ביום שבת 30 בנובמבר 2002 בשעות אחר הצהריים, השתתפתי במשמרת הזדהות עם סרבני הגיוס שאירגנה תנועת "יש גבול". המשמרת התקיימה סמוך לחומות כלא 4 בצריפין. הסרבנים הם לדידי הגיבורים האמיתיים של ישראל כיום. אנשי מצפון טהורים שלא מוכנים לקחת חלק בפשעי המלחמה של ישראל ולא מוכנים להרוג בני אדם על מזבח המתנחלים שודדי אדמות הזולת.
הסרבנים שישבו בבתי כלא צבאיים ביום שבת, שאיתם הזדהו מאות משתתפי המשמרת הם: יוני בן ארצי, אורי יעקובי, דרור בוימל, יוני יחזקאל, חגי מטר וכן אנשי המילואים ניב ווגה, חן אלון ועוד חבר ששמו לא ידוע לי, המסרבים לשרת בשטחים הכבושים.
שלטונות צבא הכיבוש מנסים לשבור את רוחם של הצעירים הפצפיסטים שמסרבים להתגייס, על ידי שליחה חוזרת ונשנית לכלא. חלק מהם נידונו כבר חמש פעמים. יוני בן ארצי יושב בכלא יותר מ-100 ימים. הורי הסרבנים הצעירים שהשתתפו במשמרת השמיעו את תמיכתם בילדיהם.
פרופ’ מתניה ועופרה בן ארצי, ד"ר ענת מטר, רמה יעקובי, עתליה בוימל – חיזקו את רוחם של ילדיהם. לא קל להורים לראות את בנם יושב בכלא כאשר הוא מאתגר את הקונסנזוס, ועל כן זה היה לדידי כה מרגש לשמוע את ההורים תומכים בבניהם, מחזקים את ידיהם. הורים בעלי מצפון מחבקים באהבה ובהערכה את ילדיהם בעלי מצפון. התפוחים והעצים נשארו קרובים קרובים.
במשמרת השתתפו גם עשרות שמיניסטיות ושמיניסטים שחתמו על מכתב לראש הממשלה המודיע לו כי יסרבו להתגייס לצבא הכיבוש, והם קראו לחבריהם דברי עידוד ברוח צעירה ורעננה. כמו למשל:
- הכיבוש הוא טרור
הסרבן הוא גיבור
- לא יורות, לא בוכות
מסרבות להיות רוצחות
- לא נכפה פתרון בכוח
לא נלך כצאן לטבוח
עם צעירות וצעירים כאלה אולי בכל זאת לא הכל אבוד במדינה. התקווה שהם ייהפכו לרוב, משאירה אותי בשלב זה בארץ.
לשמור מרחק מהעדר הישראלי
הפיגוע במלון "פרדייס" בקניה, מלון בבעלות ישראלית, שלמרבה האסון הסתיים בקורבנות בנפש של קניאתים וישראלים, והנסיון להפיל מטוס ארקיע סמוך להמראתו באמצעות טיל, שהטיס 260 ישראלים שחזרו מחופשת ספארי, ולמרבה השמחה נכשל – הם תזכורת כואבת לישראלים כי פשעי הכיבוש מסכנים אותם בכל מקום בגלובוס.
זה שנים ברור לי כי המצב בו ישראלים ממשיכים לצאת לטיולים בחו"ל וליהנות מהחיים, שעה שממיליוני בני העם הפלסטיני, השרויים בסגרים ובכתרים, נשללת זכות התנועה החופשית אפילו מבית אחד למשנהו באותו רחוב – לא יימשך לנצח.
אני נוקט זה מכבר אמצעי זהירות מתחייבים ולא מתחבר לטיולים מאורגנים של ישראלים, לא משתכן בחו"ל במלונות הידועים כמקום מפגש של ישראלים ולא טס אל-על – כל אימת שיש לי אלטרנטיבה אחרת.
התעמולה של חברת אל-על כאילו היא הבטוחה בעולם, היא חסרת שחר. היום נוקטות כל חברות התעופה בדיקות זהות לאלו של אל-על, בהבדל לא בלתי חשוב: חברת אל-על נוהגת כחברת אפרטהייד ומפלה בין אזרחים ישראלים יהודים ואזרחים ישראלים ערבים. בחברות אחרות נוקטים אמצעי בדיקה קפדניים לכל הנוסעים, ללא הבדל אזרחות ומוצא.
אולם כפי שראינו עתה בקניה, כל הבדיקות הקפדניות ביותר שוות לכפרות כאשר מטוסי אל-על או ארקיע הם יעדים לפגיעה, בהיות המטוסים באוויר. שומר נפשו ירחק מהם.
פגיעה במטוס באוויר היא סוג של ענישה סביבתית וקולקטיבית של פגיעה בחפים מפשע, כזו שצבא הכיבוש הישראלי מפעיל מדי יום נגד הפלסטינים בשטחים הכבושים. הריסת בתי משפחות שלא חטאו, לאחר שבן משפחה החשוד בפיגוע כבר לא נמצא בחיים, או שליחת טילים ממטוסים לאזורי מגורים צפופים הגורמים לפגיעות המוניות, הם סוג של פעילות אנטישמית הפוגעת בחפים מפשע. פעילות ממנה סבלו יהודים לאורך הדורות, ועתה לבושתנו אומצה על ידי ממשלת "הדמוקרטיה היהודית".
בשעת כתיבת שורות אלו אני שומע בחדשות כי צבא הכיבוש הישראלי הרס בבית להיה ברצועת עזה את ביתו של אחד מאנשי ההתנגדות הפלסטינית לכיבוש ומתחת להריסות נמצאה גופתו של אביו בן ה-70.
זהו סגנון שליחת טילים למטוס נוסעים. תמיד יוכלו משלחי הטילים לטעון בנוסח הודעות דובר צה"ל לאחר שליחת הטיל במשקל טון ממטוס חיל האוויר לשכונת מגורים בעזה שגרם למאות נפגעים, הרוגים ופצועים – כי "לפי מידע מודיעיני נמצא במטוס אישיות ישראלית שביצעה פשעי מלחמה".
זו עצתי לישראלים: לא לצאת בקבוצות (וקבוצות ישראליות מתבלטות במיוחד בגלל צעקנותן והתנהגותן הבלתי נסבלת לעתים קרובות); לא לישון במקומות שידוע כי חלק ניכר מהאורחים הם ישראלים; לא לטוס אל-על. הטרור הנגדי לטרור הכיבוש הישראלי לא מבדיל לצערי בין ישראלי תומך כיבוש ומתנגד כיבוש. בין השאר משום שעל מצחו של איש אין סימן היכר. אשר על כן, הדרך היעילה ביותר לישראלי להינצל מפגיעת הטרור הנגדי בחו"ל, היא להיבדל מהעדה הרעה ולטייל לבד.
בכל זאת קצת נחת
בשבוע החולף נגרמה לי קורת רוח. נבחרת ישראל בכדורסל הוכתה בשני משחקים. במשחק אחד הפסידה לנבחרת בלגיה, ובאחר לנבחרת ספרד. משחקים אלה היו במסגרת התחרויות המוקדמות לאליפות אירופה. לאור שני ההפסדים, נסתם הגולל על השתתפות נבחרת ישראל באליפות אירופה בכדורסל.
מאחר שאני מתעב את ההמנון הישראלי ("נפש יהודי הומייה" – שעה שיש כאן מיליון אזרחים ישראלים פלסטינים ועוד מאות אלפי מהגרים רוסים לא יהודים), וגם לא אוהב את הדגל הישראלי (מהסיבות לעיל), אבל כן אוהב לצפות בתחרויות ספורט, אתרווח מול המכשיר בהנאה גדולה במיוחד, לאור העובדה שייחסכו ממני ההמנון והדגל הישראלים וקריאות הקרב של אוהדים ישראלים: "מלחמה, מלחמה".
"אין מקום בטוח"
הנהלת חטיבת הביניים בהתנחלות אריאל ערכה טקס לזכרם של שני האחים דביר ונוי אנטר, תלמידי בית הספר, שנרצחו בפיגוע במלון "פרדייס" בקניה.
בעיתון "הארץ" קראתי כי אחד מבני כיתתו של נוי התפרץ בצעקות: "די, נמאס, אי אפשר להמשיך ככה. אין שום מקום שאנו בטוחים בו". נער אחר אמר למורתו: "לא מספיק שאנחנו לא יכולים לצאת מהעיר שלנו, כי יכולים לירות עלינו בכבישים, אנחנו גם לא יכולים ללכת לקניון בעיר. בעצם גם בבתים שלנו מפחיד להישאר, כי גם אליהם נכנסים מחבלים – אז גם כשאנחנו יוצאים מהארץ, לשאוף קצת אוויר, גם אז אנו לא בטוחים?"
מנהלת בית הספר אילנה נולמן לא הסבירה לתלמידים את האמת בזו הלשון: זה נכון ילדים שאתם לא בטוחים באף מקום. כי ההורים שלכם בחרו לחיות במקום שהוא מחוץ למדינת ישראל, בחסות הטנקים של צה"ל בשטחים כבושים שאנחנו קוראים להם "יש"ע". אבל אין בהם ישועה. במקום בו לשכנים שלכם אין זכויות; במקום שגם הילדים של השכנים הפלסטינים לא יכולים לצאת מהבית כי הם בעוצר אחד מתמשך; והם לא יכולים ללכת לבית הספר, אפילו לא כמוכם; והם לא יכולים לקבל טיפול רפואי; והחיילים של הצבא שלנו, שההורים שלכם עושים בו מילואים, הורגים כמעט מדי יום ילדים בני גילכם שלא חטאו; והחיילים הישראלים שמבוגרים מכם בסך הכל בחמש שנים מרביצים ומשפילים את ההורים של הילדים הפלסטינים, ומפוצצים להם את הבתים – אז מה שקורה, ילדים יקרים, שהשכנים שלכם מנסים להחזיר מכה שערה. וזה לא נעצר בגבולות של המדינה וזה רודף את כולנו לכל מקום. ורק כאשר נתפנה מאריאל ונחזור למדינת ישראל ונשאיר את השכנים שלנו לחיות את חייהם מבלי שההורים שלכם יירו בהם ויתנכלו להם – אז תהיו שוב בטוחים בארץ וגם תוכלו לשאוף אוויר בחו"ל בלי לפחד.
אבל המנהלת לא אמרה להם את הדברים האלה, היא המשיכה לשקר אותם כאילו הם חיים במדינתם והם סובלים רק בגלל שהם יהודים, והיא גם שרה להם שירים עם הגיטרה שלה, כמו "העיקר לא לפחד כלל". איזה שטיפת מוח. מה לא לפחד כלל? הרי הם מפחדים, ובצדק.
אתה בטח פחדן, נמושה, חבר "מרץ",יהודים מתים
בפיגועים, כוחות הביטחון עובדים יום ולילה
כדי שאחד בן זונה כמוך יהיה בטוח בביתו על מנת
לכתוב דברים כאלה.
תהיה בריא אתה בטח זקוק לטיפול רפואי במח.
באהבה מאבא של שני משרתים בצבא כדי להגן עליך…..
אריאל קושניר
רק בימין משתמשים ב"תוארים" מיניים,במו אלה ב"תגובה"
הקודמת, יש רק לקוות שבניו של הסקסולוג קושניר –
לא "יצאו" רפי שכל כמוהו וישתחררו מצה"ל כבני-אדם
נורמלים.
לגבי ההפליה בבידוק בחברות תעופה בין ערבים ליהודים: הבידוק, נועד לא ליצור שוויון אלא להקטין את הסיכון לנוסעים במידת האפשר תוך כדי יצירת מטרד מסוים לחלק מהנוסעים.
כפועל יוצא מהעובדה שרוב הטרוריסטים בעולם הם ערבים ומוסלמים, לכן הבידוק מתמקד בהם! לא ברור על מה אתה מלין?
רצח של אזרחים שטסים לחופשה הוא פשע מוחלט! אין לכך צידוק והסבר! מי שיורה על מטוסים ומפוצץ אזרחים בסופרמרקט באוטובוס בבית הקפה וגם במלון במומבסה הוא פושע! אין לכך ולא יכול להיות לכך כל צידוק.
הכותב מציין בדבריו מספר פעמים "השטחים הכבושים" – אני מניח שמדובר ביהודה ושומרון שנכבשו ממלכת ירדן בשנת 67 . אני מבקש על כן לידע את הכותב כי לפני כ שבע שנים נחתם הסכם שלום עם ממלכת ירדן, במסגרת ההסכם יושבו בין מדינת ישראל ובין ממלכת ירדן כל הנושאים הטריטוראליים. לכן לא ברור ההגדרה של יהודה ושומרון "שטחים כבושים" כבושים ממי?
מצבם הרע של הפלסטינאים הוא תוצאה ישירה של מעשיהם הנלוזים בעבר ובהווה של מנהיגיהם מאחמד שוקיירי בעבר ועבור לעראפת, אילו המנהיגים שרווחת עמם מעולם לא היתה לנגד עיניהם. הלגיטימציה העממית הרחבה בקרב הפלסיטינאים למעשי רצח ההמוניים של אזרחים יהודיים, מקטינה את הסיכוי של הפלסטינאים להחלץ ממצבם העלוב.
ולסיום הכותב כותב את משפט המחץ הבא: "הטרור הנגדי לטרור הכיבוש הישראלי לא מבדיל לצערי בין ישראלי תומך כיבוש ומתנגד כיבוש. בין השאר משום שעל מצחו של איש אין סימן היכר"! הכותב ה(לא)מלומד פשוט מתעלם מהעובדות: לפני כחודש חדרו פושעים פלסטינאים ("לוחמי חופש" על פי הכותב) לקיבוץ מצר והרגו מכל הבא ליד (לקנה) נשים ילדים ואזרחים מהשורה – לנרצחים מקיבוץ מצר כן היה סימן היכר והכותב והפלסטינאים יודעים זאת הייטב. הסיבה לכך היא פשוטה מאוד: מנקודת הראות של פלסטינאים הרג של ישאלים הוא דבר לגטימי ואין הבדל בין מצר לאריאל.
הכותב מלין כי מנהלת ביה"ס באריאל "משקרת" לדבריו לתלמידיה, והוא הכותב משקר לעצמו. אין שיחרור אלא שיחרור עצמי אין כוח שידכא לוחם חופש מבית מדרשו של גנדי (זה מהודו ולא הזן המקומי)! הפלסטינאים, למעט מיעוט קטן, הם עם עבדים שלא ישתחררו בעתיד הקרוב מהשיעבוד העצמי שלהם ולא יהיו בני חורין ללא כל קשר לקיום ישראלי כזה או אחר.
לאריאל קושניר,
ראשית תרשה לי לתקן טעות עובדתית. אני לא בן זונה, מהסיבה הפשוטה שהאמא שלי היתה אשה פוריטנית, צדקת גמורה. עזוב אותה במנוחה. בני הזונות היחידים במדינה הם שופטי הכדורגל.
שנית, גם אם נניח, כדבריך, שכוחות הביטחון עובדים מסביב לשעון כדי שאני אוכל לשבת בטוח בביתי ולכתוב את אשר עם לבי, הם לא מספקים לי ביטחון כי כל עוד נימשך הכיבוש, יימשך גם המאבק נגדו, וביטחון לא יהיה.
כוחות הביטחון, כפי שאתה קורא להם, (אני מעדיף את המינוח כוחות הכיבוש), לא עובדים מסביב לשעון להבטיח לי ביטחון, אלא עובדים כדי להגן על המיתנחלים; וכדי להגן על המיתנחלים הם צריכים לבצע פשעי מלחמה נגד הפלסטינים; וכאשר הם מבצעים פשעי מלחמה נגד הפלסטינים, אלה מתקוממים ומתפוצצים ליד ביתי, ולכן אין לי ביטחון וגם לך אין. הדרך היחידה להבטיח לי ולך ביטחון, היא להפסיק את הכיבוש, לפרק את ההתנחלויות ולסגת לגבולות ה-4 ביוני 1967. בתנאים אלו ניתן לחתום הסכם שלום עם ההנהגה החילונית הפלסטינית. (עדיין! לא יודע עוד כמה זמן זה יהיה תקף).
שלישית, אני לא סתם פחדן, אלא פחדן גדול. אני מפחד ממלחמות ומתוצאותיהן, ולכן אני עושה כל שביכולתי לקרב את קיצן. אתה כגזען מן המנין, מדבר על "יהודים מתים" ואני מעדיף את המושג בני אדם מתים, כי אני סופר גם את המתים הלא יהודים.
רביעית, זה שיש לך שני בנים בצבא, בכלל לא מדבר לזכותך. הם כנראה קרבנות שטיפת המוח הישראלית, וחבל שהם מוכנים לבזבז את חייהם על הגנת פשעי המלחמה של ישראל. אני לא אומר שבניך הם "בני נבל וגזען", אבל אם הייתי משתמש בשפתך ובסגנונך, לא הייתי רחוק מהאמת.
חמישית, אינני בא בטענות אל בניך, כי בשעתו אף אני הייתי קורבן של אותה שטיפת מוח והתנדבתי לצנחנים. היום אני יודע כי סיכנתי את חיי ללא הצדקה. את הלקח הזה ניסיתי להעביר לילדיי.הם לא יקחו חלק בפשעי מלחמה, זו תקוותי.
גדעון ספירו,
כמו תמיד, אתה נאמן לדרכך, אנושי וגם תגובתך אצילית להפליא.
תודה,
המאמין מירושלים
מר ספירו שלום
שלום אמיתי, בעברית, לאדם שאיני מכיר.
קראתי את מאמרך, וחשבתי שיהיה זה נכון להציע זוית שונה.
ראשית,לגבי הפסקה הראשונה במאמרך,נראה לי שקצת התבלבלו לך המילים עם העובדות.
ראשית אתה כותב מילים כגון "לא מוכנים להרוג אנשים.." לא נכון, מכמה סיבות.
הראשונה, לא מבקשים מחיילים להרוג איש, אלא להגן ולשמור על עמם ועל מולדתם. אותם סרבנים מעונינים לשמור רק על חייהם, ובתנאים דה-לוקס.
הייתי בכלא צבאי וזכור לי היטב איך נחתי טוב , למדתי לבחינות כניסה לטכניון, ועשיתי כושר. (היו איתי עוד רבים וטובים)
יתר על כן, ה "מתנחלים" הם אנשים כמוני וכמוך שרוצים לחיות בארצם. (אל תקפוץ, בהמשך אתיחס לכך)
בנושא שודדי אדמות הזולת, לא אכנס לויכוח מיהו הזולת באנגלית זה IT ולא THEY אולם לגבי שודדים, האם אתה מסכים, שבכל התנחלות שיוכח שהקרקע עליה היא יושבת שייכת ליהודים ולא לערבים ישארו יהודים?
אם כן – כל ההתנחלויות ישארו, וזה לא מצב רצוי.
וחוץ מזה, אם להרוג זה לשמור על עצמם, אז כן, שיהרגו, בלי סופרלטיבים בלי סיפורים.
אפשר גם אחרת, וכאדם שעשה זאת, אני יכול לומר לך זאת, אם הם היו באמת "פציפיסטים" הם היו פועלים במחסומים ובפעילןיות השונות בצורה המשקפת את אמונתם.
אגב ה"סרבנים" היו גם במלחמת העולם השניה בקרב בנות הברית שמטרתם היחידה היתה להישאר בחיים, כך שהשיטה לא הומצאה על ידי הנ"ל.
לגבי הורים התומכים בילדיהם הסרבנים, כאן לצערי אני נאלץ לא להסכים אתך כיוון ש:
1) גם הורי הש"ג מליל הגילשונים תמכו בו, (למרות שמונה חברים שהפקיר) וגם אתה היית תומך בבנך ומעודד אותו גם אם היה נכנס לכלא על סמים לדוגמא
2) התיחסת לילדים חברי ילדי משפחת אנטר, שאמרו שהם פוחדים, והצעת למנהלת לומר :
"זה נכון ילדים שאתם לא בטוחים באף מקום. כי ההורים שלכם בחרו לחיות במקום שהוא מחוץ למדינת ישראל,"
כלומר הילדים סןבלים בגלל הוריהם! ממש כמו הסרבנים!
לגבי טענתך על הצדקת הטרור , מטוס ארקיע וכו’
כאן לדעתי עלית על מוקש, אם פגיעה מכוונת באזרחים, היא שווה בעיניך לפגיעה מקרית, הרי אתה נותן לגיטימציה לחיסול אנשים חפים מפשע,וזו חרב פיפיות, מחד, אתה מלין על שליחת פצצה שהרגה חפים מפשע , ןמאידך מתיר רצח אזרחים, בתואנות שונות (מגורי הילדים בהתנחלויות, טענת ה"אישיות הבטחונית" במטוס ארקיע ועוד.
אתה במו עטך שומט את הטיעון המרכזי שלך שאדם הוא אדם, ושחפים מפשע לא צריכים להיפגע, ומפלה בין דם לדם.
היריות שלך ברגליך ממשיכות גם בטיעון על האב בן ה 70 שנהרג כאשר ניסו לחסל את בנו הרוצח, הרי כבר בפיסקה הראשונה במאמרך וגם בפיסקה המסיימת חיברת בין הורים, (מתנחלים וסרבנים) לבין הילדים וזו לדעתי שטות.
לגבי דעתך על ההמנון, לא רלונטית למאמר, גם אני חושב שהמנון ה"כומתות הירוקות" יותר קיצבי יותר קליט ויותר מתאים.
לגבי דברי המנהלת, התיחסתי מעט אולם רציתי לציין כי בשום מקום במאמרך , לא הזכרת, את מקור הסכסוך ןאת השיטות של אויבינו.
הבט, אם נוציא את התעמולה, והשטויות, מהויכוח, ונסתכל ישר, ברור לנו כי אנו נמצאים במזרח ולא במערב.
כללי ההתנהגות במזרח שונים לחלוטין מאלו שבמערב, ועלינו לשחק לפי הכללים.
1) במזרח אין ערך לחיי אדם
2) במזרח אין ערך למילה, העקר זו האדמה
3) ) לאויבינו מטרה אחת, לחסל אותנו, הויכוח הוא על הדרך. (עין נאומו של אבו עלי בידיעות אחרונות)
5) במזרח אין חפים מפשע, ילדים נשים וזקנים הם כלי עבודה.
6) מתאבדים הם לא תופעה חדשה הם שיטה ידועה במזרח
המילה ASSAINATE באנגלית (להתנקש) לקוחה מהשם של כת המסוממים בערבית "חשישיים" שנהגה לשלוח מתאבדים לשם קידום מטרות פוליטיות.
כך שלצערי, הסרבנים הם לא גיבורים, אלא כלים שבחרו (או עזרו להם לבחור) בדרך הקלה.
לסיום מילה אחרונה.
אני גר כאן, חי כאן מתפרנס ומפרנס לא מעט משפחות, מס הכנסה וביטוח לאומי 70% לא ידכאו אותי, גם שופטים טיפשים שההגיון והצדק לא לנגד עיניהם ופוסקים נגדי לא יגרמו לי לרדת, שוטרים שרושמים לי דוח על אי תקינות מטף כיבוי באוטו לא יגרמו לי לקלל אותם, וגם מילואים על מועד א וגם על מועד ב לא דיכאו אותי, ובטח לא חברים שלך שגנבו לי פעמיים מכוניות ויצטרכו את הכסף לתרופות, ואז מה אתה חושב, שתתי אדם צמאי דם יגרמו לי לחשוב אחרת ?
זאנו, מדינת ישראל היא נטע זר מכל בחינה שהיא באיזור
4ו הארץ שלי , זו המדינה שלי ואני אעשה כל שדרוש כדי לשמור עליה, בלי חוכמות, בלי סנטימנטים ועם הגיון פשוט, לא מעניין אותי מה היה, חשוב מה יהיה, ואני מר ספירו הנכבד, נשאר כאן, גם אם אתה לא תרד וגם אם תישאר.
ליוני,
יש בינינו מחלוקות הנוגעות להשקפת עולם, לערכים וגם לעובדות ולפרשנותן.
לא אשיב על כל פרט ופרט בתגובתך, כדי לא להאריך מעבר לסבלנותו של הקורא הסביר, ואסתפק במספר נקודות.
אתה חוזר על דעה נפוצה המבקשת להחמיא לישראל, לפיה מדינתנו, המשייכת עצמה לעולם המערבי המוקיר חיי אדם, ממוקמת במזרח הערבי שבו לחיי אדם אין ערך.
זילות חיי אדם אינה ענין של חלוקה לאומית או גיאוגרפית. גרמניה הנאצית לא נימצאת במזרח ודומני כי היא לא הצטיינה בשמירת חיי אדם. גם ארה"ב היא מדינה מערבית אבל זה לא הפריע לה ליזום את אחת המלחמות הנוראות ביותר לאחר מלחמת העולם השנייה, מלחמת ויטנאם, מלחמה חסרת שחר, שגרמה למותם של שני מליון ויטנאמים ועשרות אלפני חיילי אמריקנים. היחידים שהרוויחו ממלחמה זו, כמו מרבות אחרות, הם יצרני הנשק.
גם מדינת ישראל לא מצטיינת בכיבוד חיי אדם, והיא היתה המוכנה להקריב אלפי בחורים צעירים על מלחמות מיותרות. ראה מלחמת יום כיפור, (שלושת אלפים הרוגים ועוד אלפי פצועים), שניתן היה למונעה אילו ממשלת גולדה האסונית היתה נענית ליוזמת השלום של סאדאת בשנת 1971. ראה גם מלחמת לבנון, מלחמת ברירה לפי הגדרת ראש הממשלה דאז בגין, שעל מזבחה הקריבה ישראל כאלף חמש מאות מצעיריה. וגם כיום מוכנה ישראל להקריב מאות חיילים ואזרחים כדי להמשיך בכיבוש, בשוד האדמות שמבצעים המתנחלים ובשליטה על העם הפלסטיני.
אינני יודע מהיכן אתה שואב את המידע כי חיילים לא לומדים להרוג. לפי נסיוני וידיעתי, זה הדבר הראשון שחייל מוכשר אליו, הוא מקבל נשק, לומד להשתמש בו ויורה באימונים לעבר מטרות דמות כדי להיות מיומן בהרג בני אדם. אתה יכול לקרוא לזה במסגרת שפת הכיבוש "הגנה עצמית", ויתכן שזה נותן לך תחושה טובה יותר, אבל כאשר חייל יוצא למלחמה הוא הורג. חיילי צבא הכיבוש הישראל הרגו בשנתיים האחרונות 280 ילדים פלסטינים. הם לא נהרגו במסגרת "הגנה עצמית" של החיילים, כי הילדים, ביניהם בני שנה ושנתיים, בוודאי לא סיכנו אותם.
זה בהחלט נכון שהצעירים המסרבים להתגייס לצבא הכיבוש רוצים לשמור על חייהם, וטוב שכך. הם מעריכים בצדק כי את המתנה החד פעמית שקיבלו, הזכות לחיים, אין להקל בה ראש ולהמר עליה במלחמות קולוניאליות ששוללות את הזכות לחיים ולחרות מעם אחר. על כך הם ראויים להוקרה.
בענין ההתנחלויות, כנראה שלא הבנת אותי. כאשר אני מדבר על ההתנחלויות כשוד קרקעות של הזולת, אין לכך כל חשיבות אם הקרקע בשטחים הכבושים היתה שייכת ליהודים אם לאו. ישראל העבירה מאות אלפי אזרחי המדינה הכובשת לעבר השטח הכבוש, דבר האסור על פי אמנת ז’נבה הרביעית. זהו פשע מלחמה. האיסור על העברת אוכלוסיית העם הכובש לשטח העם שניכבש, הוא אחד הלקחים שהקהילה הבינאלומית הפיקה ממלחמת העולם השנייה, בה העבירו הנאצים מתנחלים גרמנים מגרמניה לשטחים שניכבשו בפולין. ישראל מחקה בענין זה את המשטר הנאצי ומתעלמת מאמנת ז’נבה עליה היא חתומה.
אפשר היה להתיחס להתנחלות יהודים בשטחים הכבושים כמעשה מותר, אילו סופחו לישראל, ואילו זכות דומה להתנחל בגליל ובנגב היתה ניתנת לפלסטינים ממחנות הפליטים בגדה וברצועה. עקרון השוויון. אבל אתה לא מציע זאת. אתה רוצה להתנחל בשטחים ולשמור את הפלסטינים בגיטאות ולהטיל עליהם סגר, כתר, עוצר ורעב.
אתה מפרש אותי לא נכון באשר לדבריי על ירי הטילים למטוס ארקיע. זהו מעשה נפשע ופסול, אבל הוא לא שונה מירי טילים של חיל אויר לעבר שכונת מגורים. כאן וכאן ניפגעים חפים מפשע. ממשלת ישראל ותומכיה הם האחרונים הרשאים להטיף מוסר בענין זה, הם, כמעצמת כיבוש, גרמו למצב הבלתי ניסבל הזה, ובידיהם גם היכולת להפסיקו, אם יחדלו מהכיבוש ומדיכוי העם הפלסטיני. אבל לשרון ולחבריו ההתנחלויות חשובות יותר מהסכם שלום. זו האמת העצובה.
גדעון היקר
שוב אני חולק על דעתך, ראשית – זילות חיי אדם
זילות = הורדת ערך, לחיי אדם יש מחיר!
בעזה הוא 10000$ וזה מחיר המוגדר כסביר ע" 500 מליון ערבים, בארה"ב הוא 10M$ (המחיר שפוסקים לקרובי אדם שנהרג)
כך שאין לזה שום קשר לגרמניה הנאצית (לא זכור לי שפיתחה טרור מתאבדים, ורקטות הV1 לא היו מאוישות.
אל תבלבל בין חיי אדם למטרות פוליטיות (שגם הן לא מקדשות הפקרת חיי אדם כמובן)
ויאטנם היא אגב דוגמא לכך שאני צודק, בקשר לזילות חיי אדם במזרח ועוד אוסיף לך, עד היום בסין כאשר מוציאים להורג פושע נדרשים קרוביו לשלם את מחיר הכדור.
לגבי גולדה מאיר ויום כיפור. שוב טעית, סאדאת היה מוכן להקריב מליון חילים גדי להגשים את מטרתו, אז מה הוא צדק?
לגבי מלחמת לבנון. כאן אתה שוב לא מדייק.
שם ישב אשף, ועשה בקטן מה שהחזבאללה עושה בגדול, ואני לא משוכנע שאתה ואני נלחם כתף אל כתף עת יפלו פגזים על ביתי.היום כבר ברור שהיו מלא שגיאות וחוסר ראות במלחמת לבנון, על חלקן חזרנו ועל חלקן לא, ואין ספק שאת מחירן (מחיר הבריחה לדוגמא) אנו משלמים היום.
התפלמסת בנושא חיילים שלומדים להרוג דבר ראשון.
לא נכון, לא נכון, לא נכון. בשום מקום, ובשום צבא חוץ מאשר אצל הפלסטינים, שם לומדים לרצוח!
חייל לומד קודם כל להכיר את המסגרת הצבאית, לשמור על עצמו, ולציית להוראות.
הוא עובר הכשרה, שבה נספח מס 2 והוראות פתיחה באש משוננות לו השכם והערב. הוא לומד לבטוח בחבריו ועם הזמן גם להוביל אנשים. גם להרוג הוא לומד אבל בהחלט לא בהתחלה ,וזה לא העיקר.
למרות שרק חלק חטן מהחיילים לומד יותר מא-ב בנושא נשק (מה לעשות, לא כולם בוגרי יחידות מיוחדות) איש מהם לא לומד לרצוח!
לגבי ילדים פלסטינים שנהרגו, שוב אתה מתעלם ממה שלא נוח לך. איש מהם לא נהרג בכוונה, את חלקם שלחו לעמוד כמחסום חי כדי לאפשר לאחרים לירות, וראינו את זה גם בטלויזיה עשרות פעמים.הם ודאי לא חוסלו על ידי ירי ממטר במיטותיהם!
לא ארחיב יותר בעניין.
לגבי אמנת ג’נבה, לא קראתי אותה, אבל אני לא משוכנע שהיא מתירה לינ’ץ או הרג ילדים, . או אולי זה מותר אם אלה יהודים?
בוא נדבר על העברת תושבים. כאן אתה מסלף את ההסטוריה ומנסה להתאים אותה לצרכיך, לו היית לוקח את רמאללה, קלקילי או טול כרם, מגרש את התושבים הגרים שם, ומביא במקומם אנשים אחרים, היית יכול להסתמך על מלה"ע השניה,במקרה זה הדוגמא לא מתאימה, אפילו אם מסלק את הצד המשיחי או את איכות החיים שגרמו לאנשים לגור במקום אחר. אגב למרות שאני נוסע הרבה בארץ לא נתקלתי בקו ירוק מסומן על הקרקע.
טענתך זו גם מפרידה בין ערבים החיים בישראל ורואים עצמם כפלסטינים, ובין אחיהם (לפי דיבריהם) החיים בשטחים! הרי טענתך זו מסוכנת כי היא עלולה להביא לטיהור אתני, שאליו התכוונה אולי אמנת ג’נבה.
אגב אין מדינה אחת שחתמה על אמנת ג’נבה, שלא עברה עליה כשהיה לה נוח.
לגבי חפים מפשע ומטוס ארקיע, כנראה שלא הסברתי עובדה בסיסית . יש הבדל בין הריגה לרצח וההבדל הזה משמעותי וחשוב שתבין אותו. ההבדל הוא לא בתוצאה אלא בכוונה! אם הכוונה היתה להרוג או שזה היה מקרי!
ההקבלה שלך מסוכנת, כי היא מתירה את דמם של הפלסטינים שגם אם חלקם הקטן בני מוות חלקם הגדול הם אזרחים תמימים יותר, שאסור לפגוע בהם בשום צידוק.
משפט אחרון:
התנחלויות=ישובים אזרחיים, מה זה קשור לשלום ?
שלום לך יוני ולקוראים.
אני חושב שאתה מפספס את הנקודה של גדעון- הוא מנסה לעורר אותנו לסבלו של הזולת- של האדם הערבי- זה הכל.
כל השאר זה סמנטיקה.
אילו היינו נותנים זכויות שוות ואמיתיות, אפילו מדרג ב’ בשלב ראשון, כמו שנתנו לערביי ישראל, אז היתה חרות יחסית לערביי השטחים וסבל רב היה נמנע.
אבל אנחנו בוחרים להפוך אותם לאוכלוסיה כבושה.
אתה יודע מה זה אומר?
אני מתנצל על הביטוי אבל זה אומר שהחרא שלנו זה האוכל שלהם במשך 30 שנה.
תאר לך שהיית אוכל חרא 30 שנה?
ללא חיים, ללא תקווה, מי בכלל מדבר על טיסה לחו"ל?
יש לנו את ה-70 שנה הצנועות האלו, תראה מה אנחנו עושים בהן לאחינו בני האדם – בני העם- השבט השכן.
נכון שחטאיהם , מנקודת המבט שלנו- הם נוראיים, אבל דבר ראשון עלינו לטהר את עצמינו, בכדי שנוכל לבוא אליהם בלב טהור ומצפון נקי ולעורר בקרבם רגשות אהדה אנושית והשתתפות בגורל משותף של ארץ קרועה וממורמרת וחסרת תקווה.
שלום אלעד
אינני משוכנע שאתה צודק בפרשנותך,
אני בטוח שעד אוסלו הפלסטינים לא סבלו, נהפוך הוא, רמת החיים שלהם עלתה לעין ערוך, לא רק בהשואה למצבם הקודם אלא גם בהשואה לאחיהם בחו"ל.
לגבי סיבלם.
אין לי שום ספק שהם סובלים, וחלקם סובל מאוד, אולם זו בחירה שלהם, ועדיין בחירה שלהם. יתר על כן, אין שום הקבלה בין סבלה של אם השהיד, לסבלה של האם שבנה נרצח על ידו. האחת הקריבה את בנה למולך, והשניה, בנה נרצח בדם קר.
אמפטיה גדולה בהרבה ניתן למצוא לפרה שגודלה לשחיטה, ועליה מחד לומר תודה למי שהביא אותה לעולם וגידל אותה, אך היא אינה אשמה במותה. (גם במקורות ידוע סיפורו של רבי עקיבא וסיפור העגל)
לגבי הטענה על מצפון נקי, יש בזה הגיון, וכבר לפני שנים הקונפליקט היה ברור, וגם התשובה לו.
"נוח איש תמים היה בדורותיו". הוא לא היה צדיק (שאלמלא כן לא היה שורד) אבל בהשואה לדור שלו הוא היה צדיק.
וכך גם אנו צריכים לנהוג, עלינו להיות אומנם מודעים לסבלם, אולם לסיבלנו אנו עלינו להיות מודעים הרבה יותר, וגם שומה עלינו לפתוח את העינים ולהבין כי בדור שלנו, לא נוכל להיות צדיקים גמורים, כי במלחמה
או שמנצחים , או שמתים.
אני אישי מעדיף את האופציה הראשונה, בכאב לב אך ללא ספק.
קראתי בהנאה את הדיון כאן. מעניין מאד.
יוני, אם כך, אם ששלחה את בנה לצבא אין זה עצוב כלל? וחברתו אין לה על מה להיעצב? ומדינה שלמה שכל כולה צבא ומניהיגיה צבא ואורחותיה צבאיים – אין לה על מה להלין? איזה היגיון זה? האם יצירת מצב המלחמה לא מביא למלחמה עצמה?
לא כ"כ הבנתי, למעט המשפט האחרון.
ודאי שזה לא מצער ללכת לצבא, זה עצוב מאוד אם לא חוזרים.
ולעינינו אנחנו במצב 3 הF הידועים (במצב עימות בטבע יש 3 מצבים בלבד, FIGHT FRIGHT FLIGHT
בחרנו ב F הראשון.
שלום שוב יוני
אני חושב שיש הקבלה בין סבלה של אם המתאבד-היא כואבת כמו אם שאבדה את בנה בפיגוע.
אם היא אם, אב הוא אב.
אני לא מאמין כ"כ לתעמולה שלנו ושלהם שטוענת שהם חיות שרוצות לשלוח את ילדיהם למות.
לא חשוב מה יראו לי בטלויזיה.
צריך להבין שתסכול נורא ואין סופי גורם לנו ולהם להיות עיוורים.
עיוורים לאהבה , לרגשות אנושיים בסיסיים.
אדם הוא לא דגל מהלך על 2, אדם הוא אינדיוידואל.
מבחינתי אני ערבי.
והם יהודים.
אני מעדיף שהם יהרגו אותי מאשר אני יהרוג אותם-
מה הטעם לחיי אם הרגתי אדם חף מפשע אחד?
אם הפלסטינים "אשמים" במצב, למעשה בכל, וכל אחד הוא האשם במצבו הוא, אז גם אנחנו אשמים במצבינו אנו.
מה אפשר לעשות כדי לתקן?
מה נוכל לתרום כדי לעזור לאחינו בני האדם לצאת מהמצב שהם נקלעו אליו?
אחינו הפלסטינים בצרה- באשמתם או שלא- זה לא מעניין- מה שמעניין זה איך אפשר לעזור להם- וגם לנו.
האשמה היא עניין למי שרוצה להשאיר את המצב כמו שהוא.
כל האשמה בעולם לא חזקה יותר מהיכולת האנושית לסלוח.
יוני, סלח לי שאני לא מסכים לפשטנות שלך. הקיום יותר מורכב משלושת המצבים שלך. הוא מורכב לפחות כמו מספר המלים שהאנשים הצליחו למצוא כדי לתאר את מה שקיים בו ומה שלא. ולכן הניסיון שלך לצמצם אותנו ל-3 הוא אבסורדי. התקדמנו מאז שתיאורי הכמות היו – 1, 2 והרבה.
אל תיתפס ליהירות הזו כאילו אתה היהודי הוא הנאור באזור והשולט. כי מצבים כאלו הפיכים. וככל שהשליטה שלך גדולה יותר כך ההפיכו?ת תהיה כואבת יותר. במצב של שלום (בעברית) אין סיבה להפיכו?ת. השאלה לאן אנחנו שואפים. היהודים אף פעם לא התמחו בלשלוט על אחר. כדאי שלא נפתח את זה. יש דרכים להסיר גידול זה מהעם "הנבחר" שלנו.
ירון היקר
את תאורית 3 ה F לא אני המצאתי, היא א-ב באנתרופולוגיה, ועובדה יסודית בטבע. אין אפשרות רביעית של יצור חי להתמודד עם מצב לחץ, והיא טבועה בגנים שלי וגם שלך. לדוגמא, כאשר אתה עולה במדרגות ומולך יורד השכן עם פח הזבל , אתה לא נכנס בו אלא מפנה לו דרך ומוותר. אם הוא יתעקש לשפוך עליך את הזבל ודאי תמצא דרך נאורה לפתור את הבעיה.
לגבי יהירות: לא השווצתיציינתי עובדות.
כיוון שלא קבעתי כאן מי יותר טוב אלא נהפוך הוא , ציינתי במפורש כי אימו של ה"שהיד" חושבת אחרת ממני, לא התייחסתי ליהודי כעליון בשום מקום. אם כי יתכן שהגעת למסקנה זו לבד עקב תאור העובדות. לא לכך התכוונתי, כי זו ראיה סוביקטיבית ולא ניטרלית מבחינתי.
יוני, אני עדיין טוען שהעולם מורכב לפחות כמו שאנחנו מצליחים לתאר אותו ואולי כמו האנשים והייצורים והדוממים שמרכיבים אותו. אל תשכח שהשקפת עולם היא רק השקפה על העולם. היא אינה עובדה. תיאוריה באנטרופולוגיה אינה עובדה יסודית בטבע. היא תיאוריה באנטרופולוגיה. עצם זה שאני ואחרים חושבים שישנם מצבים אחרים שראוי לשאוף אליהם ואף ניתן לעשות זאת – אומר דרשני על תיאוריה זו.
יתרה מכך, גם אם נקבל תיאוריה זו, ייתכנו בה שילובים. ייתכנו מצבי ביניים. יכול להיות שאני מבהיל את עצמי ונלחם בעצמי ובכך פוגע גם באחר? האם יכול להיות שאני כה עצבני שאני רוצה להשתחרר (לעוף) ובכך מתעלם מהזולת?
יוני לכל דבר שני פנים. לעתים יותר. מבט מצד אחד לא עוזר לפתור את הבעיה – הוא מעמיק אותה.
ירון היקר.
עובדה יסודית בטבע, איננה ניתנת לערעור. איננו חייבים להשלים עימה אבל היא טבועה בנו.
אין בטבע התאבדויות או מצבים תאורטיים.
הכל תכליתי, אפילו דגי הסלמון העולים במעלה הזרם.
אין לצערי בטבע מקום לפלפולים. היצורים עסוקים במשימה מרכזית- לשרוד. אם זה מובטח להם הם ימשיכו לשעשועים.
גם אם לכל בעיה יש יותר מנקודת מבט אחת, ללא שרידות, תשאר רק נקודת מבט אחת. מותר לך ולאחרים לחשוב אחרת, וגם נבון להסתכל על בעיה ממספר כיוונים, אבל אין לכך קשר עם סוג הפיתרון. ישנם מצבים בהם כל פיתרון הוא פתרון גרוע, (שיחקת שח פעם?).
גם אני מנסה לחשוב, ללא סיסמאות או השפעות גורמים פוליטיים ואינטרסנטים, אולם תמיד אני בודק ששתי רגלי על הקרקע. ואם קראת קצת את תגובותי הקודמות, גם ראית. אין לי בעלות על החוכמה, וגם לי יש שאיפות שחלקן עלה באש עת טפחה המציאות המרה על פנינו, אולם כאשר אני נאלץ להסתגל אליה (דארוין – אתה יודע) אני שומר על קיומי. מה אתה חושב, שקל לי לשמוע על אנשים שנהרגים? או נרצחים? כואב לי הלב. אבל אני יודע בברור כי אין לי ברירה . גם לך לא. אויבינו הפלסטינים הם רוצחים צמאי דם, בגלל מנהיגיהם, או חינוכם, או כל סיבה אחרת צודקת או לא צודקת, זה לא משנה, אנחנו חייבים לנצח. אמרו חז"ל "בשלושה דברים תפייס מלך , במילה טובה, בדורון, בחרב!" ברק עשה ים שגיאות, והציע יותר ממה שהיה מותר לו, גם את זה לא לקחו הפלסטינים. ובחרו במקום זה בחרב,
ולא הותירו ברירה בידינו, אלא לשמור על נפשנו, ולבכות. לא רק על מתינו החפים מפשע, אלא גם על שיברון החלום לדו קיום.
תודה על תגובתך. אתה פשוט אדם מאמין. מאמין לדרווין מאמין לתיאוריות שאנשים גילו מאמין לאהוד ברק על שנתן יותר מדי. חביבי, מסתבר שהפער ביננו אינו נע סביב הפתרון אלא מתחיל עוד לפני זה בסיבה ובמסובב. אתה מציג לי את הפתרון האפשרי מתוך המצב עכשיו ללא מבט על התנאים ההסטוריים. איזה כבוד נתנו לעם הפלסטיני במשא ומתן איתם? קחו ותגידו תודה? האם זה כבוד במשא ומתן? האם לעד נהיה המלך שצריך לרצות? (אמרתי לך שאתה מתייהר) האם דיברנו בשפתם כמו שרצינו שהם ידברו בשפתנו (שלום בעברית כמו שאמרת)?
במשא ומתן ובשלום אמיתי (אמיתי יהודי ישראלי ציוני) האחר שווה לנו אחרת אין שלום, יש יחסים של שקט, אבל לא של שלום. ואם אתה רוצה שלום בשפתך (אתה מציין את זה כמה פעמים) דבר גם בשפתם. כי שלום אומרים לא רק עושים. ובאזורינו יש שתי שפות. לכן שלום אומרים בעברית ובערבית. קבל אותם, למד אותם, ואל תנהל ותתנשא עליהם 35 שנה. רק אז יוכל להיווצר כאן שלום.
החד צדדיות הזו מערימה קשיים. ואל תאמר לי ששפתם היא שפת הכוח. כי גם שפתך היא כזו. גם אנחנו למדנו ולימדנו לא מעט דברים בכוח לאורך ההיסטוריה. אלוהינו לא היטיב עם הזר והאחר. עדיף ללמוד שפה אחרת ולא לבוא עם ה-FRIGHT מאירופה ומהעולם ולהנחיל אותו לעם הפלסטיני.
ירון היקר
טענת כי אני אני מסתכל על המצב כפי שהוא עכשיו, וזה נכון, אולם אם נסתכל על התנאים ההסטוריים, הרי יהודה ושומרון הם של ירדן, ורצועת עזה של מצרים.
לגבי כבוד, מה יש לומר, ברק הציע, 95% לערפאת וזה העדיף אינתיפאדה, מו"מ הוא הליך פשרה ולו הייתי מסתכל בזוית שלך זו כניעה! מה היהירות כאן?
לגבי שלום בעברית ובערבית,
להגיד סלאם פרושו להגיד אני רוצה לחסל את הפלסטינים (בפרוש אחד) או לגרש את היהודים מכאן, בפרוש השני.
כדי לדבר בשפתם אנו צריכים להיכנס בהם, (דבר שאני מקווה שנצליח להמנע ממנו). אתה ודאי זוכר את החולמים ששמעו את ערפאת אומר בערבית "ג’יהאד" וחשבו
שהתרגום לא טוב, או שזה רק בשביל הנאום. תבין אגב, התרגום העברי "מלחמת קודש" לא מעביר את המשמעות האמיתית, אין לנו ערכים כאלה ("דין מוחמד אן ביסייף")
אני לא יכול לקבל אותם, כי זה אומר שאני לא אהיה כאן,- חזרה לריבוע הראשון. כאן המזרח, לא המערב. יש כאן חוקים שונים, – אין חוקים, מי שחזק הוא השולט.
אין מצב שבו שני עמים חיים בשלום מתוך בחירה חופשית (טוב אין דמוקרטיות באיזור) , .כל פיתרון שלא יהיה מבוסס על עליונות צבאית וכלכלית שלנו, לא יחזיק.
יום טוב
יוני
גדעון למה שלא תצא בראש חוצות ותגיד אתה וכל סהרורי
הגדה טעיתי , טועים, טעינו, או בקיצור סליחה!
סליחה שאנחנו למרות המצב ממשיכים להאמין ברשות
הפלסטינאית למרות כל הסכינים בגב (דו משמעי)
סליחה שאנחנו לא מחפשים אלטרנטיבה אחרת וממשיכים
בדרך שמזמן הלכה לעולמה (וחלקנו איתה)
סליחה שאנו מאמינים לערפאת למרות שאפילו כבר הוא
לא מאמין לעצמו.
וסליחה שהבאנו להתרסקות השמאל (ראה ידיעה היום)
בבחירות הבאות בגלל דרך סהרורית והזויה
גדעון,
קראתי את חמשת התגובות הראשונות והייתי מזועזעת.
אם אינך מעוניין לשרת בצה"ל ואתה אף נגדו, מה אתה עושה בארץ? נמצא במדינה בה מגנים עלייך ואתה מגנה את אלו ששומרים ומחרפים נפשם למען כפוי טובה ונצלן שכמוך? תתבייש לך!
שטיפת המוח הישראלית עליה אתה מדבר היא ציונות, פטריוטיזם! עצם המילים שכתבת גורמות לי להרגיש כאילו נעלם הרצון של העם הזה לשרוד!
אתה רוצה לתת להם אדמה? תתן את שלך, אני לא מוכנה לתת את שלי, היות ואדון ברק נתן להם מעל ומעבר והטמעים הללו ביקשו עוד, הכל.
אז לך, תהיה פחדן, ותוותר על האדמה שלך. תבטל את המורשת היהודית שברובה הייתה מורשת קרב {חנוכה למשל} והיה הפחדן ומוג הלב שאתה.
אני כנערה לפני גיוס יודעת שאת השנים שאני אשקיע שם, אני אשקיע בגאווה והפירות שינבו מהם יהיו פירות של ידיעה שתרמתי מדינה שלי, שלא כמוך מגנה אותה.
לא טוב לך כאן, אז תלך! אתה נגד המדיניות, אז תציע פתרון אל תשליך סתם מילים חסרות תוכן לאוויר, כולנו יכולים להתלונן אבל לוקח אדם גדול כדי להציע פתרון במקום לקטר.
כנראה שאדם גדול אינך.
ובעצם, אתה מחליא אותי על דעותיך.
אני לא בעד כיבוש, אבל אני בעד היהדות, ובה אמרה חכמה- "הקם להורגך השכם והרגהו". כיהודיה גאה במורשת שלי, ובזכות שלי לשרת את העם שלי ואת האדמה שלי, אני אלך לפי התורה הזו. אני לא אתן שימחקו אותי מהעולם הזה.
כה אמרתי , וכך גם נשבעתי.
איך אתה חי עם עצמך כך???
עם שמורשת הקרב שלו היא מלחמה הוא עם מסכן. איך את חיה עם עצמך לוחמת אמיצה. אי אפשר להילחם לעד.