כל ילד יודע שלדונאלד דאק יש דוד. והדוד הזה הוא עשיר, עשיר מאוד. דודו של דונאלד הוא התגלמות החלום הקפיטליסטי: הוא צובר עוד ועוד כסף. לדונאלד דאק ולדודו יש בעלים – זו חברת דיסני. במדינת ישראל יש חברת תקשורת סלולרית ותיקה ושמה "פלאפון". ל"פלאפון" יש שני בעלים: בזק, שבבעלות המדינה ודיסני, באמצעות חברת האחזקות "שמרוק". ומה הקשר בין הדוד של דונאלד דאק לבין מדינת ישראל? יתכן שבעזרה האדיבה של ממשלת ישראל בעליו של הדוד של דונאלד יהיו עוד יותר עשירים.
הכל התחיל בקיץ של שנת 2000 כאשר החברה הרב-לאומית "מוטורולה" החליטה לצאת מ"פלאפון", בה החזיקה מחצית הבעלות. "מוטרולה" מכרה את מניותיה ב"פלאפון" במחיר מציאה של ממש: 650 מיליון דולר. "בזק" (או ליתר דיוק ממשלת ישראל) גילו התעניינות גוברת במחצית מניותיה של "מוטרולה". רכישת כל הבעלות על "פלאפון" אמורה היתה לעזור להפרטה המהירה של "בזק" – כי "פלאפון" אמורה היתה להיות הדובדבן שבקצפת חברת התקשורת הלאומית של ישראל. אך, כאן נוצרה בעיה. אם "בזק" רוכשת את כל הבעלות על "פלאפון" אין כאן הפרטה, או יש ההפך מהפרטה: השתלטות המדינה על החברה הסלולרית הגדולה. וזה כמובן מנוגד לאחד העקרונות המקודשים בפעילות הכלכלית של הממשלה – למכור את כל נכסי המדינה, מהר ככל האפשר ובמחיר נמוך.
אז, מה עושים? אנשי האוצר התקשרו עם "שמרוק" והציעו לה את חבילת המניות של "מוטרולה" כדמי קדימה – לקראת הפרטת "בזק". אבל "שמרוק" לא היתה מעוניינת בהשקעה כספית, לכן בהתערבות המדינה סודר לחברה האמריקאית הלוואה בתנאים נוחים מ"בנק הפועלים" והקלות שונות. בקיצור, תמורת מחצית הבעלות על "פלאפון" הוציאה "שמרוק" מכיסה רק 60 מיליון דולר. כל היתר הם חובות לבנק הפועלים ולממשלה (ל"בזק"). עד כאן אחד מסיפורי ההפרטה האופיינים של מדינת ישראל: בעל הון גדול משקיע כסף קטן כדי לזכות בנכס ענקי. אגב, כך היה גם עם רכישת "בנק הפועלים" על ידי משפחת אריסון האמריקאית. הרכישה מומנה מכספי "בנק לאומי" (שבבעלות המדינה!)
אבל, אז חלה הסתבכות. "בועת ההיי-טק" התפוצצה. ו"פלאפון" ששוויה הוערך בכ-2 מיליארד דולר לפני מכירת מחצית מניותיה על ידי "מוטורולה" ביולי 2000, שווה עתה לא יותר מ-700 מיליון דולר. כך, שהשקעת "שמרוק" איבדה מערכה, וכתוצאה ממנה היא עוד עלולה להפסיד כ-300 מיליון דולר. יש הסבורים שאומדן ההפסדים הוא גבוה עוד יותר: 350 מיליון דולר (או 1,750,000,000 שקל). וכאן בא המפנה: "שמרוק" אינה מוכנה לשאת בהפסדים כה גבוהים. היא מעוניינת לזכות בבעלות על "בזק" העומדת בפני הפרטה – אך לא רוצה לשאת בהפסדים בעקבות העסקה הכושלת לרכישת מחצית הבעלות על "פלאפון". ידוע שבקשות המשקיעים הזרים (בייחוד האמריקאים) הן כמו הוראות עבור הפקידות הבכירה במשרד ראש הממשלה ומשרד האוצר. עתה, מומחי שני המשרדים, יחד עם משפטני "שמרוק", עוסקים בשאלה איך לפצות את החברה האמריקאית על מנת שלא תרשום הפסדים של מאות מיליוני דולר בספריה. איך ניתן לפצות את "שמרוק"? איזה סוכריה להעניק לה? אולי הנחה גדולה ברכישת "בזק"? נציגי כל הצדדים עוסקים עתה במציאת הפתרון. וקרוב לוודאי שפתרון אכן יימצא. "שמרוק" לא תישא בהפסדים. יש גורמים אחרים היכולים לשאת בהפסד: הציבור, המדינה, "בזק" שבבעלות המדינה…
1,750 מיליון שקל זה הרבה כסף. הפיצוי שאמורים לקבל בעליו של דונאלד דאק שווים לכל הקיצוץ בתקציב החינוך לשנה זו (800 מיליון שקל), בתוספת הקיצוצים המתוכננים במשרד החינוך במסגרת הצעת התקציב של הממשלה לשנה הבאה (450 מיליון שקל) ועוד נשאר "עודף" של 500 מיליון שקל שזהו הקיצוץ המתוכנן במשרד הבינוי והשיכון.
ההחלטה על הקיצוצים בתקציב אמורה להתקבל ברוב גדול בהצבעות שיערכו בכנסת בחודשים הקרובים. "שמרוק" אמורה לקבל את המתנה בדמות 1,750 מיליון שקל הרחק מכל דיון ציבורי, הרחק ממצלמות הטלוויזיה. את המתנה יעניקו פקידים בכירים וזריזים אי-שם בין מסדרונות משרד האוצר למסדרונות משרד ראש הממשלה. מי יודע, אולי אחד מהם (אולי אחדים מהם) עוד יעבדו אצל דודו של דונאלד דאק.
