הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-9 באפריל, 2004 4 תגובות


הַכְּפָרִים הַשְּׁקֵטִים הַלָּלוּ, שֶׁעֶשְׂרוֹת שָׁנִים הָיוּ עִוְּרִים
לְמַבָּטֵנוּ הָעִוֵּר, נוֹתְרוּ סְמוּיִים מִן הָעַיִן הָעִבְרִית,
אֲשֶׁר לָמְדָה לְשַׂחֵק בְּחִלּוּפֵי שֵׁמוֹת וְשָׁקְדָה עַל רִכּוּךְ
כֹּבֶד הָעַיִן וְהַחֵית הָעֲרָבִיִּים. וְהֵם בִּשְׁתִיקָתָם שָׁמְרוּ
עַל קִירוֹת בָּתִּים שֶׁנּוֹתְרוּ לַעֲמֹד בּוֹדְדִים כְּמַצֵּבוֹת
אַחֲרֵי שֶׁגּוֹוֵעַ הֵד הַפִּיצוּצִים, הֵגֵנּוּ עַל אֲבָנִים שֶׁהִתְפַּזְּרוּ
בֵּין הָעֵשֶׂב שֶׁגָּדַל פֶּרֶא, וְשִׁנְּנוּ בְּלִבָּם הַנָּטוּשׁ מִזֶּה דּוֹר
אֶת שְׁמוֹתֵיהֶם הַמְּחוּקִים.


כְּמוֹ בַּדֶּרֶךְ הָעוֹלָה מִמַּעֲרָב לִירוּשָׁלַיִם: בָּתֵּי לִיפְתַא עוֹד נִשְׁפָּכִים
בַּמּוֹרָד הַהֲרָרִי, וְאֵין רוֹעֶה שֶׁיְּכַנְּסֵם, וְהֵם חֲצִי הֲרוּסִים,
חֲצִי עֲזוּבִים, קוֹרְאִים תַּגָּר עַל רוּחוֹת הַשִּׁנּוּיִים הָעֲשׂוּיוֹת פְּלָדָה
וְעַל הַשֵּׁמוֹת הַחֲדָשִׁים. לִיפְתַא מְאֻכְלֶסֶת רַק בְּרוּחוֹת רְפָאִים,
בְּבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה וְשִׁירָה מִבְּנֵי בְּרָסְלֵב הַבָּאִים לִטְבֹּל בַּמַּעְיָן
וְעוֹצְמִים עֵינַיִם לִשְׁאֵלוֹת הַנְּעָרוֹת הַחוֹלְפוֹת, בְּזוּגוֹת חוֹלְפִים
שֶׁאַהֲבָתָם זְקוּקָה נוֹאָשׁוֹת לְגַג וּלְקִירוֹת,
וּבְמַזְרְקֵי סַמִּים מֻשְׁלָכִים.


וּבְחצוֹת הַיּוֹם, בֵּין הַבָּתִּים הַלָּלוּ הַמְּלֵאִים פְּסֹלֶת חֲדָשָׁה מִדַּי
שֶׁל אוֹרְחִים מִתְחַלְּפִים, לֹא קְרוּאִים, חֲלוֹם עֵרוּת פּוֹלֵשׁ לְרֹאשִׁי
וַאֲנִי נִזְכָּר בִּנְבוּאָתוֹ שֶׁל ס. יִזְהָר, שֶׁנִּכְתְּבָה עוֹד בִּימֵי הַמִּלְחָמָה הַהִיא,
הָאֲרֻכָּה, הַקָּשָׁה, הֲרַת-הַגּוֹרָל: לֹא לָנֶצַח יוּכְלוּ הַבָּתִּים הָרֵיקִים הַלָּלוּ
לְהַתְמִיד בִּשְׁתִיקָתָם, יוֹם יָבוֹא וְהֵם יָרִימוּ אֶת קוֹלָם בְּהֵד צְעָקוֹת יְשָׁנוֹת,
וְהַקִּירוֹת יַזְכִּירוּ אֶת עֲבָרָם לְיוֹשְׁבֵיהֶם הַחֲדָשִׁים,
וִידַבְּרוּ בִּשְׂפַת יוֹשְׁבֵיהֶם הַנּוֹשָׁנִים שֶׁהוֹתִירוּ אַחֲרֵיהֶם מִטָּה חַמַּת שְׂמִיכָה,
קָפֶה לִפְנֵי רְתִיחָה, וְסֵפֶר תפִילָה הַמְּחַכֶּה עֲדַיִן לִהְיוֹת נִקְרָא
מֵאוֹתָהּ הַבְּרָכָה.


בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ הַשְּׁלִישִׁי, הָאַחֲרוֹן, יֵרֵד מִשֵּׁמִיִּים בְּאַחַד הַיָּמִים
כֻּלּוֹ מַעֲשֵׂה יְדֵי אֱלֹהִים. וְגַם הַכְּפָר, הַכְּפָרִים הָרַבִּים,
יֵרְדוּ מִשְּׁמֵי הָאֱלֹהִים, עִם יוֹשְׁבֵיהֶם שֶׁכְּבָר זָקְנוּ מְאוֹד,
וְכָךְ יָקִיץ הַקֵּץ לִנְדוּדֵיהֶם הָאֲרֻכִּים עֲלֵי-אֲדָמוֹת,
בֵּין מַחֲנוֹת-פְּלִיטִים פָלַסְטִינִיִּים זוֹעֲמֵי זִכְרוֹנוֹת.
וּבְרֶגַע יָשׁוּבוּ הַקּוֹלוֹת הַיְּשָׁנִים: קְרִיאוֹת הַהַשְׁכָּמָה
לִתְפִלָּה וּקְרִיאוֹת הָאִמָּהוֹת, קוֹלוֹת הַשִּׁירָה בָּאַהֲבָה וּבַחֲתֻנּוֹת ,
וְקוֹלָם שֶׁל מְסַפְּרֵי הַסִּפּוּרִים הַזְּקֵנִים אַדִּירֵי הַשְּׂפָמִים, וּבַת-צְחוֹקָם
הַגְּדוֹלָה כְּשֶׁיְּתָאֲרוּ בְּמֶשֶׁךְ אֶלֶף לֵילוֹת וְיָמִים אֶת הִתְרוֹקְנוּת הַכְּפָרִים
וְהִתְמַלְּאוּתָם מֵחָדָשׁ.


וּבֵינְתַיִם הוֹרִים רַבִּים, כְּאַלְלָה הָאֶחָד בִּזְמַנּוֹ, לוֹקְחִים אֶת יַלְדֵיהֶם,
כְּאֶת מוּסָא נְבִיא יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי מוֹתוֹ, וּמַרְאִים לָהֶם אֶת הָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת
הַזְּרוּעָה כְּפָרִים רֵיקִים, מֵהָרֵי נְבוֹ הַגְּבוֹהִים, הָרַבִּים, הָעוֹמְדִים סָבִיב.

תגובות
נושאים: מאמרים

4 תגובות

  1. איתן קלינסקי הגיב:

    שרות מילואים בגדה

    מעמק חברון האורה תאניו
    ירד הטור ליריחו הגודדת תמריה
    עולה לשכם המוסקת מגדיה
    פניו לעמק דותן הנושק עדריו.

    לא בכלי גדיד ומסיק באנו
    גם לא שלום אחים ושלום הצאן
    נשאנו מעמק חברון דותינה.

    בבוא הטור אל פרשת דרכים
    תועה כיוסף בשדה
    במבוא אחד הכפרים
    תוהה
    בוהה
    ושואל
    "מה תבקש ?"
    -עמק דותן הרכין ראש
    חפרו פניו בנשוא הד קול
    אבינו יעקב –
    "עכרתם אותי להבאישני
    ביושב הארץ" *

    *בראשית ל"ד 30

    אלמוג,אני מקדיש לך שיר זה כתודה על שירך שמאד ריגש אותי. שורות אלו כתבתי בעת שירות המילואים האחרון שלי באוגוסט 1985

  2. אלמוג ב. הגיב:

    איתן, תודה רבה על תגובתך החמה
    ועל שירך היפה,
    ראה איך התרחקנו מהזמן בו
    "לא בכלי גדיד ומסיק באנו"
    עד הזמן בו באנו עם דחפורים לעקור עצים
    מצידי הדרכים
    הזמן בו אנו באים עם רובים
    לעצור את מסיק הזיתים

  3. גמליאל הגיב:

    שיר נחמד אבל הרעיון מאחריו מוזר.

    כפרים ריקים? זה מזכיר את הטענה הציונית שהארץ הייתה ריקה מתושבים עד שבאנו הלום.

    לא, הארץ לא הייתה ריקה אך הכפרים הללו אינם ריקים עכשיו. יש כאן דבר אחר, צודק לא פחות.
    עכשיו צריך לחפש פיתרון אמיתי לבעייה הפלסטינית אך לא ליצור שוב בעייה יהודית.

    פלסטין לפלסטינים, חלומות להשאיר בבויידם ולהתחיל לחפש צדק נורמלי – צדק פרקטי ולא צדק שיזרוק את מה שיש כאן לים.

  4. עמית הגיב:

    גמליאל, למה התמודדות עם העבר נתפסת בעיניך כאיום ב"זריקה לים"? האם אתה באמת חושב שהנסיון שלנו להשכיח ולשכוח בכל מחיר את מה שהיה כאן קודם מבטיח את ישיבתנו פה? להפך- ללא הכרה אמיתית ואמיצה בהסטוריה המלאה של 1948 נמשיך לחיות פה על כרעי תרנגולת.והכרה בהסטוריה אין פירושה "ליצור שוב בעייה יהודית".

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים