מדינת ישראל נשלטת כיום על ידי ממשלת גנגסטרים. שר האוצר נתניהו הוא גנגסטר כלכלי, שודד את העניים ומעשיר את העשירים (בין שאר הישגיו, גידול במספר המתאבדים שחוסך את כספי הביטוח לאומי), ואילו ראש הממשלה הוא גנגסטר מיליטריסטי, שעושה שימוש בצבא לחיסול בני אדם, לאחרונה בדגש על פי צורכי משפחתו.
לשרון כישרון מיוחד לנצל את שררתו הפוליטית כדי לסבך את ישראל בסכסוכי דמים ומלחמות. ראו את מלחמת לבנון על עשרות אלפי קורבנותיה, הרוגים ופצועים, יהודים וערבים, שהיינו זקוקים ל-20 שנה להיחלץ ממנה. עתה הכניס את ישראל לתוך מלכודת דמים חדשה עם פעולת הרצח של השיח אחמד יאסין, עליה תפש פיקוד על.
לא די לו בסכסוך הלאומי, הוא החליט להעלות אותו לעימות דתי עם העולם המוסלמי, והוא כבר מלקק את שפתיו, כאותו ערפד העט על טרפו, לקראת מערבולת ההרג והרצח הצפויה לנו בעקבות רצח מנהיג החמאס. שרון, כמו גנגסטר מצוי, כבר הוציא פסק דין מוות על מספר בלתי ידוע של ישראלים שייפגעו מהתגובה הכואבת של החמאס, שראשי הצבא, השב"כ והמוסד חוזים כדבר מובן מאליו.
רצח השיח אמור לשרת את מטרות משפחת שרון הנתונה בצרות צרורות עקב חקירות פליליות על שחיתות. ראש הממשלה קיווה כי במעשה ההתנקשות, יסיט את תשומת הלב למלחמה הנוספת המתרגשת עלינו. בשלב זה נראה כי התוכנית משתבשת לאור המלצתה של פרקליטת המדינה עדנה ארבל, להגיש כתב אישום נגד שרון על קבלת שוחד בפרשת האי היווני.
זה מזכיר קצת את השיטות שנקטו מנגנוני החוק והצדק האמריקאים בשעתו נגד הגנגסטר אל קפונה, שסולק מהזירה, לא בגלל מעשי הרצח שביצע, אלא באמצעות כתבי אישום על העלמות מס.
האם יאסין אינו "בן מוות", נשאלתי על ידי מכר ירושלמי? לא, עניתי, הוא לא בן מוות כפי ששרון אינו בן מוות. אני נגד עונש מוות. אכן, יאסין אחראי לרציחתם של לא מעט אזרחים חפים מפשע, שגם המאבק נגד הכיבוש לא מצדיק זאת. ומה נאמר על שרון? מצבו חמור בהרבה. בימי חלדו הוא נושא באחריות לרציחתם ופציעתם של עשרות אלפי אזרחים חפים מפשע, ביניהם אלפי ילדים (רק באינתיפאדה הנוכחית מגיע מספר הילדים והנערים שנהרגו לכמעט 500). אם יאסין לדברי ישראל הוא "רב מרצחים" משום שממשלת ישראל מייחסת לו אחריות לרציחתם של יותר מ-300 אזרחים, אזי שוו בנפשכם את מעמדו של שרון: הוא רבם של רבי מרצחים.
מקום שניהם בבית הדין. יאסין כבר לא יזכה למשפט על פני כדור הארץ, באשר לשרון הדבר עדיין אפשרי.
ילדים כמתאבדים
מנגנוני התעמולה של ממשלת ישראל וצבאה ניצלו במלוא הקיטור את תפישתם של שני ילדים פלסטינים כנושאי חגורות נפץ. העניין לכשעצמו ראוי לכל גינוי, ודומני כי גם בחברה הפלסטינית רבו הקולות נגד שיטה פושעת זו.
ואולם, זעקות המחאה של ממשלת ישראל וצבאה בנושא זה, משולים לצווחות הקוזק הנגזל. מי שנושא באחריות להריגתם ולרציחתם של מאות ילדים בשלוש השנים האחרונות, כולל תינוקות בני יומם, הם האחרונים הרשאים למחות.
לא זו בלבד שממשלת ישראל אחראית למותם של אותם 500 ילדים, היא גם לא מונעת את סכנת החיים לאלפי ילדים יהודים בשטחים הכבושים שהובאו על ידי המתנחלים ובתמיכת הממשלה, בחוסר אחריות משווע לשטחי האש והמלחמה בשטחים הכבושים.
וגם זאת לא נשכח: ממשלת ישראל מנצלת בצורה צינית את שליטתה במערכת החינוך הישראלית, ומוציאה ילדים למחנות אימונים בבסיסי גדנ"ע, ושם שוטפים את מוחם כדי להכינם לקראת ויתור על חייהם לאחר גיוסם הכפוי לחיל הכיבוש הישראלי.
למדינת ישראל יש עבודה רבה בנושא הפסקת השימוש בילדים לצרכים צבאיים.
מעשה נבלה
בשבוע החולף הוארך מעצרו המינהלי של איש הימין הקיצוני, המתנחל נועם פדרמן, בחצי שנה נוספת. בעיתונות פורסם כי שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, דוד חשין, עומד לדון בצו שהוציא שר הביטחון.
פקססתי לשופט חשין את המכתב הבא:
לכבוד דוד חשין
שופט בית המשפט המחוזי בירושלים
ירושלים (בתחומי הקו הירוק)
21 במרץ 2004
בפקס: 02-6281284
שלום רב,
באתר האינטרנט ynet של "ידיעות אחרונות" מיום 21.3.2004 קראתי כי מחר יובא בפניך פעיל הימין הקיצוני נועם פדרמן לדיון בצו המעצר המינהלי הנוסף לחצי שנה, שהוציא נגדו בימים אלה שר הביטחון, לאחר שסיים עתה חצי שנה ראשונה של מעצר מינהלי בכלא אשקלון. נציגיו של שר הביטחון בטוחים כי אתה תהיה חותמת גומי ותאשר את המעצר המינהלי, כפי שעושים בדרך כלל השופטים הדנים בצווי מעצר מינהליים.
אני פונה אליך לעשות מעשה חריג, לגלות שיקול דעת דמוקרטי, לאמץ את עקרונות ההצהרה האוניברסלית בדבר זכויות האדם (שהתקבלה באו"ם ב-1948 כלקח מהשואה) ולדחות את הבקשה.
מעצר מינהלי הוא מעשה נבלה. אין לשלול את חירותו של אדם ללא הליך שיפוטי תקין בו ניתנת לו הזדמנות הוגנת להגן על עצמו. אתה בוודאי יודע כי אני מתעב את דעותיו הגזעניות של נועם פדרמן. בהיותו מתנחל המתגורר בשטחים הכבושים בחסות משטר הכיבוש והאפרטהייד שמדינת ישראל כפתה על העם הפלסטיני, הוא שותף לפשע מלחמה, אם כי שותף זוטר, לעומת קברניטי הממשלה, הצבא ובתי המשפט שהם הפושעים הגדולים בכל הקשור לכיבוש והפרות זכויות האדם המתבצעות מדי יום.
מדינת ישראל שלחה לשטחים הכבושים מאות אלפי מתנחלים בניגוד לחוק הבינלאומי, בין השאר גם בברכת בתי המשפט, מעשה המוגדר באמנות ז’נבה ורומא כפשע מלחמה (איסור העברת אוכלוסיית העם הכובש לשטח הנכבש). כל 200 אלף המתנחלים ושולחיהם, כולל השופטים שאישרו את ישיבתם שם, הם עבריינים. לשלוף מתוכם את פדרמן ולהכניסו למעצר מינהלי, בנוסף לאי הצדק הזועק של מעצר אדם ללא משפט, זו צביעות שלטונית.
בדעותיו של פדרמן יש להיאבק במישור הציבורי, ואם עבר עבירה כלשהי, יש להגיש נגדו כתב אישום ולאפשר לו כאמור להתגונן.
אני חוזר ופונה אליך ללמד את המדינה בינה ולבטל את צו המעצר המינהלי הזה, ולא לאשר יותר מעצרים מינהליים, לא של יהודים ולא של ערבים.
בברכה, גדעון ספירו
אני שולל שלילה מוחלטת את מכתבו של ידידי גדעון ספירו בדבר מעצרו המנהלי של נעם פדרמן. אנו חיים במציאות רעה אבל קיימת והיא כוללת מעצרים מנהליים ללא סוף. נעם פדרמן אינו "איש בעל דעות" הוא מנהיג מתנחלים, פאשיסט אמיתי ואיש מעשים נפשעים ללא גבול. במציאות הזו אין לי סיבה להוכיח את צדקנותי על-ידי התנגדות למעצרו המנהלי. כל עוד קיימים המעצרים המנהליים הללו, הוא הראשון הראוי להם, עד שיוגש נגדו כתב אישום שיידון כראוי בבית המשפט.
דני
שתי הערות לענין נעם פדרמן. ראשית, הצחיקה אותי הכתובת אליה נשלח המכתב. ביהמ"ש המחוזי בירושלים מצוי בעיר המזרחית אבל ספירו מקפיד לכתוב "בתחומי הקו הירוק" כאילו המילים תשננה את המציאות, ואולי זהו סימפטום לבעיתו של השמאל בארץ – הוא מאמין שמילותיו תוכלנה לשנות לא רק את המציאות הנוכחית אלא גם את העובדות ההיסטוריות. הלו, תתעוררו. שנית, שמחתי בתוכן המכתב. זוהי פעם ראשונה שאני נתקל בכך שאיש שמאל מחיל את אותן נורמות על הימין כמו על השמאל בלי קשר לדעה פוליטית וספירו ראוי לשבח על כך.
מלחמת הדת החלה בשנת 48 כשהוקמה מדינת ישראל, ובניגוד לכל התאוריות של השמאל הישוב היהודי הותקף על ידי הערבים, למה ?? , אולי כיוון שהם לא רצו את היהודים בארץ ?? , מה זה אם לא מלחמת דת ??
לשמאל הישראלי תמיד נוח להדחיק את האמת, מערבולת הרצח החלה עם חתימת הסכם אוסלו , הפלסטינים הבינו שרבין לא בדיוק יספק את כל הסחורה והחלו בפיגועי תופת, אוטובוסים , מסעדות, בקיצור איפה שניתן להרוג, וכמה שיותר.
גדעון ספירו מיחס את חיסול יאסין לפרשת האי של שרון,אותי זה לא מענין, המנהיג של החאמס פיקד על חוליות הרג, הסית לרצח, ופסק פסקי הלכה שהתירו פיגועי התאבדות,מבחינתי הוא בן מוות , כמוהו כל מנהיג הקורא לרצח יהודים.
לגבי קביעתך על שרון כרב מרצחים, נו טוב , נטיית עולמך מוכרת לכולם, על אותו משקל רבין כרמטכ"ל גם הוא רב מרצחים, כנ"ל משה דיין ובעצם כל הצמרת הפוליטית , דבריך לכן בטלים , המעשים נעשו בעת מלחמת קיום של מדינה אשר התגוננה בפני צבאות ואירגונים אשר באו לכלות אותה, אולי לא לפי השקפת עולמך אשר טוענת שכל המלחמות נועדו לכיבוש שטחים, אלא לדעת כל ההיסטוריונים המכובדים במדינה הזו ומחוצה לה.
טענתך לגבי הילדים מעוררים שאת נפש, שם לו צ.ה.ל מטרה לדבריך להרוג ילדים פלסטינאים, האחראים להרג 500 הילדים הם לוחמי החופש האמיצים הפלסטינים אשר מסתתרים מאחורי ילדים נשים וטף.
דעותך הקיצוניות גורמות לך לראות כל פעולה שילטונית כהסתה לרצח, פעילות הגדנ"ע היא אינה חובה לביצוע, וניתן לא לצאת מבחירה, אף אחד לא שוטף את המוח של הילדים, ובמיוחד לא את הדור הנ"ל שיודע לעמוד על דעתו באופן נחרץ.
למזלינו רוב מוחלט של בני הנוער מבינים בניגוד לך מר ספירו שאין לנו ארץ אחרת , והגיוס לצהל נעשה אצל רוב הנוער מרצון.
חיל הכיבוש לדבריך הוא צבא שנמצא בכמה רמות מעל לאויב , ובכלל מול צבאות אחרים בעולם.
לדוגמא:
הצבא הירדני בספטמבר השחור.
צבא ארה"ב , וייאטנם, קוריאה, אפגניסטן, עיראק.
צבא בריטנה באירלנד
צבא צרפת באלגיר
הרשימה עוד ארוכה, והם טבחו ללא אבחנה בכל דבר שזז, לא הובאו פה צבאות ערב כמובן שהם רבי טבחים מדופלמים.
כל דבר יש לקחת בפרופורציה, ולהשוות מול האויב, לי אין כל בעיה עם דרך ההתנהלות של צהל, מלחמה כמו במלחמה, ואם לך לא טוב במדינה, אתה חופשי לנפשך, ויש מבחר לא רע של חברות תעופה.
עקרונית צודק גדעון ספירו בכך שכל מעצר מנהלי הוא מעשה נבלה.
הענין הוא בזה שמעצרים מינהליים הם בעיקר נשק בידי השלטון הגזעני כלפי הפלסטינים. נועם פדרמן הוא מנהיג של גזענים שדורשים מהשלטון להיות עוד יותר דכאני וגזנעי כלפי הפלסטינים ובעצמם מבצעים טרור נגד פלסטינים בגיבוי השלטונות.
במצב הדברים הזה, מה שקורה בין פדרמן לשלטונות נראה בעיני כמריבה פנימית בתוך משטר הרשע והפשע, לא משהו שתפקידי להגן על אחד הצדדים בו.
אני אסיר תודה לתגובתותיהם של דני פתר ויורם בר חיים, משום שהם ממקדים בדיוק של קרן לייזר את ההבדל בין אנשי שמאל דמוקרטים ששואבים את עמדותיהם מההצהרה האוניברלית בדבר זכויות האדם, שאני בכל הענוה נמנה עימהם, לבין אנשי שמאל שראו עצמם בעבר או עדיין רואים עצמם כ"מהפכנים" שיונקים את השקפת עולם מרבני שמאל בנוסח לנין או טרוצקי או מאו או רואים עצם כשומרי הגחלת של מרכסיזם בנוסחו הדתי-דוגמטי.
בעוד הראשונים רואים בזכויות האדם, בדמוקרטיה, בפלורליזם פוליטי, בחופש עיתונות וכו’, ערכים אוניברסליים שכל בן אנוש זכאי להינות מהגנתם, אצל האחרונים העניין הוא יותר טקטי, והוא משועבד לצרכיהם הפוליטיים. לכן לא אכפת להם שזכויות האדם של המתנחל פדרמן מופרות, שהרי מדובר בפשיסט ולכן שישב במעצר מנהלי. לאן גישה זו מובילה בנוסחה האימתני ראינו במשטרי העריצות הנוראים של טרוצקי את לנין, סטלין, ברז’נייב, מאו וגרוריהם.
עמדתם "המהפכנים" היא תמונת ראי של פדרמן. כפי שלפדרמן וחבריו הגזענים לא אכפת שערבים נעצרים במעצר מנהלי, כך לא אכפת ל"מהפכני השמאל" שפדרמן ודומיו מהאגף הימני פשיסטי יושבים במעצר מנהלי. אלה מובילים לדיקטטורה פשיסטית ואלה לדיקטטורה של הפרולטריון ובשניהם זכויות האדם הפכו למרמס.
ציפיתי מספירו ליותר מאשר אוסף קללות על לנין וטרוצקי, אבל שיהיה. אילו היינו חיים במדינה דמוקרטית במהותה (מה זה בכלל ?) הייתי בהחלט מתנגד למעצר מנהלי של יריבי הפוליטיים, גם בישראל אני לא תומך בו (נראה ימני שאומר את זה). אבל שוב, זו טעות לחשוב שנועם פדרמן הוא יישות פוליטית מנותקת מהמשטר שזקוקה להגנתי, פדרמן הוא פושע מלחמה בעידוד השלטונות והמשטר הקיים אינו משהו שצריך להיאבק על אופיו הדמוקרטי אלא הוא אויב של כל אדם דמוקרטי. לכן הסכסוך בין פדרמן ל"שלטון החוק" הוא סכסוך פנימי של שמטר הגזענות. היות שאנו חיים תחת משטר גזעני לא לגיטימי, אין כל סיבה להגן על זכותו של פדרמן לגרור את המשטר לעוד-יותר דיכוי גזעני.
אגב, מעניין לקבל הרצאה ליבראלית כזו ממישהו ששוכח בקביעות להגן על זכות חשובה הנובעת מהצהרה האוניברסלית על זכויות האדם – זכות השיבה. במה שנוגע לפליטים הפלסטינים ספירו מקבל את הגישה האריק-שרונית שלפיה הטיהור האתני מוצדק בשל העמדות הפוליטיות של ההנהגות הפלסטיניות ב-48.
על פדרמן מגינים ועל הפליטים לא ?
יחי הליבראליזם…..
הצדקנות של ספירו תתקבל כאן במחיאות כפיים מכל פאשיסט וגזען (אז אולי לזאת כדאי למקד את קרן הליזר). החלוקה העיקרית של העולם היא בין כובשים לנכבשים, בין מדכאים למדוכאים ובין מנצלים למנוצלים ("נוסחה דתית דוגמטית") לכן אין "זכויות אדם" סתם אלא זכויות אדם של המנצלים (לנצל) או של המנוצלים. כאן המקום שאיש שמאל צריך לקחת צד ולא לנופף בפורמליסטיקה כזאת או אחרת המטשטשת את העיקר.
ישראל פוטרמן ויורם בר-חיים נופלים לבור שהם עצמם כרו.
אין אדם הזכאי ליותר זכויות אדם ממישהו אחר וזה לא משנה אם זה כובש וההוא נכבש.
יורם בר חיים מתאר את פדרמן כפושע מלחמה ולכן לא חשוב אם הוא נתון במעצר מנהלי ("סכסוך פנימי של משטר הגזענות" שלא זקוק להתערבות).
תאור דומה יוחס לאחמד יאסין שלא זכה למשפט וחוסל. מדוע הטיעון "פושע מלחמה" אינו תקף במקרה של יאסין? ובכלל, מי פושע מלחמה גדול יותר, יאסין או פדרמן? תלוי את מי תשאלו, ופה בדיוק שורש הבעיה…
בר-חיים ופוטרמן חייבים להבין השהטיעון שלהם יעוף היישר לפרצופם של אלו אשר עליהם הם מנסים להגן. אם פלוני פחות זכאי לזכויות אדם כי הוא כובש (אליבא דפוטרמן ובר חיים) אזי אדם אחר ישאיל את הטיעון הזה ויאמר שאלמוני פחות זכאי לזכויות כי הוא "מסוכן", או "מחבל", או סתם "מעצבן".
הלך מחשבה כזה הוא ממש אבי אבות הטומאה, לא נותר לי אלא להפנות את הקוראים אל הספר הנפלא של איטאלו קלווינו "הערים הסמויות מעין" אל אותו פרק בו מסופר על העיר בה שולטים הרשעים. בעיר גדלה קבוצת הטובים שחותרת תחת הרשעים עד שתדיח אותם.
אך תחושת הצדק תגרום להם לפעול כלפי הרשעים באותם דרכים נלוזות, וסופם שהם עצמם יושחתו.
ליורם בר חיים ("נו באמת"),
1) קראתי בסיפוק שאתה מפרש את איזכור השמות טרוצקי ולנין כאוסף קללות. הפער בינינו הולך ומצטמצם.
2) אין לי ויכוח איתך באשר לאוסף הקללות שאתה מדביק על פדרמן, אבל אפילו לגדול הפושעים יש זכויות, אחת מהן, לא להיכלא ללא הליך שיפוטי תקין שכולל כתב אישום ומתן אפשרות לנאשם להגן על עצמו.
3) אני מכיר היטב את ההצהרה האוניברלית בדבר זכויות האדם ואין בה זכר לפרשנות שלך את זכות השיבה.
4) אתה מסלף את עמדתי באשר לזכות השיבה. כל עוד מדובר בפתרון של שתי מדינות, אני סבור כי זכות השיבה צריכה להיות מיושמת בתחומי המדינה הפלסטינית, שהינה חלק מפלסטין ההיסטורית.
5) יש פתרונות שמחמת קורות העתים הופכים לבלתי ישימים. אין ספק כי ניגרם עוול קשה לאבוריג’ינים באוסטרליה על ידי המהגרים הלבנים. אף על פי כן לא תמצא אוסטרלים, כולל טרוצקיסטים או לניניסטים (סליחה על הקללות), שתומכים בהחזרת הלבנים לארצות המוצא שלהם.
6) אני מאד סקרן לדעת מה תהיה בחירתם של קוראי הפורום אם יצטרכו לבחור בין שתי רעות חולות, "הגישה האריק שרונית" כפי שאתה מכנה אותה מחד גיסא, והגישה האחמד יאסינית התומכת בחיסול מדינת ישראל ומימוש זכות השיבה לפי הגירסה שלך מאידך גיסא, במה יבחרו?
לישראל פוטרמן:
הוא מייחס לי צדקנות שתזכה למחיאות כפים אצל כל פשיסט וגזען. זהו כמובן קשקוש בקומקום האופייני לאותו שמאל עריץ "מהפכני" יעני. אם הגזענים והפשיסטים ימחאו לי כפיים על מה שכתבתי על פדרמן, פירוש הדבר כי הפסיקו להיות כאלה וחזרו בתשובה הומניסטית, שהרי אני כתבתי נגד מעצרים מנהליים לערבים ונגד הכיבוש.
אין ויכוח על כך שהעולם מתחלק בין מנצלים ומנוצלים. המחלוקת היא על הדרך להשתחרר מהניצול ומהדיכוי הקפיטליסטי. האם זה יעשה באמצעות דרכים של הכרעות רוב דמוקרטיות תוך כיבוד זכויות אדם גם של המתנגדים לך, או באמצעות משטרי דיכוי ועריצות חדשים שרק יחמירו את מצבם של המנוצלים. עבור פוטרמן זו סתם אנינות פורמליסטית, כי הוא לא למד דבר ונשאר חסיד שוטה של האלימות, הדיכוי והעריצות ובלבד שהם יעשו עם טרמינולוגיה סוציאליסטית, שכנראה ממלאת עבורו את תפקיד המים הקדושים.
גדעון ספירו הופך את היוצרות. מדוע נועם פדרמן לא עומד למשפט צדק על פשעיו כמתנחל וכנאצי קטן ? האם זה משום שישראל מונעת ממנו את הזכות למשפט כזה ? האם משום שאיזו קליקה שמאלית מונעת ממנו את הזכות למשפם כזה ? בדיוק להיפך.
פדרמן לא נשפט על פשעיו משום שישראל מגינה עליו ותומכת ברוב פשעיו והוא נתון במעצר מנהלי משום שביקש למתוח את הרישיון לדכא ולהרוג שלו מעל למה שישראל מעוניינת בו כרגע. אין זה כלל בידינו לשפוט את פדרמן על הפשעים שהוא מבצע ברישיון ואין זה תפקידנו להגן על "זכותו" להיאבק על הרחבת הרישיון הזה. לפי ההצהרה האוניברסלית על זכויות האדם היה פדרמן צריך להישפט מזמן בבית-דין בינלאומי כמנהיג מיליציה גזענית באיזור כבוש. כל עוד זה לא מתחיל אפילו לקרות, אין זה מתפקידנו כמתנגדי הכיבוש להגן על המיליציה הגזענית מפני המדינה הגזענית.
האם גירוש אדם מביתו בעת מלחמה או מניעת חזרתו לביתו לאחר המלחמה עולה בקנה אחד עם ההצהרה האוניברסלית על זכויות האדם ? ברור שלא. כל סוג של העברת אוכלוסיה כפויה משטח לשטח אסור לחלוטין לפי כל ההצהרות והאמנות הקשורות בזכויות האדם.
מבכאן ברור שמניעת השיבה היא הפרת זכויות האדם גם אם עושים זאת בטיעון של "ריאל-פוליטיק". מעניין שההגנה של ספירו על פדרמן היא מוחלטת ומעל לכל שיקול "פוליטי" ואילו זכויות הפליטים אינן כאלו בעיניו.
אם ספירו מוכן לפתור את עצמו משאלת זכויות הפליטים במילים "זכותם לשוב למדינה הפלסטינית" אז אני מוכן לפתור את עצמי מעיניין פדרמן באותו אופן, זכותו להישפט משפט צדק במדינה הפלסטינית…
יסביר לנו ספירו, איך למשל ישתחחרו הפלסטינים מהדכוי הציוני ע"י "הכרעות של רוב דמוקרטי" האם מציע שתנתן להם זכות בחירה בישראל? או בתקווה שיצליח לשכנע את הרוב של המדכאים להסתלק מהדיכוי (אז הוא חיב לנו בסבר איך זה קורה מבלי שקדמה לכך התנגדות הפוגעת ב"זכויות האדם" של המדכאים). בעולם המתחלק בין מנצלים למנוצלים (ועל כך גם ספירו מסכים) "זכות הבחירה" שמורה בעיקר לאלה הנהנים מהניצול (שרובו נעשה בפריפריה) ורק אלה שברשותם מספיק ממון מסוגלים להתארגן במפלגות (משמעותיות) ולנהל את ההשפעה על
"תודעתו" של הבוחר.
מאחר שאלו פני הדברים, מה שכתבתי הוא שאיש שמאל צריך לעמוד לצד המדוכאים ולא להתחבא אחרי "הצהרות" (ריקות) ולא לסמוך על בתי משפט (שהם זרוע של המשטר, כמו צבא ושב"כ ולא זרוע של "הצדק"). מכאן קופץ ספירו למסקנות
(ולקללות): "חסיד שוטה של האלימות, הדיכוי והעריצות ובלבד שהם יעשו עם טרמינולוגיה סוציאליסטית, שכנראה ממלאת עבורו את תפקיד המים הקדושים" (יכולתי להחליף את הביטוי
"טרמינולוגיה סוציאליסטית" בביטוי "ההצהרה האוניברסלית בדבר זכויות האדם" ולסיים את הויכוח)
אני נענה ברצון לאתגר של אחד המגיבים. הבוז התהומי שאני רוחש לשמעון פרס ל יפריע לי לחלק את תשובתי לשלושה חלקים:
במישור הרגשי פדרמן ופשיסטים כמוהו מעניינים אותי כקליפת השום.כיוון שאני מאמין גדול במרכיב הרגשי בכל תגובה פוליטית, לא אעלה למענו על שום בריקדות.
במישור האידיאולוגי אני מסכים עם דני פתר.
במישור הטקטי אין לי שום התנגדות שספירו יגן לעתים על אנשים כאלה.זה מבלבל את האויב, ומערער את תחושת הצדק של הימין.עם זאת, יש לי מספיק מלחמות לנהל נגד כל העולם, ופדרמן נמצא במקום ה-459 בסדר העדיפויות שלי.
הואיל ואני מגיע מתחום החינוך, השאלה הראשונה שאני שואל את עצמי לאחר קריאת המאמר היא, האם בכלל ניתן לחנך בעת הזאת ? האם כל מהותו של החינוך, לא מנוגדת לתפיסת עולמם האלימה של ראש הממשלה שר החוץ ושרת החינוך. הרי לחנך כיום, פירושו לצאת מול מדיניות הליכוד, האלימה. מי האמין שתוך כחמישים שנה ישראל תהפוך למדינה שכל מהותה היא האלימות. מי האמין שיתרבו בה כל כך הסוגדים לכח הזרוע , מצדיקי כיבוש והשפלת האחר. לך תעשה אחר כך מסע לפולין! .
להטוטני המניפולציה עשו זאת שוב: ראו איך המעשה הפשוט של שימוש במעצר מינהלי כנגד פשיסט אחד דיו כדי לפתות את מהפכני השמאל לשמש כאפולוגיסטים עבור כלי הדיכוי הזה.
רשימתו של קמינר המתפרסמת בפורום בעקבות טורי, היא זכר לימים אפלים של תמיכה בעריצות הסובייטית שם היה קשר בין זכויות אזרח לבין דעות פוליטיות.
מתברר שקמינר טרם הפנים בעומק הכרתו את העקרון כי זכויות אזרח הן בלתי תלויות בדעות פוליטיות או בהשתיכות ארגונית או דתית או נטיות מיניות וכו’. ההתנגדות למעצרים מנהליים הינה לדידי מוחלטת. כאשר אני נאבק נגד מעצרו המנהלי של פדרמן, אני נאבק בה בעת גם נגד מעצרו המנהל של כל אדם אחר, תהיה השקפתו הפוליטית או השתייכותו הלאומית אשר תהיה.
קמינר אינו מבדיל בין אפס סובלנות לבין אפס זכויות. גם לבעלי דעות פשיסטיות יש זכויות אזרח והמאבק נגדם חייב להתנהל בתוך אותה מסגרת שמאפשרת חופש ביטוי תוך אימוץ גישה של אפס סובלנות למעצרים מנהליים. לא אכפת לי להיות מוקע על ידי קמינר וחבריו כליברל, משום שללא ליברליזם בתחום של פלורליזם פוליטי גם הוא יאבד את זכות הדיבור.אני מעדיף את הגישה של שמאל ליברלי הנאבק נגד שרירות שלטונית מאשר את הסוציאליזם של קמינר שעוד בטרם כבש את השלטון כבר מכניס אנשים לבתי סוהר. מפחיד.
קמינר מבקש לאמץ את גישת השמאל האירופי, אבל דווקא באירופה השמאל לא מציע להכניס פשיסטים או ניאו פשיסטים למעצרים מינהליים, וגם לא מציע לאסור את פעילותם הפוליטית. כיום יש חלקים בשמאל האוסטרי ששוקלים קואליציה עם היידר במחוז בו נבחר לאחרונה כמושל.(אילו הייתי עורך בגדה הייתי יוזם ראיון עם אחד האישים בשמאל האוסטרי ששותף למו"מ עם היידר על שותפות קואליציונית. מעניין מה יש להם לומר בנדון. כך מיישמים חופש עיתונות שמאלי, מושג זר לכמה ממשתתפי הגדה).
ידי הפדרמנים מגואלות בדם פלסטיני, כותב קמינר בבומבסטיות, אלא שהמציאות היא קצת אחרת. הפדרמנים הם מיעוט אפילו בקרב הימין. מי שידיהם מגואלות בדם פלסטיני הם ראש הממשלה שרון, שרי הביטחון, הרמטכ"לים, המח"טים, המג"דים ועד אחרון חיילי הכיבוש בשטחים הכבושים. קמינר אמנם מזהיר אותנו כי הפדרמנים מחכים להזדמנות הראשונה להפעיל נשק נגד שוחרי השלום אבל גם בעניין זה הפדרמנים טרם עשו מעשה, הקדים אותם צבא הכיבוש שכבר ירה ופגע במפגיני שלום.
הפסקא האחרונה בתגובה האחרונה של גדעון ספירו היא נכונה מאד וראיו שזה יאמר לעתים קרובות יותר. זה עדיין לא פותר את פדרמן מאחריות לפוגרומים שהוא וחבריו מבצעים בחברון וביישובים אחרים בגדה המערבית.
השאלה הפוליטית המענניינת כאן היא אחרת – האם תנועה אולטרה-גזענית המעלה דרישות כלפי משטר גזעני היא גורם אזרחי או חלק מהממסד השליט ? נניח שפרופסור גרמני מסוים היה תובע מהיטלר ליישם את הפתרון הסופי כבר ב-1933, נניח אפילו שהממשטר הנאצי היה משתיק אותו ברגע נתון זה משיקולים פוליטיים, האם היה עלינו לראות בו אזרח פרטי (שראוי להגנה) או חלק מהמשטר הנאצי ? האם היה עלינו להגן עליו מפני השתקה ?
מאחר ולא אחת אני עושה השוואות עם גרמניה הנאצית, איננ רשאי לבוא בטענות אל יורם בר חיים שגם הוא נזקק לכך. אלא מאי? מול החולקים עלי בנקודה זו ("אסור להשוות בכלל, ולא חשוב מה הנושא") טענתי שמותר ולעתים אף מתבקש לערוך השוואות (בעיקר לשם הפקת לקחים) במגבלה חשובה: ההשוואה חייבת להיות רלבנטית וקונקרטית.
לדעתי יורם לא עומד במגבלה זו הפעם. במשטר הנאצי לא היה חופש ביטוי לכל מי שחלק על המשטר, כשעיקר הנפגעים היו אנשי שמאל וליברלים מהמרכז הדמוקרטי המתון.
בישראל עדיין קיים חופש ביטוי מאד מרשים ואנו עושים בו שימוש שלא אחת מוציא את המימסד השלטוני והביטחוני משיווי משקלו, ובכל זאת עד כה לא סתמו את פינו ולא הוכנסנו לכלא בגין "העלבת השלטון" או "הסתה נגד הממשלה" או "ערעור המורל הציבורי בשעת מלחמה" סעיפים שמשטרי דיכוי אוהבים לעשות בהם שימוש.
כאשר אני מגן על חופש הביטוי של פדרמן אני עושה זאת גם מסיבות עקרוניות, כלומר חופש הביטוי הוא עקרון אוניברסלי שיש לשמור עליו, אבל גם מסיבות מאד אגואיסטיות, שבכך אני גם מגן על חופש הביטוי שלי. אחת הסכנות שרובצות לפתחנו היא הסימטריה שרוצים ליצור בין הימין הקיצוני לבין מה שהימין הממשלתי מכנה "השמאל הקיצוי" בו הוא מכליל גם את יוסי ביילין הציוני הורדרד.
בשעתו התנגדתי לאיסור שהוטל על כהנא להתמודד בבחירות לכנסת משלל סיבות, בין השאר מפני שסברתי שזו פעולת סרק שנועדה ליצור מצג שווא כאילו פועלים נגד הימין הקיצוני, וגם משום שחששתי שאיסור זה ישמש כאליבי לאיסור דומה על מפלגות שמאל. האיסור שביקשו להטיל על בל"ד בבחירות האחרונות הוא בדיוק נסיון כזה, שלשמחתנו נעצר הפעם בבית המשפט העליון, אבל הסכנה קיימת.