מאת הרב אליהו קאופמן
ה"גיור האורתודוכסי" גויס למען הדומיננטיות הציונית וכדי שהציונות המערבית והקולוניאליסטית תמשיך לשלוט במדינת ישראל. הקרב על ציויונה של מדינת ישראל כאי מערבי וקולוניאליסטי במזרח התיכון מביא לאיחוד מעשי בין הימין הציוני והכיפות הסרוגות למרכז ולשמאל הציוני בנושא ה"גרות".
מאת עודד גולדרייך
הוויכוח איננו על עובדות שונות או על תיאוריות של משפט, צדק, פוליטיקה וכדומה; אשר מפרשות את העובדות ומציעות דרכי התייחסות אליהן. הוויכוח האמיתי (והסמוי) הוא בין מי שמבקש לחשוף את האופי האמיתי של מדיניות הפיתוח של הארץ לבין מי שמבקש להמשיך להסתיר או לא לראות את האופי הזה.
מאת גדעון ספירו
עדנאן העלה שוב על סדר היום הציבורי את סוגיית המעצרים המנהליים, שיטה נפסדת המקובלת במשטרי עריצות, לפיה עוצרים בני אדם ללא משפט. בפרשת עדנאן התגלה הממסד הצבאי כמו גם הרפואי במלוא ניוולם וניוונם המוסרי.
מאת הרב אליהו קאופמן
בשבוע האחרון חזר ה"ניגון הסטטיסטי" שוב לכותרות. הפעם הסיבה הלא רשמית הם אירועי "הדרת נשים" ו"מאורעות בית שמש". זהו "ניגון" המזומזם פעם עם מנגינה אנטי חרדית ופעם עם מנגינה אנטי ערבית. תלוי מה הולך יותר טוב ב"שוק הציוני" הלבן והחילוני.
מאת דב חנין
חוק גרוניס הינו חוק פרסונאלי אשר בא לתקן חוק פרסונאלי קודם של פרופ' דניאל פרידמן. התנגדתי לחוק של פרידמן אז, ואני מתנגד גם לחוק הנוכחי. חוקים פרסונאליים הם תמיד רעים. שוב ושוב תופרים את מערכת החוקים לפי צרכים פוליטיים.
מאת אנואר בן בדיס
תהליך הדה-לגיטימציה של השפה הערבית גואה בזמן הצעות חוק גזעניות המאפיינות את הכנסת הנוכחית. על החברה הערבית להרחיב את השימוש בשפה הערבית בתוך החברה הערבית בכדי לחסן אותה ולהגן על תרבותה ומורשתה בהקשר המקומי ובהקשר ההומני.
מאת חיים ברעם
פקעה תקופת הקלון, ואין מניעה חוקית למעורבותו של דרעי בחיים הפוליטיים. אז על מה נזעקתן, חזן וגלאון? מדוע בעיצומה של המחאה החברתית (בה משתתפים תומכים פוטנציאליים של דרעי יחד עם פליטי תנועת העבודה) חשוב כל כך לעסקניות המוצלחות של השמאל הציוני לעשות את מלאכתו של שונא הזרים ותומך המתנחלים ישי ולפגוע באתגר שדרעי מציב בפני הממסד הנוכחי, הימני קיצוני, של ש"ס?
מאת שלמה ויינברג
בשבועות האחרונים מתקיים ויכוח בין מורי האזרחות, המתמקד בעיקר בשאלה עד כמה יש לתת דגש על היסוד הדמוקרטי ועד כמה מותר לבקר תכנים שונים בתכנית הלימודים. אולם בשיח הסמוי הויכוח הוא מהותי הרבה יותר. תכנית הלימודים אינה שואלת האם מדינה כיצירה חברתית היא כלי ולא מטרה בפני עצמה. זאת משום שהנושא הזה הוא רגיש, נפיץ ועלול לעורר את הסייג, אם כך לשם מה מדינה?
ראיון עם אחמד מדיאני
אזרחי מרוקו אישרו בשבוע שעבר וברוב סוחף, 98% על פי מקורות רשמיים, את הצעת המשטר המלוכני לשינויים בחוקת המדינה. מתנועת המחאה העממית "20 בפברואר", נמסר כי משאל העם נערך שלא בפיקוח, וכי ממשקיפים שהציבו בקלפיות, עולה כי מספר המצביעים האמיתי נמוך בהרבה מזה שעליו דווח. "עוד מלכתחילה, ידענו שתוצאות משאל העם יכריעו בעד הרפורמה – אך לא בהכרח מהסיבות הנכונות".
מאת אורי אבנרי
קנאים דתיים בישראל עומדים על כך שההלכה עומדת מעל לחוק החילוני (כמו בכמה מדינות ערביות), ושאין לבית-המשפט של המדינה סמכות לתת פקודות לרבנים בעניינים הנוגעים לדת (כמו באיראן). כאשר בית-המשפט העליון קבע אחרת, הרב אלישיב, ראש וראשון לרבנים החרדים, גייס בקלות מאה אלף מפגינים בירושלים. במשך שנים משתדלים שרי-ממשלה, פרופסורים ופוליטיקאים לחתור תחת בית-המשפט העליון, לפגוע בכבודו, לשלול את עצמאותו ולצמצם את סמכויותיו.
מאת הרב אליהו קאופמן
בשבועות האחרונים מלאה העיתונות החרדית בתחרות פנימית מוזרה: מי יהיה הלאומן והמסית הקיצוני יותר למיליטריזם הציוני, או להסתה אנטי-ערבית. הדברים אינם חדשים ולצערי הרב גם אינם מתמיהים. החרדים הציונים חושבים ורוצים שהפרוסה הפוליטית שלהם תהיה מרוחה בשלמונים רבים מימין למפה הציונית
המכללה החברתית-כלכלית תקיים יום עיון לכבוד ההוצאה המחודשת של הקיפטל ביום חמישי, 17 במאי בשעה ...
