו בחשבון בעת דיונים על הסביבה. המטרה עיקרית של השתתפותנו הייתה לשים את שאלות החברתיות במוקד הדיונים. אנו רוצים להציג אלטרנטיבה ל"קפיטליזם הירוק", לאלה הטוענים לקידום רעיון הפיתוח הבר-קיימא כדי להמשיך ולנצל עובדים, לחברות הרב-לאומיות המאמצות "שפה ירוקה" אך מוסיפות לפגוע בסביבה, בעמים ובעובדים.
מאת אפרים דוידי
על פי האיגודים המקצועיים, מספרם האמיתי של המובטלים (ולא רק של אלה הזכאים לדמי אבטלה הכלולים בנתונים הרשמיים) הוא כ-15.6% מכוח העבודה. מדובר על כ-24 מילין עובדים שאין להם עבודה. לדבריהם: "אנו זקוקים כעת לכ-11 מיליון מקומות עבודה חדשים, כדי שהכלכלה תשוב ותצמח".
מאת אפרים דוידי
"הרחוב הפך לזירה המרכזית של המאבק. זהו המרחב האחרון בו אין להון הפיננסי שליטה מוחלטת. כעת, ברחוב נפגשים ומפגינים אזרחים רבים שלא מחו מעולם. לפתע אותם אזרחים מוציאים את עצמם נאבקים למען זכויותיהם וגם למען הזכויות של האחרים. לפתע הזכויות של האחרים היו לזכויות של כולנו".
מאת הרב עדית לב
ההפתעה הגדולה, עבורי, הייתה ההצטרפות של בית הדין הארצי לעבודה לדה-לגיטימציה של השביתות. בתחילה בית הדין לא אפשר לרופאים להתפטר פעמיים, ועכשיו לא אפשר להסתדרות לשבות, ואת שני מובילי המאבקים הללו שלח להדברות, שמניסיון העבר אפשר לנחש שלא תסתיים לטובת העובדים אלא אם תהיה שביתה כואבת.
מאת אפרים דוידי
בישראל יש כ-400 אלף עובדי קבלן, רובם במגזר הציבורי. הם מועסקים בתנאים גרועים בהרבה מהעובדים הקבועים באותם תפקידים, וסובלים מהלנות שכר ומפגיעות תכופות בזכויותיהם הסוציאליות. השביתה שנערכה באוניברסיטאות בהשתתפות ארגוני הסגל הזוטר והבכיר, הסטודנטים והעובדים מוכיחה שרק על ידי איחוד כוחות בשטח ניתן למגר את חרפת העבודה הקבלנית עד לחיסולה המוחלט.
מאת דב קולר
על הקו: עוזריה, מזכירת סניף חברת סחר העבדים "עזרה אנושית" בעיר. "שנה טובה, אתה מוזמן לטקס הרמת כוסית לשנה החדשה לכל העובדים." "אהה… אבל אני עובד עד אחת, אז אצטרך לבוא במיוחד" . "תשמע, זו הרמת כוסית לשנה החדשה וזו חובה להשתתף. אין היעדרויות. בטקס גם נחלק מתנה", צרחה עוזריה לשפופרת וסיימה את התלבטותיי.
מאת אפרים דוידי
יש לנו חדשות עבור המיניסטר: המוחים בשדרות רוטשילד כבר נמצאים בפרפריה החברתית. חרף העובדה שרובם ככולם עובדים, ידם אינה משגת כדי לפתור את בעיית הדיור. זה מאוד מרשים ואף מרגש. אלה הילדים שלנו, של כולנו. ולכן, מקוממת תגובות הממסד, שלא הפסיק להעשיר את הקבלנים ואת קופת האוצר במשך עשרות שנים.
מאת אפרים דוידי
ראש הממשלה בנימין נתניהו הטיל אתמול (יום ב') על הפרופסור יוג'ין קנדל לבחון את האפשרות לביטול יום ראשון כיום עבודה והפיכתו ליום חופש נוסף. מעבר לדמגוגיה הממשלתית, הרעיון לקיצור שבוע העבודה הוא מבורך. אבל הוא איננו שלם ללא קיצוץ בשעות העבודה. וכאן קבור הכלב. ליתר דיוק כאן קבורה היומרה הממשלתית לשינוי. ללא הורדת שעות העבודה, שבישראל הן בין הגבוהות שבמדינות הקפיטליסטיות הגדולות, לא יהיה שינוי של ממש.