קוראת בתמרים הוא קובץ של סיפורים השזורים כולם סביב סיפור חייה של המחברת: ילדותה בישראל ובקנזס שבארצות-הברית, נעוריה ובגרותה בארץ, והמשך חייה הישראליים-מאוד, במסלול של צבא-אוניברסיטה-עבודה-משפחה. אבל מה שקושר את הסיפורים יחד הוא בעיקר הקול האישי, הפרטי והבלתי-אמצעי של המחברת, חתירתה הנמשכת לבדוק דעות מוסכמות ואמיתוֹת מקובלות ולשאול את עצמה שאלות – על חייה בארץ הזאת ועל מקומה בתוכה כאישה, כבת-זוג, כאמא, כבת מעמד הביניים, כפעילה חברתית-פוליטית וכסופרת.
קוראת בתמרים הוא ספר הקורא בתוך המציאות של חיינו שכבות נעלמות, או כאלה שלפעמים נוח לנו להעלים אותן. הוא עושה זאת תוך דיאלוג נמשך עם ספרות עיונית על נושאים כגון גזענות, מצב האישה, ניצול עובדים זרים, או מה שמעולל הכיבוש. מבעד לאירועים המסופרים נפרסת בדרך חושפנית ואמיצה התפתחותה של מוּדעוּת אישית-אנושית מורכבת, על לבטיה, תהומותיה, כאבה ושמחותיה.
כתיבתה של רלה מזלי – עברית יומיומית ודיבורית קולחת, שבתוכה מפתיע אותנו מדי פעם ריצוד של פיוט מרגש – מעניקה לתכנים המסופרים עוצמה וישירוּת מיוחדות במינן. זוהי כתיבה מאוד מודעת לעצמה, הבוחנת ללא הרף את השפה ככלי לביטוי המציאות וליצירת קול ספרותי ייחודי.
ואני רק רציתי לשיר – רלה מזלי משוחחת עם כתבת "גלריה" על מחקרה
