מאת כתב "הגדה השמאלית"
הסכם הבנות זנ’בה הוא חיובי, זאת חרף חסרונותיו. כך נאמר בהודעה שפרסמה מפלגת העם הפלסטינית באחרונה. ראשי המפלגה (לשעבר המפלגה הקומוניסטית הפלסטינית) מציינים כי "ניתן להפוך את הסכם ‘נבה לכלי באמצעותו ניתן לקדם את סיום הכיבוש". עוד הם מציינים כי "ממשלת שרון והימין הקיצוני הישראלי דחו את ההבנות כי הוא הצליח לעורר פולמוס ציבורי ללא תקדים בישראל ושבר את השיח הרשמי לפיו אין העם הפלסטיני והנהגתו מוכנים להגיע לכל הסכם שלום המבוסס על החלטות הפורומים הבינלאומיים או על הכרת זכויות העם הפלסטיני".
עם זאת, הדגישו ראשי מפלגת העם, כי להבנות "חסרונות ופרצות – בכל הנוגע לשאלות הקשורות לסיום התהליך. ההסכם אינו מתייחס לאחריות ההיסטורית של ישראל לאסון העם הפלסטיני, אינו אומר דבר על זכות השיבה של הפליטים הפלסטינים בהתאם להחלטת מועצת הביטחון 194 ומגמד את אפשרויות הקליטה של הפליטים הפלסטינים שירצו לשוב לאדמותיהם". בהקשר זה, הנהגת מפלגת העם קראה לחותמי המסמך להתגבר על החסרונות והפרצות – על מנת להפוך את המסמך לבסיס פרוגרמטי היכול לתת ביטוי לכל הכוחות הפוליטים והחברתיים הפלסטינים וכדי למנוע שההבנות יהפכו לסלע מחלוקת פנימי בתוך העם הפלסטיני.
"הגדה השמאלית" לא פרסמה את עמדות מק"י, חד"ש והיא מםרסמת את עמדתה של המפלגה הקומוניסטית הפלסטינית ?!
באמת מה היא עמדת חדש ומקי האם יש הבדל בינהן.מי היא המפלגה הקומוניסטית הפלשתינית הם יש לה יצוג בשלטון ?
האם היא יכולה להתבטא בכלי התקשורת הפלשתינים או רק בגדה השמאלית ?
מפלגת העם הפלסטינית צודקת – צריך לתמוך בחלק מהסעיפים בהסכם ז’נבה (כמו אלה שתומכים בפירוק התנחלויות) ולהתנגד לאחרים (כמו אלה שמשאירים את הזכות להחליט כמה פליטים ייכנסו לישראל לממשלת ישראל).
ולמגיבים מעליי: מק"י-חד"ש עוד לא פירסמה את עמדתה בהתייחס למסמך ז’נבה כיוון שעוד מתנהלים דיונים פנימיים במפלגה על גיבוש העמדה הרישמית. היא כתבה ב "זו הדרך" לגבי הפאניקה שמסמך ז’נבה גרם לשרון ואיך שהיא מביאה תקווה לדו-שיח, אך זה היה לפני פירסום ההבנות עצמן.
ואשר למפלגת העם הפלסטינית, היא לוקחת חלק במאבק לשחרור לאומי הפלסטיני ויש לה בסיס ציבורי. זהו אתר האינטרנט שלה:
http://www.palpeople.org
והסכם שלו העם הישראלי לא יסכים – האם אתה בעד להציע הסכם כזה? מדינה לשני עמים? זכות שיבה מלאה?
מה רע בלנסות להיות פרגמטי אבל לא להוליך שולל את הצד הפלסטיני ולעמוד בהסכמים שלא כמו ברק. לא כל חותם הסכם צריך להיות כמו ברק או ביבי.
רק מילה אחת לא הוזכרה ע"י אמני הניסוח של מפלגת העם, (ולא רק הם), שלום! הניסוח המתפתל בטח גורם להם לבחילה אבל המילה הזו, שלום, גורמת להם להקיא.
עושה רושם שאתר הגדה השמאלית לקח על עצמו להיות משווק של הסכם ז’נווה, מה שחושף את אחת החולשות הרציניות ביותר של פרוגרמת ה"שתי מדינות לשני עמים".
מי שתומך ב"שתי מדינות לשני עמים" לא מאפשר לעצמו את האמירה הפשוטה שלפיה יחליט העם הפלסטיני מה שיחליט לגבי הצעה ישראלית מסוימת, אנו כמתנגדי הכיבוש חייבים להילחם נגד כל נסיון ישראלי לכפות על הפלסטינים ויתור על זכויות יסוד שלהם. כך בדיוק נתן המחנה הפוליטי של "שתי מדינות" גיבוי מלא לברק לקראת ועידת קמפ-דייויד, סירב להוקיע בציבור את השקר הידוע שהיא כללה ונזכר בשקרים האלו רק אחרי שפרצה האינתיפאדה והציבור הישראלי לא הבין מה פתאום הפלסטינים דוחים הצעה "נדיבה" כל-כך (שהרי גם השמאל נתן להצעה הזו גיבוי)…
תמיכה עקרונית ב"שתי מדינות לשני עמים" מובילה תמיד ובהכרח להזדנבות אחרי מרץ והעבודה, ולהסתמכות על המשא ומתן שהן ינהלו במקום האפשרות להעלות אלטרנטיבה. אילו התהליך העצוב הזה היה מתחיל ונגמר בהסכמים הרשמיים שעושה ממשלת ישראל, ניחא, אפשר לדמיין שהסכם רשמי יוביל לסיום הכיבוש, אבל כשזה מגיע למתן גיבוי להסכם שהצד הישראלי העומד מאחוריו אינו עומד להיות בשלטון בזמן הקרוב ולכן ההסכם אינו עומד להתממש, ולמרות זאת החותמים הפלסטינים ויתרו על זכויות בסיסיות של בני עמם, אז להסכם דרוע שהוא בחזקת ניר נטו ראוי להציע אלטרנטיבה ברורה ועקרונית.
"הגדה השמאךית" אינה "צשווקת" של אף אחד,פרט
למאמרים (לא לתגובות) המתפרסמים בה ומביאים את דעתם של כותביהם/ן.המכנה המשותף לעורכים,
בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני, היא נוסחת "שתי מדינות לשני עמים".
אולי תביא לידיעת הגולשים – והיה וכל שאיפותך יושגו מה יהיה גבול המדינה / מדינות שיוקמו . האם יותר ליהודים לגור בארץ ?
למגיב הראשון אליי.
אני חושב שחייבים להעלות את האלטרנטיבה של מדינה חילונית ודמוקרטית בכל הארץ ולהתעקש שכל פתרונות ההפרדה למיניהם מובילים לעוד שפיכות דמים, זה לא פופולארי בציבור הישראלי (ונתפס כלא ישים בזמן הקרוב בקרב חלק גדול מהציבור הפלסטיני) אבל אין כל טעם להציע פתרונות פופולאריים אם הם לא פותרים כלום ומוחקים את הזכויות של רוב העם הפלסטיני, קרי הפליטים. בין מגיבי האתר הזה יש כאלו הטוענים שהם תומכים בזכות השיבה ואני רואה בזה טענה חשובה ואמיצה. הבעיה היא, כפי שטענתי קודם, שהתמיכה ב"שתי מדינות" מעקרת מתוכן את התמיכה בזכות השיבה וגורמת לאנשים טובים לתמוך שוב ושוב בפתרונות ציוניים למהדרין שאינם עונים על הצרכים הבסיסיים של העם הפלסטיני בארצו. ה"אתגר" של להיות בעד זכות השיבה וגם בעד פשרה של שתי מדינות הופך שוב ושוב לפרדוקס שאין ממנו מוצא.
למגיב השני:
בחשיבה מחוץ לקופסא הציונית, שאלתך מתבטלת מאליה, המאבק שאני שותף לו הוא מאבק בעד זכויות דמוקרטיות שוות לכל תושבי הארץ (מה שלדעתי יכול להתקיים רק במסגרת סוציאליסטית) ושולל לחלוטין את הרעיון הציוני שלפיו זכויותיו של מישהו מותנות בגירושו של מישהו אחר.
לא הבנתי משהו
הם מקבלים את ההסכם(כלומר, חזרה ל67, הר הבית בידיהם ירושלים שלהם) אבל רק עם הסתייגות קטנה וזה צריך להכניס פנימה את זכות השיבה
מזה אומר הסכם אני תוהה.
הם מסבירים, זה הסכם חיובי כי זה שובר את האמירה שאין פרטנר, עובדה שיש.
מעבר לזה הפרטנר הנחמד עדיין מצצד בזכות השיבה וירושלים ו-67
כלומר, לא השתנה כלום,עוד שעומד מעט תשכנעו אותנו שגם זה ויתור גדול