הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-8 באוקטובר, 2003 62 תגובות

הפיגוע במסעדת "מקסים" בחיפה הוא עדות, כואבת, מצערת ואכזרית לחוסר התוחלת של מדיניות ההרג והחיסולים של ממשלת שרון-ליברמן-לפיד כיום, וממשלת שרון-פרס-בן אליעזר אתמול. יושבים להם מומחי השב"כ, המשטרה, אמ"ן והמוסד ומכינים "פרופילים" של מועמדים ומועמדות לפעולות התאבדות, בונים חומות אפרטהייד ("גדר הפרדה" בשפת הכיבוש) בהשקעות של מיליארדים, מקיימים צבא כיבוש אדיר שאוסר ועוצר אלפים, הצבא והשב"כ יושבים על צווארו של העם הפלסטיני וחונקים אותו עד כמעט צאת נשמתו, מחסלים והורגים אלפים, וכל הפעולות האלה לא לקחו בחשבון את עורכת הדין הנאדי תייסיר ג’רדאת, שאחיה ובן דודה, שהיה גם ארוסה, נהרגו בידי חיילי צבא הכיבוש הישראלי, ותחושת הנקם בוערת בה בעוצמה של הר געש המחכה להתפרצות – וזו באה בצורת הפיגוע הנורא בחיפה.

מבחינתה של הנאדי ג’רדאת, אחיה, בן דודה ועוד שלושת אלפי ההרוגים הפלסטינים בשלוש השנים האחרונות, בהם מאות ילדים ותינוקות, היו חפים מפשע בדיוק כמו בעינינו הקורבנות במסעדת "מקסים".


שרון בטירופו תיסכולו, החליט להרחיב את יריעת התגובה לסוריה, ושלח לשם את טייסי חיל האוויר להפציץ מחנה כלשהו, כאילו יש קשר בין ג’רדאת לבין הג’יהאד האיסלמי בסוריה. אין כמובן כל קשר. חבל להרחיק לסוריה ולסכן אותנו במלחמה נוספת. הכל מצוי כאן, במרחק הליכה ברגל או נסיעה במכונית. לא צריך מטוסים.


איש אינו יודע כמה ג’רדאתים, נשים כגברים, מסתובבים בשטחי הגדה והרצועה כשאש הנקמה בוערת בקרבם על מות יקיריהם, על השפלתם. אני מניח כי מדובר באלפים, אולי עשרות אלפים. אי אפשר להכין "פרופיל מתאבד" על כולם, כי הם כה שונים איש מרעהו, זולת דבר משותף אחד: שנאה אדירה, חובקת את כל ישותם, לכובש הישראלי. הם אינם מבחינים בין הכובש אותו הם פוגשים מדי יום לבין העם שבשמו הוא פועל, שהרי מדינת ישראל מציינת בגאווה "שכל העם צבא" וצה"ל הוא "צבא העם".


לא צריך את ערפאת בכדי שג’רדאת תתנדב לבצע את פעולת הנקם שלה. משטר הכיבוש והאפרטהייד בשטחים הכבושים שמתמצה בהתנחלויות, בחיסולים, בעשרות אלפי ההרוגים והפצועים, בסגרים, בהריסת הבתים, כל אלה ועוד, הם הדשן שמזין את פעולות החמאס והג’יהאד כמו גם את הפעולות שהן יוזמות נקם של בודדים ששום התרעה לא תגיע אודותם.


אם ממשלת ישראל רוצה לחסל את כל "הפצצות המתקתקות" הפוטנציאליות בקרב העם הפלסטיני, היא תלמד מהר מאוד כי התרופה היחידה גובלת בהשמדת עם.


האלטרנטיבה לכך, ולא נלאה לחזור על כך שוב ושוב, היא במתן גט כריתות לפולחן הכוח והמוות של ממשלת שרון, סיום הכיבוש ופינוי ההתנחלויות. נרצחי הפיגוע ב"מקסים" היו לא רק קורבנות פעולה נפשעת של הג’יהאד המוסלמי, אלא בה בעת גם קורבנות מדיניות פושעת של הג’יהאד היהודי.


חזרה למאה ה-19


קריאתם של ראשי התאחדות הסטודנטים בישראל לעמיתיהם להחרים את הקורסים של מרצים שחתמו על עצומת הזדהות עם הטייסים שהביעו התנגדות לרצח אזרחים, נשים וילדים באמצעות הפצצות מרכזי אוכלוסיה אזרחית, מלמד על עומק הריקבון הלאומני והמוסרי בה מצויה הנהגת הסטודנטים בישראל.


הסטודנטים בישראל נמצאים בשלב של הסטודנטים הגרמנים במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20, לאמור, סטודנטים שמרנים ולאומנים. כך היה בגרמניה הקיסרית וכך ברפובליקת וימאר בשנות ה-20 של המאה העשרים, שעה שהנהגות הסטודנטים הובילו קו לאומני שמרני שמיקם עצמו ימינה מהממשלה. את הסוף אנו מכירים.


אין כל הבדל פוליטי מהותי בין קריאת הסטודנטים הגרמנים להחרים מרצים יהודים (שלא במקרה היו בד"כ בעלי גישה ליברלית ושמאלית) לבין קריאת הנהגת הסטודנטים בישראל להחרים מרצים בעלי עמדה דמוקרטית המגינה על זכויות אדם. הלאה השמאל, היהודים והערבים. שם וכאן.


בבונקר עם היטלר


בערב יום כיפור שידר ערוץ סאט 3 של הטלוויזיה הגרמנית ראיון עם טראודל יונגה שהיתה אחת מארבע כתבניות שעבדו בלשכתו של היטלר והתגוררה בוילה ובבונקר שלו. היא התקבלה לעבודה ב-1942 ושהתה בבונקר עם היטלר עד סוף המלחמה.


היא הדפיסה את צוואתו הפוליטית והאישית בטרם התאבד ב-30 באפריל 1945 עם רעייתו אווה בראון (לה נישא יומיים קודם לכן בטקס בבונקר). הראיון עימה הוא מסמך מדהים ומרתק. היא סיפרה על החיים בביתו של היטלר ובמשרדו. הדיווח שלה לא היה נוסטלגי, אלא ענייני, מלווה בפכים הקטנים של חיי היום יום.


מהדיווח שלה מתברר כי היטלר היה יכול להיות, על פי הקלישאה, השכן ממול. הוא לא היה מפלצת מהחלל החיצון, אלא בשר ודם. מעשיו המטורפים והמפלצתיים לא היו פונקציה של חולה רוח במובן הקליני של המושג, אלא תוצאה של האידיאולוגיה אותה הפיץ ובה האמין.


מי שמאמץ אידיאולוגיה גזענית, מועד לפורענות דומה. תעודת הביטוח כי מה שהיה לא יחזור טמונה בהפקת הלקחים הפוליטיים והמוסריים, שעיקרם: שמירה על דמוקרטיה וזכויות אדם כפי שנוסחו בהצהרה האוניברסאלית בדבר זכויות האדם.


במוקטעה עם ערפאת


למחרת הפיגוע במסעדת "מקסים" הקרין ערוץ החדשות האנגלי "סקאי" כתבה על אנשים שבאו למוקטעה ברמאללה להיות מגן אנושי לערפאת, במטרה למנוע את גירושו על ידי צבא הכיבוש הישראלי. אורי אבנרי הנהיג קבוצה של פעילי "גוש שלום" שהתייצבו לדגל, להגנה על ערפאת.


נשאלתי על ידי מכרים וסתם עוברי אורח שמדי פעם עוצרים אותי ברחוב משום שיש להם דבר חשוב לומר לי, מדוע אינני נמצא במוקטעה עם המגן האנושי?


אנשי ימין רבים סבורים שכל מתנגדי הכיבוש קורצו מחומר אחד. ולא היא. יש מחלוקות ויש גישות שונות, ומכך מתפצלות גם דרכי פעולה מגוונות. אז לכל המתעניינים בעניין ערפאת, הנה עמדתי.


אינני שותף למסע הדמוניזציה שמנהלת ממשלת שרון נגד ערפאת. הוא המנהיג הנבחר של הפלסטינים, ואיתו יש לנהל מו"מ. להערכתי הצנועה, אם ערפאת ייעלם או יסולק על ידי ממשלת ישראל, ההתנגדות הפלסטינית לכיבוש לא תפחת, אולי תגבר, גם התביעות הפלסטיניות הבסיסיות, בין של הרשות, בין של הארגונים האחרים, לא יתמתנו, להיפך, אולי יוקשחו.


כל זאת לא הופך את ערפאת לדמות הראויה למחוות הזדהות. אינני מוכן לסכן את חיי להגנה על מנהיג כלשהו, שבין מידותיו ניתן למצוא רודנות ושחיתות. אם אין מנוס מסיכון חיים, אזיי יש לי מטרות יותר מעוררות השראה.


וחוץ מזה, כלל אינני בטוח ששרון מעוניין באמת ובתמים להיפטר מערפאת. עבור שרון ערפאת הוא הקלף האולטימטיבי להימנעות מכל מהלך לקראת פתרון מדיני. הוא האליבי שלו להמשך האלימות הישראלית. מה יעשה אם חס ושלום ערפאת לא יהיה בסביבה? איפה ימצא עוד כתובת כה נוחה מבחינתו להדביק לה את כל כשלונותיו?


הצלף


לפני ימים מספר פורסמה באחד העיתונים תמונה של שגיב עמיר בתנוחה של צלף המביט דרך המשקפת המורכבת על נשקו ומכוון לעבר המטרה. שגיב עמיר, למי שלא מזהה, הוא אחיו של רוצח ראש הממשלה רבין, יגאל עמיר. בשעתו לא רצה צה"ל לגייסו, אולם שגיב עמיר הגיש עתירה לבית המשפט, וזה חייב את צה"ל לגייסו.


עתה אנו למדים מהכתבה בעיתון כי שגיב התגייס לנח"ל החרדי והוכשר לתפקיד של צלף. נאמר שם שהוא מרוצה מתפקידו ומפקדיו מרוצים ממנו. אין כמובן כל סיבה לשפוך על אחיו של עמיר את השקפותיו של אחיו הרוצח. כל איש, אישיותו והשקפותיו.


אולם מתברר כי שגיב לא כל כך רחוק מאחיו. עם תום הקורס שלו, הוציאו משתתפיו ספר מחזור, ושגיב הופיע שם בתמונה כשהוא מצולם ליד האנדרטה של רבין. ברגע שהדבר נודע למפקדים, הוחרם הספר ונגנז.


זה הרי יותר מאירוני, זה כבר מקאברי, שצה"ל מכשיר את שגיב עמיר, שכאמור לא מסתיר את הזדהותו עם אחיו, כצלף. בינתיים מותר לו לחדד ולשפר את כישוריו בצלפות ולהרוג ערבים.

תגובות
נושאים: מאמרים

62 תגובות

  1. ב?ו?ג?י הגיב:

    הפסיכולוג לא משלנו. המערכת הביטחונית מורכבת אך ורק מאנשים יציבים בנפשם, שלא מקבלים התקפי עצבים ומחליטים להשליך פצצה של טון או שניים על בנייני מגורים. שלא לדבר על לדרוס נערות צעירות עם בולדוזרים.
    תראו למדתי לכתוב עם ניקוד!

  2. כל הכבוד לפסיכולוג הגיב:

    אתה מצליח לעצבן את גדפני השמאל, אותם חמומי המוח, שמחלקים איבחונים פסיכאטרים לכל מי שלא מסכים אם הנוירוזה שלהם. דמוקרטיה ופלורליזם מהם והלאה, והדוגמטיות היא ביתם מבצרם.
    אני מניח שגם אותי ואת תגובתי יגדפו ובכך ישאשרו את דבריי.

  3. מהו השמאל? הגיב:

    השמאל מכיל הרבה הרבה זרמים ורעיונות, כך שאי אפשר להגיד שהשמאל דוגמטי. לעומת זאת, על הימין אפשר גם אפשר לומר זאת, כי כל רעיונותיו מסתכמים בביטחוניזם, לאומנות או פונדומנטליזם.

  4. אמנון הגיב:

    שמייח על האקשן . סוף סןף תגובתו של החבר ספירו מקובלת עלי . אלא שלמטבע יש שני צדדים גם הסמולנים קוראים תגובות ימניות ויכול להיות שיהיו להם הרהורים אולי בכל זאת יש משהו בדבריו .
    אגב לא ענית לתגובתי בדבר החזרה האובססיבית השוואה בין ישראל לגרמניה הנאצית . אולי תרד מזה . יש כל כך הרבה דברים הזקוקים לתיקון בארצנו למה להזדקק להשוואות עם גרמניה הנאצית . אנא ממך לך לקראתי בנושא זה .

  5. סמולני! הוא אמר סמולני! הגיב:

    הידד! אמנון נהפך אט-אט לקריקטורה!

  6. פסיכולוג הגיב:

    למגיבים השמאלנים…
    שמתם לב שאתם מתרכזים בשם שלי כל הזמן ולא בעיקר..
    השם "פסיכולוג" מזעזע אותכם ומכניס אותכם לטראומה..?
    משהו מהעבר?
    תגידו..אתם מזיעים בידיים?
    סובלים מגמגום או חרדות?
    קושי במציאת חברים?
    הריחוק והניכור שיש לכם מהעם היהודי והחיבור והמשיכה לתרבות המוסלמית { שכידוע אינה בדיוק פאר הדמוקרטיה והסובלנות } והאהדה שאתם מגלים כלפי אלה שרוצים להרוג אותכם וגם הורגים כל יום נראית לכם מצב נורמלי ?
    אתם רוצים לדעת אם אני באמת פסיכולוג..?
    זה מה שחשוב לכם?
    בואו נדבר עליכם קצת..

  7. בדרך למוסד הסגור הגיב:

    אין בו אינטרנט – הפסיכולוג לא יוכל להטריד את קוראי האתר – יאפשרו לו לנוח,להתאושש ואולי (אולי) יצא ממנו ימני-נורמלי יותר,

  8. אמנון "מרוגז" הגיב:

    צביעותו של מי שמכנה עצמו "אמנון" -מגיעה לשיאים חדשים של שיבוש השפה העברית:הוא
    "מרוגז" (צ"ל "נרגז"!). מגיבי הימין הקיצוני ו"אמנון" בראשם,אינם שולטים בשפה העברית ו"לאומיותם" המתלהמת נכתבת בשיבושי לשון חמורים. אל תרגז אמנון – ואם תאווה נפשך להתרגז, עשה זאת באתרים אחרים. "הגדה השמאלית" לא נןעדה לך ולצבועים-מתחסדים כמוך, הכותבים בה, ימשיכו להקביל (ולא "להשוות" בלשון השוק שלך) את המתרחש במדינת ישראל ובשטחים הכבושים, למשטרים הנקלים ביותר וגרמניה הנאצית בתוכם. הכותבים אינם "חייבים" לך דין וחשבון וזעקות החמס שלך, לא תשמענה. המערכת חייבת לסלק כל תגובה
    או "תגובה" שלך, החוזרות על עצמן לעייפה ויש
    לקוות שתעשה זאת,בהקדם.

  9. אמנון הגיב:

    מגיבים היסטריים ילדותיים מדברים בשפת ביבים ואשפתות ולא מתיחסים ברצינות .ספירו ושאר הכותבים באתר זה הם ילדים גדולים ולא זקוקים לסנגורים ולעזרת פרחחים . מציע לכם לקרוא את תגובתו של ספירו שנית. מציע לכל הפרחחים להרגע ולהתחיל להגיב לעניין. אני מאד מרוגז על ספירו בהשוותו את ישראל לגרמניה הנאצית אך מעולם לא קללתי אותו . גם הוא בתגובותיו לא יורד מתחת לחגורה .

  10. למגיב שמעלי הגיב:

    אתה יוצא חוצץ נגד מי שכועס,בצדק רב, על ההקבלות (שעושים כותבים ומגיבים שונים ועוד כמה עוברי בטל(overbutl) וכמה שונאי ישראל)בין הצבא המוסרי ביותר בעולם לבין הצבא המושחת ביותר בכל הדורות. לידיעתך וידיעת שותפיך העלובים והאומללים–אם היתה כאן ממשלה "עם ביצים" ושר משפטים אמיתי הייתם מועמדים לדין פלילי על פי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם. אבל לא אלמן ישראל והנה ימים באים וממשלה הוגנת וישרת דרך תקום כאן והיא תבוא חשבון עם כל שונאי ישראל.

  11. לאמנון-אל תיפול רוחך! הגיב:

    אל תירא ואל תחת אמנון היקר.מדינת ישראל קמה ותהיה לנצח נצחים הודות לאנשים כמוך ולמרות "אנשים" כמו המלעיזים נגדך!

  12. רעיונאי קליני הגיב:

    יש לי רעיון שיפתור את בעיית המגיבים הימנים או שיקל על אתר "הגדה השמאלית" לשכנע את הימניים לעבור לצד השמאלי..
    כל מה שצריך לעשות זה לפתוח קליניקה בשם "קליניקה אונה" ושם ניתן יהיה לשאוב את השכל מהמוח של הימניים…ככה הם יהפכו בין רגע לשמאל קיצוני.

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים