מאת כתב "הגדה השמאלית"
179 מדינות מתנגדות לחרם שהיטלה ארה"ב על קובה ורק שתי מדינות מצדדות בהמשכו: ארה"ב וישראל – כך עולה מתוצאות ההצבעה שנערכה בין חמישי לשישי בעצרת הכללית של האו"ם בניו-יורק. בעוד שכל המדינות החברות בעצרת הכללית מתנגדות לחרם (פרט לישראל וארה"ב), רק מדינה אחת, מיקרונזיה, נמנעה בעת ההצבעה.
זו הפעם ה-13 שהצעת ההחלטה המגנה את החרם הנמשך מזה 42 שנה והמוגשת לעצרת הכללית על ידי נציג קובה זוכה לרוב כה מוחץ. מגיש ההצעה, שר החוץ הקובני פליפה פרז רוקה, אמר לעיתונות כי "זהו ניצחון נוסף לקובה בזירה הבינלאומית. חרף עוצמתה הפוליטית, הצבאית, הכלכלית והטכנולוגית של ארה"ב, היא מבודדת ואינה מצליחה לגייס מדינות לצידה. המדיניות האנטי-קובנית החולנית של הנשיא בוש וממשלתו זוכות שוב ושוב לגינוי כלל-עולמי".
תוצאות ההצבעה באו"ם שנרשמו בסוף השבוע דומות לאלה שבשנה שעברה. על פי הערכת סוכנות הידיעות הקובנית "פרנסה לאטינה", החרם על קובה גרם לנזקים הנאמדים ב-80 מיליארד דולר. עוד עולה כי "שבעה מכל עשרה קובנים נולד אל תוך האילוצים הקשים המטיל החרם על המשק והחברה".
נשיא האסיפה הלאומית הקובנית, ריקרדו אלרקון, הגיב אף הוא עם פרסום תוצאות ההצבעה באו"ם ואמר כי "נגד כל הסיכויים ב-1992 השגנו לראשונה הצעת החלטה נגד החרם. אז, הממשל האמריקאי איים על מספר מדינות אפריקה המקבלות סיוע אמריקאי במזון, שלא לתמוך בהצעה הקובנית. חרף האיומים המפורשים מדי שנה גדל מספר המדינות שתומך בהסרת החרם האמריקאי. בשנים האחרונות רק שתי מדינות עומדות מאחורי המעשים האימפריאליסטים הבלתי-חוקיים: ארה"ב וישראל".
עוד הוכחה, אחת מני רבות, כי הקשר האמיץ הנרקם בין שתי המדינות, הכביכול-דמוקרטיות, הכביכול-ליברליות, הכביכול-הומניות, אכן חי, נושם ובועט. ממש להתקנא. עמי סגולה לתפארת!
אני לא זוכר שאי פעם קובה הצביעה בעד ישראל באו"ם…
ואם כן, שמישהו יספר לי.
החרם שגוי אבל ההוכחה מטופשת. רק צרציל התנגד להיטלר בשנת 1938, זו הוכחה שהיטלר צדק?
מואיז לדעתי מבטא איזו עמדה רווחת שהצבעה באו"ם אינה נעשית על פי עמדה עקרונית או מוסרית, וגם לא בדיוק שיקולי אינטרסים, אלא יד רוחצת יד – אם הם לא תמכו בנו, לא נתמוך בהם. ברור ששיקול זה עולה, אך הוא אינו צריך להיות העיקרי ובוודאי שלא המנחה. זו גישה צרת עין המתאימה לגן ילדים.
ישראל וארה"ב בשבילי זאת מדינה אחת. צריך לכתוב "רק ארה"ב עומדת מאחורי המעשים האימפריליסטיים הבלתי חוקיים של ארה"ב"
אני מבינה מה את אומרת ומסכימה עם חלק מזה. הבעיה היא שהיא ישראל זה לא אמריקה חוץ מזה שחלק מן הישראלים חושבים שזה "אותו דבר" אלא שכאשר יתברר שאמריקה עושה לנו בדיוק מה שהיא עושה לקובה רק באופן חלקלק יותר (השתלטות ידידותית כביכול) זה יהיה מאד לא נעים, ואולי מאוחר מידי. אני מתכוונת למשהו כמו "האמריקאי השקט" והאופן החלקלק שבו ארה"ב באה במסווה של "סיוע" וגם ירשה את התפקיד של אנגליה כביכול, ואז התחילו כל מיני התפלגויות, וכל מיני תמיכות מושחתות בגנרלים מקומיים קיצוניים ו"נאמנים" לארה"ב ואז הניסויים הרפואיים באוכלוסיה שוב במסווה של עזרה הומניטרית וכולי ואת הסוף אנחנו יודעים וכך אמריקה הלטינית ועוד ועוד. שם לפחות ידעו שזה חוקן, ושאין ברירה כיון שמאזן הכוחות לא הוגן. כאן, בניגוד לזה, חוגגים משמחה. מוזר קצת.אף שהמדיניות הישראלית מצטיינת בציניות הגובלת בניהיליזם, רק ביחס לארצות הברית יש פתאום פרץ נאיביות רומנטית או כמעט מיסטית. שם זה "ידידות אמיתית" וארצות הברית "מגנה" על ישראל. סתם, כאילו מתוך אהבה רגשית או חיבת ציון ופילושמיות. מוזר לאללה.
זה ברור לכל שמה שמוביל את ישראל בעניין הצבעתה באו"ם זה קשריה עם ארה"ב ולא מדיניות חוץ ממשית הנובעת מדיאלוג עם מדינות העולם (מבניהן קובה).
בין קובה וישראל בעיניינים לא פורמלים יש הרבה חום וקשר. ההיסטוריה הלא רחוקה של קובה דומה מאוד להיסטוריה הישראלית, שתיהן נולדו לתוך אוטופיה מהפכנית שהפכה למכונה סוציאליסטית מאוחדת.
ישראל צריכה להיות אמיצה, למרות קשריה עם ארה"ב, לתת ביטוי רשמי פורמלי ליחסיה עם קובה ולקרוא לביטול החרם המרעיב את קובה כבר כמה עשורים. זה לא סוד שישנה תיירות גואה מישראל לקובה והערצה תרבותית ומוזיקלית. קובה היא ארץ לתפארת עם תרבות ייחודית, במקום להוות אותה ראש גשר בין הארצות הקאריביות לארה"ב, ארה"ב ממשיכה במדיניות חוץ קטנונית ואדונית הנותנת לצביעות דריסת רגל מעל לשכל הישר.
הקבצן לא יכול לנשוך את היד שמאכילה אותו
למואיז, סתם מתוך סקרנות, באיזו הצבעה באו"ם היית רוצה שקובה תצביע בעד ישראל ? הצבעה על אמברגו מוחלט, כולל של תרופות, כנגד ישראל כפי שמופעל על קובה ? איזה או"ם יחלום בכלל להטיל אמברגו כזה על ישראל ?
אולי אתה רוצה שקובה תצביע נגד גינוי פשעים של ישראל, בעד ההתנחלויות ונגד זכויות העם הפלסטיני ובכך תוכיח את מחויבותה לדמקורטיה ולכן תהיה מכון להתנגד לאמברגו עליה ?
מה נותר לומר?
ויוה לה קובה!
ליורם
הבעיה של קובה היא ארצות הברית ולא ישראל. ישראל מצביעה כתמיכה לארצות הברית על כך שארצות הברית מטילה אמברגו על החלטות שלא מצואות חן בעיניה. זה נראה לי סביר במוסד מושחת וצבוע כמו האו"ם.
קובה הייתה יכולה להצביע על החלטות או"ם נגד טרור נגד אזרחים. נראה לי שהיא המדינה היחידה שתומכת בו בקול רם.
האמבגרו על קובה הוא אכזרי , בלתי מוצדק, וחלק מההתנהגות האימפריאליסטית של ארצות הברית באמריקה הלטינית. זה לא עושה את המשטר שם לפחות מושחת ואכזרי, ולא גורם לי לשום סימפטיה למנהיגיו שמכניסים זורפים ומשוררים והומוסקסואלים לכלא. כל המאבק הקובני נגד ארהב לא היה צריך את הדיכוי הזה של העם הקובני.
ובכן, מר יורם מר חיים, האם אתה רוצה שישראל תתמוך במדינה שכולאת הומוסקסואלים בשל נטייתם המינית? או האם כשמדובר בפינושה ובגנרלים של ארגנטינה יש עקרונות מסוימים שלגמרי נעלמים כשמדובר בקובה בגלל שאחד, פידל קסטרו, מחורר את המוח של אזרחיו עם סיסמאות סוציאליסטיות שש שעות ביום?
נו, על זה באמת תענו.
כי נראה לי ש
או שהכותבים כאן לא יודעים בכלל מה קורה בקובה
ב. או העקרונות שלהם נעלמים ברגע שמופיעה המילה סוציאליזם.
או שני הדברים ביחד או עוד כמה דברים.
כנ"ל לגבי אדון צ’אבז בוונצואלה. חברו של קסטרו.
———
צריך להזין דבר אחד , האם הצדק הוא עניין שעומד בפני עצמו או שזה תלוי בלוגו של סוציאליזם או קפיטליזם שמתלווה אליו?
למגיב שם
וכי איך מתקבלות החלטות באו"ם, המדינות התומכות בקובה כמו צרפת ואירופה עושות זאת כדי לעשות עסקים.
מצד שני למה קובה אינה מנהלת קשרים דיפלומטיים עם ישראל? האם זה נראה לך הגיוני?
אולי להרבה אנשים זה נראה הגיוני שמדינות כמו לבנון או סעודיה או קובה אינן מקיימות קשרים דיפלומטיים עם ישראל מכל מיני סיבות, זה כולל גם את סוריה, זה נראה לנו ברור אבל למה זה ברור?
גם סיכסוך גבולות אינו סיבה שלא לקיים קשרים דיפלומטיים בדרג כלשהו.
אבל קובה, מדוע היא אינה מקיימת קשרים דיפלומאיים עם ישראל?
התרגלנו כנראה לראות במעשים בלתי הגיוניים בזירה הבינלאומות מעשים לגמרי נורמליים כאשר מדובר בישראל.
אולי אנחנו עדיין יהודים גלותיים מדיי ולא מספיק ישראלים.
מואיז
הטענה שקובה כולאת הומוסקסואלים לא הפכה לנכונה מאז הפעם הקודמת שהעלית אותה, היא גם לא תהפוך לנכונה מזה שתחזרו עליה, אדרבא, קובה מכירים בנישואין הומוסקסואליים (אני רוצה לראות את נציג ישראל באו"ם תומך בזה !!!).
אני לא יודע מה אתה דומע מקרוביך בונצואלה, מתנגדי שאבז-קסטרו, אבל אם מצליבים מידע על קובה מתברר שבעוד שאיש לא טוען שהיא גן-עדן, הירהי רחוקה מאד מהליות הגיהנום שמנסים להלביש עליה, אפילו "הפרות זוכיות האדם" המופעיות בדו"J אמנסטי לגבי קובה הן בחלקן הגדול דברים שלא היו זוכים להכינס לדו"ח אמנסטי בשום ארץ אחרת.
אבל כל זה לא רלוונטי, השאלה איננה המשטר אלא האמברגו, כל-כך חשוב לך להגן על התמיכה הישראלית באמברגו שאתה נזקק לעניין ה"טרור" (ישראל מתנגדת לטרור ?), אז סתם לידיעתך, קובה גינתה את ההתקפה על מגדלי התאומים (פעמים) וחברים שלי שהיו בקובה סיפרו שרוב הקובנים מביעים התנגדות לפעולות פלסטיניות ואחרות נגד אזרחים. אם נתחיל להיות בעד אמברגו על מדינות שתומכות בטרור נגד אזרחים, נצטרך להיות בעד אמברגו על רוב המדינות בעולם אבל לא על קובה….
ליורם
האמברגו הוא עניין של ארצות הברית ואני לא הגנתי עליו. ולא מגן עליו. איפה אמרתי שאני בעד אמברגו על קובה? אז אם השתמע משהו כזה אז הנה: אני נגד.
עכשיו בקשר לעינויים של סופרים ומשוררים, אולי לא שמעת על זה אבל אני כן. סופרים ומשוררים מושתקים בקובה. תשאל את ריננלדו ארנס. הוא גם היה סופר וגם הומוסקסואל.
תשאל את הרברטו פאדייה שיצא מן הכלא אחרי שנים על כיסא גלגלים. הוא היה משורר אנטירוולוציאוני. הוא האמין בישוע!
יש כל כך הרבה דוגמאות שאם אתה לא רוצה לשמוע אז אל תשמע, ואל תראה, ותמשיך לומר שקובה זה לא גיהינום.
ולכל המבקרים , חבר שלי ישב חמישה ימים בכלא בתנאים מחפירים כי לא היה לו וויזה. ואת זה שמעתי מכלי ראשון.
ממנו.
אם תשאלו בקובה כמובן שלא יהיה אפילו רישום של האיש הזה.
לגבי וונצואלה, אני לא רק שומע, אני גם קורא, די הרבה עיתונות ספרדית ואני גם שומע את הבעד והנגד. ויש דברים טובים שצ’אבז עושה, אבל המחיר על זה כבד מאוד לוונצואלה ולעם הוונצואלני. ימים יגידו. אני לא מתלהב ממישהו שמשנה חוקה כדי להאריך את הכהונה שלו עצמו. אבל הוא זכה במשאל עם, וישבושם לוץ להבדיל מקסטרו הוא לפחות נשיא נבחר, והביקורת היא על מדיניותו ולא על היותו דיקטטור.
אז ככה, כנראה שלא הבנת מה שאני אומר. קובה ניתקה את קשריה הדיפלומטיים עם ישראל ולא להיפך. האם זה נראה לך בסדר? אם לקובה יש מה לומר שהיא תקים כאן נציגות דיפלומטית, ברמה של קונסול או של ציר והיא יכולה כאן להביע את דעתה.
אני חושב שקובה לא עומדת בראש סדר העדיפויות של ישראל. היא שם וזהו. אז אם בעלת הברית הגדולה ביותר של ישראל מבקשת ממנה להצביע בצורה מסוימת אז אין סיבה דיפלומטית שהיא לא תעשה כך. זה העולם וזו הפוליטיקה. וזה ממש פרט זניח מאוד בפוליטיקה של ישראל. יש לנו דברים הרבה יותר חשובים לעסוק בהם.
מואיז
ישראל כלאה את דאוד תורכי, שהוא משורר, והוא יצא מהכלא חולה בלדקת פרקים ובסוכרת, האם זה אומר שישראל כולאת משוררים ? לא, זה אומר שישראל כלאה פעיל אנטי-ציוני שהחליט לפעול בצורה מחתרתית. זה אפילו לא קייס של זכויות אדם, זו סתם שאלה האם מצדיקים את דאוד תורכי ומאבקו (אני כן) או את המשטר.
המצב בקובה דומה, אנשים נכלאים משום שהם פועלים, במימון אמריקאי, להפלת המשטר בדרכים לא-חוקיות (ויש בקובה דרכים חוקיות להתבטא ולפעול). למעשה, הסעיף שעליו נכלאו ה"סופרים" שנכלאו לאחרונה לא מאד שונה מבחינה טכנית מהסעיף שעליו נכלא מזכ"ל תנועתי, סעיף של "פגישה עם סוכן זר". ההבדל הוא שהעצורים בקובה הובאו להערכת מעצר בדלדתיים פתוחות, ללא מניעת מפגש עם עורך-דין וללא "ראיות חסויות". ההבדל השני הוא שאותם סופרים קיבלו כסף מנציג של ארה"ב, מדינה בעלת כוונה מוצהרת לכבוש את קובה. חלק מהעצורים האלו, אגב, כבר שוחררו, הלאוי על עצורינו והלואי על חמשת הקובנים הכלואים בארה"ב משום שחדרו לארגוני טרור קובנים בארה"ב (שהCIA מממן) והעבירו מידע עליהם.
אם תסתכל טוב תגלה שגם קובה וגם ישראל מצירות את צעדיהם של פעילים המתנגדים לגמרי למשטר, בישראל זה מכוון נגד מי שמתנגד לאפרטהייד ובקובה זה מכוון נגד מי שמתנגד לשיוויון….
די לדיבורים- בוא נעשה משהו נגד הצבעתה של ישראל בנושא.די לצקצוק. ניתן להביע דעה ציבורית בנוגע הצבעתה של ישראל. זה לא מספיק שרק קוראי האתר יהיו חשופים למידע. זהו בדיוק סוג המידע שאם ציבור רחב ייחשף אליו בצורה חכמה הוא יכול לתת כלים להסביר את מיקומה של ישראל במפה הפוליטית וסוג הערכים אותה היא מקדמת ברמה הבינלאומית והמקומית כאחד, וכן, בלי לשכוח שגם ישראל כפופה וקורבן לאותה מדיניות של ארה"ב. לסיכום,למישהי/ן יש רעיונות לפעולה?
אילו ‘דרכים חוקיות’ יש בקובה להתבטא ולפעול? להתמנות לכתב בעיתון הממשלתי ולקבל את משכורתך מהמדינה? לעבוד כפקיד במערכת החינוך הממסדית? או אולי להשתכר בתור יועץ לקאסטרו?
ליורם
לא חשבתי שנגיע לרמות כאלה, אבל כנראה שאנחנו חיים בעולם אחר לגמרי.
לפי מה שאתה אומר אז זה אולי גם מוצדק לכלוא כאן מתנגדי משטר, הרי הם מקבלים מימון מסעודיה.
אתה בעצם מקבל לגמרי עמדה של משטר דיקטטורי שמשך חמישים שנה לא ערך בחירות לגבי סופרים שקיבלו כסף מארצות הברית… נו, באמת, לפחות תן לסופרים קצת כרדיט. מדובר בשועי עולם כמו גיירמו קבררה אינפנטה וריינלדו ארנס (אם הוא קיבל כל כך הרבה כסף איך זה שהוא חי בעוני כגולה ניו יורקי). את הרברטו פאדייה שיחרר פרנסואה מיטרנד אחרי אחד עשרה שנים בכלא. אני חייב לומר שאיני זוכר את כל המשוררים והסופרים שנכלאו בקובה כי הם רבים מאוד. ואלה שנכלאו בזמן האחרון עדיין יושבים בכלא. אחד מהם ביקש משאל עם לגבי קיום בחירות. ממש חתרן במימון ארצות הברית.
במקרים רבים מאוד הסופרים שנכלאו היו דווקא אלה שתמכו במהפכה. והיו ממקימיה ומתומכי קסטרו.
אבל, מה זה בכלל קשור? השאלה היא למה ישראל צריכה ללכת נגד האינטרסים שלה כדי להצביע באו"ם בעד מדינה שניתקה איתה את היחסים הדיפלומטיים איתה?
היא יכולה אולי לעשות מחווה ולנקוט עמדה עקרונית, אבל רק יכולה. בעולם של הפוליטיקה ושל מוסד האו"ם זה צעד מאוד נדיר, שלא לומר בלתי קיים לחלוטין.
ומה כל כך חשוב אירגון כמו האו"ם מבחינה ערכית, כשיושבים שם אנשים שבאים מהמשטרים הכי אפלים בעולם , ואירגון למען השלום שלעולם לא הצליח להשיג איזשהו הסכם שלום. מתוך 170 סיכסוכים שבהם האו"ם פעל הוא אף פעם לא פתר סיכסוך אחד. (מעניין לציין שדווקא פה יש לאו"ם תפקיד חיובי, בין סוריה לישראל ובמידה פחותה בין ישראל ללבנון).
אם כבר מדברים על ערכיות צריך לשאול מה הערכיות של המוסד הזה? ולמה רבים נושאים את פניהם אליו?
אני לא טוען שמוצדק לכלוא מתנגדי משטר אלא שסוג הענישה וצעדי המניעה המקובלים בקובה כלפי מתנגדים הם בערך באותו סטנדרט שמקובל במרבית העולם, כשההבדל הוא שמתנגדי המשטר נתמכים על ידי מעצמה בעלת כוונות כיבוש מוצהרות. לא יפתיע אותי במיוחד לגלות שישנה זליגה של היחס הזה גם כלפי מתנגדי משטר שאינם תומכי האימפריאליזם, ובמקרה כזה זה לא מוצדק אבל די מובן במצב שקובה מצויה בו. התלונה שלי בנוגע לקובה היא על סטנדרט כפול – מעשים שאמנסטי למשל לא טורח לדווח עליהם בארצות אחרות מככבים משום מה בדו"חות שלו על קובה (אדם שתלש שלט ממפגינים, למשל).
בנוגע לישראל והאמברגו, לא נראה לי שמישהו באמת חושב שישראל תצביע נגד עמדת ארה"ב, להיפך, המאמר מציג את העובדה שגם אתה מכיר בה – שכל השאלה היא של יחסי כוחות בינלאומיים ושישראל עומדת עם ארה"ב כנגד רוב העולם.
למגיב האלמוני
האופציות שאתה מעלה הם היחידות הקיימות גם בישראל. תחליף את ה"ממשלתי" ב"ממלכתי" ואת "קסטרו" ב"ממשלה" או ה"שב"כ" ותקבל את המצב בישראל.
וליורם
הסטנדרטים הכפולים הם אחת התכונות המרכזיות של הציונות והציונים. בכל שטחי החיים. אתה פעיל פוליטי הרבה יותר ותיק ומעורב ממני. אני מתפלא שאתה עוד מופתע מזה.
אתה מדבר על זליגה? על תופעה פיזיקלית? כאילו קובה מנוהלת על ידי דליי מים העלולים לזלוג מדפנותיהם, בסגנון "תזהר שאני לא אכנס בך" העממי?
אין בושה לתומכי הדיקטטורה הקאסטרואית, פשןט אין בושה.
בעולם שכולו צורת שונות של דיקטטורה, אין שום בושה בלהעדיף את הדיקטטורה החלקית של הוועדים להגנת המהפכה על פני הדיקטטורות של ההון. לפחות זו מנוהלת בידי בני אדם שלא עושים רווח כספי ומצליחים להגן על ארצם מפני כיבוש בלי להוריד את הראש מול המאיימים לכבוש אותה.
אין פלא שכל המייללים על הדיקטטורה של קובה שייכים לצד המרוח בחמאה של דמוקרטיית העבדים האתונאית, סליחה, הקפיטליסטית. אולי כדאי לאנשים האלו ליצור קשר עם חבריהם הדמוקרטים מהאופזוציה של ונצואלה, אלו שקוראים לרצוח את הרופאים הקובנים המתנדבים בשכונות העוני של ונצואלה.
מגינים על פידל, וגם לא את הפועלים בשום מקום אחר בעולם. כולל בעלם השלישי.
אבל עזוב את מבחן הפופולריות. אתה רוצה דיקטטוריה? לך תתחמש ותשתלט על הכנסת, כשאתה מוציא להורג בסיטונאות את מתנגדיך ואלו שנראים כמו מתנגדיך. אין בזה שום חכמה, וגם לא סוציאליזם ולא שום דבר חיובי אחר. הישג שנקנה בדם יש צורך לתחזק בדם.
אני לא רוצה דיקטטורה ולא אני זה שמוציא להורג את מתנגדי, מתנגדי האפרטהייד הישראלי הם שמוצאים להורג ב"חיסולים" או כשההפנות שלהם מרגיזות את המשטרה יותר מדי.
הדיבורים על "השתלטות על הכנסת" מרמזים שהכנסת מייצגת דמוקרטיה, מה שכמובן הוא היפוכה הגמור של המציאות, מעבר לעובדה שפרלמנטים בכלל מייצגים את ההון, הרי שהכנסת באופן קונקרטי היא "פרלמנט" של אפרטהייד, כלומר מייצגת אך ורק את עם האדונים ואיננה מוסד דמוקרטי בשום מובן שהוא. זו גם הסיבה שהפועלים הישראלים (כרגע) אינם מגינים על שום כוח סוציאליסטי, עד כמה שהם מנוצלים כלכלית, הם עדיין חלק מעם האדונים.
אז לא, אני לא רוצה דיקטטורה, אני רוצה להפיל את הדיקטטורה האימפריאליסטית שמנהלת היום את העולם, ואם יש כוח שמצליח להתקיים מחוץ לשליטתה של הדיקטטורה הזו, וגם לספק רווחה ולא לדכא את האנשים בצורה יוצאת דופן (בניגוד לצפון-קוריאה ששם הדיכוי באמת מוגזם כנראה), ובנוסף לכל עוד לעזור לארצות עניות מסביבו (אולי פחות עניות מקובה אבל עם חלוקת עושר שפירושה הרבה יותר עניים), אז מבחינתי מדובר בסך הכל בכוח חיובי. אין שום הגיון בלצפות שאי קטן בקריביים יצליח להגשים את מלוא החזון הסוציאליסטי, אבל הבחירה כרגע היא בין ההישגים שישנם (והם חשובים) לבין כיבוש אמריקאי.
"הישג שנקנה בדם יש צורך לתחזק בדם", נכון ויפה, איזה הישג היסטורי לא נקנה בדם ?
אני לא רוצה דיקטטורה ולא אני זה שמוציא להורג את מתנגדי, מתנגדי האפרטהייד הישראלי הם שמוצאים להורג ב"חיסולים" או כשההפנות שלהם מרגיזות את המשטרה יותר מדי.
הדיבורים על "השתלטות על הכנסת" מרמזים שהכנסת מייצגת דמוקרטיה, מה שכמובן הוא היפוכה הגמור של המציאות, מעבר לעובדה שפרלמנטים בכלל מייצגים את ההון, הרי שהכנסת באופן קונקרטי היא "פרלמנט" של אפרטהייד, כלומר מייצגת אך ורק את עם האדונים ואיננה מוסד דמוקרטי בשום מובן שהוא. זו גם הסיבה שהפועלים הישראלים (כרגע) אינם מגינים על שום כוח סוציאליסטי, עד כמה שהם מנוצלים כלכלית, הם עדיין חלק מעם האדונים.
אז לא, אני לא רוצה דיקטטורה, אני רוצה להפיל את הדיקטטורה האימפריאליסטית שמנהלת היום את העולם, ואם יש כוח שמצליח להתקיים מחוץ לשליטתה של הדיקטטורה הזו, וגם לספק רווחה ולא לדכא את האנשים בצורה יוצאת דופן (בניגוד לצפון-קוריאה ששם הדיכוי באמת מוגזם כנראה), ובנוסף לכל עוד לעזור לארצות עניות מסביבו (אולי פחות עניות מקובה אבל עם חלוקת עושר שפירושה הרבה יותר עניים), אז מבחינתי מדובר בסך הכל בכוח חיובי. אין שום הגיון בלצפות שאי קטן בקריביים יצליח להגשים את מלוא החזון הסוציאליסטי, אבל הבחירה כרגע היא בין ההישגים שישנם (והם חשובים) לבין כיבוש אמריקאי.
"הישג שנקנה בדם יש צורך לתחזק בדם", נכון ויפה, איזה הישג היסטורי לא נקנה בדם ?
החרם על קובה הוא מוטעה דווקא מכיוון שיש שם משטר עריצות (הכולל רווחה כלכלית סבירה, כמקובל בפאשיזם האדום והחום). הדרך לחסל משטר זה הוא לא באמצעות חרם אלא דווקא בביטול החרם וזרימת סחרות ורעיונות מכל העולם לקובה עד להתפוררות המשטר, כפי שקרה במזרח אירופה.וכן, אני מעדיף את דמוקרטיית העבדים האתונאית על משטרי העריצות באותו זמן, שאפילו מצב העבדים בהם היה גרוע יותר.
ב-1991, בהחלטת האו"ם על ביטול ההחלטה "ציונות = גזענות" מ-1975, קובה הצביעה נגד (יחד עם צפון קוריאה, ויטנאם ומדינות ערב).
במקרה של קובה, בניגוד למדינות אחרות, השלטון הוא אותו שלטון כמו ב-91′ (ובעצם, מאז שקאסטרו עלה לשלטון).
אי לכך ובהתאם לזאת, וכ-וסאלים של ארה"ב אני לא רואה שום סיבה למה היינו צריכים להצביע בעד.
לעופר.
להיות עבד באתונה היה זיפת בדיוק כמו בכל מקום אחר. והיחס שלהם לנשים היה מחפיר. אם כבר, עדיפה ספרטה. אולי פשיסטים לוחמניים, אבל לפחות היחס לנשים שם היה יותר טוב.
הכוונה, כמובן, נגד החרם על קובה. לא בעד.
אני רוצה להזכירכם, שבשנת 1973, פידל קסטרו שלח כוחות מהצבא הקובני לעזרת סוריה ומצרים במלחמת יום- הכיפורים. קובה היא אויב של מדינת ישראל. ארצות הברית היא ידידתה הטובה ביותר של ישראל. לכן, טוב עשתה ישראל כאשר הצביעה ביחד עם ארצות הברית, גם אם רובן המכריע של מדינות העולם, לא תמך בעמדה הישראלית- אמריקנית המשותפת.
ידעתי שקובה שלחה מתנדבים שסייעו לאנגולה ומוזמביק נגד הפלישה של דרום-אפריקה, לוייטנאם נגד הפלישה האמריקאית, לאלג’יר נגד הכיבוש הצרפתי, לקונגו נגד שלטון מובוטו ועכשיו אני מגלה שהיא שלחה גם סיוע למאבק נגד המשטר הציוני.
זה מתחיל להיראות כמו תחילתה של ידידות מופלאה…
יורם בר-חיים