חברת מטרודן מחויבת לשלם דמי תמלוגים למדינה על סך 21 מיליון שקל בכל שנת עבודה, למשך 5 שנים רצופות, מתוקף זכייתה במכרז להפעלת התחבורה הציבורית בבאר שבע. חברת מטרודן החלה לספק תחבורה ציבורית בבאר שבע בדצמבר 2003, לאחר שבית המשפט המחוזי בירושלים דחה את עתירתה של חברת סופר בוס, אחת מהמתמודדות במכרז, שטענה כי בהצעתה של מטרודן נפלו פגמים מהותיים ופגמים אחרים המתייחסים לאופן קבלת ההחלטות על-ידי ועדת המכרזים. סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, השופט דוד חשין, דחה את העתירה וקבע כי הצעתה של מטרודן היתה בהתאם להנחיות המכרז וכי לא נפלו בה פגמים.
בדיון שנערך בוועדת הכלכלה של הכנסת ב-17 בינואר השנה, אמר ראש עיריית באר שבע, יעקב טרנר, שמטרודן אמורה להעביר תמלוגים למדינה בהתאם לזיכיון והוסיף כי פנה לשר התחבורה אביגדור ליברמן בהצעה כי חלק מהרווחים יועברו לטובת התושבים. ואכן, בהתאם לזאת הופחת מחיר כרטיס נסיעה באוטובוס מ-3.70 שקלים ל-3.50 שקלים.
שביתת נהגי מטרודן החלה בסוף נובמבר 2004, בדיוק שנה לאחר תחילת פעילותה בבאר שבע ובסמיכות לתשלום הראשון של דמי התמלוגים לאוצר המדינה. הנהגים שפתחו בשביתה הצודקת, על מנת לעגן את זכויותיהם ותנאי עבודתם בהסכם קיבוצי, הסיטו את דעת הקהל הציבורית מהשאלה הנוקבת מדוע חברת מטרודן לא משלמת את אותם 21 מיליון שקל תמלוגים?
הגדיל לעשות שר התחבורה, שאמור לדאוג לקופת האוצר ולא לחברת מטרודן, כשקיבל החלטות שנועדו לשבור את שביתת הנהגים מבלי לדרוש בראש ובראשונה את דמי התמלוגים מחברת מטרודן על פי חוק ועל פי כל דין במדינה.
עלינו, כחברה השומרת חוק וסדר, לדרוש את התערבות כל הגורמים המשפטיים, לבדוק את נושא תשלומי התמלוגים שאמורים להגיע לאוצר מחברת מטרודן, ולשאול האם אין מקום לבטל את הזכיון של מטרודן בטענה של הפרת תנאי הסכם? במידה וכן, יש לפרסם מכרז חדש לתחבורה ציבורית בבאר שבע, כשזכויות עובדים והגנתם בהסכם קיבוצי הם חלק מתנאי המכרז.
הפרטת התחבורה הציבורית היא תופעה ברוכה לציבור הנוסעים בתחבורה הציבורית, ורבבות נוסעים נהנים ממחירי נסיעה נמוכים ומשירות טוב, אולם אין בכך בכדי לאפשר לזכיין לפגוע בתנאי עבודתם של הנהגים, בתנאי העסקתם, שכרם ובטיחותם של הנוסעים. שירות טוב לציבור לא יתכן שיבוא על חשבון הנהגים. הזכיין שזכה במכרז לתחבורה הציבורית צריך בראש ובראשונה לעמוד בתנאי המכרז כלפי המדינה ולשלם את דמי הזיכיון כפי שנקבע בתנאי ההתקשרות. לא יעמוד הזכיין בתשלום דמי התמלוגים למדינה, חובה על שר התחבורה לשלול מהם את הזיכיון ולצאת למכרז חדש.
אדוני שר התחבורה, אכיפת החוק על חברת מטרודן קודמת לקשרים אישיים ולשאיפתך האידיאולוגית לשבור את שביתת נהגי מטרודן בצורה שאין לה מקום בחברה הדמוקרטית, הרואה בזכויות העובדים בסיס לקיומה כחברה מתוקנת.
כשהמשוואה היא הפרטה = שיפור שירות + ירידת מחירים, מסתירים חלק נוסף וחשוב: פגיעה בעובדים. במילים פשוטות, מי שרוצה לשפר שירות על ידי הפרטה בעצם אומר העבר השוט לנוגש פרטי הוא יתעמר בעובדים כך שיפיק מהם את המירב.
אין ספק שיש לשפר שירות ולהוריד עלויות אבל חברה שבוחלת באלימות(ושוביניזם) חייבת למצוא דרכים אחרות להשגתם.
אני מסכים לחלוטין עם המגיב שמעלי. הפרטה בד"כ אינה מועילה לציבור, ואם ישנן הטבות הרי שהן באות על חשבון העובדים. יחד עם זאת גם בחברה שהופרטה יש לדאוג להקמת ועדי עובדים חזקים שיאבקו לתנאי העסקה משופרים.
לאברהמי,
הפרטה מלאה פוגעת לרוב לא רק בעובדים, כי אם גם בשירות. הפרטה חלקית, תוך שמירת השליטה על ידי המדינה הופכת חברות ממשלתיות רבות לנותנות שירותים טובים יותר, וזולים יותר.
כאשר מנקים את הבירוקרטיה המיותרת, כמו גם את כל המינויים הפוליטיים, והבטלנים מקבלים בדרך כלל חברות קטנות יותר, ויעילות הרבה יותר
אני מקווה שברור לך שהפרטה כזו לא כדאית לשליחיו של ביבי ולכן לא תתרחש בארץ לעולם. הפרטה כאן היא מלאה, ובד"כ גם בחינם (עבור בעל ההון האמריקאי שרוכש את החברה המופרטת). אני לא נגד התייעלות ושינויים מבניים בתנאי שמטרתם שיפור של שירות תוך כדי שמירה על זכויות העובדים.
בנוסף, אסור לשכוח שחברות ממשלתיות רבות שהופרטו ושעומדות בפני הפרטה, הן רווחיות מאוד, והפרטתן גורמת להפסד רווחים ענק לקופת האוצר.
לאברהמי,
כאן אתה צודק במאת האחוזים.
ביבי מפנק את חבריו בעלי הממון,והופך את העשירים לעשירים יותר.
ההפרטה כשנעשת ללא מחשבה חברתית ארוכת טווח היא "אסון" חברתי שרק על ציר הזמן הארוך מגלים בהפרטה את הבעיות החברתיות הקשות שהיא יוצרת.
הפרטת מפעלי ים המלח נעשתה מתוך מחשבה כלכלית טהורה והתעלמה לחלוטין מההיבט החברתי בקשר בין המפעל לעיר דימונה וערד.
חלפו 15 שנה של הפרטת ים המלח והערים דימונה וערד על סף קריסה מסוכנת.
דימונה יכולה להוות מיקרוקוסמוס לתחלואי ההפרטה מפני שאפשר לבדוק כלכלית וחברתית מה התחולל בעיר על מנת להבין מהוא "העונש" שבא עם ההפרטה לקהילה ובפרט לחברה.
נכון שיש אנשים שהם חיים טוב מההפרטה דור א’ והם אלו שנותנים את הטון והכוח בידיהם כמשרתי ההנהלה אבל מה עם שאר האנשים שמרכיבים את הקהילה והחברה?
רק מחקר רחב בלתי תלוי יחשוף בפני תושבי מדינת ישראל את עומק הסדקים שנוצרים במדינה עקב תהליכי הפרטה מוגברת וחצרת מעצורים חברתיים
מה שמטריד אותי בעיקר זה המשפט הבא של ג’קי
"הפרטת התחבורה הציבורית היא תופעה ברוכה לציבור הנוסעים בתחבורה הציבורית"
על סמך איזה מחקר קבעת זאת? אולי תגש ותבדוק באנגליה אם גם הם חושבים ככה? בעיקר עכשיו שיש תוכניות להלאים את הרכבות מחדש עקב ריבוי מספר התאונות.
דרך אגב כשהצבא לא יעיל אף אחד לא חושב (בינתיים) להפריט אותו אלא מנסים לייעל אותו. למה שלא יעשו כן בענפים אחרים?
אנשים לא מבינים שכל עוד נקבל את הקביעה שהפרטה זה טוב אנחנו ננהל קרבות מאסף ותו לא.
תגובה לען אינדיג
ערן כתבתי את המשפט הבא "הפרטת התחבורה הציבורית היא תופעה ברוכה לציבור הנוסעים בתחבורה הציבורית" מתוך ידיעה ברורה שהנוסעים בתחבורה הציבורית משלמים כרטיס נסיעה מוזל כחלק מהסכם בין עיריית באר שבע למשרד האוצר.
חברת מטרודן אמורה לשלם למדינה תמלוגים ע"ס 21 מיליון ש"ח, 6 מיליון מהסכום הזה מועבר לעיריית ב"ש שהקדישה את הכסף להוזלת כרטיסי הנוסעים וכך ירד מחיר הנסיעה מ 4 ש"ח ל 3.5 ש"ח.
ההתיחסות שלי היתה נקודתית לאזרח שנהנה כרגע מההפרטה צריך להצמד לאמת למרות התנגדותי החריפה ביותר לתהליך ההפרטה.
אם תקרא את תוגבתי הקודמת תבין שאם היתה לי אפשרות ההיתי מלאים בחזרה את כי"ל למדינה.
לצערי כל התגובות של המגיבים מלבד של אדון אדרי, לוקות בשינאה מובלעת, ומבוטאות באופן רדוד לאין שיעור.
הפרטה היא ללא ספק ענין מורכב וסבוך, המשפיע על צרכני השוק המופרט, ובו זמנית על העובדים בשוק. התגובות כאן הזכירו לי את בכי בני ישראל במדבר סיני, על "סיר הבשר האהוב".
אז נכון שנעשו טעויות בתקופת תאצ’ר באנגליה שגרמו לירידה ברמה של רכבות העילית, אך אין זה אומר כי רעיון ההפרטה בכללותו הוא טעות, זה רק אומר שיש לערוך שינויים מסויימים אשר ייתנו מענה לבעיות שעלו במקומות אחרים.
להלן שני דגשים שיישומם ייתן מענה מסויים לכמה מן הבעיות המוכרות הנוצרות כתוצאה מהפרטה:
1. רגולציה- למרות הניחוח השלילי של המילה, כאשר אנו מפריטים, שירות ציבורי יש למנות רגולטור מטעם המדינה שיפקח לכל תקופת הזיכיון, על טווח-שכר נאות לעובדים הקיימים, על היבטים של איכות הסביבה, ועל שירות נאות לציבור.
2. מחקר מעמיק ורציני אשר יפיק לקחים ממדינות שערכו הפרטה (הכוונה ללקחים ייחודים לכל תחום).
השבוע פורסם בעיתון הארץ נתונים על כמות שעות העבודה במספר מדינות בעולם, בהשוואה לתפוקת העבודה באותם מדינות. התוצאות מאששות את ההנחה כי העובד הישראלי אינו מנצל את את שעות העבודה הרבות שלו, לפרודקטיביות רבה במיוחד (אולי בגלל השעות הרבות).
עובד שאינו פרודקטיבי נפגע בעצמו עד מאד, ומקובע במשבצת הופכית למושג ההעצמה האהוב עלינו כל כך.
לסיכום, יש תחומים שראוי להפריט בהתאם לקריטריונים הנ"ל, ויש תחומים בעייתיים יותר. אבל אמירה רדודה וסתומה כי הפרטה היא "רעה" לכולם מלבד לביבי הרשע ו"חבר מרעיו בעלי ההון", בהחלט מעליבה את האינטלגנציה של קורא האתר הממוצע.
תגובתי לאדון אדרי
אני חושב ששנינו מסכימים על אותו רעיון אבל מבטאים אותו במילים שונות.
אהבתי את הרעיון להלאים מחדש את כי"ל למרות שהוא לא משתמע ישירות מהמאמר שכתבת.
תגובתי לאדון דרורי
אני אשתדל לא להעליב אותך ואת תגובתך כפי שאתה נוהג ורק אומר לך בתמציתיות כי מינוי רגלטורים זה רק עיכוב זמני בדרך לכלכלת שוק.
מה לעשות שבעלי החברה החדשים תמיד ינסו, והניסיון מלמד שבסוף גם יצליחו, להיפטר מהרגולטור הנודניק או לפחות לסרס אותו לגמרי כי הוא עומד בדרכם לעשיית הון.
ובכלל, מי ירצה לקנות חברה אם איזה רגולטור שמסתובב לו תמיד בין הרגליים?