אריאל שרון דומה לאותם מאחזי-עיניים המציגים את אומנותם על מדרכות הערים באירופה. הם טורפים לנגד עיניך שלושה קלפים גלויים, הופכים אותם על פניהם ומציעים לך לנחש היכן נמצא הקלף המסוים שבחרת. אתה בטוח לגמרי שראית היכן מונח הקלף – ואתה טועה. תמיד.
איך הוא עושה זאת? פשוט: הוא מדבר בלי הפסק ומסיח את דעתך לאלפית של שניה – ובשבריר-הזמן הזה הוא מחליף את הקלפים. לכן, לעולם (לעולם!) אסור לשים לב למה ששרון מדבר. המטרה היחידה של דיבוריו היא להסיח את הדעת. צריכים להסתכל על ידיו, ולא להסיר מהן את המבט אף לאלפית השניה.
אילו היה שרון בן-זמנו של וולטייר, אפשר היה לחשוב שהפילוסוף הצרפתי התכוון אליו כאשר אמר: "הם משתמשים במחשבות רק כדי להצדיק את העוולות שהם עושים, ומשתמשים במלים רק כדי להסתיר את מחשבותיהם."
זה לא השתנה מאז שדויד בן-גוריון, הראשון שקידם את הקאריירה של שרון, ציין ביומנו ששרון הוא שקרן מועד. אך המילה "שקרן" אינה במקומה. כי מאחז-העיניים על המדרכה אינו שקרן. הוא משתמש במלים כמכשיר-עבודה, כשם שחייל משתמש בפצצות-עשן.
במשך שלושה חודשים בירבר שרון על רצונו העז להקים "ממשלת אחדות לאומית", שבה תשמש מפלגת-העבודה כאבן-פינה. זה דרוש, הוא חזר ואמר, כדי לאפשר לו לעלות על דרך-השלום. סיסמה זו עמדה במרכז מערכת-הבחירות שלו. רבים הצביעו בעדו כדי שתקום ממשלה בראשותו, שבה תהווה מפלגת-העבודה מרכיב מרכזי. (רבים אחרים הצביעו בעד מפלגת-שינוי, שהבטיחה גם היא ממשלה "חילונית" בראשות שרון ומפלגת-העבודה).
עכשיו ברור שכל דברי שרון לא היו אלא מסך-עשן. שרון הקים בסוף בדיוק את הממשלה שאותה הוא רצה להקים מלכתחילה: ממשלה ימנית קיצונית, שתבצע את המעשים אשר המלים נועדו להסתירם. לכל היותר היה מוכן שמפלגת-העבודה תיכלא בממשלה, כבולה בידיה וברגליה, ותשמש כמליצת-יושר לאי-היושר.
יש לשבח את עמרם מצנע על שלא נכנס למלכודת. כאשר ניסה שרון להסיח את דעתו בפטפוטיו על השלום, דרש ממנו מצנע להעלות את הדברים על הכתב ולחתום עליהם. שרון זרק אותו החוצה.
אילו נערך בישראל מכרז כדי לבחור בארבעת הלאומנים האנטי-פלסטיניים הקיצוניים ביותר, היו זוכים בו אריאל שרון, אפי איתם, אביגדור ליברמן וטומי לפיד. והנה, ראה זה פלא, כאילו לגמרי במקרה, אלה הם ארבעת השותפים הבכירים בממשלה החדשה. (במכרז כזה היו משתתפים גם בני אילון, בנימין נתניהו, אהוד אולמרט, צחי הנגבי ועוזי לנדאו – כולם שרים בממשלה החדשה.)
הסיפור לא נגמר עם הרכבת הממשלה. הוא רק מתחיל. ולראייה: את נאומו בכנסת, שבה הציג את ממשלתו החדשה, סיים שרון בווידוי אישי נרגש: עם היכנסו לשנתו ה-76, אין לו שאיפה גדולה יותר מאשר להביא לעם שלווה ושלום. כאשר שרון מדבר על שלום, כדאי לרדת למקלט.
עכשיו, כאשר הקלפים מונחים שוב על המדרכה כשפניהם גלויים, כל הפרשנים בארץ ובעולם נוכחו לדעת שגם הפעם טעו בניחושיהם. זוהי הממשלה הימנית ביותר, הלאומנית ביותר, הקיצונית ביותר, המלחמתית ביותר, שקמה אי-פעם בישראל. אילו קמה באירופה ממשלה שכללה את ז’ן-מארי לה-פן הצרפתי, יורג היידר האוסטרי, ז’ירינובסקי הרוסי ופורטאון ההולנדי, היא היתה נראית כממשלה ליברלית-מתונה לעומת ממשלה זו. כי האירופים האלה יכולים רק להסית. ואילו שרון ושותפיו מתכוונים לפעול.
זוהי ממשלה של המתנחלים. הנציג המובהק ביותר של המתנחלים, אפי איתם, קיבל את התיק החשוב ביותר למתנחלים: משרד-השיכון, שיקים אלפי בתים חדשים בהתנחלויות. לא זה בלבד ששרון אינו חולם "להקפיא" את ההתנחלויות, ולא כל שכן לפנותן, אלא שתנופת ההתנחלות תלך ותגבר עוד יותר.
יש הטוענים שהמתנחלים דומים ל"זנב המכשכש בכלב", שמיעוט קטן בציבור כופה את רצונו על הממשלה. זוהי טעות גמורה בראיית הדברים. בתקופת שרון, הממשלה רואה במתנחלים את חיל-החלוץ שלה. ההתנחלות היא הנשק החשוב ביותר במלחמה נגד העם הפלסטיני.
טועים גם מי שטוענים שאין לשרון חזון. יש לו, ועוד איך! הוא באמת רוצה להיכנס להיסטוריה כמי שהגשים את חזון הדורות. אבל אין זה חזון השלום, שעליו הוא מקשקש השכם והערב. השלום מעניין אותו כקליפת השום. הוא שואף למטרה הנראית לו חשובה יותר לעין ערוך: להגשים את הציונות כפי שהוא מבין אותה, להקים את המדינה היהודית לפחות בכל ארץ-ישראל המערבית, מהים עד הירדן. ואם זה ניתן, בלי ערבים.
כאשר מבינים שזוהי המטרה, הרכב הממשלה החדשה של שרון הגיוני לגמרי. היא תפורה בדיוק לפי מידה. שרון בראש. הצבא בידי שאול מופז, הלוחם האנטי-ערבי האכזרי ביותר. המשטרה בידי צחי הנגבי, בריון שהקריירה שלו התחילה בפוגרומים נגד סטודנטים ערבים. בניית הבתים בהתנחלויות בידי אפי איתם. הכבישים בידי המתנחל אביגדור ליברמן. והאוצר, שצריך לממן את המלחמה וההתנחלויות, בידי נתניהו.
בנאום הבכורה שלו הציע עמרם מצנע ששרון יפסיק להשוות את עצמו לדה-גול. זה עשרות שנים מעודד שרון את הפרשנים בארץ ובעולם להפיץ את האגדה, שהנה, או-טו-טו, הגנרל הקשוח ולמוד-הקרבות יתגלה כמהדורה ישראלית של הצרפתי הגדול, שמסר את כל אלג’יריה בידי ה"טרוריסטים" והוציא ממנה מיליון מתנחלים צרפתיים.
שרון – דה-גול? עזבו את הדיבורים. הביטו על הידיים.
על אפכם ועל חמתכם יביא שרון שלום . ההבדל בינו לבינכם ששרון הוא מדינאי ואתם חבורת ברברנים המתחרים בינכם בנאצות השמצות קללות ורמיזות כי המשטר בארץ דומה לנאצים או למפלגות פרו נאציות באירופה . את רוב הציבור זה מגעיל . גם מפלגות השמאל מסתייגות מסגנון זה . מבטיח לכם כי בסגנון זה לעולם לא תגיעו להשפעה כלשהי וכח חד"ש וסביבתה ילך וידעך . לידיעתכם האמת היא לא שחור לבן בדרך כלל היא מתכנסת אי שם באמצע בגווני אפור.
אני לא מסכימה – לדעתי שרון דוקא היה מעדיף ממשלת אחדות עם העבודה כדי להמשיך באותם מעשים בחסות הלגיטימיות של פרס. אבל מכיון שמצנע עמד בדיבורו, שרון נאלץ להקים ממשלה כמו שהקים. מה לנו כי נלין, זה בדיוק מה שבקשנו. שיעשו מה שהם יודעים בלי להתחבא, ואז נראה. אם בסופו של דבר אכן "שרון יביא שלום" (ולא בסגנון "שלום הגליל") – לא יהיו שמחים מאתנו (נכון?). סליחה אמנון, אבל אני בספק.
כתבה יפה אורי, אני רק מקווה שהכל נכון.
עד שקראתי אותך חששתי שבאמת שרון מתכוון להכנע לאויב.
עכשיו עודדת אותי כשאני מבין שכל דבריו הם רק לבלבל את האויב, אבל בעצם הוא מתכוון להכריע אותו.
אורי כותב מענין, שקול ומתון. אולם הפעם זה לא אורי אבנרי. או שהשפעות זרות השפיעו עליו הפעם או…………שמישהו מתחזה.
מר אבנרי הנכבד,
המאמר המפורסם כאן עוסק בהפחדה שיטתית כפי שיודעים לעשות מהעבר השני ראשי המתנחלים, וצאן מרעיתם שטוף המוח. אינני מבקש לדון במהותם של הדברים אלא בסגנונם. לפני מספר חודשים ניערנו אני ואתה את ענפיו של אותו עץ זית רענן בשיפולי הגבעות מעל כפר סאלם בשומרון בואכה עמק המכמתת בכדי לסייע לפלאחים מסכנים שכל מבוקשם היה לאסוף את פריים האסור על פי הכיבוש. דבר אחד אזכור מאותה שבת. השיח שלי עם אותם פלאחים שניזון מדיבורים בערבית על אדמה נוף והצרות מידי המוסתאוותאנין (מתנחלים) היו שונים בתכלית השינוי מהדיבור עם האנשים שישבו באוטובוס, שטופי שינאה למתנחלים, ולישראלים רגילים באשר הם שם. עניין זה הוליך אותי למחשבה באשר לדרך ההשפעה שלך ושאר "רודפי שלום" מקצועיים. אתם מעודדים שנאה ומשנאה רק מפסידים – ראה את העם הפלסטיני שמנהיגו הסית לשנאה קשה! כן זה מה שהוא עשה כאן שבע שנים! במקביל להתנחלות המואצת של ממשלות ביבי וברק ללא הבדל. אז אנא אסוף את צאן מרעיתך והורה להם לחדול לשנוא את האחר (גם להתנשא זאת שנאה). אנחנו צריכים כאן דיבור ארץ ישראלי שלנו ושלהם אנשי הארץ הזאת ולא של בורות מתנשאת וקשה משני הצדדים
אבי, יוזמה ברוכה. אין סיכוי שתקרה בזמן הקרוב. השמאל עוד לא נפל מספיק חזק – מסתבר. תראה את העבודה תראה את מרצ ותראה את חד"ש – התנשאות לא מובנת של אנשים.
יבוא יום והימניים הלאומנים היהודים יהיו שווים לערבים הימניים הלאומנים שהשמאל כל כך אוהב לאהוב. ורק אז אחרי שתעאיוש תערוך מסעות אחווה אל עבר שדרות ואל עבר תל אביב (כן כן תל אביב המסכנה), רק אז שהאמפטיה תהיה גם פנימה – רק אז השמאל יוכל להוביל כאן את העם מתוך שהוא חלק ממנו.
היום הוא לא חלק מהעם כי הוא הוציא עצמו.
אני איש שמאל וגם אורי אבנרי איש שמאל. וזאת להבדיל מהצד הקיצוני(והשלילי)של השמאל ואנשיו נקראים –שמאלנים– ,אנשי השמאל הם ציונים טובים שתרמו , תורמים ויתרמו רבות לטובת המדינה והציונות. אנו מתנגדים לקיצוניות , לכל קיצוניות באשר היא. מקיצוניות קורים רק דברים שליליים.
לדעתי מי שמנסה להפליל חילים או קצינים בצה"ל שזהו הצבא הנאור, המוסרי והטהור מכל צבאות העולם. צבא שנלחם באויבים אכזרים שחלקם הינו פושעי כנופיות, ורוצחים חסרי רחמים, מי שמנסה להפליל או להעליל משהו על צבא העם הוא בוגד במדינה. השמאל האמיתי הם אנשי הקיבוצים והמושבים , מלח-הארץ במלוא מובן המילה. הם הנושאים ברוב עולה של המדינה מאז ומעולם. הם השמאל האמיתי והאחרים שמתקראים "שמאל" הם שמאלנים קיצונים אנשי לוח המקשים של האינטרנט. הם לא תורמים אלא רק מעבירים בקורת שלילת והרסנית. ולגבי אורי אבנרי:ביסודו הוא ציוני ואוהב המדינה.
.
אם כך איש שמאל, מדוע אין רגש לשמאל הזה. מדוע הוא אינו מרגיש? מדוע הימין פה והימין שם בז לו. השמאל אולי מזלזל בימין אבל הימין בז לשמאל. ומי הוא אותו שמאל קיצוני שאתה מכנה? שאל כל אדם ויאמר לך שאורי אבנרי הוא שמאל קיצוני. ציוני שמזהיר טייסים מפני משפט אפשרי (תוך ההבנה של הציבור שגוש שלום אוספים חומרים על טייסים אלו) – זה איש שמאל מרכזי ציוני?
איני יודע מי אתה כי אתה נחבא במצנפתו של אבנרי, כך שלגביך אין לי מושג כמה אתה שמאל מרכז. גם מרצ נתפסה בציבור כשמאל קיצוני. העניין הוא לא להגיד זו שטות ואנחנו לא כאלה – אלא לפעול שההבנה של הציבור תהיה כל כך עמוקה שכן ניתפס ככאלה.
ועד אז לא תשכנע שכדור הארץ עגול.
גם אנשי הקיבוצים הם לא ממש שמאל. להתעלם שנים מעיירות הפיתוח שסביבם, זה שמאל? להתעלם מבעיית הקרקעות ולדאוג שלהם יהיה יותר מכלל הציבור – זה שמאל סוציאליסטי אמיתי? גם כשהמדינה עוד לא היתה קפיטליסטית כמו היום הקיבוצים לא ממש חלקו. מובנת השמחה לאיד של האוכלוסיה החלשה. מוזר שהיום הקיבוצים הם היכן שהוא בין אוכלוסיה חלשה לעשירה מספיק.
ולא רק זאת, השמאל הזה מתחזק את הכיבוש מיומו הראשון ומשקיע בו את מרצו. האם זה שמאל? אין בארץ שמאל. ומי שבאמת הולך לשמאל הכביכול נכון אינו יודע איך להתחבר לעם. מעשה שכל איש שמאל חייב לדעת איך.
עד שלא יקום כאן מנהיג שמאל אמיתי המחובר לעם לעשירים לעניים לרגש וללאום (השמאל צריך להראות שגם הלאום חשוב לו) – לא יהיה פה מהפך.
מפלגת המיעוט בראשות מצנע טיפסה על עץ גבוה מדי. ואתה מר אבנרי יכולת לפחות לציין כי העם בחר בדרכו של שרון ולא בדרכו של מצנע.
ראשית כל אורי ידידי אני רוצה להשתתף בצערך הכבד
על מותו של המחבל אתמול בפיגוע בחיפה אני באמת כואב
את כאבך ומבין עד כמה דאגת לו ולבני עמו.
וכולי תקווה שעוד תדע המון צער!
שנית, הטקסט שכתבת בשביל שהוא יהיה אמיתי ונכון אתה
רק צריך לשנות במקום שרון ע ר פ א ת !
למה לא זכיתי ב24 שנות חיי לראות ולו גינוי אחד
לרוצח המתועב ? למה תמיד אנחנו אשמים? לעולם לא עלתה בך המחשבה לשנייה אחת שאולי גם להם יש חלק "קטן" בנעשה.
אני יודע שאתה ציוני טוב, מאוהבישראל, רק הדרך של אנשי הימין מרגיזה אותך. .לאחרונה אני שם לב בכתבות השונות שלך לדעות אנטי ציוניות. מה קרה לך אורי, ולמה זה קרה?