תגובה למאמרו של נדב שרגאי "מנוכרים מהאבל" – "הארץ" 4 בנובמבר
תקלה חמורה ארעה באופן שבו מלאך המוות ניהל את סדר יומו ב-5 בנובמבר 1995. הוא שכח לקיים פגישת התייעצות עם נדב שרגאי, שאול יהלום, רובי ריבלין ועוד פוליטיקאים ופוליטרוקים ימנים. שכן אם אותו מלאך פזיז היה אכן מתייעץ עם שרגאי וחבריו, ברי כי הללו היו מבטיחים כי יצחק רבין היה עובר מן העולם תוך כדי שנתו, או לחלופין בתאונת דרכים רחמנא לצלן, או אולי סתם נרצח בדרכו לקנות פיצה במרכז המסחרי הסמוך. הכל, רק לא רצח פוליטי!
בעצם, מה כל כך בעייתי בעובדה שהמלאך התרשל ולא התייעץ עימם? את התשובה לכך יש לחפש במאמרו של נדב שרגאי "מנוכרים מהאבל" ("הארץ" 4 בנובמבר). שרגאי, ועמו קבוצה גדולה של דוברים מהימין, מלינים מרה על ניכוסו של יום הזיכרון לרבין על ידי השמאל הישראלי, שהפך יום זה למפגן כוח של המחנה שתמך בהליך אוסלו. ובכך הופך השמאל, אליבא דשרגאי, את היום הזה ליום נוסף שבו מתקיים "ויכוח פוליטי קטן", במקום דיון נוקב שעוסק בשאלת כללי הדיון וההכרעה בחברה הישראלית.
דומה כי שרגאי לא מבין כי "ויכוח קטן" זה בתוך החברה הישראלית לגבי עתיד שליטת המדינה בשטחים ומפעל ההתנחלויות, מזמן כבר חרג מתחומיו המצומצמים והפך להיות חלק ממחלוקת רחבה לאין ערוך, הנוגעת לשאלות העקרוניות ביותר. אלה קשורות בטבורן לסוגיה: איזה סוג של חברה ותרבות ימשיכו להתפתח ולהתקיים במדינת ישראל. האם במדינת ישראל תקום חברה דמוקרטית? או שמא חברה הדומה יותר להכלאה שבין חברות האפרטהייד הדרום אפריקאי והפונדמנטליזם האיראני?
הבעיה המהותית המסתתרת מאחורי האפשרות שמחצית מהעם אכן מנוכר לאבל – כפי ששרגאי טוען ויתכן שהוא צודק – אינה שאותה מחצית התנגדה מלכתחילה או בדיעבד להליך אוסלו. הבעיה היא שחציו (וזאת במקרה הטוב) של העם היושב בציון, אינו הפנים מעולם את הערך היסודי ביותר שעליו מבוססת כל דמוקרטיה מודרנית: והוא ההכרה בכך כי אנשים באשר הם, הינם בעלי זכויות טבעיות ושוות. אילו היו מוטמעים בנו כפרטים וכחברה ערכים אלה, לעולם לא היה מתאפשר למפעל קולוניאלי נגוע בגזענות ובהתנכרות לזכויותיו של האחר – לצמוח בחצר האחורית של מדינת ישראל.
כישלונה המתמשך והטרגי של החברה הישראלית להנחיל לבניה ולבנותיה ערכים אלו, אינו יכול להיעצר ממזרח לקו הירוק. שהרי הוא נוגע בקודש קודשיו של האתוס שעליו מבוסס מארג חייה של חברה זו, שאינו עוד (וכנראה בעצם גם מעולם לא היה) נתון בקונסנזוס.
כישלון זה נוגע בשאלות ששרגאי אכן מזכיר במאמרו, אך במנותק מהקשריהן ההכרחיים והן: איך מתקבלות החלטות במשטר דמוקרטי? מהם יחסי רוב-מיעוט במשטר מעין זה? ומהן דרכי ההתמודדות עם אלימות פוליטית? לעתים כמו במקרה דנן, מסתבר שההקשר עשוי לטמון בחובו את המהות.
הפער בין תפיסות העולם של השמאל הדמוקרטי והימין המתנחל בישראל, נובע ממתן תשובות הפוכות לכל השאלות הללו. יהיה זה המשכה של סדרת הטעויות ההיסטוריות שכבר נעשו, אם נמשיך ונתמסר למתקתקות תעמולתם של תמימים או מיתממים, המנסים להפוך יום זה ליום של התכנסות סביב מדורת השבט. ליום שהלוגו של "צו פיוס" מתנופף מעליו. ליום שבו הדיון הפנים-משפחתי מקודם באמצעותו.
שכן מה לעשות, יצחק רבין נרצח על ידי קנאי ימני קר רוח שהחליט לקחת על עצמו את עול האחריות ההיסטורית, ולשים קץ לחייו ובכך גם למהלך היסטורי נועז, שאמור היה להביא לעיצובה של מציאות חדשה ביחסי הישראלים והפלסטינים בארץ הזו.
לפיכך אך טבעי הוא וראוי שמי שתמך ועדיין תומך בדרכו הפוליטית של רבין, ימשיך לטפח את זכרו לאור המאורעות שבעטיים קיפח את חייו. מנגד, כל אותם אנשים שהסתייגו מדרכו אז, נותרה זכותם לומר (ולדעתי אף לירוק) את דעתם על האיש ודרכו. אך אל ינסו ליצור שותפות וסימטרייה מדומות במקום שבו יש רוצחים ויש בו נרצחים.
"שלום עכשיו" מחרימה (!) את חד"ש,מק"י, גוש שלום וכמעט את כל קבוצות השלום והעמותות הנאבקות לשלום עם הפלשטינים וזכויות המיעוט הערבי בישראל,הם גם הטילו ווטו על צירופם של יחידים או קבוצות,שאינם עוברים את המסננת של מרץ, ל"’קואליצית השלום".מוזר וקשה להבין, מדוע "הגדה השמאלית" נותנת בימה, למחרימים/פלגנים שחוסמים את פיותיהם של מי שאינם "ציונים" – כש"שלום עכשיו" לא תיתן לעורכי האתר רשות דיבור ופיתחון פה, אצלה.
אוי באמת, אפשר לחשוב, המתנחלים מנוכרים למורשת, רבין. אתה יודע מה, ידידי השלום-עכשיוניק ? אין לי טיפת הזדהות עם המורשת של מי שפיקד על טבח וגירוש של מאות אלפי פלסטינים, אין לי סימפטיה למי שכבש את אלקודס, אין בי חיבה לשובר העצמות, אינני מעריץ את ראש הממשלה של אוסלו (הסכם שנועד להנציח אפרטהייד) ואין בי טיפה אחת של אבל על פושע מלחמה.
הימין הקיצוני רצח את רבין, הימין ה"מתון" מסרב להאבל על רבין וה"שמאל" הציוני מנסה לכפות על כולם פולחן אישיות של יצחק רבין, לדחוף לתוכו שקרים והמצאות אודות אישיותו ופועלו ולהחסד על הגזענות של הימין כדי לטשטש את העובדה הפשוטה שישראל הציונית, בכל צורותיה, היא מדינת אפרטהייד גזענית, ושלום עכשיו תומכת בהמשך הגזענות הזו.
לשם שינוי אני בדעת משוש מהכיוון ההפוך . הגדה השמאלית מביעה דעה ברורה וחד משמעית ואילו שלום עכשיו כתנועת השומר הצעיר ומרצ הולכות על חבל דק . מצד אחד עוקבות אחרי כל מבנה חדש המוקם בגדה ורצות לספר על כך לכל העולם ומצד שני השתתפה בממשלות שישבו את הבקעה וקיבוציה יושבים על אדמה ערבית גזולה לשיטתם . כל האמירה ( הצבועה לדעתי ) כי מה שנעשה עד 67 כשר ומה שנעשה אחרי 67 טרף לא תעמוד לכם ביום מבחן . מציע כפי שכבר כתבתי במקום שלום עכשין – ברעם עכשיו והקמת צוות מעקב אחר ביצוע !
ציונות אינה מילת גנאי. חלק גדול מהציונים תומכים בהקמת מדינה פלסטינאית לצד מדינת ישראל ובעד מתן שוויון זכויות לערביי ישראל. אותם ציונים מתנגדים לאלימות נגד הערבים ולאלימות הערבית נגדנו.אותם ציונים תומכים בצורך להלחם באלימות הנ"ל.
כל הליברלים כאן רוצים לסתום את הפה של דרור אטקס כי הוא לא מספיק שמאלי בשבילם.
אפילו העובדה ששלום עכשיו מסננת אנשים כמונו
(סרבנים וכ"ו) לא צריכה להצדיק את זה שהם יסוננו מהגדה השמאלית.
זה אכן לא בסדר ששלום עכשיו מוציאה אותנו מהגדר, אבל זה לא אומר שאנחנו צריכים לענות להם באותה מטבע.
מה קרה ?
אנחנו כל הזמן טוענים שצריך לחתור לפיוס ושהתגובה לאלימות לא חייבת להיות אלימות
וכ"ו.
אז גם אם שלום עכשיו לא מספיק שמאלים בשבילנו, וגם אם הם לא נןתנים לנו חופש ביטוי באפיקים שלהם – "אנחנו" בהחלט צריכים
לאפשר להם לומר את דברם.
אני למשל קורא את הגדה בקביעות, מזדהה עם הקו הכללי כאן, אבל עדיין מאוד שמח לקרוא כאן את שלום עכשיו.
נא לא לשכוח ששלום עכשיו הובילה כמה מהלכים ציבוריים מאוד חשובים במדינה.
רון
לכל המגיבים הנכבדים עד כה:
תודה על התגובות. דומה עם זאת, כי רובכם שכח שגם "שלום עכשיו" הנה בסופו של דבר ארגון המורכב מפרטים. ולכל פרט בשלום עעשיו יתכן וישנן דעות שונות בתחומים שונים.(כן ממש לא יאומן!!)
לפי כך, הצעצי היא לקיים דיון עינייני. עם מאמר זה כפי שהוא, ניתן אני מניח (ומקווה) אכן להתפלמס (כפי שאכן מוכיח "מוחמד השחור"). פחות נראה לי חשוב להתעסק בעצם העובדה שכותב שורות אלו משמש בשלב זה של חייו, רכז צוות מעקב ההתנחלויות של שלום עכשיו. מאמר זה אינו משקף בהכרח את עמדתה או רוחה של שלום עכשיו, כי עם את אלו של החתום עליו. בברכת דיון ענייני ופורה.
"הגדה השמאלית" פרסמה את דבריו של אטקס ולכן אין כל עילה לטענות על "צנזורה" ודומיהן. ההפך הוא כמובן נכון: "שלום עכשיו" מחרימה את העורכים של "הגדה" ואת התנועות והמפלגות בהן הם פעילים – ומקימה חומה בינה לביניהן.
לכל משמיצי מר דרור ו"שלום עכשיו"
צוות המעקב בראשותו של דרור אטקיס עושה
מלאכה חשובה ביותר בכך שהוא מדווח על כל
מאחז שקם ועל כל ישוב שגדל .
בתקופה קשה זו , ידיעות משמחות על ישוב
יהודי שקם ומתפתח מרחיבות את הלב ,
ומשמחות גם את הציבור היהודי בארה"ב .
תחזקנה ידיכם "שלום עכשיו" – המשיכו להפיץ
את פעילויות המפעל הציוני בארץ ובעולם.
קח את האירוניה העלובה שלך לכלוב הלאומני-פשיסטי,ממנו םרחת: עיט צבוע המתחםש ל"ציםור דרור".
רבים מהמגיבים רןאים צל הרים כהרים כמו זה
המספר (תגובה מעלי) שראה/קרא "גידופים" בביקורת על "שלום עכשיו" המפלגת את מחנה השלום הישראלי. לא מצאתי אפילו "גידוף" אחד, כנגד כותב המאמר- אף לא אחד.גם הביקורת הלגיטימית והנכונה כנגד "שלום עכשיו"-אין בה גידופים.
מה, אתם לא יודעים ? לעולם אסור לבקר אירגון "שמאל" שנמצא ימינה ממך, זה תמיד נחשב לגידוף וזה תמיד אקט של גיבור מקלדת שאיננו פעיל (חחח, בטח, אחרי האלימות ששלום עכשיו מפעילים נגד מי שמתבטא שמאלה מהם בהפגנות…).
בכל מקום ומקום בקשת השמאלית על האדם לראות את עצמו כאילו הוא מיוצג על-ידי אלו שימינה ממנו, כולנו בכיס של שלום עכשיו, אלו שהם שמאלה מחד"ש הם גם בכיס של חד"ש וכולם ביחד בכיס של המערך. כל מי שנוהג אחרת יוקע כפלגן וכמץנגד לפעילות. זאת למרות העובדה שמרכז הפעילות נגד הכיבוש בשלוש שהשנים האחרונות איננו שלום עכשיו (גם מבחינת מספרים וגודל האירועים) אלא תעאיוש.
נדמה לי שרצוי קצת להרפות מהטחת הגידופים בדרור אטקס. רבים בשלום עכשיו תומכים בכל ליבם במחאה רדיקלית נגד הכיבוש, כולל סרבנות וכולל מרי אזרחי.
לא נראה לי שגיבורי המקלדת כאן עושים יותר מדרור למען סיום הכיבוש או שהם רגישים יותר ממנו לזכויות אדם בשטחים ולאפליתם של ערביי ישראל.
העיקר שפרקתם תסכולים על שלום עכשיו. אגב, גם אני מגנה את ההנהגה של שלום עכשיו על הביקורת הרפה שלהם כלפי אהוד ברק בזמן אמת.
אבל גם להם יש קרדיט על מעשים ראויים, וכאמור רבים מפעילי השטח נמצאים שמאלה מהם.
ונסיים בקללה החביבה באתר : "ציוני".
הביקורת נראית מוצדקת על שלום עכשיו. אולי זה כי הם לא מרבים לפרסם פה. לא נראה לי שהביקורת היא אישית אילך דרור. אתה פשוט היית פה כדי למשוך קצת הקלדות מקלדת.
לגבי דבריך, צודק במאת האחוזים. תחזקנה ידיך.
ברשותכם אגיב לנושא:
רצח רבין אכן הפך לפולחן מביש בקרב השמאל הציוני. אכן נמנע, לדעתי במכוון, ממחנה הימין להשתתף בצער על המעשה, בגלל ניכוס הרצח למטרות פוליטיות. השמאל הציוני נדהם שהימין עלה לשילטון אחרי רצח רבין וראה בזאת ניצחון של יגאל אמיר. הרבה מאיתנו תיעבו את רבין בחייו, אבל אחרי שנרצח הלאימו את הקורבן למטרות פוליטיות.
אני ציונית, יהודיה, ובדיוק משום כך מתנגדת לכיבוש בכל לבבי ובכל מאודי. כמו כן אני מתנגדת לפולחן הרצח של האיש הקשיש הזה, שאת מרבית חייו כבר מימש. מישהו זוכר את נחשון וקסמן, שרבין הקריב אותו בכדי לקרוץ לימין? מישהו מקיים עצרת זיכרון לאותו ארוע, שזרק אותנו חמישים שנה אחורה למרחץ דמים נורא, בניצוחו של הפסאודו-מדינאי המהולל?
מדינאי אמיתי היה רואה שלא ניתן לקיים הסכמי שלום וגבולות פתוחים תוך התעלמות ממעמדו של החמאס בחברה הפלשתינית, ושחטיפת נחשון וקסמן היתה בעלת פוטנציאל מדיני להכלת החמאס בשיח הפוליטי. אבל לא רבין, גנרל בדימוס שלמד להשתיק את קול הלב ולפעול כמו אוטומאט. מבחינתי הוא רצח את נחשון וקסמן, צעיר בן 18 שהתחנן על חייו, ואיתו את כל תהליך ההידברות בינינו לבין הפלשתינים. חודש אחר-כך התחילו להתרומם אוטובוסים בתל-אביב.
כך שלא רק הימין ולא רק השמאל הרדיקלי מתנגדים לפולחן רצח רבין, אלא גם אני.
לתת במה בגדה השמאלית ל"שלום עכשו" זה בסדר גמור, הענין הוא שכל מאמר המביע עמדה שמאלה מחד"ש יפסל על הסף – תאמינו לי. ככה זה בשמאל "תמיד אני השמאל האמיתי" – שמאל זה חד"ש למשל. מי שמימיני הוא פוטנציאל לליקוק ומי שמשמאלי פסול.
למיכל – אכן תגובתך הרגשית נגעה לליבי. אולם גם את מנצלת את הרצח למטרות פוליטיות ומחמיצה את העיקר. בלי קשר לדעה על רבין הוא היה ראש ממשלה ועל כך נרצח.הפולחן סביבו הקמת אנדרטאות כבישים ומוסדות על שמו חרגו מגבולות הטעם הטוב. עלינו לזכור את הרצח ללא קשר לדעות פוליטיות . רצח הוא רצח הוא רצח. כשם שהנוצרים מאשימים את כל היהודים באשר הם ברצח ישו מאשימים את הימין ( רוב העם ) ברצח רבין. העם רובו ככולו סולד מן הרצח בלי קשר לדעותיו הפוליטיות .
מי שבחר לעצמו את הכינוי "מוחמד האדום" – אינו יודע מה הוא סח/כותב:התפרסמו אצלנו גם מאמרים ומכתבים שאינם תואמים את עמדות חד"ש בנושאים שונים.אין גם הצדקה למינוח "שמאל מחד"ש" -גם בחד"ש מתנהל וויכוח ופרובוקטורים-מגיבים מכנים את המתווכים "שמאל" ו"ימין" – להד"ם.אין כל חדש בכך,שפרזיטים "משמאל" ניסו לרכב על גבנו ולנצל לרעה את הכנסת האורחים שלנו.לא ניתן להם לעשות זאת."הגדה השמאלית" היא כתב-עת אלקטרוני ואיננו "פורום" באינטרנט, למערכת ולמו"לים-בעלי האתר, שיקולים מערכתיים והם מקפידים על שמירתם.
לא ענית לשאלתי מצד אחד אתה כותב שהנכתב הוא על דעתך בלבד ואילו אחר כך אתה משתש בלשון רבים – אצלנו וכד’ למה להשתמש בלשון מחלת הרדיפה , דברי הבל במקום לענות ישר ולעניין !
לא ברור האם אתה מדבר בשם המערכת או בשמך בלבד. בנושאים שונים אינך מגיב ובנושא שנוגע לליבך אתה מתפרץ ומאיים. אם אתה במערכת צנזר ואם לא אל תאיים.
הוא מצפה לתשובה ממי שאת כתיבתו הוא מכתיר "דברי הבך"…
שאלות למערכת יש להפנות אל:
info@hagada.org.il
הנכתב נחתם בשמי המפורש ואין בו "איום" – המגיב בעילום שם,רואה צל הרים כהרים ולוקה
במחלת רדיפה.אין אצלנו צנזורה,גם לא "צנזור" ןדברי ההבל על כך,אין להם כל קשר למציאות.
המערכת מסירה תגובות שאינן לתוכן המאמרים,או
שיש בהם גידופים ועלבונות -אך אינה "מצנזרת" את התגובות שאינן מוסרות.