לפני כל דבר אחר, צריך לומר כי בתגובה שהגיב צה"ל על הביקורת הציבורית שנמתחה עליו בגלל הירי על "מפגיני הגדר" שהביא לפציעתם של ישראלי ושל אורחת מחו"ל, ישנו שקר כפול, גם מהותי וגם פרוצדוראלי.

השקר המהותי הוא בטענה שהמפגינים ביקשו לחבל בגדר המגינה על ביטחונם של אזרחי ישראל, ומכאן צעד-וחצי לאמירה שערעור הביטחון הוא כוונתם האמיתית ועוד חצי צעד להשתוללות של מגיבי אינטרנט שהציעו לירות בכל השמאלנים המעודדים את אויבינו. אבל הצצה חטופה במפה המציגה את תוואי הגדר בסביבה מראה, ראשית שהגדר עושה שם עיקול עמוק אל תוך השטח הפלסטיני ותכליתה היא לא להגן על תושבי ישראל כי אם לאחד עם המדינה את השטחים שעליהם יושבות התנחלויות אחדות. ותוך כדי כך היא מפרידה לא בין "המחבלים" לאזרחי ישראל כי אם בין התושבים הפלסטינים של כפרי הסביבה לבין אדמותיהם. מה שהמפגינים ביקשו לפרוץ הוא השער, האמור לכאורה לאפשר מעבר מבוקר של הכפריים הפלסטינים שממזרח לגדר אל אדמותיהם שממערב לגדר, אבל הוא נעול כל הזמן ומונע מהם את הגישה החופשית למה שצריכה להיות להם גישה חופשית אליו. בינתיים נמסר כי מאז הירי השער פתוח מבלי שייפגע כהוא-זה ביטחון אזרחי ישראל.

שנית – אוי לאותה בושה! – הגדר נגמרת ממילא קצת דרומה משם ואין בעיה לעקוף אותה. במלים פשוטות אין בינה ובין הגנה על הביטחון ולא כלום. המפגינים שטילטלו את השער לא פגעו בביטחון ישראל ולא איפשרו "כניסת מחבלים" אלא מחו על כך שהוא נעול ואינו מאפשר לתושבי מסחה והכפרים האחרים בסביבה להגיע לאדמותיהם לצורך עיבודן.

השקר הפרוצדוראלי הוא בטענה שהחיילים היורים לא ידעו שלפניהם ישראלים, כיוון שעמד מולם "המון" של רעולי פנים שנשאו שלטים וקראו קריאות בערבית והחיילים חששו כי עם פריצת השער יסתער עליהם ההמון הרוגש ויעשה בהם שפטים ולפיכך היה הירי בבחינת הגנה עצמית מוצדקת. הדו"ח מטהר השרצים, האמור להיות תוצאה של "תחקיר צה"לי", פורסם במהירות שיא של שני ימי עבודה (אלא אם נניח שאיזה רב הירשה לחיילים שחקרו כאילו את האירוע לכתוב בשבת, כיוון שפרסומו של הדו"ח יש בו משום "פיקוח-נפש", שאז עמדו לרשות מחבריו שלושה ימי עבודה). הוא קיבל במלואן את הטענות השקריות של החיילים ושל מפקדם והצדיק אותם כמי שפעלו לפי כל הנהלים והוראות הפתיחה באש (שלפעמים קוראים להן "נוהל מעצר חשוד", גם כשאין שום כוונה לעצור מישהו כי אם רק לפגוע בו) ומכאן שאין בהם פגם. כבר במוצאי שבת, ביום הראשון שאחרי ה"אירוע", צוטט "מפקד בכיר" בצה"ל, שעוד לפני בדיקת העובדות אמר שצמרת צה"ל לא תיתן "לפגוע בחיילים" כיוון שפעלו כמו שמצופה מהם.

אני פטור כאן מלהורות על כל השקרים המצויים בדו"ח "התחקיר" (אין ברירה אלא לשים מלה זו במירכאות). במקרה נדיר צולם האירוע, גם בווידיאו וגם במצלמות, משני צידי המתרס, גם מצד המפגינים וגם מצד החיילים היורים. רואים בבירור  שלא המון רעולי פנים ולא בטיח, אלא קבוצה של אולי עשרים צעירים וצעירות, נושאים שלטים בעברית ומטלטלים את השער כדי לפותחו. מרחוק עומדים ערבים ומסתכלים בשקט בנעשה. רק בוחן כליות ולב ידע מה התכוונו לעשות אחרי פריצת השער, כשמולם חיילים חמושים. בווידיאו שומעים היטב קריאות בעברית ורואים בבירור שאין שום סכנה נשקפת לחיילים, שהיה להם כל הזמן הדרוש לכרוע ברך בחסות הג’יפ הממוגן או להשתטח על הרצפה, לעצום את העין הלא-מכוונת, להסתכל מבעד לכוונת הטלסקופית של  רובה הקלעים ולירות על אזרחים לא מזוינים. בעניין זה לא צריך להרחיב וכבר עמדו על כך במפורט גם בטלוויזיה וגם בעיתונים לכל מסתכל חצי-אובייקטיבי כבר ברור לגמרי שצה"ל משקר כשהוא אומר שהחיילים ירו מתוך חשש לביטחונם ובלי לדעת שלפניהם מפגינים ישראלים.

ואשר לסירובם של החיילים לסייע בהעברת הפצוע (שכעת אפילו הם עצמם אינם מכחישים שכבר ידעו כי הוא ישראלי) לבית החולים, יש כאן "ערך מוסף", המעיד על אופיים של חיילים אלה ועל מה שנעשה בשטחים כל הזמן.  ישנה טענה, שאחדים טוענים אותה מתוך תמימות ואחדים מתוך זדון מתחסד, שמרימים כאן קול משום שהנפגעים הם יהודים ישראלים ושותקים בכל מקרה שהנפגעים ערבים מן השטחים ואפילו ערבים אזרחי ישראל. אבל אי אפשר לברוח מן הנסיבות. עד עכשיו היתה ישראל מדינת כיבוש שחייליה הנשלחים לשמור על הכיבוש יורים בתושבי השטחים הכבושים. מעכשיו היא מדינה שחייליה נשלחים לירות באזרחיה שלה כדי לכפות את מדיניות ממשלתה. אנחנו יודעים איך קוראים למדינה כזו.

אבל, חוץ מן השקרים יש בדו"ח המטייח הזה ובהסבריו המתנצלים גם הודאה סנסציונית בכך שצה"ל מבצע פשעי מלחמה בשטחים הכבושים. כי אם באמת מצדיקים מחברי התחקיר את הירי בנימוק שהחיילים חשבו שלפניהם ערבים, ולפיכך כשירו עליהם לא הפרו את הוראות הפתיחה באש, ניתן להבין שלדעתם ולדעת העומדים מאחוריהם אין פגם בירי על אזרחים לא חמושים אם הם ערבים. ירי כזה בשטחים כבושים באזרחים לא חמושים שאינם מסכנים חיי אדם הוא פשע מלחמה. מפקד הנותן הוראה לירי כזה נותן פקודה "בלתי חוקית בעליל". חייל המבצע פקודה זו אינו יכול להסתתר מאחורי הטענה שמילא פקודה, כיוון שחובה עליו לסרב לבצע פקודה בלתי-חוקית בעליל. מפקדים בכירים המחברים הוראות כאלו של פתיחה באש, שהחיילים פעלו לפיהן, הם פושעי מלחמה. 

תמיד הזהרנו שזלזול בחיי ערביי השטחים הכבושים לא רק שהוא רע לעצמו, אלא שבסופו של דבר יביא לזלזול בחיי אזרחי ישראל, שפעולות דיכוי המתבצעות מעבר לקו הירוק, סופן לעבור אותו ולהתבצע גם בתוך ישראל עצמה. דבר זה בא לידי ביטוי כבר בירי על ערבים אזרחי ישראל באוקטובר 2000 והנה הוא עלה לשלב נוסף בירי על אזרחים יהודים. איך שלא נסתכל בסיפור הזה, הוא אינו נראה טוב. ירי באזרחים בשטחים כבושים הוא פשע מלחמה. ירי באזרחי המדינה הוא פשע נגד הדמוקרטיה, הוא ראשית צמיחתה של דיקטטורה פאשיסטית. ואל תספרו לנו שבישראל נערכות בחירות דמוקרטיות, יש דיקטטורות שכוננו בבחירות דמוקרטיות. 

אני קורא כאן להקמתה של ועדת חקירה אזרחית שתחקור את אירועי הירי על המפגינים הישראלים במסחה ותפרסם את מימצאיה ומסקנותיה. אין לי ספק שאלה יוקיעו את השקרים שהפיץ צה"ל על האירוע הזה ויתבעו להעמיד לדין את מבצעי הפקודות הבלתי חוקיות ואת נותניהן. אבל אין להסתפק בכך. בעקבותיו של דו"ח ועדת החקירה הזו צריכה לקום ועדת חקירה אזרחית שתחקור את פשעי המלחמה שמבצע צה"ל על פי הודאתו בשטחים הכבושים. די להתעלמות. הגיעה השעה לדעת את כל האמת ולהפיץ אותה.

Share on Facebook