מאת גדעון ספירו
אני מנחש שמחויבותו של ח"כ גטאס לעמו עומדת לא אחת בסתירה לשבועת האמונים לשמור על חוקי מדינת האפרטהייד. מהו גבול התמיכה במאבק הפלסטיני, הוא נושא להתלבטות של כל חבר כנסת פלסטיני בעל אזרחות ישראלית. לעתים זה דורש יכולת תמרון של לוליין המהלך על חבל דק.
אילנה הירסטון-לוטן
לא נותר אלא לאחל לנו ש-2017 תהיה יציבה ועד כמה שפחות דכאנית. אולי אפילו כאן – בישראל-פלסטין, נעדיף שלום על פני מלחמת גוג ומגוג אותה מחרחר השגריר החדש שמינה טראמפ. ובעיקר שלא ישתלט הייאוש. כמו בשיר של ג׳ורג׳ מייקל ז״ל you gotta have faith!
מאת חיים ברעם
האקט של אובמה בעד הישרדות ישראל ונגד ההתנחלויות היה אולי אמיץ, אבל הגיע מאוחר. ההימנעות במועצת הביטחון הייתה מאוחרת מדי, והזכירה לי שער "כבוד" בדקה ה-90 של קבוצת כדורגל שתבוסתה כבר מובטחת.
מאת גדעון עשת
ההיסטריה שפרצה כאן בעקבות החלטת מועצת הביטחון חשפה פנים מעניינות של החברה הישראלית היהודית. כך, למשל, היו מי שהצביעו על הצביעות של האו"ם ועל האנטישמיות הרווחת בין חברי הארגון. מעניין, כאשר האו"ם מקבל החלטות שמתאימות לממשלת ישראל הביקורת כלפיו נמוגה.
מאת חיים ברעם
בתקופות השיא שלו נחשב "כל העיר" לעיתון הטוב ביותר בארץ, או לפחות אחד הטובים. חשפו בעיתון מחדלים עירוניים אבל גם ממשלתיים, טיפחו ערכי תרבות חלופיים והוקיעו את הגזענות כלפי התושבים הערבים ואת הכפייה הדתית (אבל לא את האמונה עצמה).
מאת חיים ברעם
כמעט כל ערבי שאני מכיר, וזה כולל גם חברי כנסת ערבים שבתקופת לימודיהם בעיר נהגו לבלות עם חברים יהודים בבית האמנים ברחוב שמואל הנגיד או בקפה טעמון ברחוב המלך ג'ורג', ממעטים להסתובב במרכז העיר. בשנים האחרונות בילויים כאלה נחשבים לקשים ולמסוכנים.
יונתן פלד
ב- 24 באוקטובר 1929 התמוטטה הבורסה בניו יורק, בגלל עודף הנפקות של מניות ללא כיסוי. בעקבות זאת פרץ משבר כלכלי קשה בארה"ב שהתרחב במהירות לכל העולם וגרם לעוני המוני. שלוש דרכים אלטרנטיביות מצא העולם המפותח להתמודד עם תוצאות המשבר: הנאציזם, הקומוניזם והסוציאל-דמוקרטיה.
מאת אנדרה דרזנין
במצב כזה, אדם במדינת ישראל מביט סביב ושואל מאין יבוא עזרו. היה נדמה שהוא עשוי לבוא מחברי הכנסת של הרשימה המשותפת הערבית-יהודית. והנה – כלום או כמעט כלום. אף גינוי לא נשמע אצלם כלפי שלושת תלייניה של חאלב. זהו חסר מטריד מאוד ולמרבה הצער הוא לא עניין חדש במק"י ובבל"ד.
מאת חיים ברעם
בעבר חשבתי שיש לחיים רמון יכולת וכישרון להנהיג את מפלגת העבודה לעתיד טוב יותר, ולאפשר לשמאל העקבי להתפתח ולצייד את המחנה המתון כולו בתחמושת רעיונית. במקרה הזה לפחות טעיתי טעות מרה.
מאת פואד סלימאן
חופש דת זה ערך חשוב בכל מדינה דמוקרטית, כחלק בלתי נפרד מזכויות האדם, האדם רשאי לבחור לעצמו אמונה. בואו נקווה שהמדינה היהודית תפגין יותר רגישות לנושא זה. ושכולנו כמו דודה אולגה נאריך ימים ונחיה שמחים.
מאת דב חנין
כרגיל, החברה בישראל, עסוקה בלראות רק את עצמה, אפילו בשמאל דיברו יותר על הפגיעה בבג"ץ מאשר על מה שנמצא בלב העניין. עצוב לי מאוד שבתוך כל הדברת הזאת נשכחו הנפגעים העיקריים בכל הסיפור: הפלסטינים בעלי הקרקעות, שכבר 20 שנה, מאז הוקם המאחז עמונה ב-1996, מחכים שיעשה הצדק.
