אנטי גלובליזציה – ביקורת הקפיטליזם העכשווי, הוצאת רסלינג.
הספר מביא לקוראי העברית קובץ מאמרי ביקורת על הקפיטליזם העכשווי בעולם ובארץ. הדיון העולה במרבית השאלות שהתעוררו בעקבות תהליך הגלובליזציה הקפיטליסטית ניכר בספר במאמריהם של החוקרים אלן מייקסינס ווד, ויליאם טאוב, מרטין הארט-לנדסברג, ג’ון בלמי פוסטר וסמיר אמין. אלן ווד יוצאת נגד העמדה הגורסת כאילו הגלובליזציה הביאה לביטול מעמד בעלי ההון בכל מדינה ומדינה ושוללת את ההנחה שעבר זמנה של ריבונות המדינות לטובת הגלובליזם.
ויליאם טאוב מנתח את מקורותיה ואת עוצמתה של התנועה החברתית נגד הגלובליזציה, שהופיעה ב-1999 בהפגות סיאטל. הארט-לנדסברג מציג שאלות קשות בנוגע ליחסים שבין התנועה נגד הגלובליזציה ובין תנועת העבודה המאורגנת. הוא חוזר לדון על הדרכים באמצעותן ניתן לאחד מאבקים על יעדים מידיים – לחזון ארוך תווך אחד. חזונו של הארט-לנדסברג הוא עולם ללא קפיטליזם.
ג’ון בלמי פוסטר מצביע על כך שאין פתרון למשבר האקולוגי במסגרת המציאות האורבנית הקפיטליסטית. סמיר אמין עוסק במגבלות הניו-ליברליזם ומצביע על צעדים זהירים ומדודים לקראת חידוש המחשבה הסוציאליסטית.
העיתונאי אפרים דוידי, שערך את הספר אף הוסיף מאמר שאפתני מסכם על ישראל והגלובליזציה, המנסה להסביר במונחים כלכליים את נסיגת ישראל מתהליך השלום. זאת משימה קשה במיוחד מכיוון שנימוקי החזון של שמעון פרס על השתלבות ישראל ב"מזרח תיכון חדש" עדיין תקפים. הבורגנות המקומית הרי זועקת בכל הזדמנות שאין לפתור שום בעיה כלכלית רצינית ללא תהליך מדיני. נראה שדוידי אינו מצליח לתת הסבר כלכלי קוהרנטי לנסיגה של ישראל ממדיניות הכיבוש הלא-ישיר – הניאו-קולוניאליסטי.
הכותב סבור שאין הסבר כלכלי כזה בנמצא מכיוון שהמפנה הישראלי התבסס על תגובות ניאו-קולוניאליות לסכנת השלום – תגובות שקיבלו חיזוק רב מההיסטריה האנטי-טרוריסטית בארה"ב אחרי 11 בספטמבר 2001.
בחירת המאמרים בספר על ידי דוידי משקפת העדפה לאסכולה של "הגלובליזציה הרכה" – זו המיוצגת בכתב העת Monthly Review האמריקאי. אסכולה זו גורסת שהתמורות בקפיטליזם הבינלאומי, חשובות כשלעצמן, לא שינו את מהות השיטה.
אסכולת "הגלובליזציה הקשה" כוללת אנשים כמו דויד הרווי, רוג’ר בורבנק ומרקסיסטים אנגלים הכותבים ב-Race and Class. אלה חושבים שחלו שינויים גדולים בקפיטליזם, המחייבים הערכות תיאורטיות חדשות. לטענת אסכולה זו, מדינת הלאום המשולבת עד צוואר במערכת העולמית אינה משמשת זירה ממשית למאבק חברתי. בנוסף, אין לדבר על בורגנות לאומית כאשר בעלי ההון איבדו את אופיים הלאומי.
"אנטי גלובליזציה – ביקורת הקפיטליזם העכשווי" הוא ספר חשוב ובעל ערך בפני עצמו. לנוכח הקשיים העצומים בהפקת עבודת מחקר מרקסיסטי בישראל, יש להביע הערכה מיוחדת לעורך ולמוצאים לאור.
מה זו הביקורת הזו? וסליחה שאני מבקר את הביקורת. אבל לא ניתן להבין ממנה דבר ואפילו חצי דבר על מה כתוב בספר ומה דעת הכותב עליו! איכשהו נראה שהכותב לא קרא את הספר. כשאני קורא מאמר ביקורת במוסף ספרים כלשהוא אני מקבל מושג מה על ספר. ואילו עתה?
הייתי שמח לו היית מפרט יותר על כל מאמר, על הגישה הכללית וקצת מסקנות ומה דעתך שלך בעניין. שיח הגלובליזציה יותר מורכב, כך נראה לי, מאשר מה שנכתב פה.
אחכה לביקורת הבאה. או פשוט לספר.