כאשר ביקרתי ברמאללה בשבוע שעבר, היא עטתה לובן מבהיק. גם אחרי כמה ימים של שמש, נשארו שטחים נרחבים מכוסים במעטה שלג, שכיסה את סימני הכיבוש, ההרס והעזובה. נסעתי לאט ונהניתי מהמראה הרגוע, כאשר לפתע נדרכתי. בזווית העין קלטתי קבוצת נערים, שהתכופפו להרים משהו. מיד אחרי זה הוטח דבר-מה בכוח על השימשה הקדמית. בשבריר של שניה נרגעתי: לא אבן, אלא כדור-שלג. נפנפתי לילדים והם נפנפו בחזרה, למרות הלוח הצהוב של מכוניתי.
זה היה הרגע הקליל היחיד במהלך הביקור. באתי כדי לשמוע מפי ראשי הציבור האזרחי בעיר על הסכנות שהם צופים לאוכלוסייה הפלסטינית, אם אכן תתקוף ארצות-הברית את עיראק.
לא היו להם אשליות. בצמרת הפוליטית-צבאית של ישראל יש גורמים, המתכננים זה זמן רב לנצל מצב של מלחמה כדי לבצע מעשים, שאי-אפשר לעשותם בימים כתיקונם. הבלמים המוסריים, הקיימים עדיין בחלק מהציבור הישראלי, מונעים אותם לפי שעה, וכך גם החשש מפני תגובה בינלאומית.
כל זה עלול להשתנות במצב של מלחמה. תשומת-הלב של העולם תהיה מרותקת לנעשה בעיראק. בארצות הערביות עלול להשתרר מצב של תוהו-ובוהו, שיסיח את הדעת מהמתרחש בשטחים הפלסטיניים. הציבור הישראלי יהיה אחוז פחד מפני יכולותיו של סדאם, ועל כן יהיה רגיש פחות (עוד פחות!) לגורל הפלסטינים.
מה עלול לקרות? הרשימה ארוכה, וכל פריט בה גרוע מקודמו.
המעשה הראשון, הכמעט-ודאי, יהיה הטלת סגר ועוצר ממושכים על השטחים הכבושים. לפלסטינים יש ניסיון ארוך וכאוב בכגון אלה. פירושם שבמשך ימים ושבועות לא תהיה אפשרות לספק מזון ותרופות לערים ולכפרים, ובייחוד לכפרים נידחים ומנותקים. יש חשש מניתוק כללי של החשמל והקשר עם העולם. חולים לא יגיעו לבית-החולים לטיפולים שוטפים (דיאליזה וכימותראפיה, לדוגמה) וטיפולי חירום (פציעות, לידות ועוד) במקרים רבים זה יכול להיות עניין של חיים ומוות.
לחלק מן הצרות האלה יכולים הפלסטינים להתכונן מראש. אפשר להביא לכפרים את האספקה החיונית בעוד מועד, בטרם פורענות.
ברור לפלסטינים שהמלחמה תיתן לכוחות-הכיבוש את האפשרות לבצע, בממדים עוד יותר נרחבים, את הדברים הנעשים גם עכשיו מדי יום: הוצאה-להורג של פעילים ואחרים, הריסה סיטונית של בתים, עקירה של מטעים. קשה לדעת לאילו ממדים זה עלול להגיע.
אבל המילה המרחפת על כל הדיונים והמחשבות היא: טרנספר.
במובנו הפשוט, טרנספר הוא גירוש המוני של העם הפלסטיני מהארץ, כפי שקרה ב-1948 וב-1967. במצב של 2003, זה יהיה קשה. אין לאן. הירדנים יסגרו את הגבול, וגירוש המונים של פלסטינים אליה יהווה אקט של מלחמה כלפי הממלכה ההאשמית. קשה להניח שהאמריקאים יניחו לאריאל שרון לעשות זאת, בשעה שירדן משמשת להם כאחד הבסיסים להתקפה על עיראק השכנה. גם גירוש ללבנון יהיה כמעט בלתי-אפשרי, מבלי ליצור מצב מלחמתי בגבול הצפוני.
אבל יש צורה אחרת של טרנספר: גירוש ממקום למקום בתוך השטחים הכבושים עצמם.
לדוגמה: גירוש האוכלוסייה מהערים והכפרים הסמוכים לגדר-ההפרדה המתוכננת (קלקיליה, טולכרם) אל פנים הגדה המערבית (שכם). זה כבר קרה פעם. במלחמת ששת-הימים רוקן משה דיין שכונות שלמות של קלקיליה וגירש את תושביהן לשכם. הריסת השכונות כבר החלה. ניצלתי אז את מעמדי כחבר כנסת כדי להזעיק אישים בצמרת המדינה והפעולה נפסקה. הפליטים הוחזרו לעירם, והשכונות נבנו מחדש. באותה שעה הועמסו תושבים מטולכרם על אוטובוסים והוסעו אל גשרי הירדן.
דוגמה אחרת: התנחלויות רבות בגדה זוממות זה מכבר לתפוס שטחים פלסטיניים רבים הסמוכים להתנחלויות. אם המיליציות החמושות של המתנחלים ישתמשו בנשקם כדי להטיל אימה על הכפרים הסמוכים, הם עלולים לגרום לבריחה המונית, נוסח דיר-יאסין.
מובן שרבים בצמרת הביטחונית מחכים בחוסר-סבלנות להזדמנות לסלק את יאסר ערפאת. "לסלק" פירושו להרוג, שהרי איש אינו מאמין שערפאת יזוז בלי התנגדות. אם האמריקאים חותרים ל"שינוי משטר" בעיראק ואינם מסתירים את כוונתם להרוג את סדאם, מדוע זה אסור לשרון?
השאלה היא: האם האמריקאים יאפשרו לשרון ולחבר-מרעיו לבצע מעשים אלה, כולם או חלקם?
על כך אין תשובה בטוחה. ההיגיון אומר שלא. האמריקאים לא ירצו שממשלת ישראל תפריע להם בעת המלחמה. גם למחרת המלחמה ידרוש האינטרס האמריקאי שהסכסוך הישראלי-ערבי לא יתלקח. ארצות-הברית תקיים בעיראק משטר-כיבוש למשך הרבה מאוד שנים. לא יהיה לה עניין בהתססת העולם הערבי נגדה.
אבל אמריקה לחוד והיגיון לחוד. לחבורה השלטת עכשיו בוושינגטון – קבוצה מעורבת של קנאים דתיים נוצריים ויהודים הקשורים בימין הקיצוני בישראל – יש היגיון משלה. היא עלולה לעודד ואף לדחוף את שרון למעשים קיצוניים.
ברור שכל המעשים שהוזכרו לעיל מהווים פשעי-מלחמה על פי אמנת-ז’נבה ושאר החוקים הבינלאומיים. חלק מהם מהווים פשעים גם על פי החוק הישראלי, בהיותם "פקודות בלתי-חוקיות בעליל, שעליהן מתנופף דגל שחור". מבצעי המעשים עלולים למצוא את עצמם ביום מן הימים לפני בית-משפט בינלאומי או ישראלי. אין הגבלת זמן.
אך לא זאת בלבד. כל אחד מהמעשים האלה יהיה גם אסון למדינת-ישראל. מי שמאמין שבטחונה ושגשוגה של מדינת-ישראל תלויים בטווח הארוך בשלום ישראלי-פלסטיני ובהתפייסות בין שני עמי הארץ מוכרח לעשות את הכל כדי למנוע מעשים, שיעמיקו את תהום השנאה בינינו, ויקימו נגדנו את כל העולם הערבי והמוסלמי. עלולים לקרות דברים שיהרסו לתמיד כל אפשרות לבנות גשר מעל לתהום.
לכן אל לנו לסמוך על האמריקאים שירסנו את שרון. עלינו, הישראלים, מוטל לעשות את הכל – ממש הכל! – כדי למנוע מעשים אלה. בעיני, זוהי חובה פטריוטית ממדרגה ראשונה.

לממשלה אין שום כוונה לפגוע בערבים היושבים בשטחים. אחד האינטרסים העליוניים שלנו שתקום מדינה פלסטינאית ידידותית לישראל. תושבי ישראל רואים לאיזה אסונות הביאו אותנו כנופיות הטרור הערביות. ואיזה צרות הביאו לעם שלהם. אנואר סאדאת אמר בנאומו בכנסת שאם לא תפתר הבעיה הפלסתינאית בצורה חיובית לא יהיה שלום באיזור. הוא אחד מגדולי המנהיגים שקמו בדורות האחרונים ומסתבר שחזה במדויק את המצב. אהוד ברק ניסה באמת להגיע להסדר שלום עם ערביי השטחים אך בתמורה קיבלנו מלחמה אכזרית עקובה מדם. הבעיה היא שאין לערביי השטחים מנהיג אחד חזק שניתן לעשות עימו עסקים. את הרחוב הערבי מנהלים פושעי כנופיות שמתחרים בינהם מי ירצח יותר תינוקות ילדים ונשים יהודיות.אורי אני בטוח שאתה ציוני אמיתי וכל דבריך ודיבוריך נגד הממשלה נובעים מדאגה גדולה לשלום מדינת ישראל. המשך להיות כזה ומי יתן ותצליח ברצונך להיות ראש גשר בין 2 העמים. בידידות:עקיבא סרידנא.
אין בליבי חוץ מאשר רק תקווה שכל חששותיו של אבנרי יתגשמו….
שרון, אליו כיוון המגיב את אמרתו – ישן טוב, אומרים מקורוביו.
מה יקרה אם טיל ביולוגי יפול בשכם ורמאללה ולא בתל אביב?
במשך חודשיים הייתי בחופשת מולדת וגלשתי רבות באתר המענין שלכם. מאחר והוא מענין ומשתתפים בו סופרים משכילים, השתדלתי להיות מעורב ולהגיב הרבה.לדעתי מעורבותי נתנה תמריץ לתגובות רבות ומגוונות שהוסיפו הרבה ענין וטעם לאתר. מזה שבוע שחדלתי להגיב לאור הכנותי לחזור ולבצע את השליחות שהוטלה עלי. אני נפרד מכם ומקווה שתמשיכו לכתוב ולהגיב.
הכותב אורג לטרנספר ליהודים, להעלות אותם על משאיות וקדימה לגבולות 47, בדמיונו הרטוב הוא ממש רואה מסילות רכבת ורקרונות בקר עליהן יוכל לדחוס את אחרון היהודונים שהעיזו להתיישב במולדתם.
בהיסטוריה של האנושות לא היתה תנועה לאומית שנכשלה, לא היה מאבק לאומי שדעך ללא נצחון, לכך יהיה גם אם התנועה הציונית ביש"ע.
ומה אם הערבים (יש המכנים את התושבים הארעיים האלו עם פלסתינאי) הם ככל הנראה יאלצו לארוז וקדימה לדרך, לא בכפייה כי אם מרצון ומי שלא מרצון אז מפחד והיתר כא5יחוד משפחות.
אין פתרון אחר.
אין פתרון אחר? ההסטוריה תפתיע. אורי, אל תחת.
לאורי אבנרי היקר!
אני החלטי שאתה בן אדם מעניין במיוחד ולכן החלטי לקרוא את כל הדברים שפירסמת לאחרונה במקומות שונים, גם את הסרט שנעשה אלייך ראיתי, ובכן אני מוכרח להגיד שבאמת היתרשמתי שאתה בן אדם מעניין משכיל ובעל כושר כתיבה יוצא מגדר הרגיל!, אולם פשוט איני מצליח להסכים עם הדברים שאתה עומד מאחוריהם.
אומר לך את האמת לאמיתה ויכול להיות שתגיד שאני גזען או שאני ימני או משהו כזה, אז אם כן טעות חמורה בידיך כי אני שמאלני בכל נפשי ומעוזי, ומי שיטען אחרת טועה.
ובכן אני אומר לך שאני לא מוסגל בשלב זה של הסיכסוך להגיע להסכמי שלום עם הצד הפלסטיני, ואומר לך את האמת הצלחת להרגיז אותי בכך שאתה מאשים את הצד הישראלי בלבד, ואתה כל כך חד צצדי בכתבה שלך.
ועוד אוסיף ואומר שאחרי הסרט ג’נין ג’נין שגם אותו חכרתי לעומק נדהמתי לראות כמה חצאי אמת ושקרים שלמים ישנם בסרט המזעזע ההוא.
ואומר לך שלי יש חבר טוב מאד שאחיו הגדול נהרג על אדמת שכם, ואימו של אותו חבר שלי פשוט נשברה מאותו סרט אשר קורא לילד שלה פשוע מלחמה?
מי אתה שתקרא לילד שלה שנהרג לה "פושע מלחמה.?"
לסיכום ידידי אני אשמח לנהל איתך על זה שיחה קצת יותר אישית באי מייל שלי:
http://www.kiper@hotmail.co.il
חזק ואמץ אמיר.
לידיעתך אורי אבנרי הוא בן אדם הגון וישר-דרך. להבדיל מאחרים בגדה הוא גם ציוני טוב ולחם על שחרור המולדת היהודית במלחמת השחרור.
תקשיב/י קטונטי מלהחפיש את שמו של אורי אבנרי ואני גם חושב שאין על מה…
אולי לא הבנת אותי נכון, אני אומר את דעתי האישית ואין לך כל יכולת להגיד שהיא לא לגיטימית…
אגב אני מאד מקוה לא לךפגוע באורי אבל שחכת אולי לציין שהוא היה חייל באצ"ל ולהידיעתך הם רק עשו נזק כאשר הפלמח באמת לחם למען מדינה…
אמיר.
נכבדי, אנשים מגיבים למאמרים שלך ואתה כלל לא מתיחס לתגובות . לפיכך נודה לך אם תבהיר באתר זה מדוע אינך מתיחס לתגובות.
מזעזע להיווכח עד כמה המגיבים מימין, אינם יודעים
לאיית. שגיאות הכתיב הנוראות, מעידות גם על השכלתם
הכללית.
היסטוריה: אורי אבנרי לחם במלחמת 1948 ב"גבעתי" –
ספריו "בשדות פלשת" ו"הצד השני של המטבע" – נכתבו,
על כך. שירו "שועלי שמשון" מושר עד היום.
למר אקדמיה.
אני אינני ימני ואני מדריך מעדונית יהודית-ערבית כל יום, אני גם חניך בשומר הצעיר, כל שאין לך איך לכנות אותי ימני מה גם שזו לא קללה.
דבר שני אני חייב להגיד שאתה מראה את הצד המתיפיף של השמאל, את הצד שדוחה אותי!
אתה מראה כאן צד של איזה שהיא עליתה שמאלנית שמתנשאת בצורה בוטה על גבי הימין.
ודע לך ידידי שמה לעשות נולדתי עם ליקויי למידה ואני דיסלקט וגם דיסגראף.
אולם אני מחשיב עצמי ללא פחות חכם ממך וגם לא פחות כישרוני ממך.
דע לך שאנשים כמוך גורמים לנפילת השמאל, אתה מראה את המתיפים השמאלנים שחושבים שהם טובים יותר או חכמים יותר מהימין…
ולאורי אבנרי היקר גם אני איני מבין למה אתה לא מגיב לאנשים אשר חולקים על דעותיך הקיצוניות יש לומר.
אני חושב שאם אתה מפרסם את דעתך האישית באתר כמו הגדה השמאלית יש מקום ויותר מזה שתגן ותצדיק או תשנה את דעתך, לפי טענות הכותבים…
חזקו ואמצו אמיר.
אם אלה הם חניכי השומר הצעיר של היום – יקומו
מאיר יערי ויעקב ריפתין מקבריהם ויבקשו סליחה,
על מה שהשאירו מאחריהם: ימין פרימיטיבי.
כשאני הייתי ב"השומר הצעיר" – היה חניך כזה, רואה
את דלח הקן מצידה השני, ביום בו היה כותב שטויות
דלות תוכן ודעת כאלה, שנכתבו ע"י "החניך" בתגובות, שמעל לתגובתי – חינוך מחדש, הוא התרופה המתאימה.לאורי אבנרי, עיסוקים חשובים יותר, מאשר
להשיב למתקפת היחין, המחבלת באתר הגדה השמאלית.
במזיד.
הח’ מזכיר את אבות השומה"צ ואני אזכיר את "אבותיו": שמואל מיקוניס,משה סנה ,תופיק טובי ומאיר וילנר. הנ"ל לא חלמו גם בחלומותיהם הרעים ביותר כי ממשיכי דרכם ידרדרו את התנועה כפי שהיא, לצערי , כיום.