כפעיל חדש בחד"ש ובסביבות המפלגה הקומוניסטית הישראלית יתכן ואני רואה משהו שהוותיקים ממני לא רואים. מאז התמוטטות ברית המועצות יש הלם מסוים ופחד להעמיד את החזון הסוציאליסטי בראש חלון הראווה שלנו. בעני רבים עדיף להיות "חברתי", מוסתר בחזיתות שונות אך חד"ש מק"י הס מלהזכיר או להבליט. לא שאני מתנגד באופן עקרוני לחזיתות הגיע הזמן לצאת מהארון ולומר: למצב החברתי-כלכלי של ישראל דרוש פתרון סוציאליסטי.
נתניהו הפך בגלוי את התוכנית הכלכלית הפרעונית שלו למאבק אידיאולוגי נגד השכבות המדוכאות , "ניצחון הקפיטליזם על מדיניות הרווחה", כהגדרתו. יאמר "לזכות" ת’אצ’ריהו, שר האוצר, שהיציאה החזיתית אידיאולוגית שלו היא פתח להיווצרות של מחנה חדש סוציאליסטי שתפקידו לבלום את הבולדוזר הקפיטליסטי.
עד היום התמיכה ב"שוק החופשי" קיימת בכל המפלגות גם במרצ, הכאילו, "חברתית שמאלית". היום יותר מתמיד יותר ויותר אנשים מקשיבים לרעיונות שבעבר היו דוחים במיאוס. לנו יש הזדמנות להוביל מחנה גדול שמחפש לו בית אידיאולוגי חדש.
קשה לי שלא להעריך ואף להעריץ את האישה המקסימה ויקי קנפו. יחד עם זאת אני רואה בעניים כלות איך מחאתה של האמהות החד הוריות הולך ומתמסמסת. כולנו ראינו (או קראנו…) איך מוריס פטאל וואדי סליב נהיה משה שחל במפא"י, אחת הצטרפה לעמיר פרץ, אחד קיבל קישוט לכנסת במרצ וכך כל המחאות החברתיות נעלמו.
יש בארץ אופנה שקיימת גם בשמאל הרדיקלי של "למה לי פוליטיקה עכשיו" כלומר התרחקות מקשר עם נבחרי ציבור והתרחקות ממפלגות בכלל. כל מחאה חייבת להיות עם שורשים אידיאולוגים – מפלגתיים אחרת היא מאבדת כיוון. המשותף בין מאבקי איכות הסביבה והמאבק של החד הוריות הוא בלימת השתלטות בעלי ההון באמצעות השלטון על המשאבים האנושיים והטבעיים של הארץ. כדי לבלום זאת צריך לראות את הדברים בראיה חברתית מרקסיסטית אחרת נתניהו ובעלי ההון יקנו גם את ויקי קנפו וקבוצות מחאה אחרות.
רבים מפעילי חד"ש, מק"י והשמאל הרדיקלי מעדיפים בזמן בין הבחירות לפעול בעמותות "לא מפלגתיות" ואת המפלגות בישראל משאירים לעסקנים ולדילים של בעלי הון. בשל כוחה הדל של החזית בפוליטיקה הישראלית אין לה "ביקוש" בבורסת בעלי העסקים בארץ – במרצ אחותנו מימין כבר מזמן רוחשים ובוחשים אנשי עסקים נמרצים וכך בכל המפלגות בארץ (גם החברתיות…).
גם הקרן החדשה לישראל ושתי"ל (שגם מקבלת תרומות מבעלי הון בארה"ב) דורשת מכל הבא לקבל סיוע ממנה להתנער משייכות פולטית-מפלגתית. אופנת האנטי פוליטיקה והעמותות והמחאות "הלא תלויות" הם שיטה טובה לשמור על הקיים שטוב לעשירים כדי לצור שינויים צריך לפרק את השיטה הישנה ולהכתיב כללים חדשים שטובים לכל האזרחים.
ליאור היקר,
אחת הבעיות הקשות כיום בגיוס תומכים לאידיאלוגיה מורכבת יחסית היא בכך שהמצב הכלכלי- מדיני גורם לאנשים להסתגר איש איש בבעיותיו והתפיסה היא שאין כוחות עודפים "לבזבז" על פוליטיקה ולא כל שכן על בעיות הנתפסות (בטעות) כבעיותיהם של אחרים.
בנוסף, נתניהו ושרון מדברים בסיסמאות ודמגוגיות וכך מתאימים את המסר ומכשירים את הקרקע לביצוע המדיניות שלהם. הצלחתו של נתניהו בתיעול רגשות התיסכול מהמצב הבטחוני- כלכלי כלפי קורבנות מדיניותו היא דוגמה יפה לכך.
תפתור את ההתקרנפות של הרוב (גם בשמאל) ואת הרגשת חוסר האונים של המיעוט – ופרצת דרך לשינוי (לא המפלגה כמובן)
חד"ש, בעבעותה של מק"י,היא תנועה פלסטינית-
ישראלית לכל דבר. שלשה פלסטינים-ישראליים מייצגים אותה בכנסת וגם בהסתדרות,נציגה הפעיל בשגר,הוא פלסטיני-ישראלי. את עיתונה
העברי של מק"י/חד"ש הפכו לביוליטין של 4 עמודים לעומת עיתון יומי בערבית. מי שקורא
את דו"חות המוסדות המרכזיים של מק"י וחד"ש, ימצא שלעיתים קרובות כל (!) הדוברים, מיו"ר המושב ועד אחרון המשתתפעם – הם פלסטינים-ישראלים.לעיתים קרובות, אין אפילו תרגום לעברית במועצות התנועה. הפעילות בקרב הרוב
הלא-פלסטיני-ישראלית שואפת לכלום. אפשר
להמשיך, אבל ברוח ה"פוסט מודרניזם",אסכם:: חבל על הזמן.
אני מנסה להבין את הטון שלך, כותב התגובה שמעלי (האינטרנט נוטה לטשטש את נימת הדובר). נדמה לי שכמשקיף-מהצד-שאחת-לארבע-שנים-זורק-פתק-בקלפי-וממשיך-בחייו אתה לא מרוצה מזה שיותר פלסטינים מאשר יהודים מוכנים להצטרף לתנועה שחורטת על דגלה את השיתוף היהודי-פלסטיני. אתה יכול כמובן להצטרף לשורות המפלגה, לכתוב בעיתון, להשתתף בגופים הדמוקרטיים ולהפגין נוכחות יהודית (כי הרי זה באמת חשוב לך). לחלופין אתה יכול להמשיך לעמוד על הקווים ולחכות לבחירות הבאות כדי להגיד שאמרת לנו ושאין לך בשביל מי להצביע.
מצד שני יכול להיות שהטון אחר, שאתה כבר חבר מק"י, ושאתה מלין על שכניך, משפחתך וחבריך על שאינם מצטרפים למפלגה. לא יודע.
מה שלא יהיה, לדוידי אפשר לעשות יותר כבוד. ואפשר גם להתרגש פחות מהרשימה לכנסת – לא בחקיקה בכנסת ממושבי האופוזיציה יש לתלות את תקוותנו לשינוי חברתי. בשטח פעילים יהודים לצד פלסטינים בלא מעט התארגנויות תחת שם המפלגה. אני מסכים שלא במספיק אבל חסרים אנשים. תשקיע בנו.
יןנתן ליבנה מיתמם: מק"י וחד"ש אינם מקצים
משאבים כלשהם לפעילות בקרב הרוב בישראל.
שלשה חברי כנסת פלסטינים-ישראלים ? – אתה יכול להצביע על מדינה אחרת בעולם בה מיוצגים הקומוניסטים ובעלי בריתם, רק (!) בידי נציגי
המיעוט הלאומי ? את לנין קראת/למדת ? על האבאנגרד להיות חלק מהעם, בתוך העם,עם העם.
מדוע דב חינין נזרק מהמקום השלישי ? מדןע תמר גוז’נסקי, חברת הכנסת המצטיינת, לדעת חלקים רחבים בציבור הישראלי – סולקה ?!
אל תטיף לי ולאחרים כמוני מוסר. עברו הימים שאת האמת היו אומרים בסימטאות אפלןת או מסתלקים/מסולקים מן המפלגה,בגללה. המלך ערום.ואפילו בנות היענה, יכולות לראות זאת גם אםיטמנו ראשיהן בחול.
למגיב מעליי, בימי מלחמת העולם בראשונה תמך לנין בהפסד רוסיה. לוקסמבורג תמכה בהפסד גרמניה. כך גם מפלגותיהם.
תמיד הקומוניסטים תומכים בהפסדה של ארץ מדכאת (כמו ישראל), בייחוד כשהיא נלחמת בארץ מדוכאת (כמו פלסטין). גם כשהקומוניסטים הם בני אותה ארץ מדכאת.
לכן ודאי שיש לתופעה אח ורע, יש לה הרבה אחים ורעים למען האמת לאורך ההיסטוריה. ובעניין השוחד שמקבלים חד"ש מן הרשות הפלסטינית, השמצות זולות.
לשם הבהרה, תגובתי כוונה לכותב שתגובתו נמחקה ולא ל"בן היענה".
חברים יקרים:
די לכם עם הויכוחים, המסקנה:
יש לעשות הכל כדיי לעצור את ביבי גם אם אתם חוזרים על אותם דברים וגם אם הדברים על הקומוניזים נישמע פאטטי עדין יש לכתוב להפגין וכו’ אולי אןלי זה בכל זאת יחדור לליבותיהם של האזרחים שמשוועים לקצת רחמים.
אני יודעת על מה אני מדברת.
בכל מיקרה אני מאמינה שביבי ושרון ישלמו בסופו של דבר על מה שהם מעוללים לנו.