עוד שישה חיילים נהרגו על מזבח מצעד האיוולת הישראלי לשמור על משטר הכיבוש, הטרור והאפרטהייד ברצועת עזה. הפעם הצליחה ההתנגדות הפלסטינית לבצע פעולת גרילה קלאסית כאשר פגעה בחיילי הכיבוש, שעה שהחיילים הישראלים פגעו והרגו באוכלוסייה האזרחית. ואף על פי כן שלוחמי הגרילה הפלסטינים פגעו בחיילים ולא באזרחים ישראלים, לא שינה הדבר בתמליל הגינוי של ראשי הצבא והממשלה שדיברו על "אויב אכזרי שאיבד צלם אנוש". כך הגדיר אותם ראש הממשלה שרון, והחרו החזיקו אחריו כתוכים חברי מפלגת העבודה וכתבי הטלוויזיה והעיתונות מטעם.
הלוחמים הפלסטינים אספו כמה חלקי גופות שהתפזרו כתוצאה מהפיצוץ האדיר במטרה לנהל מו"מ לעסקת חליפין. היה להם על מה לסמוך לאור עסקות דומות שישראל עשתה בעבר.
הצגת חלקי הגופות בטלוויזיה הוא מעשה מגונה ומכוער, אבל האם הוא מסמל "איבוד צלם אנוש" יותר מהטלת פצצה של טונה ממטוס ישראלי על אזור מגורים צפוף שגורמת להרג ופציעה של מאות, כולל ילדים ונשים? או יותר מהריסת אלפי בתים של פלסטינים שהופכים עשרות אלפים לחסרי קורת גג? או יותר מחיילי מחסום שמונעים מאשה פלסטינית בהריון להגיע לבית חולים וגורמים לה ללדת ולד מת במחסום? או יותר מהעינויים שאלפי פלסטינים עוברים בחדרי החקירות מידי חוקרים ישראלים?
על פי הקוד הישראלי, הפלסטינים "איבדו צלם אנוש" לאור פולחן המוות שהתפתח בחברה הישראלית. אלוף פיקוד הדרום, דן אבן, אמר "כי צה"ל יעשה הכול על מנת להשלים את חובתו ללוחמים ויסרוק כל בית כדי למצוא חלקי גופות". אתם הבנתם את זה? חובתו של צה"ל אינה לשמור על חיי חייליו ולדאוג כי לא יהרגו לשווא (כמו כעת בעזה), אלא לאסוף את חלקי גופותיהם.
אין ספק כי לוחמי החמאס ושאר ארגוני ההתנגדות הפלסטינים מבצעים מעשים אכזריים מאוד, אבל בל נשכח כי הכובש הישראלי אינו פחות אכזר (וזאת בלשון המעטה), וטרור הכיבוש הוא היצרן של טרור ההתנגדות.
להעמיד אותו לדין
אין די מלים בפי לגנות את הפגיעה בילדים. צבא הכיבוש הישראלי אינו נוצר את נישקו אל מול ילדים פלסטינים, והתוצאה הנוראה, כ-550 ילדים פלסטינים הרוגים מירי חיילי הכיבוש הישראלי בשלוש השנים האחרונות בניסיונם לדכא את ההתנגדות לכיבוש. הגרילה הפלסטינית משיבה באותו מטבע, והגם שמספר הילדים הישראלים ההרוגים, קרוב ל-100, קטן ממספר הילדים הפלסטינים ההרוגים, עדיין מדובר בתוצאה מחרידה.
ארבעת ילדיו של המתנחל מרצועת עזה דוד חטואל נפלו קורבן לנכונות ההדדית לפגוע בילדים. דוד חטואל נושא אף הוא באחריות להרג ילדיו. הוא גרר את ארבעת ילדיו אל מחוץ למדינת ישראל, לאזור מריבה ומלחמה. הוא ידע כי הבאת ילדיו הקטנים לרצועת עזה היא התגרות במיליון וחצי פלסטינים; הוא ידע כי מתחוללת שם התקוממות מזוינת נגד הכיבוש שהוא חלק ממנו ולא בוש להפוך גם את ילדיו הקטנים לשותפים בעל כורחם בכיבוש; הוא ידע כי ההתקוממות הפלסטינית החמושה רואה בו ובילדיו פולשים שיש לסלקם מאזור הכיבוש. ובכל זאת, הוא העדיף לסכן את חיי ילדיו על מזבח קנאות דתית ולאומנית שמוּנעת על ידי פולחן כת השטן של דם ואדמה. אצל דוד חטואל חל שיבוש בקוד גנטי בסיסי המשותף לכל היונקים: להגן על הגוזלים. הוא הימר על גורלם והפקיר אותם. יש להעמידו לדין כפי שעושים להורים שמתעללים, מזניחים ומפקירים את ילדיהם.
מערכת משפט שטופה בגזענות
שלושה אזרחים ישראלים מכפר כנא, יוסף סבייח, שריף עיד וטארק נוג’ידאת, ישבו 10 חודשים בכלא כחשודים ברצח החייל אולג שייחט, אף על פי שהיה ברור זה מכבר שהם אינם הרוצחים. נוג’ידאת הודה ברצח "ושיחזר" אותו, ולכל מי שעיניו בראשו וראה את השחזור, היה ברור כי הוא מלא חורים וחללים שהופכים אותו להצגה חסרת ערך.
כיצד קורה ששני שופטים (כמעט כתבתי שוטים) במחוזי ובעליון החליטו על הארכת מעצרם על סמך "השחזור"? אסתר חיות שזה עתה נבחרה כשופטת מן המניין בבית המשפט העליון, האריכה את מעצרם בחודש פברואר, אז ישבה בעליון במסגרת מינוי זמני, כתבה פסק דין כאילו מלומד, שעה שההגנה שטחה בפניה את הקלקלות שמופיעות בשחזור, לפיהן פשוט לא יתכן שמדובר ברוצחים, והיא התעלמה. רק בגלל זה היא אינה ראויה למשרת שופטת בכלל ובעליון בפרט. גם עדנה ארבל, שאף היא נבחרה עתה לכהן בבית המשפט העליון, שותפה לביזיון משום שהיא החליטה על הגשת כתב האישום נגד השלושה, שעה שכבר היה ברור שאין מדובר ברוצחים. הימין ניהל מאבק נגד מינויה בשם "המלחמה בשמאלנות", שעה שהגברת חפה מכל שמאלנות, והמאבק נגד מינויה צריך להיות ממוקד בהחלטות מסוג זה, בהן היא מופיעה, כמו חיות, כגזענית שממהרת ללחוץ על הדק כתב האישום שעה שמדובר בערבים.
כיצד קורה שחשוד מודה ומשחזר רצח שכלל לא ביצע? התשובה פשוטה: עינויים. שיטות העינויים בחקירות השב"כ והמשטרה, בוודאי כאשר מדובר בערבים המואשמים ברצח חייל יהודי, מסוגלות להוציא כל הודאה כמעט מכל נאשם, מה עוד שמדובר בצעיר שמעולם לא היה במגע עם המשטרה.
אין ספק בלבי כי אילו נמשך המשפט, היו השופטים מרשיעים את הנאשמים ודנים אותם למאסר עולם. בנושאים כאלה, השופטים היהודים נוהגים כמו שופטי האפרטהייד בדרום אפריקה. שם הרשיעו בסיטונות שחורים, כאן עושים זאת עם ערבים.
זה לא מקרה ראשון בו מגלה מערכת המשפט הישראלית גזענות נגד ערבים. לאחרונה פגשנו את המקרה של נהג המונית היהודי, מתנחל מהשטחים הכבושים שהסיע פלסטיני שביצע פיגוע, והוא חתם עם הפרקליטות על עסקת טעון לפיה יקבל חצי שנה עבודות שירות. נהגי מוניות ערבים, אזרחי ישראל, שהסיעו פלסטינים בנסיבות דומות, והם כלל לא ידעו כי הנוסע מתכוון לבצע פיגוע, נידונו לעשרות שנות מאסר.
שלושת האזרחים הערבים שהורשעו ברצח דני כץ, יושבים כבר 18 שנים במאסר שעה שברור לכל מי שעבר על התיק ללא דעות קדומות, שהם לא הרוצחים.
וכדי לתת לחגיגה הגזענית במערכת המשפט הישראלית תנופה נוספת, נבחר גם אליקים רובינשטיין, גזען עם קבלות שתומך בכיבוש ובמשטר האפרטהייד בשטחים הכבושים, למשרת שופט בבית המשפט העליון.
ההפרדה
שר התחבורה המתנחל אביגדור ליברמן הגיש לראש הממשלה את תוכניתו לפתרון הסכסוך בין ישראל לפלסטינים: הפרדה. ליברמן טוען שצריך להעביר את הפלסטינים אזרחי ישראל למקום אחר. אסור ששני העמים הנצים יתחככו ביניהם. עבור ליברמן קפריסין היא מודל. היוונים כאן, הטורקים שם.
פתרון הפרדת והעברת אוכלוסיות הוא חרב פיפיות. תארו לכם שהוא ייושם בכיוון הפוך כפי שדורשים ראשי החמאס, שהם תמונת הראי של ליברמן. לא נעים.
סנקציות
ארה"ב הטילה סנקציות על סוריה משום שהיא תומכת בטרור. יופי. אבל מי יטיל סנקציות על מדינות תומכות טרור כמו ארה"ב וישראל?
ואפרופו ארה"ב – על רקע תמונות ההתעללויות בשבויים בעיראק ע"י חיילי ארה"ב, כבר אי אפשר להאשים רק את ‘הערבים’בברבריות.
קראתי והתרשמתי מהניתוח המשפטי המבריק פרי נסיון של עשרות שנים, מהגילויים המרעישים מפי מי שהיה חוקר בכיר זמן רב. מה, ספירו לא כזה? אז מהיכן הוא יודע מה קרה בחדרי החקירות ובבתי המשפט? אגב, שמתם לב שהוא גם נביא ויודע שהם היו מורשעים? אם תשפוכת ההבלים הזו היא רק משום שהחשודים ערבים יש לאדון בעיה בתפיסת המציאות למשל, כמה ערבים נחקרו ושוחררו (זה בטח בגלל עמידותם בעינויים) כמה הועמדו לדין וזוכו (השופט לא ידע שהם ערבים). בקצור, זה סוג הטעונים שהיתי מצפה ממתנחל ולא מאדם רציני. ועוד הערה קטנה – המחבלים כונו חיות אדם לא בגלל שהרגו חילי צהל אלא משום שלשחק כדורגל בראש של אדם גם אם הוא אויבך אינו כלול ברפרטואר של בני אדם ואילו המחבלים עשו צלמו וגם הפיצו עד שמישהו הבין שהם גורמים נזק לעצמם.
אכן – מאמר מקומם.
לא בגלל שאין הרבה צדק בדבריו, אלא בגלל אופי הדברים. אף שאיני מתנחל, ואני מאמין ותומך בפיתרון הסכסוך נוסח ה"מפקד הלאומי" או "הבנות ג’נבה", אני טוען כי המאמר שקרי וחד צדדי (בלשון המעטה).
דבר אחד הוא לטעון כי בשמאל ההבנה והחמלה, של החלש. ההקשבה לקולות אחרים של קיפוח, של כוחנות מהצד השני, וכו’.
ובכן – המאמר מפגיז דיעות וקביעות חד משמעיות האופיניות לכותבים ימניים קיצוניים.
1. החזקת רצועת עזה – יש לה מספר סיבות:
א. טרור נגד ישראל (לפני 67).
ב. הטענה כי זהו שטח השייך לישראל
ההיסטורית.
ג. הטענה כי הפלשתינאים לעולם לא יסכימו
קיומה של ישות ציונית.
(כאמור – אני לא מחזיק בדיעות אלה – רק
מביא אותם – "ההקשבה" לצד שני, כאמור).
2. טייס המטיל פצצה של טון מתוך כוונה לפגוע
בקבוצה של מחבלים אינו שקול למחבל המפוצץ
עצמו בכוונת תחילה בתוך המון אזרחי.
3. המשפט הישראלי לוקה גם נגד אזרחים
ישראלים, לא רק נגד ערבים.
4. ישנם הרבה עדויות של תמיכה של ערבים
ישראלים (קיצוניים, יש לומר) במעשי טרור.
צר לי שאני מרגיז פעם בפעם כמה מקוראי המאמרים. אני תמיד שמח לקרוא ולשמוע מה יש לאביגדור פלדמן להגיד בעיניני משפט פשוט משום שהוא איש חכם ומשפטן מעולה. במקרה ספציפי זה צריך לקחת את דבריו בערבון מוגבל שכן הוא סנגורם של החשודים וממשיך לנסות להשיג בדעת הקהל את מה שלא השיג בבית משפט. זה לא אומר שבית משפט אינו טועה. בתי משפט טעו טועים ויטעו גם בעתיד. בנגוד לספירו שיודע מה צופן העתיד שופטים אינם נביאים והם עלולים לטעות מסיבות שונות ואפילו, שומו שמים, בגלל נטיות לבם. בין זה לבין עיוות הצדק בכוונה בגלל שאדם הוא ערבי, המרחק רב. גם בענין הגוםות מתעלם מי שהגיב על דברי שלא החזקת הגופות זיכתה את המחבלים בכינוי המוצדק חיות אדם. גם אני חושב שגופות לא צריכות להיות כלי מיקוח, אך שני הצדדים החליטו שכן. התעללות בגופות עדין לא ראינו אצל חילי צהל (לשמחתי. לצערי זה עלול להגיע) ואילו בצד השני ראינו יותר מפעם אחת. במקרה זה לפחות המחבלים הרויחו את הכינוי ביושר.
יגאל היקר!
שתי הערות:
1.בסעיף 4 כתבת כי יש הרבה עדויות של תמיכה ערבית בטרור- יותר יהודים הורשעו בטרור כנגד ערבים מאשר להיפך (מקרב הפלסטינים אזרחי ישראל), ורוב רובם של החשודים מזוכים בסופו של דבר (רק שזה לא נשמע טוב ככותרת בידיעות אחרונות אז מדווחים רק על החשדות ולא על הזיכוי).
2. מי שאחראי להפיל פצצת טון על איזור מאוכלס יכול לדעת בוודאות כי ייפגעו אזרחים רבים, שבעבור רובם אין ברירה אלא להיות בסביבה "מסוכנת". זו לא תקלה מבצעית אלא פעולה הלוקחת בחשבון כי יהרגו אזרחים חפים מפשע רבים.
מי שמסתכל על מערכת המשפט כמערכת מקצועית גרידא ולא כחלק אינטגרלי של המשטר (הציני שבמהותו הוא גזעני כלפי ערבים), מרמה אולי רק את עצמו (או שמנסה לזרות חול טפל בעיניים של אחרים) אם ספירו לא "מוסמך" כמשפטן בעיני "השמאלן הספקן", יכול היה לקרוא את המאמר בנושא שכתב השבוע אביגדור פלדמן בעיתון מעריב (או שגם הוא אינו מוסמך לגבי העדו).
לגבי גופות החילים – ישראל שהקימה רעש עולמי רק "שכחה" להוסיף שהיא מחזיקה מאות גופות של לוחמים פלסטינים (מחבלים) ולא מחזירה אותם למשפחותיהם (מטעמים "הומניים" כנראה – כדי שאלו לא ישחקו כדורגל בגלגלותיהם). על זה נאמר טול קורה מבין עינך
לגדעון – מאמר יפה, השם את האצבע על נקודות חשובות ובסיסיות בחיינו בארץ זו.
יישר כוח!!!
ולכותב התוהה מאיפה גדעון ספירו יודע מה קורה בצינוקי השב"כ –
איזו סיבה יש לאדם חף מפשע "להודות" ברצח אותו כלל לא ביצע מלבד אם הופעל עליו לחץ בלתי סביר – לחץ כזה שאפילו הסיכון הכמעט בטוח לבלות את כל החיים מאחורי הסורגים נראה, בשעתו, עדיף…
(אלמנטרי, ווטסון יקירי…)
ועצוב, עצוב לראות כל כך הרבה אנשים שעוצמים עיניים, וחושבים שאם הם יתעלמו מהמציאות – המציאות גם תתעלם מהם…
באיחור מה גדעון אימצתי את תובנתך בנוגע לכך שסנקציות בינלאומיות והפסקה מיידית של הסיוע הכלכלי והצבאי של המערב לישראל יהיו קטליזטור מצויין לסיום הכיבוש והתחלת תהליך השלום.
שוב , לא אמרתי את הדברים כי אני מאמין בהם (לפחות לא בכולם).
הדברים נאמרו כי יש נרטיבה אחרת השוררת על הציבור, שלא כולה משוללת יסוד.
1. איני יודע כמה ערבים ישראלים זוכו.
אני ניזון מהתקשורת ולא מבתי המשפט,
או ממקור ראשון – האנשים עצמם.
2. קיימת שאילה לגיטימית – האם כדי להגן
מפני פיגוע טרור בתהליך הכנה פיזית,
יש לסכן שליחת חיילים לאיזור, או
להפציץ מלמעלה.
ברור שמבחינה מוסרית גרידא, הרג אזרחים
פלסטינים חפים מפשע הוא פסול.
השאילה היא איזו אופציה רעה עדיפה?
(עדיף כמובן לא להיות שם, אולם זה המצב
הנתון כעת).
3. בדיון עולה כי קטגורית, צה"ל (שזוכה
אצלכם בתואר "צבא הכיבוש לישראל"…)
לא מתעסק בכלל בחייה של האוכלוסיה
הפלסטינית, זה לא מעניין אותו כי הוא
אסופה של גזענים ופושעי מלחמה,
שנשלטים ע"י טרוריסטים גזענים ופושעי
מלחמה (שרון, מופז ויעלון…)
על זה – אני מתקומם.
כי זוהי שפיטה קטגורית לא פחות פסולה
מהשפיטה הימנית (והפשיסטית) כי כל
הפלסטינים עוסקים בטרור, אין עם מי לדבר,
וכיו"ב.
4. אף שאני חש כי האנשים מדברים גם את אשר
על ליבם (ולא רק במוחם), עדיפה שפה
ביקורתית ונבונה, ולא שפה מתלהמת, שופטת
ומבצעת גזר דין, ללא ניסיון אמיתי של
הבנה גם לצד השני.
5. "שמאלני ספקן" – זו מחמאה או לגלוג?
6. מעניין אותי (באמת!) לשמוע מה לדעתכם
יהיה פיתרון הסכסוך?
א. גבולות 67 (שתי מדינות לשני עמים).
ב. "מדינת כל אזרחיה" מהים עד הירדן.
ג. מדינה מוסלמית עם מיעוט יהודי?
(גרסה מוסלמית של ב).
ד. בלי יהודים בכלל?
מדוע אנשים כגון נעם פדרמן אשר יושבים גם הם במעצר מנהלי לאחר שזוכו בבית משפט, אינם זוכים לכאילו סניגורים מבין הכותבים?
נעם פדרמן (על אף דעתינו עליו) זוכה בדין 41 (!!!)פעמים, אך עדיין הוא נמצא במעצר מנהלי.
למה דווקא על מעצרו אף אחד מבין הכותבים הנכבדים אינו מוחה?
מחכה לתגובה.
אדוני. הטעות היא כולה שלך (או היתממות או הונאה עצמית). שופטים טעו ויטעו אך לא בזה הענין. טול קורה מבין עיניך! בתי המשפט הם זרוע דיכוי של המשטר (הציוני-גזעני) כמו המשטרה הצבא וכו’. את תפקידם לפרש את החוק באופן שיתאים לאינטרס של הכיבוש, ההתנחלות והטרנספר הם ממלאים באופן שאין "מקצועי" ממנו, אם כי לפעמים (נדירות) הם "טועים" ומזכים גם ערבי. לכן לא צריך להיות נביא ולא בן נביא כדי לנחש מה יהיה גורלו בבית המשפט של ערבי שנפל ברשת השב"כ
ספירו כותב על המושג "איבוד צלם אנוש" ומתייחס להפגזות מהאוויר. אין ספק, שההפגזות מהאוויר הן מכוערות, לא מוסריות ופוגעות בחפים מפשע. אבל מכאן ועד לומר שגניבת איברים והצגתן היא לא מעשה של איבוד צלם אנוש, הוא פספוס העיקר. כמו כן, קראתי באתר האינטרנט של ירושלים, http://www.02net.co.il שגדעון ספירו נדד מירושלים לתל אביב ואני מצר על כך. ספירו ודומיו, אסור שיעזבו את העיר הטעונה ויפקירו אותה לימין הקיצוני.
לאלו הטוענים שהצבא הישראלי לא מתעלל בגופות (כאילו שלהתעלל באנשים חיים זה טוב יותר), אתם טועים.
היו המון מקרים, גם בזמן האינתיפאדה האחרונה, של התעללות בגופות מכל סוג אפשרי.
יורם בר-חיים
גדעון, מאמר מהדר. לא רק ששוב הצלחת להציג את המציאות של הגזענות המערכתית בישראל, כי אם גם הצלחתה לחשוף את דרך החשיבה של ה"שמאל" הציוני, המיוצג כאן על ידי יגאל, שלא רק שאיבד כל אלטרנטיבה חיובית אלא משחזר את הגזענות של הממסד.
אבקש תגובה לגופה של טענה ולא טענת קונספירציה שאינה שייכת לדיון.
הטענה שכל רשות פנימית של מדינת ישראל הינה נגועה בגזענות לא רק שאינה נכונה אלא גם מסירה את הצורך שלך להוכיח ולתת צידוקים לטענותיך.
אין זאת מידתו של אדם המאמין בצדקת דרכו.
לכן אשאל שוב, מדוע בעבור מעצרו לאחר זיכוי של נעם פדרמן אין פוצה פה ומצפצף ואילו בעבור שלושת הבחורים הנ"ל פורסמה הרשימה הנ"ל.
מחכה לתגובה.
התגובה "שוב טעות" לא כוונה לענין פדרמן אלא בתגובה ל"שמאלן הספקן" (כפי שהמכונה "עדו" מגדיר את עצמו). בנושא פדרמן כבר התקיים דיון מקיף באתר (דפדף בארכיון) ואין טעם להכנס לכך שוב.
לידיעת המתלבט,
בניגוד לדבריו "אין פוצה פה ומצפצף" באשר למעצרו המינהלי של המתנחל הכהניסט פדרמן, דווקא גדעון ספירו, באחד מטוריו הקודמים, יצא בביקורת קשה וחסרת פשרות נגד מעצרו המינהלי של נועם פדרמן.בעקבות טורו התפתח גם ויכוח נוקב בנושא. מול דעתו של אחד מחברי המערכת שלא התרגש מהעונש הדרקוני הזה כאשר קורבנו הוא מתנחל גזען, תמכו מרבית המגיבים בעמדתו של ספירו, כי מעצר מינהלי הוא פסול מכל וכל, גם כאשר הוא מופעל כלפי איש ימין קיצוני.
תודה רבה על ההכוונה.
אני מגיב לכתבותיך (קראתי כמה מהן) ברגשות מעורבים.
וודאי נאסף כבר ים של מילים בזכות ובגנות דעותיך ומילותיך,וודאי שלא אחדש לך דבר.
נראה כי הסיפור על החייל והזקן במחסום מתאים גם לך:
חייל מציב לזקן המבקש לעבור במחסום תנאי – עליו להביא לו כוס קפה, אך הוא חייב להשאיר את נעליו במחסום. הזקן מסכים ולהולך הביתה להכין קפה. כשהוא חוזר עם הקפה, משתין החייל לתוך נעליו.
איך נצליח לדבר אחד עם השני, ממלמל לעצמו הזקן, אם אתה משתין לי לתוך הנעליים, ואני משתין לך לתוך הקפה?
לא ברורה לי נקודה המוצא שלך, ולאן אתה מבקש להגיע?
שמך מעיד בך שיהודי אתה, אך הביטויים והניסוחים בהם אתה משתמש מעידים עליך שאינך מבין את היהודי הישראלי כאחד העם.
אינני טוען שהביקורת שאתה מביא אינה מוצדקת, וכפי שנאמר – אמות עבור זכותך לאמרה, אך לא נראה כאילו אתה מבקש להיא לשינוי אמיתי, שכו אתה פונה רק לאלו שממילא מחזיקים בדעתך (רובם ערבים אני מניח).