בניגוד מוחלט להסתה ולשקרים המופצים על ידי שליטי ארה"ב וישראל נגד יאסר ערפאת, מתגלה פעם אחר פעם שהוא דווקא זוכה לתשומת לב, לאהבה ולסולידריות בעולם כולו, להערכה מיוחדת וגדולה כ"מנהיג הלאומי היקר והמכובד של העם הפלסטיני", שביטא ומבטא בנאמנות את הזכויות הצודקות של עמו הפלסטיני.
אף אחד מהמנהיגים הציוניים לא זכה ולא יזכה להערכה כזאת, כפי שזכה לה ערפאת.
תשומת הלב של דעת הקהל העולמית והזמנתו והשתתפותו של נשיא צרפת, מוכיחים שוב על יחס הכבוד וההערכה הבלתי רגילים לערפאת וכה עלובים וכוזבים הדברים שהשמיעו דוברי ממשלת ישראל נגד ערפאת.
הטיעון המרכזי שהעלו בגנות ערפאת היא "האשמה" כביכול שהוא אחראי לטרור המתחולל, ורק כאשר שליטי ישראל יצליחו להדביר את הטרור, רק אז אפשר יהיה לדבר על מו"מ לשלום. כך עלה בידם לרמות חלקים גדולים בעם ישראל, אולם המציאות היא אחרת.
ברצוני להדגיש שאני, כמו חברי במק"י וחד"ש, נחוש בדעתי נגד הטרור, אולם חשוב להזכיר פעם נוספת כי אירועי הדמים החלו רק לאחר עלייתו הפרובוקטיבית של אריק שרון להר הבית, וזאת בהיתר ובהשראה של ראש הממשלה דאז, אהוד ברק (שרק באמצעות זכוכית מגדלת ניתן לראות את ההבדלים הפוליטיים ביניהם). כך הצית את אירועי הדמים שהביאו להרג, להחרפת היחסים בין הרשות הפלסטינית לישראל ולטרור הנמשך עד היום ולהאשמה הכוזבת שערפאת היה אחראי לכך.
עובדה: אירועי הטרור מבוצעים קודם לכל על ידי הצבא הישראלי ועל ידי מנגנוני השלטון הישראלי, על פי הוראות ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון. מספיק לראות את המתרחש ברצועת עזה, בה נרצחו לאחרונה עשרות פלסטינים. בשעת כתיבת שורות אלה נודע כי עוד ילדה בת 8 נרצחה. האם היא היתה טרוריסטית? מי שאחראי לטרור, מי שדואג להדליק את הטרור וההרס כל פעם מחדש – הם שליטי ישראל. אותו שרון, המצהיר על "התנתקות" מרצועת עזה דן על כך בממשלה ובכנסת ובאותה עת עצמה נותן הוראות לטבח ולפוגרומים נגד הפלסטינים, להרס בתים ותשתיות – לחורבן. שרון היה פושע מלחמה וכזה גם נשאר.
אחרי הכול, יש לזכור כי שרון וממשלתו הם המשרתים הנאמנים ביותר במזה"ת של האימפריאליזם האמריקאי. אולם בוש בפעולותיו בעיראק לומד גם משרון משרתו.
מי האשם ברצח המתרחש כאן מדי יום? האם האמריקאים? חס וחלילה. גם כאן מנגנוני התעמולה הכוזבים בסיועם של כלי התקשורת מקלים את האשמות כאילו ערפאת והפלסטינים אחראים לטרור.
הכרתי את ערפאת אישית. פגישתי הראשונה עם ערפאת התקיימה ב-1979 יחד עם חברי אמיל חביבי. באותה פגישה קיימנו דיון מקיף. ערפאת התעניין מאוד במתרחש בקרב שוחרי השלום בישראל. סיפרתי לו על פעילות מתנגדי הכיבוש ובמיוחד על עמדותיו ופעילותו של פרופ’ ישעיהו ליבוביץ, ועל פעילותה החשובה של עו"ד פליציה לנגר – שעליה ידע עוד קודם לכן.
שיחה זו המחישה שותפות דעה ששררה בינינו והוכיחה עד כמה היה קשוב למרבית הבעיות. אולם, היו גם בעיות חשובות שהועלו על ידינו והובטח לנו שהן יידונו. כגון: בעיית קבלת החלטות מועצת הביטחון 242 ו-338, וההכרה בישראל על בסיס העיקרון של שתי מדינות לשני העמים – ישראל ופלסטין.
ב-1988 נפגשתי עימו שוב יחד עם תופיק זיאד בג’נבה. היה זה לאחר כנס ה-NGO בו הופיע ערפאת והכריז על אימוץ החלטות מועצת הביטחון להקמת מדינה פלסטינית לצידה של מדינת ישראל.
ערפאת הזמין את תופיק זיאד ואותי למשכנו בג’נבה. התנהלה שם שיחה תוך אחדות דעות והדגשת הצורך לחיזוק שיתוף הפעולה למען חיסול הכיבוש והשגת שלום כולל, יציב וצודק.
השתתפתי מאז בפגישות רבות עם ערפאת והפתיע אותי זכרונו המופלא. בפגישותינו ברמאללה למשל, זכר היטב ובמדויק את פגישותינו בעבר.
עוזי היקר,
סיפורך מעיד על פעילותך רבת השנים למען השלום ולמען זכויות העם הפלסטיני. כל הכבוד. באשר לערפאת, אתה כמובן צודק. הדמוניזציה שעשתה לו ממשלת ישראל והתקשורת לא קשורים לטרור, אלא לכך שערפאת העז לא לקבל את התכתיב שלהם במשא ומתן והעז לעמוד על תנאי המינימום של העם הפלסטיני. אכן חוצפה…
לדעתי ערפת היה אחד מגדולי מנהיגי העולם מאז המאה הקודמת שהיווה חזון לא רק לעמו אלא גם לנו ועם האופק המדיני שהכיר בזכותינו למדינה משלנו בניגוד למחנה הסירוב הפלסטיני.
זוהי אבדה גדולה לכוחות השלום באשר הם ותקוותי שאבו מאזן ישאב גם הוא מהרוח הערפתית ויצעד בדרך הפיוס והתקווה.
זוכרים את יצחק שמיר?
הוא עדיין חי עימנו.
האיש היה ראש ממשלת ישראל.
בנעוריו היה טרוריסט מובהק, שהשתתף בפיגועים נגד אזרחים חפים מפשע והרס רכוש.
איך מדינה שבה ראש הממשלה היה טרוריסט יכולה לומר משהו נגד ערפאת?
תמהני.
מענין שבכתבה זו לא הוזכר הטרוריסט ערפאת
כרוצח ילדים שדאג לגרום לאבידות בנפש באמצעות מתאבדים וכל שיטת רצח אפשרית,
איך אתם יכולים להגיד שהצורר הזה היה באיזשהו
מחנה שלום?
הבטחות היו לו לכמה ראשי ממשלה בישראל ובאף אחת הוא לא עמד,
למי אתם חושבים למכור כזבים?
אנחנו עם עיניים פתוחות ולא קונים את הדמוגוגיה בגרוש שאתם מנסים למכור.
מבלי להיכנס לעובדה שגם ב 1996 נרצחו עשרות ישראלים בחודש מרץ אחד לפני ששרון עלה להר הבית, אני מניח שאתה מתכוון לסיבוב האחרון של הטרור…
בכל אופן, השאלה מי התחיל, מתחיל עם ילדים בגיל ארבע ולא נגמרת לעולם. הסיבה היא שכל צד שם את תחילת האלימות בנקודה אחרת בזמן. ויכוח מתנהל בין שני צדדים עד ועד שהוא גולש לאלימות עובר זמן שבו שני הצדדים מנסים לנצח את השני או להגיע לפשרה ואז ברגע מסויים צד אחד אומר שהגיעו מים עד נפש והוא פותח באלימות…
את זה תלמד בכל סדנא של יחסי אנוש.
ועכשיו תגיד לי משהו, האם זה נראה לך הגיוני שבגלל שאיזה יהודי הול ליד מסגד שני מליון אנשים פותחים במחול של מוות שבו הם רוצחים ונרצחים???
שאלת את עצמיך את השאלה הזאת?
האם זה עוזי בורשטיין מהפוליטבירו? שיבה טובה ואריכות ימים לדובר הנצחי של הקומוניסטים בפלשתינא-א"י!
השתתפתי בפגישות מרובות עם ערפאת. הפליא אותי זכרונו החזק. גם בפגישות ברמאללה שבאתי אליו, זכר כה טוב את פגישתינו לפני שנים. למרות האיסורים חסרי הטעם של שלטונות ישראל להיפגש עם מנהיגים של אש"ף, חברי ההנהגה של מק"י ואני בתוכם דחינו בשאט נפש אישורים אלה ונפגשנו עשרות פעמים עם משלחות של פלסטינים ועם חברים הממלאים גם כיום תפקידים בהנהגה הפלסטינית.
אציין במיוחד את הפגישות הלבביות עם אבו מאזן. באחת הפגישות הללו בפראג, הוא הביא לי מתנה, שמלה טיפוסית פלסטינית עבור רעייתי מטי. אנחנו שומרים על מתנה מכובדת זו עד היום.
עצתי לשומעי כלי התקשורת וקוראי העיתונות בעברית בישראל, מה שמתפרסם בישראל על המתרחש בקרב הפלסטינים ברוב המקרים מסולף ושקרני. אפילו לא מפריע למנהלי התקשורת אם מוכיחים שמשקרים. כך קרה עם אחד מהם, עמוס גלעד, שהגיבו ברורות שהוא משקר. מה אכפת לו, הוא אפילו לא מגיב. אולם לא כך כל העיתונאים. אציין לדוגמא עיתונאי כמו גדעון לוי, המכבד עניינית ורוחנית את העצמאות הפלסטינית. ובאומץ ובכנות מגנה ומוקיע את המעשים הנעשים על ידי שלטונות ישראל והצבא בשטחים הכבושים. מה שרוצים שליטי ישראל למעשה הוא, כניעה של העם הפלסטיני. שליטה למעשה על הגדה המערבית ורצועת עזה. השקרים שמפיצים נגד ההנהגה הפלסטינית נובעים מכך שמנהיגים פלסטינים אלו לא מוכנים לקבל את תכתיב הכניעה של ישראל וגם לא יקבלו זאת. הפתרון הוא רק הקמת מדינה פלסטינית עצמאית בגבולות 4 ביוני 67′ ופתרון כל הבעיות על בסיס כיבוד הדדי. תוכנית ההתנתקות מכוונת לסגור את רצועצת עזה כגטו המנוגד בתחלית הניגוד למטרת השגת שלום כולל, צודק וישיר.
אני אולי ערביה אבל אני גם חיה במדינת ישראל ז"א שאני רואה את נקודת המבט של שני הצדדים ואני רואה שכל אחד מהשניים מנסה להאשים את האחר…יהודים אומרים שערפאת-שהוא מסמל את הערבים בשטחים-אשם בפעילות הטרור הקיימת במדינה והערבים מאשימים תמיד את היהודים ואת המנהיגות שלהם ..מי צודק?על סמך מה ?
ערפאת לדעתי ניסה כמה שיותר להגיע לשלום עם המנהיגים הישראלים אבל כל פעם יצאו בטענה שונה ובבקשות בלתי אפשריות וגם אחרי חתימת הסכם אוסלו חיילים הפרו את ההסכם ע"י ירי בשטחים והריגת ילדים וככה נולדה שרשרת הדמים ושרשרת הנקמה משני הצדדים.
לדעתי הבנאדם היחיד שרצה שלום הוא יצחק רבין והוא היה באמת הפסד גדול לשני העמים וערפאת גם כי שניהם חיפשו את הטוב לשני העמים ללא שום אנטרסים אישיים .