לאחרונה פורסמו גזרי דין מפליגים שנגזרו על שני מורשעים פלסטינים. בית הדין הצבאי של צבא הכיבוש היושב במחנה "עופר" סמוך להתנחלות גבעת זאב בשטחים הכבושים (במכבסת מונחי צבא הכיבוש הוא מכונה "בית משפט צבאי ביהודה") גזר 47 מאסרי עולם על מחמוד אבו ורדה ו-67 מאסרי עולם על עבדאללה ברגותי. לוחם המחתרת הפלסטינית וחבר הפרלמנט מרואן ברגותי נידון כזכור על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב ל-5 מאסרי עולם.
העקרון ברור. מספר מאסרי עולם כמספר האנשים שהנאשמים הורשעו בגרימה למותם. מה היה הדין עם נאשמי מחתרת הטרור היהודית של המתנחלים בשנות ה-80 של המאה ה-20?
שלושה מתנחלים, מנחם לבני, עוזי שרבף ושאול ניר הורשעו ברצח שלושה סטודנטים פלסטינים מהמכללה האיסלאמית בחברון.
כל השלושה הורשעו ברצח, בניסיון לרצח, בקשירת קשר לביצוע פשע, אחזקה והובלה של נשק, פעילות בארגון טרור ופגיעה בזדון ברכוש צבאי.
הם נידונו על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים למאסר עולם אחד. לאחר מכן הומתק עונשם מספר פעמים במיזם משותף של ממשלת הליכוד ונשיא המדינה הגנרל חיים הרצוג (מפלגת העבודה).
בפעם הראשונה קצב הנשיא את עונשם ל-24 שנים, בפעם השנייה קיצר את העונש ל-15 ושנה לאחר מכן קצב את עונשם ל-10 שנים. הם שוחררו לאחר פחות מ-7 שנות מאסר בעקבות פסיקת ועדת השחרורים של שירות בתי הסוהר לנכות שליש מתקופת מאסרם. יצוין כי גם את שנות המאסר הבודדות הם ריצו בתנאים מקלים (לימוד בישיבה וכו’).
סברתי כי אין לעבור לסדר היום על שחרור שלושת הרוצחים לאחר פחות מ-7 שנות מאסר ועתרתי לבית המשפט העליון שיוציא צו על תנאי נגד ועדת השחרורים של שירות בתי הסוהר בו יורה על עיכוב שחרורם של השלושה עד לפסק דין בעתירתי (בג"ץ 5721/90 מיום 26 בדצמבר 1990).
בסעיף 8 לעתירה נאמר כי החלטת ועדת השחרורים "שתוצאתה הישירה והמיידית הינה שחרור אנשים שהורשעו ברצח שלושה בני אדם ובעבירות טרור נוספות בנסיבות כה חמורות לאחר פחות מ-7 שנים נגועה בחוסר סבירות קיצוני. לא היה תקדים לעונש כה קל על עבירות כה חמורות, והדעת, המוסר וחוש הצדק הבסיסי אינם סובלים יחס כה מקל לעבירות כה חמורות".
בסעיף 10 ציינתי כי בית המשפט המחוזי בירושלים גזר לאחרונה ב-29.11.1990 שלושה עונשי מאסר מצטברים ועוד 20 שנות מאסר על עאמר סעיד אבו סירחאן שהורשע ברצח שלושה יהודים בשכונת בקעה בירושלים וניסיון לרצח של יהודי נוסף. השופטים דחו את בקשת הסניגור לקבוע כי עונשים אלה יהיו חופפים, באומרם כי "עונש מאסר עולם נקבע במקום עונש מוות ופירושו כליאתו של המורשע בבית כלא לכל ימי חייו פשוטו כמשמעו". אשר על כן הדגשתי בעתירתי כי "אין סיבה חוקתית ומוסרית לכך, כי תינקט מדיניות ענישה כה מפלה בין יהודי הנאשם ברצח ערבי לבין ערבי הנאשם ברצח יהודי".
בסעיף 14 לעתירה ציינתי כי שלושת הרוצחים היהודים אפילו לא הביעו חרטה על מעשיהם וראש מחתרת הטרור היהודית המתנחל הרוצח מנחם לבני אף צוטט בטרם שחרורו בחוצפה שלא תתואר בראיון בעיתון "ידיעות אחרונות" כי "ממשלת ישראל עוד תבקש מאיתנו סליחה".
שלושה שופטים מבית המשפט העליון דנו בעתירה. הנשיא מאיר שמגר והשופטים שלמה לוין ואליעזר גולדברג (כיום מבקר המדינה). הם פסקו כי "לא גילינו עילה שתצדיק בשלב הנוכחי התערבותו של בית המשפט הגבוה לצדק בהפעלת סמכותה על פי דין של ועדת השחרורים".
צדק יהודי בישראל (2)
סמוך לסיום ארבעת חודשי המעצר המינהלי שנגזרו על פעילת השלום טלי פחימה, לקראת דיון מחודש בבית המשפט המחוזי בנושא, החליט השב"כ להתחכם והמיר את מעצרה המינהלי ב"מעצר פלילי", בתואנה כאילו יש "חומר חדש". טלי הובאה בפני שופט בית המשפט השלום באשדוד אריאל חזק, וזה החליט, איזו הפתעה, לאשר את מעצרה ל-12 ימים "להמשך החקירה".
מהם "הגילויים החדשים" על פיהם החליט השופט על מעצרה? אם כן, אין חדש בממלכת המשפט הישראלית. כפי שהשופטים הרכינו ראשם בפני השב"כ ואישרו את מעצרה המינהלי מבלי שפחימה ופרקליטיה נחשפו להאשמות ומבלי שיכלו להתגונן, כך גם הפעם, בדיון על "המעצר הפלילי", שוב חזרה התופעה של "חומר סודי" המוגש לשופט בלבד, מבלי שטלי פחימה ופרקליטתה תוכלנה להתגונן, לאתגר ולהזים את ההאשמות באמצעות חומר ראיות וחקירה נגדית.
השופט חזק התגלה כגיבור על חלשים.
טלי פחימה הועברה לבית הסוהר באשקלון, כלא הידוע כמעבדת עינויים של השב"כ, ושם היא עוברת מסכת של עינויים בתקווה לסחוט ממנה הודאת שווא בעבירות שכלל לא ביצעה. עד היום גילתה טלי איתנות נפשית ועמדה בגבורה מול הנבלות.
***
עם שחרורו של עזאם עזאם מהכלא המצרי התרחש כאן פסטיבל חגיגות שבו שותפו כל אזרחי ישראל. השמחה על שחרורו היא טבעית, ואפילו התעטפותו בדגל ישראל, שהזכירה את הזוכים בענפי ספורט באולימפיאדה, יכולה להתקבל בהבנה גם אצל מי שחש בדרך כלל ניכור כלפי הדגל לאור הערכים שמייצגת היום מדינת האפרטהייד הישראלית.
שמונה שנים בכלא המצרי בתנאי כליאה קשים, אינו דבר של מה בכך, בוודאי לא כאשר עזאם עזאם חוזר ומדגיש כי הוא זך ונקי כשלג, שההאשמות כלפיו פוברקו.
בישראל היו הכתבים והפרשנים שמתוארים "כמומחים לענייני ערבים" שותפים לגרסת החפות של עזאם ולא הסתירו את הבוז שהם רוחשים למערכת המשפט המצרית, בעיקר לבית המשפט לביטחון המדינה ששפט את עזאם.
אכן, גם אני סבור שהליכי המשפט של בית המשפט לביטחון המדינה במצרים דומה יותר לסניף הוצאה לפועל של השלטון מאשר לבית משפט שמקפיד על הליכים הוגנים ועצמאות מול השלטון – כפי שראוי שיהיה במדינות דמוקרטיות.
אבל לפני שכל הפרשנים מצטרפים לעזאם בביטויי תרעומת כלפי בית המשפט המצרי, יתמקדו בניקוי האורוות המזוהמות בטונות של אי צדק במערכת המשפט הישראלית.
כאשר מדובר במה שקרוי "ביטחון המדינה", אין לנאשמים בישראל סיכוי, ובתי המשפט הישראלים הם לא יותר מאשר העתק דהוי של בית המשפט לביטחון המדינה בקהיר, או בית המשפט לביטחון המדינה באיראן. סניף של השלטון.
מה הם מחפשים בצבא הכיבוש?
חיילי "הגדוד המדברי" שמורכב מבדווים אזרחי ישראל הם הקורבנות (5 הרוגים, 7 פצועים) של פעולת הגרילה המוצלחת של לוחמי ההתנגדות הפלסטינים שהביאה לקריסת המוצב ברפיח ליד הגבול עם מצרים.
מלבד ההישג המבצעי של החמאס ו"ניצי הפתח", כפי שהדגישו הכתבים הצבאיים (4 חודשי כריית מנהרה מבלי שהתגלתה והטמנת טונה וחצי של חומר נפץ), חוזרת ועולה השאלה, מה מחפשים האזרחים הבדווים בצבא הכיבוש, ומדוע הם מוכנים להיות (בהתנדבות) חלק מקלגסי צבא הכיבוש הישראלי ולהילחם נגד בני עמם הפלסטינים הנאנקים תחת עול הדיכוי?
הבדווים הם האוכלוסייה המקופחת ביותר בישראל. המדינה מתעללת בהם לכל אורך הדרך בכל נושא אפשרי. הם מופלים לרעה בתחום הבריאות, החינוך, השיכון, העבודה, ואם כל אלה לא מספיקים המדינה באמצעות הסיירת הירוקה הורסת את בתיהם, מרססת בחומר כימי את שדותיהם וגוזלת את אדמתם.
הבדווים שנהרגו ונפצעו בפעולה יודעים זאת היטב כי הם עברו את סאת היסורים הזאת על בשרם.
אז מה מביא אותם לסכן את חייהם ולהתנדב לצבא של מדינה שכה מתעללת בהם? מה עוד והם יודעים, כאשר הם מפנים מבט אל גורלם של החיילים שקדמו להם והשתחררו, כי השירות הצבאי לא יטיב עימם והם יחזרו לכפריהם כשאין חשמל, אין תשתית ביוב, אין עבודה – רק אפליה וניכור מצד שלטונות המדינה.
נראה שמדינת ישראל הצליחה לדכא אצל חלק מהבדווים את הכבוד העצמי עד כדי כך, שהם מוכנים, תמורת שכר חודשי, להיהרג ולהרוג את בני עמם. זילות חיי אדם.
למה הדבר דומה? ליהודים שהסכימו לשרת את הרייך השלישי בתקווה כי הדבר יצמצם את האנטישמיות. זה לא עזר שם, זה לא עוזר כאן. אין תחליף למאבק אזרחי בממשלת ישראל. במקום שהבדווים יתגייסו לצבא בשירות המתנחלים בשטחים הכבושים ויכוונו את נשקם כלפי בני עמם, ראוי שיעשו אחורה פנה ויכוונו אותו (במטאפורה) כלפי מפקדיהם ומדכאיהם.
מכבסת המלים עובדת שעות נוספות
בצבא נבהלו מהפרסום הבולט של רצח פצוע פלסטיני לא חמוש בידי חיילי השייטת, והם החליטו להיאבק בו בשיטת מכבסת המלים. אלוף פיקוד המרכז הודיע לעיתונאים כי לאחר "תחקיר ראשוני" הוא הגיע למסקנה כי לא היה "כשל מוסרי" אלא "ליקויים מבצעיים". מעתה יוכלו הניאו נאצים בגרמניה לאמץ את הטרמינולוגיה הישראלית ולומר, כי אכן היו חיילים גרמניים במלחמת העולם השנייה שרצחו פצועים, אבל זה לא היה כשל מוסרי, לכל היותר ליקוי מבצעי.
ספירו טועה ומטעה.
בתי המשפט בישראל הוציאו פסקי דין מגוונים גם בנושאים של ביטחון המדינה, גם בניגוד לדעת השב"כ. למשל בפרשת נאפסו ובעניינים אחרים. דברי ספירו אינם אלא השמצה.
אין דבר טבעי מזה שאזרחי ישראל בני הלאום הערבי משרתים בצה"ל. עם כל האפליות והעוולות הם זוכים בישראל לזכויות רבות לאין ערוך מאשר בכל מדינה ערבית. ספירו יודע את זה ולכן דבריו (על הרייך השלישי וכד’) הם דמגוגיה ועלילה, TO SAY THE LEAST.
יהודים שרתו בצבא הסובייטי ולחמו למען בריה"מ למרות שהקומוניזם דיכא ורצח יהודים ובני עמים אחרים לאין מספר. יהודים שרתו ולחמו גם בכל הצבאות במלה"ע ה-1.
ערבים משרתים בכל הצבאות במזה"ת ולוחמים בחרוף נפש נגד ערבים אחרים – אז למה שלא ישרתו בצה"ל וילחמו בטרוריסטים פלסטיניים המביאים אסון על עמם?
אין מה לעשות: טלי פחימה תומכת באוייב הנלחם בישראל – ונא לזכור מה עשו בבריה"מ לוולאסובים או בצרפת למשת"פיות עם האוייב הגרמני. בהשוואה לזה מטפלים בפחימה בכפפות משי. סיפורי ה’עינויים’ הם פרי דימיונו של הכותב.
לגבי עזאם עזאם אומר רק שפרשת "עסק הביש" משנת 1954 לימדה אותנו שכאשר יש גרסה ישראלית מול גרסה מצרית, האמת נמצאת בצד המצרי..
אגב, גם אצלנו קיים בית משפט לבטחון המדינה – זהו "בית המשפט הצבאי בלוד" . בית משפט צבאי זה אינו דן חיילים ע"פ חוק השיפוט הצבאי (לזה יש בתי דין אחרים) ולא דן פלסטינים מהשטחים (לאלה יש את בתי הדין בשטחים) אלא אנשים שנאשמים בעבירות על בטחון המדינה בתוך הקו הירוק.
במסגרת הסקירה הממצה אודות משפט השוואתי בו מצטיירת ישראל באופן בלתי מפתיע, נשכח "הצדק הפלסטינאי"
הכותב מלין שאסירי המחתרת היהודית שוחררו אחרי 7 שנים אך איני זוכר ולו מקרה אחד בו הועמד לדין טרוריסט פלסטינאי ברשות על הרג אזרחים יהודים.
לב כל קוראי האתר הזה נכמר על סבלה של טלי פחימה. אך כמה ק"מ מזרחה או דרומה גורלם של משתפי הפעולה האמיתיים או המדומים עם ישראל הוא ברור וחד. עינויים והוצאות להורג ללא משפט !
המציאות מתעתעת והאמת חמקמקה ולפעמים במקום למצוא את הממשות באשליה מוצאים את האשליה שבאשליה, שזה המקרה של גדעון ספירו. האשליה היא בקיומו של צדק אי שם באחד האגפים של מערכת השלטון והחוק. בקיומה של מערכת לוגית יציבה וברורה שאל פיה ניתן למדוד ולקבוע כללים ברורים, או סוג של חמלה ואמפטיה שניתן להפעיל כלפי התושבים האומללים החיים בחור התחת של היקום, הידוע בכנויו ככדור הארץ (ועל פי אותה אלגוריה סביר להניח שמדינת ישראל היא הטחורים, אבל נעזוב את זה, אני אדם רציני וזה מאמר רציני ואין מקום לשטויות מהסוג הזה כאן). ובכן מר ספירו היקר, אין כזה דבר. אני יודע שאני נשמע מעט קלשאתי ואולי אפילו הרבה, אבל לצערי הרב ולאחר מחקר מעמיק הגעתי למסקנה שהמורכבות והחוכמה אינם אלא אשליה, יחד עם הצדק וכל שאר הרעיונות הקפטילסיטים, הסוציליסטים, הבודהיסטים והחומניסטים וכ"ו וכ"ו וכ"ו. הכל שטויות. אני לא טוען חס וחלילה שהפעילות שלך היא חסרת טעם, נהפוך הוא, היא חשובה מאד ואתה צודק בכל מעשיך ודעותיך, הבעיה היחידה היא שזה חסר ערך. לא מיותר, רק חסר ערך.
אני חושב שלא רק מערכת המשפט מעוותת אלא גם טיפול המדינה בסוכניה שנשפטו במדינות אחרות.
אני לא מדבר על עזאם עזאם שהיה קשה לשחררו מכיון שמצרים כידוע היא לא בת בריתנו האידיאלית.
אבל מארה"ב "ידידתנו הגדולה" הייתי מצפה לשחרר כבר את ג’ונתן פולארד שאצלה כבר 19 שנה.
פולארד בסך הכל העביר מידע בטחוני קריטי לישראל על התארגנות מדינות ערב למלחמה נגדנו (לקראת מלחמת המפרץ). מידע זה ארה"ב היתה אמורה להעביר לנו מתוקף הסכמי העברת המידע בין ישראל לארה"ב והוא הועלם!
אני חושב שההשוואה של החיילים הערבים בצה"ל ליהודים בצבא הרייך מעולה.
והמשטר בבריה"מ יצא הרבה נגד היהודים אבל לא ניסה להכחיד אותם או לגרש את כולם מבריה"מ.
ולגבי טלי – אדגרדו, שופטים אנשים על מעשיהם, עדיין. וטלי לא עשתה כלום נגד החוק – ולכן היא כלואה על סמך דברים דמיוניים.
לאור נסיון העבר, שכולל הסכמים רבים בין ישראל והרשות הפלסטינית בנושאים אלה, אני אתפלא אם מי שנידון ל-50 מאסרי עולם יישב בכלא אפילו 50 חודש (מוצדקים או לא).
לאדגרדו
ההפלייה התעסוקתית ,בכינוך, בתשתיות וגזל האדמות המתמשך לה זוכה האוכלוסייה הפלסטינית ולרבות הבדואית בישראל לא תזכה היא בשום מדינה ערבית אחרת.
לכן גם לא מפתיע שרוב תושבי הגולן הפלסטינים והדרוזים מעדיפים להיות אזרחים סוריים.
תושבי הגולן הם סורים, אין ביניהם פלסטינים.
התיוג שלהם כ"דרוזים" (תיוג דתי-עדתי שאינו קשור לזהות הלאומית) מזכיר לי קטע שאירע פעם בפופוליטיקה. באקט נדיר (מבחינת הטלוויזיה הישראלית) הגיע תושב מג’ד אלשמס להשתתף בדיון על הגולן, דן מרגלית הציג אותו כ"דרוזי מהגולן" והוא ענה שאינו "דרוזי" אלא ערבי סורי.
תשובתו של מרגלית היתה "למה אתה מתכחש לזהות שלך ?"
לא ידעתי אם לצחוק או לבכות כשראיתי את זה…
יורם בר-חיים
הם אכן סורים לכל דבר שהאזרחות הישראלית נכפתה עליהם. טעות דידקטית שלי.
אנחנו מכחידים ולא מנסים להכחיד את הפלסטינים. עם כל עוולות הכיבוש, הדיכוי וכו’, אני לא רואה איך בדיוק אנחנו מבצעים רצח עם.
ספירו לא מאכזב:
ישראל שיחררה בכמויות מסחריות מאות טרוריסטים פלסטיניים רק מפני שהם פלסטינים, "צעדים בנוי אמון", אז לא נורא אם יחון נשיא המדינה גם את אלו היהודים.
אני לא מבין מה הספק לגבי טלי פחימה,היא גאה בהפרת צו אלוף וכניסה לשטח A, שלא לדבר על כך שבכל מדינה נורמלית, נאמר ארה"ב, אם היה אחד האזרחים הולך להוות מגן חי לבין לאדן, הוא היה מחושמל מהר מאד.
יסביר נא לי אדון ספירו מאיפה הוא יודע מה קרה בפרשת בשייט שכך שהוא מכריע בין גרסת התקשורת לזו של תחקיר מצ"ח
אבל כרגיל ספירו עולה על כל דימיון בהשוואה לרייך ה3 (כל קשר בין המאמר הזה למציאות הוא מקרי בהחלט what so eve)
Edgardo, asi que los Israelies somos derechos y humanos, no?
La tortura es imaginaria, y la Tali Fachima algo habra echo? Si seguro.
Bueno, eso es por lomenos lo que decia la DAIA cuando desaparecian judio en Argentina.
תיקון קטן למיקי:
הסיבה האמיתית שהסורים תושבי רמת הגולן "מעדיפים" את הזהות הסורית היא לא מתוך הזדהות עם הסורים או התנאים שהם יקבלו שם זה הרי גיבוב של שטויות. הסיבה היא שאם הם יזדהו עם מדינת ישראל יתמכו בה או חם וחלילה יתגייסו לצבא, קרובי משפחותיהם שבצד הסורי של הגבול יסבלו מנחת זרועם של השלטונות הסורים. דבר זה נכון גם לגבי הדרוזים בגליל שרבים מהם לא מתגייסים כי אז יתעללו במשפחותיהם שבלבנון.
לגדעון:
אם אתה כל כך נהנה לדבר על צדק ועל אמת עיתונאית אז אני אשמח לשמוע את ההוכחות שלך על מעבדת העינויים שבכלא אשקלון, מהניסיון שלי מאמריך אני בטוח שדבריך בודאי מבוססים על אמת צרופה מגובים מהוכחות רבות הכוללות צילומים עדויות אישיות רבות הן של סוהרים והן של אסירים אני מחכה לשמוע על זה.
נו באמת גדעון הכי קל זה לזרוק באויר כל מיני הערות מטופשות וחסרות שחר, גם אם לעיתים יש אמת בדבריך, מה שלא קיים במאמר הספציפי הזה, ההבלים שאתה מכריח את עצמך להוסיף ללא כל תמיכה ממשית במציאות רק מאפילים על האמת שכן קיימת.
הכוונה היתה אנחנו לא מכחידים.
לא אנחנו מכחידים.
חיים ומוות ביד המקלדת…
תוספת מזוית יהודית ל-"מה הם מחפשים בצבא הכיבוש?"
מכתב מחבר יהודי
תראה, בלי להתפלסף הרבה, הפיגוע ברפיח נגד חיילי צה"ל היה מכה קשה בשבילי. כן, כן, אני יודע שזה לא פיגוע אלא חתיכת פעולת גרילה בת זונה, אבל קשה לי לקרא לזה ככה. מה לעשות ככה אני. המחבלים האלה, סליחה, לוחמי החופש האלה, שיחקו לנו אותה. הייתי בהלם. בכיתי. אבל גם התביישתי בעצמנו. למה? כי שמעתי את מפקדי הצבא מתבכיינים כאילו אימא שלהם מתה. "פיגוע טרור","מנהרת תופת". איזה תופת ואיזה בטיח. הרימו מוצב באוויר. דיברו על החיילים כאילו הם יצאו ממחלקת יולדות עם חיתולים. מה העניין, חיילים לא אמורים להיהרג כמו גיבורים. אני לא מבין את זה. זה טרור זה. זה מה שאנחנו כל הזמן מטיפים לפלסטינים ,לא? להילחם בחיילים ולא באזרחים. אז כשהם עושים את זה הם שוב פעם מחבלים ,רוצחים צמאי דם, ברברים עם זקן שרוצים לחסל את ישראל ברפיח. בקיצור אכלנו אותה בגדול ואין פה אף בן זונה שיקום ויגיד את זה. אבל איפה הבעיה שלי עם כל העניין? הבעיה שלי היא שאיכשהו נרגעתי קצת ופחות כאב לי כששמעתי שהחיילים היו בדואים. תראה אני לא גזען או משהו, אני מאוד מעריך את הבדואים ואת הדרוזים על זה שהם משרתים בצה"ל. אבל איפשהו שם בפנים פחות איכפת לי שהם נהרגים. יש לי הרגשה שאם החייל לא יהודי אז כאילו המחבלים לא ממש פגעו בנו. אתה מבין למה אני מתכוון? יעני, לא ממש אכלנו אותה. תראה שלא תבין לא נכון כואב לי גם על בדואים ודרוזים שנהרגים. אבל זה ערבים שהורגים ערבים, אפילו שיש להם מדים של צה"ל. ת’אמת, אף פעם לא הבנתי למה הערבים מסכימים לשרת בצה"ל. איזה פריירים. הם יעני עושים את זה בשביל לקבל זכויות והטבות, אבל הם מקבלים קדחת. ראית פעם את הכפרים שלהם, הם כמו הכפרים של הערבים שלא משרתים בצבא. אז מה יוצא להם מזה? סתם עובדים עליהם בעיניים. ועוד שמים אותם ישר בפרצוף של העם שלהם ברפיח. טוב, לפחות כשהם נהרגים הם מקבלים כותרות בעיתונים כמו היהודים. כל הכבוד לעיתונים. שמה יש באמת שוויון זכויות, במיוחד בכתבות על ההרוגים. הדרוזי, הבדואי והיהודי שנהרגים מקבלים תמונה גדולה בעיתון,כולם באותו גודל, והולכים למשפחות, ולסיפורי החלומות, וכולם בוכים עם העיתון.
איפה שאני עובד יש בחור דרוזי שסרב לשרת בצבא. הוא אומר שלשרת בצבא זה בגידה בעם שלו. בינינו, הוא צודק. לא נעים לי להגיד לו את זה. אבל שתדע שגם אני חושב ככה , אפילו שיעני הם משרתים בצבא שלנו. אני אומר לעצמי: "מה אכפת לי, שיזיינו אחד את השני, זה טוב ליהודים".
"כאשר מדובר במה שקרוי "ביטחון המדינה", אין לנאשמים בישראל סיכוי, ובתי המשפט הישראלים הם לא יותר מאשר העתק דהוי של בית המשפט לביטחון המדינה בקהיר, או בית המשפט לביטחון המדינה באיראן. סניף של השלטון."
נו, מה אתה רוצה. השתלבנו במרחב… 😉
לאדגרדו: יש דבר טבעי בהרבה מזה, שאזרחים כלשהם ישרתו בצבא כזה או אחר… שיסרבו להתגייס וילכו לאוניברסיטה ללמוד!!!
ומשפטה של טלי פחימה, אכן ואמנם, מזכיר לנו כמה וכמה משפטים, מאימפריית-הרשע הסובייטית…
ל"ציוני הגאה" (כינוי מבחיל כשלעצמו) – אין דבר כזה, "טרוריסט פלשתיני". הטרור היחיד במזה"ת, הוא הכיבוש הציוני, של שטחי פלשתין, וכיום – גם הכיבוש האמריקאי, של שטחי עיראק.
לאד גורדון שמוויי – התקשר לפרוקטוליין.
לשלום דווידוביץ’ – פולארד נאסר באמצע שנות השמונים; על איזו מלחמת מפרץ אתה מדבר – מלחמת איראן-עיראק (שהיתה אז בשיאה), או מלחמת עיראק-כוויית-סעודיה (שהחלה רק שש שנים מאוחר יותר)?
ל"""ישר דרך""" – אתה מדבר על "צו אלוף" כמו היה הוראה אלהית, לכל הפחות. לך ללמוד אזרחות והפסק להאזין למ"פ שלך בצבא, שבטח צריך היה כבר לעמוד לדין, על וידוא-רציחה איפשהו.
ולסיום – מה מחפשים הבדואים בצבא הכיבוש? כמובן, קבלה (ששכרה הכלכלי בצדה) לחברה הישראלית, הפשיסטית-מיסודה ומעריצת-המוות. כמובן, הם אינם זוכים לה… אבל, למרות זאת, הם עדיין מוסיפים, בתמימותם המחרידה, לקוות לה.
בעניין הסיפא של מאמרו של גדעון:
כחלק אינטגראלי ממכבסת המלים הממלכתיות-לאומיות-לאומניות-מדורת שבטיות, שאותה מפתח השלטון ובכללה נסחפים רוב ערוצי התקשורת, מפורסמת מחד המנטרה של: "אבל אנו נמצאים במצב של מלחמה ולכן, במלחמה כמו במלחמה" – לגיטימציה כמעט להכל. מאידך, כל פעילות פלשתינית, השקולה לפעילות גרילה מול כוחות לוחמים, נקראת ומתכנה "מעשים נפשעים של מחבלים". אינני מתכוון לירי מול אוכלוסיה אזרחית אלא צבאית בלבד. ואנו עוד טוענים, בשם גורמי צה"ל בכירים, כי המלחמה שאנו מנהלים מתבצעת כשיד אחת קשורה מאחורי הגב, ורגל כבולה לחברתה. יש צורך באבחנות מדוייקות, ולו למען המוסר ההיסטורי.
לדניאל קלטי:
א. צו אלוף אינו אלוהי אבל מה לעשות, לכבד אותו הוא חלק מלכבד את שלטון החוק…זה מה יש, לא חוכמה שלטון חוק רק כשזה נוח…
ב. אני לא חייל, אני סטודנט, צר לי פעם שנייה.
האם עלינו להבין שטלי פחימה עברה שתי חקירות שב"כ בחשד להפרת צו אלוף ? אפילו השב"כ לא טוען זאת, הוא מייחס לה חשדות אחרים, חסרי שחר, שאותם אינו מצליח להוכיח את זהוא מנסה לסחוט הודאה בכוח.
ואולי מעצרה המנהלי של טלי היה מעצר מניעתי שנועד למנוע סכנה ממשית וברורה של הפרת צו אלוף ???
ליחיעם:
"ואנו עוד טוענים, בשם גורמי צה"ל בכירים, כי המלחמה שאנו מנהלים מתבצעת כשיד אחת קשורה מאחורי הגב, ורגל כבולה לחברתה. יש צורך באבחנות מדוייקות, ולו למען המוסר ההיסטורי".
אני באמת מנסה שניה להבין, אתה סבור שזהו לא המצב? אתה באמת חושב שכוחות צה"ל ברצועה עושים כאוות נפשם ומפעילים כח בלתי מרוסן ככל העולה ברוחם? אני מסכים איתך יש צורך באבחנות מדויקות, והנה אחת- צה"ל לא עובד עם יד קשורה מאחורי הגב הוא עובד עם שתי ידיים קשורות מאחורי הגב, וזאת עובדה. או שיש לך הבנה מוטעית לגבי כוחותיו של צה"ל או שאתה נהנה לסלף את המציאות, אם צה"ל היה עובד בכל הכח ללא ידיים ורגליים קשורות, כמו שאתה טוען, אז ממזמן כבר לא הייתה לנו בעיית ערבים בארץ כי הם כבר מזמן לא היו פה ערבים. אם אנחנו היינו מתנהגים עם הכח שיש לנו כמו שהם היו מתנהגים בו, לו היה להם, אז כנראה שזה באמת היה המצב והיינו משמידים אותם מזמן. להתווכח לגבי מידת הכח הרצויה שיש להפעיל ולדרוש למתן את היקף הפעילות של צה"ל ברצועה הם נושאים פתוחים לדיון ויש על מה לדבר, אבל לבוא ולהגיד שלצה"ל אין מגבלות, אין ידיים קשורות ואין שום ביקורת על פעולתו זה על הגבול הדק שבין בורות לשקר.
ל"ישר דרך"
מה שאתה מכנה "הפרת צו אלוף" אינה הפרת הוראה חוקית, משום שכל שלטון הכיבוש הוא לא חוקי ולכן גם הצווים שהאלוף מוציא אינם חוקיים, על פי הצו הדמוקרטי. הפרת צווי האלוף היא לא רק זכות אלא לעתים קרובות אף חובה, בעיקר כאשר צווים אלה מופעלים לשמירת משטר האפרטהייד, לשמירת זכויות היתר של המתנחלים (למשל תנועה חופשית רק להם) ולמניעת פעולות מחאה נגד הכיבוש כמו אלה של טלי פחימה.
ענין ההשוואה בין חיילי צבא הכיבוש הישראלי לחיילי צבא הכיבוש הגרמני במלחמת העולם השניה לא רק נכונה אלא גם מתבקשת. מדובר בשני צבאות כיבוש ובלא מעט מקומות היה צבא הכיבוש הגרמני הרבה פחות אכזרי (למשל בדנמרק ובנורבגיה) מאשר צבא הכיבוש הישראלי.
לחמי,
הגישה שלך לגבי "קשירת יד מאחור" בפעולות צבא הכיבוש, מובילה לאבסורדים. תמיד יכולה להיות מידה גדולה יותר של אכזריות. אתה יכול לומר כי האמריקנים לחמו ביפן עם יד קשורה לאחור כי הם זרקו רק שתי פצצות אטום ולא חמש.
הנושא אינו קשירת ידיים. השאלה בה יש להתמקד: האם צבא הכיבוש הישראלי מיישם מדיניות כיבוש אכזרית ומבצע פשעי מלחמה? על כך התשובה חיובית, והיא נשארת כזו גם אם ניתן לשער רמות אכזריות יותר גבוהות.
לג’וליאנו מר ח’מיס.
אתם בטוחים שעוזי וייל לא התחיל לכתוב בפסאודונים?
לספירו:
תודה רבה לך ספירו הוכחת את טענתי. מה שאתה עשית זה העלית דיון לגטימי לגמרי לגבי רמות הכח שבהם משתמש הצבא. אתה תגיד שצריך להוריד את המינון של הכח אני אגיד שצריך להעלות נוכל להתווכח עד מחר. אבל מה שיחיעם כתב בתגובתו לא היה בכיוון בכלל. הוא טען שצה"ל מפעיל את כל כוחו ללא שום בקרה וללא שום שליטה שהיא. אם היה, כמוך, טוען שצה"ל מפעיל יותר מדי כח, הייתי שותק, אבל הוא לא עשה כך, ולכן התקוממתי.
קראתי וקראתי, שאלתי את עצמי מתי יגיע ספירו לשואה והנה זה בא.נראה לי שכל כתב עת או אתר צריך לקבוע לו קוים אדומים . ההשואה בין הקורה בשטחים לשואה הוא דבר כה נורא עד כי איני מוצא מילים מתאימות לתארו.
הירידה לשפל המדרגה לקרוא לציבור שלם ( שלא יכול לענות ) של סוהרים ואנשי שב"כ נבלות קוראת למערכת לרסן את הכותב הרי למעלה אתם כותבים " לא יפורסמו תגובות דברי הסתה … וסגנון החורג מהטעם הטוב " האם הביטוי נבלות הוא טעם טוב ? או שהאמור לעיל חל רק על המגיבים ולא על הכותבים ?
גלילי,
אני מאד מתרגש מהרגישות שלך לטעם טוב. אבל אני חושב כי מי שמפעילים עינויים על פעילת שלום כדי שתודה בעבירות שלא ביצעה, הם נבלות. וזה בהחלט מינוח צמחוני לעומת מה שראוי לומר להם.
גדעון ספירו היקר:
איך אפשר לצפות לצדק עבור העם הפלסתיני כאשר גם לישראלים רבים נגרם עוול קשה ארוך, מתמשך והולך.
מדוע כולנו שותקים על טלי פחימה? מדוע כולנו שותקים על הכרזת המלחמה של גזעני גוש אמונים.
מדוע שתקנו כאשר ממסד מושחת שחט את הרב עוזי משולם? שדרש צדק ליהדות תימן הנדרסת.
תגיד ראש השב"כ דהאידנא: – תגיד את האמת, מה בעצם היה הקשר שלכם לפרשת ילדי תימן הגנובים המכורים? הרי אתם רודפים דווקא את הקרבנות ולא את העבריינים מה אתם עושים שם בכלל?.
על איזה ארכי פושעים ועבריינים אתם מגוננים? על פי איזו סמכות? על פי איזה חוק?
אל תסתמכו יותר מדי על חוק הכוח, חוק האלימות הממסדית שאתם מפעילים בישראל, הכל רשום, העם יתעורר ויבוא חשבון. אל תשכחו מעצמות גדולות מכם, נעלמו וצללו בתהום הנשיה.
בסופו של דבר, תתפוצץ לכם האלימות הזאת בפניכם.
הרב עוזי משולם מיהוד ביקש חקירה חוקית בפרשת גניבת ומכירת אלפי ילדי ישראל, ומה עשיתם לו? מדוע אתם לא נוהגים אותו דבר נגד פנחס ולרשטיין?
אני אגיד לך מדוע, כיוון שפנחס ולרשטיין וקריאתו מסכנים את קיומה של מדינת ישראל ואילו הרב עוזי משולם מסכן כמה עבריינים שהיו שותפים או שהם מכסים על פשע השמדת עם שבוצע בישראל, יהודים נגד יהודים בעת גניבת ומכירת אלפי ילדי יהודי המזרח ויהודי תימן.
בשל הסיבה הזאת, עשרות סוכני שב"כ חמושים התחפשו לתלמידי הרב עוזי משולם, חוללו מהומה בחצר הרב, ואילו אתם אהשיע השב"כ התנפלתם על יהודים ביהוד כעל אוייבי המדינה.
על מה עשיתם כך? מה הם בקשו בסך הכל? להפעיל את החוק? לממש זכותם לדעת מה עם הילדים שלהם?
ואיך הסבתם עין, הטיתם דין. אתם, שופטי בית המשפט, ואיך כיסיתם אתם, אנשי העיתונות, ואיך הפרתן חובה חקוקה לפתוח בחקירה על דבר פשע חמור, אתם מפקדי המשטרה?
אזרחיות ואזרחים, כדי של תנהו אחרי אלה שאומרים עלי שאני "חובב קונספירציות". עיינו בבקשה בדבריה של השופטת דליה דורנר בע"פ 1632/95 בקשר לחלקו של נתן שיפריס במהומות ביהוד, ותשאלו את עצמכם:- מדוע לא החמיר גם עימו השופט אהרון ברק? במקרה הטוב, זה ענין של בית משפט אשכנזי, ובמקרה הרע, זו אולי שותפות של מערכת המשפט בפרשיות אפלות ביותר.
האם זה שווה בדיקה?
הצביעו עבור הליכוד או המערך בבחירות הבאות ותדחו את הבדיקה הזאת לעוד חמשים שנים.
צריך לקרוא בעיון את הערעור הנ"ל ואת דנ"פ 1294/96 כדי להבין אילו סכנות מחילה עלינו מערכת משפט שפלשה אל תחום הפוליטיקה ואל תחום החקיקה.
צריך לקרוא את פסק הזיכוי שנתן השופט עודד מודריק במשפט הפלילי של המשנה לראש הממשלה, מהרס הדמוקרטיה הישראלית אהוד אולמרט, כדי להבין איזו מערכת משפט יש לנו.
תראו איזה עונש קיבל נתן שיפריס, שלפי דברי השופטת דורנר בפסק דינה, הוא הוא שאיים שהסתי שליבה ושהצהיר על נוהלי פתיחה באש קשוחים נגד שוטרים ישראליים.
מי מעוניין לראות את הפעילות של נתן שיפריס במאהל האמהות המזוייף של ויקי קנפו, מאהל השב"כ. כל החומר הוכלל בתלונה שהגשתי אל היועץ המשפטי לממשלה שהפנה אותה למשטרה שסגרה את התיק, איזה יופי של שומרי חוק.
והנה, "יצא המרצע מן השק" ! מה אתם עושים היום – אנשי השב"כ – כאשר מנהיגי המתנחלים מכריזים בריש גלי ובפרהסיה, מלחמה על החוק בישראל? אתם שותקים !!
ארבעים חיילים ישראליים הרוגים שווים מתנחל אחד.
הייתי בביתה של משפחה עניה ששיכלה את בנה – שוטר משמר הגבול – בפיגוע שאירע בחדשים האחרונים, המשפחה העניה הזאת שאיבדה את חוט השדרה הכלכלי שלה, קיבלה פיצוי בסך 60.000 ש’ח בעבור אובדנו.
המשפחה הזו שנשברה לעד, גם איבדה אדם, בן, אח, מפרנס, נפש אהובה, בחור שסייע בפרנסת המשפחה.
אני יודע שדם אינו כסף, אבל חשוב שתראו לפי זה את היחס האמיתי של ממשלת הפליה כרונית, המפלה אזרחים בכל תחום ובכל נושא.
השוו את זה עם הסכום של 600.000 $ (פי 40) המוצע למתנחל מתפנה.מול 60.00 של’ עבור הרוג שהציל חיים רבים.
וכמה משלמת המדינה למשפחות עניות שמפונות מאיזורי בינוי, על פי חוקי הפקעה לצרכי ציבור?
אנחנו מנהלים כאן מדינה גזענית שיש בה אזרחים טובים ויש בה אזרחים טובים יותר.
ויש בה שני סוגי משפט, ויש בה שניים או יותר היבטים גבי מה הוא חוק?
עם ישראל תתעורר:- אין לך שלטון הוגן, אין לך משפט חוקי (בדוק המהפכה החוקתית של אהרון ברק המובילה פוטש נגד הרשות המחוקקת).
אין לך עיתונות אתית, טהורה.
ראו נא ההתעללות בטלי פחימה, ועל מה?
הם מאד מפחדים מרוח השלום שמביא אומץ הלב של טלי פחימה, הם מפחדים מהשלום, אינם מפחדים בכלל מהמלחמה, הם מפחדים מהדברות, מידידות ערבית ישראלית.
הרי השלום פירושו החזרת אדמות כבושות, מתן סיכוי לחיים לעם שכן נדרס.
טלי פחימה, ואנשים אמיתיים כמוה, מקדמים את רגע האמת.
היחס לטלי פחימה הוא "קצה הקרחון" שמעיד על הסכנה הלאומית הרחבה הצפויה מפני גונבי השלטון בישראל.
אזרחים, תתעוררו כבר, השלטון שלנו הוא ממש חרפה למין האנושי, קומו להתארגן למגר בדרך חוקית את השלטון הפושע, חובה מוסרית מן הדרגה הראשונה, להעמיד לדין את גונבי הילדים, את מסגירי אחינו לאיכמן ובכר בהונגריה, חובה מוסרית לקיים משפט ולחבוש את מאות עברייני הממשל במקום בטוח מאחורי סורג ובריח.
והאמינו לי, זה כבר לא ענין פוליטי, זה ענין של לשרוד או לחדול !
עוזי משולם היה ראש-כת פסיכי ומשתולל, אף-אחד לא שחט אותו אלא אסרו אותו כיאות, ולדעתי מקומו היה בחדר מרופד, הוא כחסידיו המופרעים.
אדי מלכה שלום,
לא נכון לומר "שכולנו שותקים" בענין טלי פחימה. אני בוודאי לא שותק, גם כותב וגם מפגין. ויש עוד רבים, בעיקר רבות, שפעילות למען טלי פחימה. באתר הגדה השמאלית נתנו וניתן מקום מכובד למחאה נגד התנכלות השב"כ לטלי.
כאן תוכל לקרוא ביקורת נוקבת על מדיניות השוד והעוול של ממשלת ישראל נגד שכבות המצוקה בישראל.
בענין הרב משולם נמניתי עם התומכים בדרישתו לחקור את היעלמותם וחטיפתם של ילדי תימן. כמו כן חתמתי על הבקשה לנשיא המדינה לקצר את תקופת מאסרו.
באשר למערכת המשפט אני מסכים עם מרבית דבריך, ודומה שבנושא זה אני מוכר כאחד המבקרים החריפים של מערכת המשפט הישראלית. כנ"ל לגבי השב"כ.
גדעון ספירו היקר, סלח נא לי ויסלחו לי לוחמים אחרים אם פגעתי במישהו -בדברי שנאמרו מתוך נהמת ליבי וחרדתי לגורלה של טלי פחימה.
בוודאי שלא כיוונתי אליך גדעון ספירו. שהרי אני עוקב אחרי כתביך ומוקיר את מאבקך הנחוש.
הביקורת שלי היתה נגד מי שלא עושים לא נגד מי שעושים, וגם כאן איני בטוח שאני זכאי וראוי להטיף למישהו.
אני מתנחם בכך שיש לנו עדיין – למזלנו -כמה חיילים נאמנים שלוחמים בעט, בפלקט ובפלאייר, עבור שרידי השפיות ורסיסי המצפון שנותרו.
אני יודע גדעון על מאבקך, אני מעריך מאד את הביקורת האמיצה במיוחד, שלך, על מערכת המשפט, ביקורת שהיא אחד מגשמי הברכה הבודדים מול זעף ההתפרעות של מערכת משפט שפלשה אל תחום החקיקה, עקרה את ההגנות הסטאטוטוריות מתחת לרגלי עניי עמנו ושמטה מידה את סמכות השפיטה שהוקניתה לה מכוח סעיף 2 לחוק יסוד השפיטה.
היה לי הכבוד והעונג לעמוד על רגישותך בענין ילדי תימן, איני יודע אם זכור לך, נצבנו יחד בגן העצמאות בירושלים, בעצרת משפחות חטופי תימן, בתאריך 05.05.98 אתה נאמת מעל אותה בימה יחד עימי ועם מרבית חברי מארגון הפנתרים השחורים, נגד המעשה המתועב.
בענין טלי פחימה, זה, כואב, זה בוער בעומק הלב…אסור לתת לזה לעבור, אסור לזנוח אותה, אסור להותיר אותה בידי הקלגסים.
אני רוצה להזכיר כאן את מכתבו של נשיא ארה"ב במועדו, אל הורטי, העוצר ההונגרי, מכתב אשר כלל אזהרה חמורה לאמור: "אם יימשך הטבח של העם היהודי בהונגריה, לא תוכלו לצפות שנתייחס אליכם אחרי המלחמה, כאל אחת האומות ההגונות". האיום הזה סייע לעכב מעט את הפעילות הרצחנית.
יחד עם כל אלה, חייבים להדגיש:- זו היא שעת מבחנו האמיתית של השמאל הישראלי, ולהרגשת רבים, שתיקתו רועמת.
אני מתלהם בפניך מגודל צערי ודאגתי לטלי אני מכיר אותה רק מעל דפי העיתונות. וחרד לגורלה כי הייתי קורבן לרדיפות אותם האנשים שרודפים אותה ואני יודע למה הם מסוגלים.
אני פונה אליך כאשר אני רואה בך אחד האנשים המצפוניים הבודדים החיים בתקופתנו ומבקש בכל לשון שלא להניח לנושא הזה לרדת מעל סדר היום הציבורי.
אנחנו כולנו חייבים לטלי פחימה, לפחות שהעם יידע את האמת:- מה מפחיד באמת את הממשלה בפעילות של טלי.
שהעם יידע שחרויות וזכויות אדם, אזרח ומשפט נמצאות מעתה בסכנה חמורה, והיא: ככל שנחריש נוכח העוול החמור הזה.
ייתכן שמגיע לטלי עונש של כמה שבועות מאסר בגין הפרת הוראות סטאטוטוריות, אבל טלי כבר ריצתה את עונשה, והרבה מעבר לכך, ובוודאי שאין לייחס לה כוונה פלילית כל שהיא.
במשך כל תקופת מאבקי ביחד עם הפנתרים השחורים נגד המשטרה הפוליטית, חינכנו את הנוער שלנו ואת החברים בתנועה שכאשר עוצרים חבר שלנו אנו יושבים ליד בית המעצר ולא זזים משם ימים ולילות עד ששחררו אותו או עד שעצרו אותנו.
טלי פחימה מדאיגה את הממשל הישראלי, בגלל שהיא – בעצם קיומה – ומשורש אופיה יושרה ואומץ ליבה, "מהווים סיכון" שהיא עלולה לתרום לקדום שלום של אמת "רחמנא ליצלן".
היא הלכה אל מי שמוצג כאוייב והציגה בפני העם את פניו האנושיים, בעזרתה קרא זכריה זביידי קריאה מתוקשרת והכריז שהוא מוכן לדבר במקום לירות, ושהוא מוכן לדבר עם כל מי שירצה לדבר איתו מהצד הישראלי, זה הדבר שמדאיג מאד את הקבלנים שמפעילים את הממסד האוליגרכי.
גדעון, כידוע לך אני מעורב במאבק בן 30 שנים למען עניי עמנו, חלק גדול מהם בא מקרב עדות המזרח, מאבקי נעשה תוך מרדפים קשים של השב"כ והממסד נגדי, והצער שידעתי לא קטן.
אם רכשתי בעטיו של הצער הזה, איזו זכות לדבר בשמם של עניי עמנו, אני פונהה אליכם ואומר לכם אנשי השלטון האנטי עדתי ואנשי השב"כ:- שחררו מייד את טלי פחימה !!
אנו אזרחי "ישראל השניה" רואים במעצרה של טלי פחימה מעשה פשע מלחמה, מעשה פשע נגד העם היהודי ומעשה פשע נגד המין האנושי.
כשם שאתם מתירים למחרחרי המלחמה להתבטא, חלה עליכם חובה להתייחס בסובלנות ללוחמי השלום
אנו רואים במעצרה של טלי פחימה מעשה אנטי עדתי, וזאת לא מכיוון שאנו שוללים את המעשה שלה כשלעצמו, אלא מכיוון שאנו יודעים כולנו על פגישות של מנהיגים יהודיים עם מנהיגים פלסתיניים, בדרגים הרבה יותר גדולים מזה של זכריה זביידי. ולא ראינו שנהגתם באיפה אחת נגד כל מי שפגש פלסתינים.
מדוע אסור לטלי מה שמותר לפרס, ולאבנרי, ולביילין ולעמי איילון?
אנו בני המצוקה והעוני, רואים בכל מחווה שיתרום ליצירת קשר כן של שלום עם שכנינו הפלסתינים, דבר חיובי. שיכול להפסיק את הטבח בין העמים, לעצור את השנאה, ולהמיר אותה בפעילות אנושית משותפת שלנו ושל הפלסיתינים לרווחת כל האיזור.
אומץ לב כמו של טלי יכול להיות "הסנונית הראשונה" שמבשרת את בוא אביב השלום.
הסיכון העצמי של טלי פחימה נעשה מתוך כוונתה לתרום להצלת שני העמים מהמשך ההתדרדרות והטבח ההדדי.
אנו עניי הארץ, רוצים שלום אמת עם הפלסתינים, אתם השליטים בארצנו משתמשים במלחמה שאתם מלבים כדי לדחות את פתרון בעיות עניי עירכם שלכם.
אנו רואים בטלי פחימה ציר אמיתי וחלוצה למופת, למען השלום. טלי נשאה את בשורת השלום תוך סיכון חייה, השב"כ יודע, שר הבטחון יודע, בית המשפט יודע, כל אזרח שפוי יודע:
טלי פחימה לא נתכוונה לפגוע ולא פגעה בשום אינטרס בטחוני של ישראל, היא החילה אולי סכנה על האינטרסים האנוכיים, הכלכליים של כמה וכמה חברות תאבות מגרשים לבניה כפרית בתחומי הארץ של שכנינו.
אינטרסים שבגדר הגשמתם, ובעטיים נהרגים בנינו וילדינו, ונהרגים בניהם וילדיהם של שכנינו הפלסתינים.
טלי פחימה היקרה:- דעי לך שאנו אוהבים אותך, ומוקירים את אומץ ליבך ואת פועלך, את בעיננו לפיד וסמל, לפיד שנושא את בשורת האור וסמל שמאיר ומפציע נתיב לתקווה.
בתוך ים גועש של אלימות, רציחות ממוקדות, של השכבה האינטלקטואלית של העם הפלסתיני, ו/או רציחות מסורטנות נוסח רציחת הנשיא עראפת – עליו השלום – בתטך ים של כיבוש ותוקפנות. אנו לעולם לא נשכח את המעשה האמיץ שעשית, טלי פחימה, השלום ביננו ובין שכנינו הפלסתינים קום יקום ויכון, כולנו נהיה חייבים לך חוב גדול.
הורים של בחורים צעירים שיחזרו הביתה שלמים ילדים ערבים ויהודים, שישארו בחיים ולא יהפכו לנכים ליתרת חייהם, כולם יחד עם כולנו מצדיעים לך טלי ומצהירים:- אנו חייבים לך חוב גדול.
שלך בהוקרה עצומה
אדי מלכא מור, ממיסדי הפנתרים השחורים
גם כיום, חודשים רבים לאחר שטלי פחימה נעצרה והוחזקה במעצר-מינהלי (מעצר שהוא חיה רעה ומשונה, כשמדובר במישטר המתיימר להיות דמוקרטי) ולאחר שלאחרונה "זכתה" סוף-סוף להיעצר במעצר פלילי – עדיין לא ברור כיצד ובמה פגעה בביטחון המדינה, מפני שאפילו בכתב האישום שהוגש באיחור מביש, נמנעת הפרקליטות מלפרט זאת בנימוק הבזוי שהדבר עלול לחשוף כמה משלוחיו של השב"כ בשטחים הכבושים (במילים אחרות: משת"פים ומלשינים קבועים או סתם שטינקרים מזדמנים).
מנסיון העבר שלי בצה"ל – מי שסומך על האינפורמציה שמביאים משת"פים למיניהם – חייב להיות בעל אופי של שטינקר בעצמו, ועל עדותו של שטינקר כזה יכול להסתמך רק שופט שלא נתקל מעולם בתופעה זדונית ובוגדנית זו, המצחינה מבצע כסף, בעת שירותו הצבאי.
רק שאלה: האם כל "עניי עמנו, אזרחי ארץ ישראל השניה" *יודעים*, שקראת לשחרורה של טלי?
לא, כי פשוט, בפעם האחרונה שבדקתי, רובם המוחלט היו פרושים, בין הליכוד, ש"ס ומולדת.
לאדי שלום,
תודה על המחמאות. אני זוכר היטב את הופעתנו המשותפת בעצרת אותה אתה מזכיר. אני מסכים עם מה שכתבת בעניינה של טלי פחימה, זולת הפסוק שאולי מגיע לה עונש של כמה שבועות מאסר. לדעתי לא מגיע לה אפילו דקת מאסר.
אני מקווה שמערכת האתר תאשר את פרסום מכתביי לראש השב"כ ולכל השופטים שאישרו את מעצרה של טלי פחימה.
יהודי יקר-
מצטער לאכזב אותך אבל מה שאתה אומר ממש לא מדויק.
מסתמכים היום על אינפורמציה של משתפים (שטינקרים לדבריך) ואפילו מביאים מחבלים למעצר בזכותם ולעיתים גם מונעים פיגועים בדקה ה- 90. כמובן מתיחסים בחשדנות לכל מה שהשטנקר אומר, ונזהרים ממלכודות אבל בסופו של דבר ההוכחות בשטח. כנראה שהנסיון הצבאי שלך או שהוא ישן מדי או שהחיבור בינו לבין השטח קלוש מדי.
המעצר של טלי פחימה איננו חוקי ואיננו מוסרי
ההחלטה של השופט אלייקים רובינשטיין איננה החלטה חוקית, ובכלל טוב היתה עושה מערכת המשפט לו היה מובא עניינה של טלי בפני שופט אחר.
השופט א. רובינשטיין – משפטן משופשף – הוא יודע שעל פי הדין הישראלי, אין לעצור אדם עד להעמדתו לדין כל עוד יש חלופה למעצר, אשר מסיגה את אותה המטרה.
החלטות של השופט רובינשטיין היא החלטה פוליטית איננה החלטה שיפוטית, ועל כך יש להעמידו לדין, הציבור צריך לבקש מהיועה"מ מזוז להתיר למשטרה לחקור מה מניעו האמיתיים של השופט רובינשטיין.
טלי פחימה חבושה במעצר כבר למעלה מארבעה חדשים, עולה וקיימת סכנה של ממש לבריאותה ולחייה אם ימשיך גורלה להיות נתון בידי החוק הישראלי.
חברות וחברים צריך להבין שהאיום מרחף עתה מעל לראשו של כל אזרח ישראלי.
טלי פחימה פעלה למען כבוד האדם, למען הפסקת הטבח למען השלום.
המתנחלים קוראים בריש גלי למלחמת אחים, איש מהם לא נעצר, המתנחלים מזינים את מכונת המלחמה המנחילה לנו טבח הדדי, איש מהם אינו נותן את הדין.
כולם גיבורים על ילדה תמה, טהורה, ברה כחמה, שקמה לקרוא תיגר על המלמה, אל מול עם של אנשים, אדישים, מנוכרים, אנוכיים.
אלו שמתעקשים על המשך מעצרה עומדים בכפיים לא נקיות ויש להעמידם לדין.
תשוחרר מייד טלי פחימה !!
בתגובה לדניאל קלטי:
אכן לצערי נכון, מרבית יהודי המזרח שקועים עמוק באשלייות שמרעיפים מפלגות השקר.
הם עוד לא הפנימו את הלקח העולה ממעשיו של מי שהציג עצמו כ"האספסוף הגאה" ביבי נתניהו.
השלטון הישראלי הוא שלטון גזעני, אנטי ערבי ואנטי יהודי כאחד, יש למגר את השלטון הזה בכל דרך חוקית.
ראו נא בבקשה, מה קורה עכשיו עם אחינו יהודי אתיופיה, יהודים, גברים נשים ילדים, הנמקים בעוני ורעב ממתינים, לאישור עליה לישראל
מדינת ישראל החליטה על מכסת עליה של 300 עולים לחודש "הספר הלבן"???
גם עם עולי חבר העמים נהגתם כך???
ממשלת ישראל, את מפרה את חוק השבות. כל יהודי
זכאי לעלות ולהתיישב בארץ ישראל.
יהודי המזרח יכולים לגאול את עצמם מייסורי ממשלות האפרטהייד, יש להתלכד, להשתשמ בכוח האלקטוראלי, להפיל את הממשלה, להרחיק את מושחתי האליטות מכל מגע עם פעלות ציבורית ופוליטית, יש לענוש את הפוליטיקאים המגוננים על פשעים נגד המין האנושי, יש לפזר את מערכת המשפט, ולהקים חקירה מקיפה בקשר לשופטים מפירי חוק אמונים ושבועה.