חוק ההזנה, יוזמה משותפת של עמותת "ידיד", עמותת אואזיס וחברות הכנסת יולי תמיר ואתי לבני, הוא תוצאה ישירה של מחקר שהחל במחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון בראשות ד"ר רוני קאופמן. במחקר נקבע חד משמעית, כי קיים מתאם בין חוסר היכולת של הורים לספק לילדיהם מזון ראוי לאורך זמן לבין מצבם הכלכלי. בינואר 2003 בחרה עמותת ידיד להרים את הכפפה. הפתרון שהוצע – החזרת מפעל ההזנה לבתי הספר בדמות חוק אוניברסלי המונע היווצרותם של מעמדות בין ילדים רעבים" לילדים שבעים.
הרעיון המרכזי העומד בבסיס החוק, בניגוד אגב לרעיונותיהם של השר במשרד האוצר, שר הרווחה וראש הממשלה, הוא כי כל הילדים במערכת החינוך, מגן החובה ועד כיתה י’, יזכו לארוחה חמה במסגרת יום לימודיהם, בשלב ראשון, אין זה משנה, מה אורך יום הלימודים ובלבד שכל ילד ילך לביתו לאחר שאכל לפחות ארוחה מזינה אחת. הורים שיכולים לשלם עבור הארוחה – ישלמו, ואלה שאינם יכולים או יכולים לשם חלקית, לא ישלמו או ישלמו חלקית – לפי יכולתם.
לחוק מספר עקרונות בסיסיים המבוססים על עבודות מחקר ודיונים שהתקיימו בשנה האחרונה בג’וינט, במכון ברוקדייל, באוניברסיטאות שונות ובפורומים כלכליים בהם השתתפו גם נציגי משרדי החינוך, הרווחה והבריאות:
מימון מפעל ההזנה כפי שמוצע בחוק אינו מבוסס אך ורק על תקציב המדינה. להפך. יותר מ-50% מעלותו אמור להגיע מתשלומי ההורים שביכולתם לשלם. הסכום אומנם לא יהיה גבוה מ-100 שקל למשפחה לחודש, אך הוא בהחלט ישמש מרכיב מרכזי במימון החוק.
הורים אשר לא יוכלו לעמוד בתשלום עבור הארוחות לילדיהם, יוכלו לקבל הנחה מדורגת עד אי תשלום מוחלט, הכל לפי מבחני הכנסה כפי שמקובל כיום.
החוק יחזיר את האחריות להזנת תלמיד ישראל לממשלה, אשר בחרה להתנער מאחריות זו בשנים האחרונות בהן צצו בתי תמחוי כפטריות אחר הגשם.
בצד ההזנה של ילדי ישראל – יהווה החוק גם מנוף אמיתי לצמיחה תעסוקתית – שכן אספקת מזון ליותר ממיליון ילדים תצריך גם העסקת עשרות אלפי טבחים, מבשלים, מובילים, כמו גם מצרכים: ירקות; בשר; קטניות ועוד. כל אלה יחייבו את הספקים להרחיב את עסקיהם על מנת שיוכלו לעמוד בהיקף האדיר של הפרויקט.
את הפרויקט יפעיל משרד ממשלתי – הוא זה שיקבע, בדרך של מכרז, מי יחלק מזון באיזה אזור ובאיזה מחיר…
עקרון הפעולה המנחה של עמותת ידיד הוא לנסות לגרום לשילוב בין אחריותה של הממשלה לרווחת תושביה, לבין מחויבותה לממן ולפקח על מימוש אחריות זו.
המדינה אינה ערוכה לבצע בפועל את "חוק ההזנה" ואין גם הצדקה שתעשה כן. הביצוע בפועל ייעשה על ידי חברות קייטרינג, אולמות אירועים, ובתי תמחוי אשר יעסקו באספקת הארוחות לתלמידים, תוך שימוש בתקציב הממשלתי ובתשלומי ההורים לצורך כך.
טיב המזון, הרכבו והספקים המורשים ייקבעו על ידי ועדה מיוחדת שתוקם כחלק מתנאי החוק. זו תקבע את הקריטריונים ואת דרכי הפיקוח והבקרה.
מי שקצת מתמצא בהתנהלותה של מערכת החינוך מבין כיום שדווקא החזרת מפעל ההזנה תסייע ליציאת אמהות חג הוריות לעבודה, היא תוכל למנוע את בתי התמחוי המיוחצנים וחלקו הארי של מימון הפרויקט יבוא דווקא מתשלומי ההורים המוכנים לכך ברצון.
אם הקואליציה שתתמוך בו תהייה מורכבת מבעלי אינטרסים שונים בהם גם הדואגים לרווחת התלמידים וגם הדואגים לצמיחה העסקית, יוכל שר התמ"ת אהוד אולמרט לתמוך בחוק; כך יוכל גם זבולון אורלב לומר: הנה הרווחה האמיתית; כך תוכל לימוד לבנת לנסות ולבטל את הקפאת חוק יום לימודים ארוך, וכך יוכל ראש הממשלה לקיים את הבטחותיו לציבור.
קשה להאמין שהצעת חוק זו תתקבל תחת ממשלת ההפרטה והקיצוץ, כאשר הממשלה הנוכחית יוזמת את הרס מערכת ופיטורים של 20 אלף מורים!אלא אולי תתקבל ההצעה כמעין שחרור קיטור, מול תוכניותיה הדרקוניות להפרטת החינוך, קיצוץ בשעות הוראה ופיטורים המוניים והרעה נוספת בתנאי העסקתם של מורים, הגרועים גם עתה.
הדבר הנדרש לדעתי הוא יצירת מאבק של מורים,הורים ותלמידים נגד התוכנית הגזרות הכוללת, שהדרישות צריכות להיות השקעה מאסיבית בחינוך, מניעת פיטורי המורים, וניהול דמוקרטי של בתי הספר ע"י מורים, תלמידים והורים תוך הרחבת שעות הלימוד והסעדת התלמידים. מאבק שיחבר מורים ותלמידים והורים,שיהווה ניצוץ למאבק חברתי נרחב יותר נגד שלטון ההון ובייחוד להפלת ממשלת הגזל וההרג הנוכחית, אל לנו ליפול לאשליות שגורמים מתונים במעמד השליט כדוגמת מפלגת יחד יש בידם אלטרנטיבה אמיתית למשבר של השיטה שהם עצמם מייצגים.