ויקי שירן נולדה בקהיר ועלתה עם משפחתה ארצה בגיל 4. את ילדותה בילתה בשכונת התקווה. בגיל 13 נאלצה לעזוב את ספסל הלימודים כדי לפרנס את משפחתה, ולמדה בערבים. בוגרת ומוסמכת אוניברסיטת תל אביב, קיבלה את הדוקטורט בקרימינולוגיה באוניברסיטת ג’ון גאי בניו יורק. בעשור האחרון לימדה בחוג לקרימינולוגיה במכללת בית ברל, ובאוניברסיטה העברית. בשנה האחרונה ייסדה בבית ברל את התוכנית המקורית ביותר ללימודי מיגדר בישראל.
ויקי שירן היא מראשוני המאבק לקידום מזרחים, נשים וגברים כאחד. את פעילותה הפוליטית התחילה בראשית שנות ה-70. היא נטלה חלק בפעילות התיאטרון הפוליטי של יפו, יזמה את כנס "ישראל זה אני", הגישה את הבג"ץ נגד היעדר הייצוג המזרחי ב"עמוד האש", היתה חברה בפנתרים השחורים, שימשה כדוברת מפלגת תמ"י, והיתה מאושיות ה"חזית המזרחית" וה"מזרח אל השלום". ויקי היתה שותפה בהקמת מרכז אדווה, ובמערכת "עיתון אחר". מימי ראשית התנועה הפמיניסטית בישראל הצטרפה אליה, אך יחד עם זאת ביקרה אותה על הדרתה את הנשים המזרחיות. ב-1991 היתה בין מייסדות "קבוצת נשים מזרחיות", שהוליכה להקמת "אחותי – למען נשים בישראל" ב-2001. ב-1996 היתה בין מייסדי הקשת הדמוקרטית המזרחית. לאחרונה הובילה את מהלכי החקיקה והבג"ץ נגד שידורי הפורנוגרפיה בערוצים הציבוריים.
ויקי היתה ממוליכי השיח הרב-דורי על התודעה המזרחית. בכך פרצה את הדרך לכולנו. בפעילותה הרב-תחומית לא חדלה ויקי לאתגר את השיח הממסדי ואת יסודות החברה בישראל. חשיבתה הרעננה וכתיבתה כפעילת ציבור, עיתונאית וחוקרת תרבות, הפרתה את כולנו. דמות מנהיגה ומכוננת – היא תמשיך להיות עמוד האש גם לאחר מותה.
ב-1991 סיימה ויקי לכתוב את התזה שלה שהוגשה לאוניברסיטת ג’ון גאי בניו יורק. עבודתה בודקת את השחיתות בישראל, את אופניה ואת תדירות חשיפתה בשנים 1948-1988. במהלך מחקרה בדקה ויקי את מי התיר המנגנון השלטוני לחשוף כמושחת ומי זכה להגנתו של מנגנון זה. בניתוח מעמיק של פרשיה אחר פרשיה בהיסטורית השחיתות בישראל, הראתה ויקי שיש מושחתים שווים ומושחתים שווים יותר. ככל שהפוליטיקאי המגיע אל זירת הפשע מצויד ברשת ביטחון ציבורי-היסטורי צפופה יותר ושיך למפלגה גדולה יותר, כך נוטה המערכת לחסום את שפיטתו על פי סטנדרטים של פשיעה. הדבר נעשה על ידי יצירת אקלים תקשורתי של סקנדל במקום להתייחס בצורה עניינית לחקירה המשטרתית והמשפטית המתבקשת. כך נשארות ההאשמות ברמה הפוליטית, ולא עוברות למישור הפשע בר הענישה. כך נעשה הדבר גם בפרשת ילדי תימן. התקשורת הארצית תמיד התעניינה במשפחות, כאבן ודמעותיהן, תוך ניצול כאב זה בצורה צהובה לצורכי רייטינג. לעומת זאת, מספר התחקירים הענייניים קטן מאוד באופן יחסי לעוצמת הפרשה והיקפה. בסופו של עניין הפוליטיקאים הנשפטים על שחיתות כפשע היו בד"כ המזרחים והערבים אזרחי ישראל, אשר רשת הביטחון הציבורי-היסטורי שלהם דלה יחסית. לרוב היו הפוליטיקאים שנשפטו על שחיתות שייכים למפלגות קטנות. פוליטיקאים אלה הם גם אלה שנענשים, היות שהאקלים התקשורתי שיוצרת סביבם ההגמוניה הוא ענייני ולא סקנדליסטי. הסקנדלים הם הפריבילגיה של אלה המרושתים היסטורית בצפיפות, ובסופו של דבר פוליטיקאים אלה, בד"כ אשכנזים לא מגיעים לבית משפט, וגם לא לכלא. בתהליך זה ויקי מראה ומדברת על השתיקות התמוהות של מערכת השיפוט, האכיפה והתקשורת.
הדוקטורט של ויקי מראה לנו, כדבריה, שהגזענות היא הכוח האינטגרטיבי המעצב את "הכוחנות של עילית תרבותית אשכנזית המדירה בעקביות את רוב החברה הישראלית". ויקי מראה כיצד האשכנזיות כצורת ממשל נוצרת כמערכות של מיקומים היסטוריים, חברתיים, פוליטיים ותרבותיים. המיקומים הללו מדמיינים עבורנו חפיפה מקובעת בין פשיעה לבין מזרחים וערבים. תהליך זה מתבצע תוך כדי הזנת התת מודע המזרחי בכך, שמזרחיות היא פשע, מבלי לומר זאת באופן גלוי. ההסוואה הזו אפשרית, כי האשכנזיות אינה מוגדרת אצל האשכנזים כ"בעיה". עובדה זו מאפשרת את השיפוט והענישה בעיקר של פוליטיקאים מזרחים שסרחו.
סמי-שלום שטרית, בעבודתו המקיפה על המאבק המזרחי בישראל, שיצאה לאור בימים אלה, מראה כי תהליכים דומים של הפללה ננקטים גם כנגד פעילים חברתיים המוגדרים כפורצי דרך, ואינם חברים במפלגות הקיימות. הפללה זו היא למעשה דרכו של המרכז החברתי האשכנזי להתגונן בפני המסרים של פעילים אלו, ולמנוע מהציבור הרחב להזדהות עימם. אירועי יהוד שבמרכזם עמד הרב עוזי משולם הוא דוגמא מצוינת לתהליך כזה.
ויקי בפעילותה ביקרה גם את הפמיניזם האשכנזי תוך שהיא חושפת אותו כמנגנון כוחני המציג עצמו כמייצג את כלל הנשים בישראל. תהליך זה נעשה תוך הצגת סדר היום האשכנזי כאילו היה סדר יום המתאים לכל הנשים בישראל.
ויקי שילמה מחיר אישי כבד על דעותיה ופעילותה. העולם האקדמי בישראל הערים קשיים על פעילותה האקדמית ובכך פגע ביכולתה לממש קריירה פורייה. מהדוקטורט של ויקי, כמו גם מפעילותה החברתית, ניתן להסיק שהמאבק בגזענות לא צריך להיות נחלת קורבנותיה המזרחים והערבים בלבד. מאבק זה צריך להיות חלק ממהלך כולל, המחייב גם את האשכנזים, ביחד עם כל חלקי החברה. המאבק חייב להתבצע תוך פיענוח מרכזי הכוח החברתיים למען יצירת חברה אזרחית, שוויונית ודמוקרטית בישראל. ויקי היטיבה לנסח זאת בחייה: "ברור שאי אפשר לברוא אשה חדשה בלי לברוא עולם חדש, וכי בבריאתו של העולם החדש יהיה על האשה הישנה, המדכאת, להיעלם יחד עם שלל דיכוייו של העולם הישן".
ההגמוניה הציונית-אשכנזית נקמה ונוקמת
אבל המסר, יא חביבי, עובר מדור לדור !
אני מצטער שלא הכרתי אותה, אבל כתביה וכל ההספדים עליה מרמזים לי על גדולתה,
כאישה וגם כפעילה בלתי נלאית לצדק, שוויון
וחברה רב-תרבותית-דמוקרטית.
על כן הוא מרכז ולא שוליים.
ההגדרות האלה לא קצת התיישנו?
מדהים!!
בחורה מזרחית שהפסיקה ללמוד בגיל 13 משלימה לימודים בערב ומגיעה עד לתואר של ד"ר!!
מה הקשר לזה שהיא מזרחית?? לא הבנתי?
היא פשוט מתאמצת כמו כל אחד!
הבעיה של הכותבים המדוכאים היא לא האשכנזים אלה הפסיכולוגיה של ה"דפוקים" שלהם!
לכו ללמוד ותפסיקו להתלונן.
תתביישו לכם,
גם דברי הספד אתם לא יכולים לקרוא ולכבד, גם כאן חייבים להשמיץ כל אקטיביסט מזרחי.
אשרינו שזכינו בדור חדש של אקדמאים מזרחיים גאים המפרסמים חדשות לבקרים מאמרים אודות הקיפוח בידי " האליטה האשכנזית"
חבר’ה תתעוררו אנחנו כבר מזמן רוב בעם ומשולבים היטב בכל מערכות החברה.
ציוני גאה
הגזענים ומכחישי הגזענות הן שתי צורות של אותה מטבע. לא אכפת להם מסטטיסטיקות שמדברות בעד עצמן, לא מאלף מחקרים סוציולוגיים, הם עסוקים רק בדוקטורינה שלמדו בכיתה ג’ ב"מקראות ישראל".
כשגזען ממוצע (כמו הגזען הגאה שחתום לפניי) כזה מחליט לכתוב באתר משאלי, תמיד אפשר לזהות את הסגנון מייד, טרחני, נטול קשר למציאות ונטול קשר למאמר שנכתב, בקיצור, אפילו לא ויכוח אלא בזבוז מיותר של מקום ברשת.
ויקי שירן לא צריכה שאגן עליה ואולי גם לא היתה רוצה שאגן עליה (כי אז הייתי צריך גם להתווכח על כל המ שאני לא מסכים איתה…), הגזענים הגאים לעומתה זקוקים נושאות לטפיחות בלתי-פוסקות על האגו הקולקטיבי שלהם. בלעדי הטפיחותה אלו הם נכנסים ללחץ ומתחילים לכתוב את אותו הוריאציות השונות על אותו משפט שכה חביבי עליהם (אנחנו בסדר כולם קקי).
במה אתה לא מסכים עם ויקי שירן?
קודם כל, למען הסר כל חשד מצידכם, בת לאמא תימניה ואב תורכי-הונגרי. אשכנז מיעוט אצלי בבית.
שיוויון יתאפשר לחלוטין רק כשכל ה"ספרדים המקופחים" יפסיקו להתבכיין כבר!
אני לא חווה אפליה או גזענות בחיי היום יום, וגם ברמות הגדולות יותר, פוליטיקה וכו’, הן נבלעות.
היחידים שמתעקשים להעלות כל פעם מחדש את הנושא הם המזרחים! אנשים, אם לא תתעסקו בזה כל כך הרבה, אף אחד לא ישים לב מאיזו עדה אמא שלכם. לאף אחד כבר לא אכפת, די לחיות בקיבוץ גלויות. עבר, נגמר.
בימינו, אפילו מגניב להיות מזרחי. אשכנזיות זה רע, מנוכר, משעמם, סנובי – מרוקאים זה הדבר! כל אחד ראפר זועם מדבר על אפליה וגזענות ושנאה ושוכח שאין לו באמת על מה לבכות, נטמע בים של שידורי ריקי לייק.
ואני עונה על השאלה שהופנתה ליורם –
אני לא מסכימה עם נושא איסור שידורי הפורנוגרפיה. זאת לא מדינת משטרה ואם מישהו רוצה לצפות בפרטיות ביתו בערוץ של פלייבוי – שיבושם לו.
בנוסף, מה הבעיה הגדולה עם הפמיניזם האשכנזי? בזה אני לא מבינה יותר מידי אז לא לחלוטין ממקומי לחוות דעה, אבל כרגע זה מצטייר בעיני כהמשך בכיינות. רוצה שישמעו נשים מזרחיות? תצרפי אותן לתנועה. אל תאשימי את האשכנזים….
אושרה, את טועה אם את חושבת שהשיח שלנו הוא על מוצא, כך שבאמת לא נחוץ שתצייני מאיפה הוריך. הקשת הדמוקרטית המיזרחית מקבלת
את כל האנשים מכל העדות ומדברת על עולם
שיוויוני ורב תרבותי.
אני ממליץ לך לבדוק את מכון מחקר אדוה
לגבי נתוני האי שיוויון בחברה לשנת 2003.
יש לינק בתוך האתר העוקץ :
http://www.haokets.org
88 אחוזים מהמזרחים לא מרגישם אפלייה
אבל היא קיימת ואנו מדברים אותה, מה גם
שגם האקדמיה האשכנזית ציונית מודעת לדיכוי
ופשוט בוחרת את דרכי ההתעלמות שלה אבל לא את דרכי ההכחשה.
העבר הוא חלק חשוב מההווה.
אני מציע לך לקרוא את המאבק המזרחי בישראל
של ד"ר סמי שלום שטרית על מנת
להבין את העבר וגם את ההווה של מאבקנו.
לא מעניינים אותי נתונים של מכון אדוה.
אם 90 אחוז מהמזרחים לא מרגישים את האפליה – מה הבעיה בדיוק?
כן, יש עוד 10 אחוז, אבל יש גם אשכנזים עם בעיות, ולהתבכיין או להפריד את המזרחים בכוח מהאשכנזים בתודעת הקיפוח שלנו רק ירע את המצב.
ז"א שאם 90 אחוז מהמחטטים בזבל ומהנזקקים לבתי תמחוי אינם מרגישים אפלייה (העוני הוא מאלוהים) אז אין בעיה (של עוני), אפילו אם נתוני העוני מצביעים על 40 אחוז מתחת לקו העוני (או אפילו 80 אחוז)
אם 90% מהמזרחיים לא מרגישים אפליה מאין צצו בבחירות 99 17 מנדטים לש"ס?
ועכשיו ברצינות: הבעיה אינה הרגשת האפליה אלא האפליה עצמה.
אין אפליה "רשמית" נגד מזרחים ואין בעיות לעשירים מזרחים אבל: יש שכבות רחבות באוכלוסיה שסיכוייהן לצאת ממעגל העוני קטנים מאוד. שכבות אלו מאוכלסות בערבים ובמזרחים (בעיקר בפריפריה).
סיפור קטן: פעם הסתכלתי בעיון בתמונות המחזור של בוגרי הפקולטה להנדסת אלקטרוניקה באונ’ ת"א. הבוגרים מסודרים בתמונה לפי סדר א"ב של שמות משפחה. משהו נראה לי מוזר ברשימת השמות ובעיון נוסף התבררה לי המוזרות: מעט מאוד שמות המתחילים בא’ ו ב’ בהשואה לרשימות "רגילות" – אין "אבוטבול" "אדרי" "אוחנה" "אמסלם"
"בוזגלו" "ביטון" וכמובן שלא "אבו-.."
את החסר באותיות א’ וב’ פיצתה האות ג’ : שפע של "גולדשטיין", "גרינברג" וכיוצ"ב.
אף אחד לא ימנע מ"אבוטבול" ללמוד הנדסת אלקטרוניקה אם ציוניו מאפשרים (אין "אפליה") אבל רמת בתי הספר בפריפריה וחוסר היכולת הכלכלית של ההורים לממן שיעורים פרטיים עושים את הסלקציה ביעילות גבוהה.
הנתונים לא מעניינים – על מה את\ה מדבר\ת בכלל? אל תמציאו, בבקשה מכם, דברים שלא אמרתי, ואל תפרשו שום דבר רק כדי שיהיה מה לומר נגד.
האפלייה נגד המזרחים בארץ ישראל מצטמצמת יותר ויותר. אתם סתם מנסים למצוא רע בכל דבר.
הבעיה עם הקושי לצאת ממעגל העוני היא בעיה בלי קשר למוצא. נכון, ברוב כללי – מזרחים עניים יותר. לא רלוונטי כרגע, כי עוני של לבנבנים הוא גרוע לא פחות…
אבוטבול יכול ללמוד איפה שבא לו על מילגה. הבעיה שמעלים כאן לא קשורה לזה שהוא מרוקאי, אלא לקפיטליזם בארץ. צריך להיצמד לנושא, לא לשאול בעיות ממקומות אחרים.
זה שהמצב הסוציו-אקונומי של הספרדים בארץ נמוך יותר לא קשור לאפליה. לא לקבל מישהו לעבודה בגלל מוצא – זאת אפליה. הקושי לצאת ממעגל העוני? כבר מזמן לא קשור… זה לא שלרומנים קל יותר להתעשר מאפס.
אושרה, הדיכוי ממשיך וגם האקדמיה הציונית-אשכנזית מקבלת זאת. אני מאוד אשמח לקבל ממך נתונים שונים. הפערים עולים וגדלים.
נכון, יש לעוני קשר אליהם אבל העוני נוצר ממדיניות מסוימת שממשיכה היום אולי ממניעים שונים. ובכל זאת אני ממליץ לקרוא את הנתונים של יהודה שנהב או סמי שלום שיטרית בספרים שהם הוציאו השנה או פשוט להכינס לאתר של הקשת http://www.hakeshet.org
נדמה לי שאת פוחדת להבין את המציאות, אבל הגזענות שהפלסטינים חיים – היא מנת חלקם של המזרחים שצריכים לומר שלום למאבטחים באוטובוס
וראות את כל תוכניות הקומדיה מגחכות על המזרחי ולא על האשכנזי ולדעת שבאקדמיה ובבית הספר אין סימן לתוכניות היסטוריה וזהות מזרחים.
טוב, כתבתי רבות על הנושא, אבל אני חושב שבמקום לפזר הצהרות לא מבוססות בואי תקדמי את הדיון ותוכיחי את דבריך!
קומדיות – חסרות דמויות על לבנבנים עלובים שמנסים להיות שחורים? בימינו זה כבר גלש את גבול הצחוק של ארה"ב והגיע לארץ ישראל בדמות סאבלימינל והילד הזה שיש לו קליפ שהוא בטיטול.
יש סדרות על הדמויות המזרחיות כי הן מצחיקות. זאת לא גזענות… כמובן שאפשר לחפש את זה בכוח, ונכון שהדברים האלה מבססים תפיסות עולם של אנשים – אבל לא זאת הכוונה, ובימינו יש גם מספיק בדיחות על אשכנזים ומיני דמויות קומיות של הפולניה המנוכרת שמציקה לאשת בנה.
אני לא חושבת שזה המקום לדון בעניין המאבטחים. למרות הכל, יש פיגועים, ואין מה לעשות, חייבים לבדוק. מאבטחים אמנם לא עוזרים בגרוש, אבל חייבים להעביר את הבדיקה הזאת אלא אם אתה תומך בטרור… ואני לא. וכן, אין מה לעשות, כשניצב מולך רוסי רוב הסיכויים הם שהוא לא נכנס לבצע פיגוע. עם תימנים – מה לעשות – זה לא כל כך קל, וצריך לבדוק גם אותם בבוטות כדי לוודא. אל תאשים את המאבטחים שעושים עבודה במציאות הדפוקה שלנו. מה אתה רוצה, שלא יבדקו אנשים כדי שזה חס וחלילה לא יתפרש כשנאת שחורים?
אין לי דברים להוכיח ולא מדובר בהצהרות לא מבוססות.
אתם פשוט סתם מתבכיינים. נורא קל למצוא רק רע בכל דבר ולהגיד שכולם שונאים מזרחים כי זה נוח ותואם את קו ה"דיכוי קפיטליסטי אשכנזי". מדינת ישראל כור היתוך, קיבוץ גלויות נסגר.
כן, גזענות קיימת. לא בקנה המידה שאתם מדברים עליו, לאו דווקא מהסיבות שאתם סגורים עליהן.
ויקי שירן הייתה אישה מקסימה,מעט קשוחה מבחוץ,אבל חמה וטובה מבפנים,אני שהייתי רואה אותה כל שבוע,לא קלטתי שהיא חולה במחלה קשה עד שראיתי את מודעת האבל,היא הסתירה את זה כל כך טוב,חבל שלא ידעתי ולא הספקתי להפרד מהאישה הנהדרת הזאת.
אהוד מנור דווקא כתב שני שירי מחאה (מחאה חיוורת ועלובה מאד, אבל למה כבר אפשר לצפות) – "הביתה" ו"אין לי ארץ אחרת".
כשהשיר "הביתה" בוצע על-ידי ירדנה ארזי בזמן מלחמת לבנון, בריונים של הימין פוצצו הופעות שלה באלימות.
חן חן על המאמר המכובד של ד"ר שובלי לזכרה של לוחמת החופש וזכויות אדם ד"ר ויקי שירן.
הביקורת שנמתחה בתגובות כוללת פרטים שבלשון המעטה אינם ראויים:
המאבק נגד הגזענות בתנאי מדינת ישראל הינו ביטוי לאומץ לב מוסרי וגבורה, ועליו גאוותנו. אין להגדיר את המאבק בגזענות כבכיינות או דיכאון, בשום אופן.
ב-5-5-2005 נבכה את הקורבנות בחו"ל מימי מלחמת העולם השניה. זה לא מביש.היצעתי ועדיין אני מבקש לקיים יום זיכרון, להתאבל על הקורבנות שלנ, קורבנות הגזזת, חטיפות ילדי ונשים שגורלם לא נודע, קורבנות הניסויים הרפואיים, עבודות הכפייה שכונו עבודות דחק, ההתעמרויות, תנאי ההרעבה ושאר הפשעים שבוצעו ע"י הסתדרות הציונית, הסוכנות היהודית וממשלות ישראל על מוסדותיהן.
ניתן להתווכח ולנסות לשכנע גזענים ואפילו הגרועים מכל, משתפי הפעולה עם המשטר הזדוני, באמצעות שיחות, דיונים ואסיפות, אולם לא ראוי בכלל לתת להם מקום באתרים שכוונתם מאבק נגד הגזענות. טענת האיזון אינה מתאימה בתנאי הארץ. אמצעי התקשורת הכתובה והאלקטרונית מחרימים ומנדים קולות שפויים הנאבקים באופן חד וברור באידיאולוגיה והעשייה הגזעניים שמהווים את התשתית העיקרית במדיניות הפנים שלצ מדינת ישראל.
נכתב ושודר כמות אדירה מאנשים רבים עקב פטירתו של אהוד מנור, ולא שמענו אף קול אחד שיציין את העדרותם של שירי מחאה כלשהם נגד זוועו7תיו הגזעניים של הממסד הישראלי.
ראוי לגזענים ומשתפי הפעולה שמבליטים את מוצאם המזרחי להסתפק בשפע אמצעי התקשורת של המשטר הגזעני במדינת ישראל.
ויקי שירן
איזה אשה יפה
הסתכלתי על תמונתה בעיתון
כמה יופי פורץ מעינים כואבות
כמה פועלו של אדם- אשה אחת- גדול
תהי נשמתה צרורה אמן
אובדן כואב וקשה של לוחמת צדק ושיוויון
אם רוחנית וחברת אמת!
יהי זכרך ברוך
קראתי את מאמרה של ויקי שירן "לפענח את הכוח, לברוא עולם חדש" אשר פורסם בין היתר בספר אחותי. רק אז והבנתי מדוע לא יכולתי להזדהות ולהביט לתוך עיני הפמיניזם, על אף עמדותי.ריגשת אותי ויקי עד דמעות וצר לי על שלא הכרתי אותך ואת דרכך עוד קודם.
באשר לויכוח הסוער מלפני שנים… (בתגובות), הרי שזה מוכיח מאליו את התיזה של ויקי שירן. יהי זכרה ברוך.