מאת אלי לינדר
יש רק גוף אחד במדינת ישראל המוסמך להכריע בשאלת התקיפה באיראן, וזהו המוסד. יש רק מקבל החלטה סופי אחד, ראש הממשלה. יש לקוות שהוא יודע להיות קשוב למוסד יותר משהוא קשוב לשריו. זהו עניין לאנשי מודיעין לענות בו. לא לאנשי סיירות.

Share on Facebook

מאת ראובן קמינר
יש חשיבות לערנות מול תוכניות ארה"ב ובעלי בריתה, המבקשים להצית מלחמה באזור. האימפריאליזם עדיין מאד איתנו. והוא האויב העיקרי של עמי האזור. האם יש להתנצל על כך שחוזרים על אמת זו?

Share on Facebook

מאת שחר בן חורין
נחוצות הפגנות משמעותיות של אנשים עובדים וצעירים, ישראלים ופלסטינים כאחד, שיידרשו צדק חברתי ושלום, שייקראו להפסקת המצור וההתקפות על עזה וגם להפסקת ירי הרקטות ממנה, שייקראו להיאבק בהתקפות ממשלת נתניהו על העובדים והעניים ושייצאו נגד חרחורי-המלחמה של ממשלת ההון, שפניה כעת למלחמה עם איראן.

Share on Facebook

מאת חיים ברעם
סקרי דעת הקהל אינם משקפים התלהבות עממית מיוחדת מהמלחמה שבנימין נתניהו ואהוד ברק מתכננים נגד איראן. בינתיים האזרחים הם די פאסיביים, אולי מצפים לעלייה של רבע אחוז במחיר הגבינה כדי באמת להתקומם.

Share on Facebook

מאת שמואל אמיר
"ביטחון ישראל" הוא ביטוי שאינו מש מפיהם של קברניטי ישראל, אלא שכרגיל ביטחון ישראל מפורש על ידיהם כסיבה למלחמה, או לפחות לפעולה מלחמתית כמו הכוננות הנוכחית לקראת התקפה על איראן.

Share on Facebook

מאת חיים ברעם
גם מבלי לדעת שביבי פוחד מרעייתו שרה ניתן להבין שבאיראן חיים כמעט 79 מיליון בני אדם, שקיימת שם אליטה משכילה ועתירת הישגים מדעיים ואמנותיים, ושלא ניתן לסכל את התקדמותה הטכנולוגית באמצעים צבאיים.

Share on Facebook