לְמַרְאִית
אין
חֶסֶד רְחָמִים
חַבְלֵי לֵדַת מָשִׁיחַ
אֵין כּוֹכָב מוֹשִׁיעַ
עַל דֶּרֶךְ בֵּית לֶחֶם
מָצוֹר.
חַיָּלִים בְּנֵי יוֹמָם
עוֹלָלִים
בְּאֵפוֹד וַחֲגוֹר מוּל נָשִׁים הָרוֹת וְחוֹלִים
הַצִּירִים חֲסוּמִים
פַּג תֹּקֶף.
קְרִיאָה רָמָה לְמַרְעִית
וְאַיִן.
[דֶּצֶמְבֶּר 2004]
תגובות
ומ"קריאה" אפשר לעשות "קריעה", ו"רמה" זה גם ראשי-תיבות צבאיים, ומהלחם שב"בית לחם" אפשר לעשות לחם במובן אוכל, ובאנגלית "מול" זה קניון… נחמד, אבל אין מספיק מהדבר האמיתי לו מצפים קוראי שירים.
— קישור —
תגובה ליצחק שפי.
תגובתך לשירה של דפנה גינוסר טומנת בחובה מידה רבה של יהירות ולגלוג מעליב. לא מקובלת עלי הקביעה הנחרצת -"אבל אין מספיק מהדבר האמיתי לו מצפים קוראי שירים".
אלי דיבר הדבר האמיתי של השיר המתריס –
"באפוד וחגור מול נשים הרות וחולים
הצירים חסומים
פג התוקף ".
לאיתן ק.
התגובה שלי עשויה להועיל גם לקוראי השיר וגם לכותבת, גם לגבי השיר הספציפי הזה וגם בכלל לגבי שירה. התגובה שלך לא. חלילה להעליב.
כמובן שלא תודה בכך, אבל מנסיוני אני משער שבפעם הבאה שתקרא שיר, התגובה הזאת שלי איכשהו, במידה זאת או אחרת תהדהד-תשתקלל אצלך, ובכך מילאתי איזשהו "תפקיד" שהוא ורק הוא אמור להניע כתיבת תגובות.
שיר אמיתי מדוייק וכואב ביופיו והקישור היחידי שראוי לצרף לו אינו וירטואלי בכלל
שיר נהדר
מתוחכם וקשה
מרוקן – כמו המציאות !!!
שיר מצויין.
ולשפי חוץ מאשר להסתתר מאחורי חסרונו של "הדבר האמיתי" מה רצית להגיד? כי הקונספט שלך נשמע קצת מרוקן…