מאת כתב "הגדה השמאלית"
"מאות אלפי אנשים תחת עוצר רצוף המוסר אחת לכמה ימים למשך מספר שעות – כוחות צבא גדולים פרושים בכל מקום – בכניסות ראשיות וצדדיות לכל מקום ישוב, במעברים ובדרכי העפר בין כפרים ועיירות, וכמובן בדרך הראשית – מונעים בכוח תנועה של פלסטינים בתוך האזור". כך נראה אזור בית-לחם הכבוש בדו"ח "מחסום-וואצ’" שנכתב על ידי מתנדבות הארגון בעקבות הכיבוש מחדש של ערי הגדה על ידי צה"ל.
עוד עולה מהדו"ח כי כפרים מכותרים וחסומים מכל כיוון אפשרי. צה"ל הקים עשרות חסימות, על פי רוב שילוב של סוללות עפר וסלעים גדולים – בכניסות ראשיות וצדדיות כולל כבישים, דרכי עפר, דרכים המובילים לאזורים חקלאיים המובילים לכפרים באזור בית לחם. דיווחים על המצב החמור במיוחד בכפרים אל-חדר, חוסאן ובית פג’אר, המוקפים (ליתר דיוק: אטומים) מכל הכיוונים. כמו כן, נרשמת תנועה "ליהודים בלבד" בכבישים. בדרך הראשית המתחילה מכביש המנהרות שליד ירושלים, ממשיכה דרך גוש עציון ומשם לאזור חברון נוסעים אך ורק כלי רכב ישראלים, כמעט כולם של מתנחלים. לכלי הרכב שבבעלות פלסטינית, לרבות מוניות ואוטובוסים אסור לנסוע על הכביש – למעט משאיות בעלות אישורי מעבר המובילות אספקה, המעוכבות למשך זמן ממושך בכל מחסום. "במילים אחרות, גם כשהעוצר מוסר לפלסטינים אסור לנוע בכבישים", נאמר בדו"ח.
המסמך שהוכן על ידי הארגון הינו אוסף דוחות יומיים שנכתבו ונשלחו בדואר אלקטרוני על ידי חברות צוותי "מחסום- WATCH" בין ה-7 ועד ל-24 ביולי 2002 . כל דוח מתאר ומסכם את שהתרחש במהלך משמרת הבוקר או הערב של צוות "מחסום-וואצ’" במחסומים שמצפון ומדרום לירושלים.
הקבוצה מגדירה את עצמה כ"נשים נגד הכיבוש ולמען זכויות אדם" הוקמה בירושלים בינואר 2001 בתגובה למדיניות הסגר והכיתור של ישראל בשטחים הפלסטינים הכבושים בכלל, ולפגיעה הגורפת במכלול זכויות האדם של אזרחים פלסטינים במחסומי צה"ל והמשטרה, בפרט. חברות הקבוצה – המונה כשמונים פעילות, רובן ירושלמיות – פועלות ללא הפסקה מזה יותר משמונה עשר חודשים במספר מחסומים מרכזיים באזור וסביב לירושלים. הפעילות, המאורגנות בצוותים בני שלוש עד חמש נשים כל אחד, מסיירות ושוהות במחסומי צה"ל, מג"ב ומשטרה במשמרות בוקר או ערב שאורכות בין שעתיים וארבע שעות בממוצע. במהלך המשמרות הפעילות מתמקדת בהפגנת נוכחות אזרחית-ביקורתית-מרתיעה במחסומים הצבאיים-משטרתיים ובתיעוד מקיף ושיטתי של ההתרחשויות. עוד הן מהתערבות בניסיון לסייע לפלסטינים ובעיקר להפחית את היפגעותם וסבלם במקרים של התנכלות והתעמרות מצד כוחות הביטחון הישראלים.
עד לסדרת הכיבושים מחדש של השטחים הפלסטינים (ובפרט שטחי איי) בידי צה"ל – שראשיתה בפעולה הנרחבת במחנות הפליטים (פברואר-מרץ 2002), המשכה בפעולה המכונה "חומת מגן" (סוף מרץ –סוף אפריל 2002, למעט אזור בית לחם שם נמשך המצור עד אמצע מאי 2002), והנמשכת כיום תחת הכותרת "דרך נחושה" – פעילות קבוצת "מחסום-וואצ’" מתרכזת בין מחסום בית לחם (מחסום 300 מצפון לקבר רחל) לבין מחסומי א-רם וקלנדיה מצפון לירושלים ומחסום אבו דיס ממזרח לעיר. הכיבוש מחדש, הכיתור-מצור, והעוצר הנכפה על הערים הפלסטיניות ( כעת ברציפות מאז 20 ביוני האחרון) יצרו מציאות חדשה וחסרת תקדים במחסומים, וכתוצאה מכך השתנה גם אופי הפעילות.
כך למשל, זה כחמישה שבועות שבית לחם, העיירות, מחנות הפליטים, והכפרים הסמוכים לה, נתונים בעוצר רוב שעות היממה, ומכותרים באופן הרמטי. המחסום הראשי מצפון לבית לחם (300) הוסב למחנה צבאי- על אם הדרך ובשטח הפתוח שממזרח חונים עשרות טנקים, נגמ"שים, ג’יפים וכד’ – ואינו משמש למעבר אזרחים פלסטינים, למעט בשעות ספורות ובמועדים לא סדירים בהם מוסר העוצר, אם כי גם אז תושבי השטחים אינם רשאים לצאת. במצב זה אין משמעות לנוכחות צוותי "מחסום-וואצ’" במתחם המחסום עצמו. אי לכך, חלק מהצוותים הוותיקים שפעלו במחסום זה שינו את אופי הפעילות ומתמקדים בעיקר ב "משמרות סיור" במחסומים הרבים -מחסומי קבע, מחסומי פתע, וסוללות עפר וסלעים – באזור בית לחם ובצפון אזור חברון. צוותים אחרים עברו זמנית מבית לחם לא-רם וקלנדיה או לאבו-דיס.
במחסומים הצפוניים (א-ראם וקלנדיה) התמונה שונה בשל מיקומם בלב ובין מרכזי אוכלוסייה שחלקים ניכרים ממנה הם תושבי ירושלים. במילים אחרות: פלסטינים מחזיקי תעודת זהות ‘כחולה’, תושבי ירושלים שאינם אזרחי ישראל ה"רשאים", לפחות בעיקרון, לנוע ולצאת לירושלים. לנושאי תעודות זהות פלסטיניות (בצבעים ירוק וכתום) הכניסה לירושלים אסורה לחלוטין. תנועתם ברגל וברכב של נושאי תעודת זהות כחולה (תושבי ירושלים) – ובהם תושבי כפר עקב, סמירמיס, וחלק מתושבי –ראם, דחיית אל בריד וקלנדיה – מנוהלת (מותרת, נשללת, או מעוכבת) על ידי אנשי צבא ומג"ב שבמחסומים א-ראם וקלנדיה; כחמישה קילומטר צפונית מא-ראם. בחודשים יוני-יולי רוב צוותי מחסום הארגון פועלים במחסומים אלה.
ברמאללה וסביבותיה שתחת עוצר מלא המוסר למספר שעות מדי מספר ימים – התנועה דרך מחסומי קלנדיה וא-ראם דרומה, כלומר ל ירושלים, מותרת לנושאי תעודות זהות ירושלמיות (כחולות) בלבד. תנועת מכוניות, לרבות מוניות ומיניבוסים, נושאות לוחיות זיהוי פלסטיניות בין מחסום א-ראם למחסום קלנדיה אסורה. יצויין ששרירות והתעמרות מצד חיילי צה"ל ושוטרי מג"ב במחסום ממשיכים להכתיב את חיי הפלסטינים. כמו כן, קיימת ענישה קולקטיבית של נהגי מוניות נושאות לוחיות זיהוי פלסטיניות – רשיונות ומפתחות הרכב של כמאה וחמישים מוניות נושאות לוחיות זיהוי פלסטיניות הוחרמו, שוטרי מג"ב הוציאו את האוויר מגלגלי המוניות שהושארו במגרש חניה סמוך לעטרות. עוד נרשמו מקרים של השחתת תעודות זהות של פלסטינים בידי חיילי צה"ל במחסום ג’בעה (ממזרח לקלנדיה).