בסוף השבוע שעבר הקמנו את מפלגת השמאל האירופאי. ועידת ההקמה שנערכה ברומא התקיימה באיחור מה. זהו איחור היסטורי כי היה נחוץ עד מאוד להקים את הכוח הפוליטי של השמאל הרדיקלי האירופאי. בשנים האחרונות היינו עדים לשינויים מרחיקי לכת, הן ביבשת אירופה, הן ברחבי העולם. בין השינויים הבולטים: המלחמה והטרור, אך גם צמיחת תנועת שלום חזקה. תנועת שלום המחפשת את זהותה הפוליטית ולכן, הקמת מפלגת השמאל היא המענה לחיפוש זה.
אך לא רק שאלות המלחמה והשלום הן אשר האיצו את הקמת המסגרת הכלל-אירופאית. השאלה החברתית עומדת כיום במרכז הפולמוס הציבורי בכל מדינה ומדינה. זאת כתוצאה מהעמקת האי-שוויון. המפלגה האירופאית החדשה אמורה לתת גם מנעה למאבק החברתי הגובר ולהתחדשות תנועת הפועלים. זו תנועת פועלים המוסיפה לדבוק בעקרונות השינוי החברתי והשחרור מן הניצול; אבל היא מתחדשת בכך שהיא מסוגלת להבין את טעויות העבר, רוצה להתחדש ולנקוט צעדים רדיקליים יותר. עוד היא סבורה שיש להתארגן לכוח מכריע המסוגל להציב את שאלת המהפכה במרכז העשייה הפוליטית של אירופה והמערב כולו.
ההתחדשות של תנועת הפועלים קשורה גם בשילובן של תרבויות הביקורת הסביבתית, הפמיניסטית ושל תנועת השלום. סביב תנועת הפועלים יש ליצור תנועה חברתית רחבה יותר. תנועת הפועלים צריכה להיות "אם כל התנועות" ובמרחב הזה לשלב את הדור החדש. כי זהו המרחב בו נוצרות הפרקטיקות הפוליטיות היומיומיות. אנו שותפים לכך והאופק שהציבו לעצמן התנועות החבריות הוא גם האופק שלנו. אנו גם סבורים שעולם אחר הוא אפשרי.
במדינות העניות יש רבים המפנים את מבטם לעבר אירופה. הם מחפשים תשובות לבעיותיהם. גם בתוך היבשת, עם העמקת המאבקים החברתיים, רבים הם מחפשי התשובות. עברו הימים בהם כולם סברו ש"הגלובליזציה תסדר". הגלובליזציה סדרה אותם. אך הגלובליזציה במשבר ואין אירופה מסוגלת להתמודד עם משבר. החוקה האירופאית המוצעת רק מקבעת את אירופה של ההון, הבנקים והשווקים. זו אירופה המתרחקת מהעמים, מהשלום והצדק החברתי.
כאמור, אנו סבורים שאירופה אחרת היא אפשרית. אנו נחושים בדעתנו שיש לבנות אירופה אחרת, אירופה שתפעל נגד הגלובליזציה הקפיטליסטית והמלחמה. ניתן להקים אירופה אחרת, תהיה זו תרבות חדשה המבוססת על משטר כלכלי וחברתי אחר ודמוקרטי באמת.
ניתן להקים אירופה הצודקת ושוחרת שלום רק בתנאי אחד: צריך לחזק את הכוח הפוליטית של השמאל האלטרנטיבי המסוגל לחולל שינוי זה. הכוחות השמרנים פועלים בניגוד לצורכי החברה, גם לנוכח כישלונה של המדיניות הניאו-ליברלית. הכוחות הדוגלים ברפורמה, חלקם היו בשלטון בעת שהתחולל המהפך הניאו-ליברלי, אינם מאוחדים. בקרבם יש קולות שונים הדורשים להמשיך בדרך הניאו-ליברלית, להציג את ה"דרך השלישית" הנפסדת או לנסות ולצאת מן המשבר על ידי הצבת אלטרנטיבה אמיתית. רק השמאל האלטרנטיבי יכול כעת להציב עמדות פוליטיות נחושות נגד הניאו-ליברליזם והמלחמה. רק השמאל האלטרנטיבי יכול לחולל את השינוי הנחוץ ברחבי אירופה. בסוף השבוע צעדנו את הצעדים הראשונים בדרך זו.
אולי יואיל הכותב להסביר מה לא דמוקראטי באירופה ? מי שהיה באירופה רואה כי הגבולות מטשטשים , רמת החיים משתפרת ורב האוכלוסיה נהנית. לא הבנתי כיצד יוקם בהנהגת המפלגה החדשה משטר דמוקראטי באמת הרי הרוב נגדם !
מה שלא דמוקרטי באירופה זה מה שלא דמוקרטי בקפיטליזם: קומץ בעלי הון שולטים ברוב המכריע של הנכסים, ולכן מכתיבים לממשלות ה"נבחרות" את מהלכיהן.
לי יש שאלה הפוכה למפלגת השמאל האירופי: האם מטרתה הסופית היא כינון משטר סוציאליסטי, או שכל שאיפתה היא להיות הסמן השמאלי במסגרת פרלמנט קפיטליסטי.
יש לזכור שהמפלגות המהפכניות העקביות ביותר ביבשת, הדוגלות במרכסיזם-לניניזם (המפלגה הקומוניסטית הצ’כית, היוונית, הפורטוגלית ועוד) לא הצטרפו למפלגת הגג הזאת.