הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-19 באוקטובר, 2003 2 תגובות

מאת כתב "הגדה השמאלית"


אחד הקמפיינים התעמולתיים הממושכים בתולדות המדינה הוא זה של "רון ארד לחופש נולד". סבלה של המשפחה שאינה יודעת זה 17 שנים אם יקירה חי או מת, הוא סבל אמיתי. אבל הסיסמה היא לא יותר מהברקה קופירייטרית. כל אדם לחופש נולד וכל מי שלא סונוור מתעמולה לאומנית יסכים שעיקרון זה חל גם על פלסטינים ולבנונים.

אבל הקמפיין הממושך הזה (מאין מגיע כל הכסף?) סבל כל הזמן מהעדר קונקרטיזציה, מהעדר מוחשיות. נגד מי היה מכוון? ממי נדרשה חירותו של רון ארד? מממשלת ישראל? האם ידעו מכווני הקמפיין שהיא יכלה לעשות משהו ולא עשתה? ואם כן, מדוע לא אמרו זאת במפורש? ואם היה מכוון נגד שוביו המחזיקים בו או בגופתו (החיזבאללה? הארגון הנשכח עמל – שבידיו נפל? ממשלת איראן?) – מה יועילו הסטיקרים בעברית על המכוניות והשלטים הגדולים בכבישי הארץ?


לרגע נדמה שהקמפיין מקבל תנופה קונקרטית כלשהי. אחרי חתימת הסכם אוסלו היה מי שניסה להטותו נגד ההסכם בטענה שאסור להעביר שטח כלשהו לפלסטינים אם לא יוחזר רון ארד. אבל מכיוון שהיה ברור שלאש"ף לא היתה שום השפעה על המחזיקים ברון ארד, נשכח הכיוון הזה עד מהרה והקמפיין המשיך לרוץ בניוטרל.


כעת נמצא לו כמדומה ממד קונקרטי – התביעה שלא לכלול את מוסטפה דיראני בעסקת חילופי השבויים עם החיזבאללה. על טיבה של עסקה זו אפשר להתווכח ובוודאי יש מקום לשאלה מדוע לא שוחררו במסגרת "מפת הדרכים", ובמחווה לאבו-מאזן שכל כך רצינו ביקרו, אסירים פלסטינים (למעט ההתחכמות הנואלת של שחרור אסירים פליליים עלובי-נפש ואסירים ביטחוניים שעמדו להשתחרר ממילא בתוך שבועות אחדים) ולמה מוכנים כעת לאפשר לחיזבאללה להוכיח שתמורת כמה גופות של חללי צה"ל ואזרח (?) אחד נשחרר אסירים פלסטינים שלא שחררנו עד עכשיו?


אבל השאלה האמיתית היא מדוע סבורים אנשי הקמפיין של רון ארד – שלפי כל הסימנים נחלו הצלחה – כי אחרי שהחזקתו של דיראני במשך 16 שנה בכלא הישראלי לא הביאה שום תוצאות, דווקא עכשיו, אם נמשיך להחזיק בו, עשוי הדבר להביא להחזרתו של רון ארד? האם הם יודעים משהו שכולנו לא יודעים? ואם כן, מדוע הם לא מספרים אותו לנו? בכדי שנשתכנע שבאמת גם אנחנו יכולים להידמות לחיזבאללה, ובעזרת תכסיס נלוז של חטיפה והחזקה בבני-ערובה להצליח?

תגובות
נושאים: מאמרים

2 תגובות

  1. לירן הגיב:

    נו בודאי. אין מה לומר. יש פה כמה בתי כלא שכבר לא מאוכלסים. אפשר רגע לפני חילופי השבויים לחטוף כמה לבנונים (נגיד 326) ולשכנם בבתי הכלא. אם לא יהיה מקום שישנו על הרצפה (הרי זה בית כלא ישראלי). בדרך זו תוכל ישראל להשיב גם קליעים שלא התפוצצו בבירות, לקבל לידיה כמה מכשירי וידאו שלא הוברחו אז במלחמה ההיא, וכמובן לוודא שטייסים שיפלו בשטח לבנון חס וחלילה (בעת התקפה על יעדים סוריים או סתם גיחות אימון) יוחזרו מייד עם חטיפתם (נפילתם).

  2. שיר של כוכבי שמש הגיב:

    כוכבי שמש

    יזכור לרון ארד

    אדון הסליחות, בוחן לבבות.

    גולה עמוקות, יודע כל נסתרות.

    חטאנו לפניך רחם עלינו.

    חטאנו/אשמנו/שיחדנו/חטפנו.

    עווינו/פשענו/גזלנו/עיננו.

    כישפנו/חרמנו/הוחרמנו/אסרנו לשווא.

    רמינו/נזפנו/נדרנו שקר/שיחתנו.

    ציערנו/הרסנו/פוצצנו/חיסלנו.

    חטאנו לפניך רחם עלינו.

    פסחנו על חוקיך ועל החוקים שלנו.

    עברנו על החוק הבינלאומי וכופפנו את המוסר לצרכיך.

    שופטינו כרעו ברך לפניך, אל תלמדני עוד את חוקיך.

    אדון הסליחות, טוב ומטיב עם הבריות, רחם עלינו.

    השיבה שופטינו כבראשונה, למדני חוקיך.

    יאללה רון, די. הרשה לנו לסתום עליך את הגולל, עשינו זאת לאלפים לפניך.

    נוח בשלום על משכבך.

    ת.נ.צ.ב.ה.

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים