הסיבה לתמיכה הבינלאומית בישראל היא תפיסתה של המדינה היהודית כמי שדבקה באומץ במחויבותה לדמוקרטיה בנוסח מערבי באזור שכולו עוין, מלבדה. למעשה אין התדמית הזו אלא מיתוג יחצ"ני ידידותי חדש של רעיון הרצליאני ותיק. בספר מדינת היהודים חזה תיאודור הרצל, האידיאולוג הראשי של הציונות, כי מדינה יהודית שתקום בפלשתינה תהווה "חלק מחומת הגנה לאירופה בתוך אסיה, עמדה קדמית של הציוויליזציה כנגד הברבריות". ואולם כיום, כשהחומות והעמדות הקדמיות של המפעל הציוני מתבלטות יותר ויותר בנוף, נגלות כמותן גם הסתירות שהן מעצם מהותו של הניסיון בן 57 השנים להקים מדינה שהיא גם "יהודית" וגם "דמוקרטית" בפלסטין הפלורליסטית. מהחלטתו של איגוד המרצים באוניברסיטאות הבריטיות (AUT), שהתקבלה לאחרונה, אם כי לא ארכה זמן רב, להטיל חרם אקדמי על אוניברסיטאות בר-אילן וחיפה, אנו למדים כי גוברת ההבנה שמדיניותה של ישראל פוגעת לרעה בפלסטינים משני צידי הקו הירוק.
החלטת האיגוד הבריטי, שהתקבלה ב-22 באפריל 2005 ובוטלה ב-26 במאי 2005, התקבלה בתגובה לקריאה מן "הקמפיין הפלסטיני לחרם אקדמי ותרבותי על ישראל" (PACBI) להטיל חרם במחאה על תרומתה של האקדמיה הישראלית להמשך קיומה של מדיניות הממשלה כלפי הפלסטינים; בעיקר, המשך "הכיבוש הצבאי של הגדה המערבית ועזה וההתיישבות בהן" ו"האפליה הגזעית וההפרדה הגזעית השיטתיות נגד אזרחיה הפלסטינים של ישראל".
במערכה שנפתחה בשפה האנגלית נגד החרם התמקדו רוב הטיעונים בפגיעה בעקרונות החופש האקדמי שחרם שכזה מהווה, לדברי מתנגדיו. אך מעבר לטיעונים אלה הסתמנה אסטרטגיית הגנה מתוחכמת יותר. מבין שתי הטענות של הקמפיין הפלסטיני, המנויות לעיל, השנייה היא זו שעוררה את ההסתייגויות הנמרצות ביותר בקרב האינטליגנציה הישראלית מבית ותומכיה הנאמנים בחו"ל. את דבר הכיבוש מכחישים רק קומץ ימנים, אך הליברלים בישראל הם הדוחים את ההאשמות בדבר אפליה אתנית והפרדה גזעית מטעם המדינה. יתרה מזאת, הרעיון שהאקדמיה הישראלית עשויה להיות נגועה במעשים בלתי ליברליים שכאלה הוא לקללה בעיני ישראל, המשווקת את עצמה כדמוקרטיה בוגרת.
מעל דפי ה-Guardian מחה הסופר הישראלי האופנתי אתגר קרת ואמר כי מוסדות ישראליים להשכלה גבוהה הם "אחד המבצרים המעטים שנותרו לשמאל הליברלי". המועצה להשכלה גבוהה של ישראל (המל"ג) פירסמה הצהרה המדגישה כי האוכלוסייה הערבית בישראל "זוכה לגישה מלאה לכל מוסדות ההשכלה הגבוהה". בעיתון The Wall Street Journal תיארה פניה עוז-זלצברגר, מרצה בכירה באוניברסיטת חיפה, את האוניברסיטה שלה כ"מוסד יהודי-ערבי לדוגמה", ואילו פרופ’ מינה טייכר מבר-אילן טענה בתוקף, בתוכנית שאלות ותשובות מקוונת שאירח עיתון הארץ, כי "אין אפליה מכל סוג שהוא באוניברסיטאות הישראליות". בקיצור, צוירה תמונה מלבבת של האוניברסיטאות בישראל כ"מקלטים של סובלנות פוליטית וגזעית", כפי שתיאר אותן בנדיבות מאמר המערכת של ה-Times.
תמונה זו הינה, כמובן, מעוותת. בין הצהרות אלה על סובלנות פוליטית, "גזעית" ודתית, הגורסות כי היא המושלת בקמפוסים של אוניברסיטאות ישראל, בלטו בחסרונם הקולות האמינים ביותר: קולותיהם של הסטודנטים והחוקרים הפלסטינים עצמם. התוצאה היא כי המאמרים וטורי הדעות בנושא זה, הם כמחיאת כף ביד אחת.
יש סיבות טובות לכך שהפלסטינים באוניברסיטאות ישראל לא נשמעו מריעים לסובלנות ולליברליזם של מוסדות אלה. ראשית, העובדה המטרידה בדבר דלות מספרם של הערבים במוסדות לימוד ישראליים. אמנם, לפי נתונים רשמיים, אזרחי ישראל הפלסטינים מהווים כ-20% מן האוכלוסייה בישראל אך "לא-יהודים" מהווים רק 9.5% מן הסטודנטים לתואר ראשון, 4.8% מן הסטודנטים בתוכניות מוסמך ו-3.2% מהלומדים לדוקטורט. יתרה מזאת, כפי שהודתה עמותת סיכוי לשוויון אזרחי, לנרשם "לא-יהודי" יש סיכוי גבוה פי שלושה להידחות על-ידי האוניברסיטה מאשר למועמד יהודי. באשר למספר חברי הסגל האקדמי הפלסטינים באוניברסיטאות בישראל, הריהו מהווה אחוז פעוט אחד.
מטריד עוד יותר הוא חוסר הרצון לשפר את הנגישות לערבים המבקשים להיות סטודנטים. כאשר בוטלה, ב-2003, הדרישה למבחן פסיכומטרי, שידוע כי הוא החסם העיקרי לכניסת סטודנטים פלסטיניים, פלסטינים רבים שנרשמו לאוניברסיטאות יצאו נשכרים מכך. כתוצאה ישירה, בוטל השינוי והדרישה הושבה על כנה.
אולם האפליה נגד פלסטינים במערכת ההשכלה הגבוהה של ישראל אינה תמה בזה, כפי שמלמד ניסיונם של סטודנטים ערבים באוניברסיטת חיפה. לפני שבועיים נכח מינהל אוניברסיטת חיפה בשימוע בבית משפט, ובו הגן על החלטתו לסרב להציב עץ של חג המולד בבניין המרכזי של האוניברסיטה בתקופת החג, למרות בקשות חוזרות ונשנות מצד ועד הסטודנטים הערבים וחרף העובדה שחנוכייה יהודית מוצבת שם במהלך חג החנוכה. המינהל העדיף לציין את חג המולד בגטו שהוקצה לו בבניין אחר, הרחק ממרכז הקמפוס.
באותו שבוע נכח רקטור האוניברסיטה, פרופ’ יוסי בן ארצי, בכנס שאירחה האוניברסיטה וכותרתו "הבעיה הדמוגרפית והמדיניות הדמוגרפית של ישראל", ובו נדון הנושא החביב על גזענים באשר הם: "האיום" הדמוגרפי שמהווה קבוצה אתנית מסוימת למדינה. כשישראל על הפרק, המדובר בפלסטינים.
בנוסף לכך, השטף הגובר של כתבי האישום שמקבלים מנהיגי ועד הסטודנטים הערבים בזה אחר זה מעיד על סוג ההטרדה שסטודנטים פלסטינים המביעים את דעותיהם הנוגדות את דעת מינהל האוניברסיטה יכולים לצפות לספוג ממנו.
כל זה מתרחש במוסד שנשיאו, אהרון בן זאב, תיאר בפני עיתונאי של ה-Independent כ"אוניברסיטה הפלורליסטית והסובלנית ביותר בישראל".
וזה מביא אותנו לנקודה האחרונה. במשך חמש השנים האחרונות שקלה המועצה להשכלה גבוהה, למראית עין, את הקמתו של מוסד ערבי חדש להשכלה גבוהה, שיועד לקום בגליל, שבו הפלסטינים מהווים רוב ניכר. ואולם, מאז נכנסה ח"כ לימור לבנת מן הליכוד לתפקיד שרת החינוך, נגנזה התוכנית. בתגובה לקריאות המחודשות מן הקהילה הערבית ליישמה, הסבירה ח"כ לבנת שהתוכנית נדחתה משום שרעיון האוניברסיטה הערבית הוא "גזעני". במקום זאת, החליט הקבינט להמליץ להפוך כמה מכללות גליליות ואת מכללת "יהודה ושומרון", המצויה בהתנחלות יהודית בלתי חוקית בגדה המערבית הכבושה, לאוניברסיטאות ישראליות.
כדומותיה מעברו השני של הקו הירוק, מכללת "יהודה ושומרון" מתגאה במחויבותה לפלורליזם ולסובלנות עדתית. באתר האינטרנט שלה באנגלית מפרסמת המכללה בגאווה שתלמידיה מייצגים "את מלוא הספקטרום של החברה הישראלית: חילוניים ודתיים, עולים חדשים וישראלים ותיקים, יהודים וערבים".
אחרי כל זה, בעמדה קדמית של הציוויליזציה, אפליה נחשבת לפגיעה בחופש האקדמי.
הטכניון "מוסד אובייקטיבי העוסק רק במדעי הטבע" ובדברים החשובים באמת. להלן אחד מן המחקרים המוכיחים זאת באופן חותר -http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3096231,00.
אכן, תפארת הגניוס.
קיבלנו דוגמא מפי האתון, הבחור האובייקטיבי והעסוק בדברים החשובים, מעיד יותר מכל מאמר על טיבו של המוסד הזה. אנשים אטומים, חסרי אתיקה, שגם לא אומרים את האמת. והכל תחת אצטלא של מדעניזם. במחלקה לפסיכולוגיה (או איך שהם קוראים לזה שם, משהו ארגוני או תעסוקתי) קורים דברים מאד מעניינים מבחינת אמות מידה אתיות וזכויות אדם. בנוסף, המחקרים שנעשים שם בשיתוף עם צה"ל (מחקרי דחק למשל בחיילים) סביר שלא יכללו אנשי מקצוע או סטודנטים ערביים. (למזלם)
חיים שוב מצליח להזכיר לנו, שימניים וציוניסטים מצויים גם כאן, בין דפי הגדה.
מסתבר שקלעתי לדעת גדולים. אכן, מדינה היא מנגנון שלטוני הכופה מערכת חוקים על שטח מוגדר, אם זאת, ישנם ויכוחים האם המנגנון הזה אינו שייך תמיד למי שהוא פועל בשרותו: יהיו מרכסיסטים, למשל, שיטענו שאמצעי היצור במדינה שייכים לכל העם, למרות שהם פועלים לעתים בשרותו של מישהו אחר. אבל זו רק הנחה אחת, שר’ יהודה לא חייב להסכים לה, כמובן.
ולענין שאלתו של ר’ יהודה [פניה לכל הקוראים: איך היתם מתרגמים לעברית את הצרוף אמא בעד? זהו ביטוי חביב עלי במיוחד]. אזרח ישראלי המגדיר עצמו "פלסטיני" מדיר את עצמו מן הכלל משום שהכלל במדינת ישראל הוא ישראלי. אמנם משרד הפנים מתכחש לכך, אך זהו המכנה המשותף (הטכני, הקטנוני והאפרורי) לאזרחי ישראל — קישור —. לפיכך, גם מי שקורא לעצמו "יהודי" במקום ישראלי מדיר את עצמו. כפי שכתבתי קודם: יבושם לשניהם.
אך מעבר לכך (וזוהי כבר אזהרה): מכיון שהמונח "פלסטיני" משמש את רשויות מדינת ישראל להגדרת נתיניה משוללי הזכויות ביהודה, שומרון ועזה, בל יתפלאו רבים מן הנוטלים לעצמם את השם הזה אם ימצאו את עצמם יום אחד במצבם של אותם נתינים.
הדרך להתגבר על אפליה אינה בהכרח העמקתה. להיפך: עדיף למחוק אותה. ור’ שוב הקישור לעיל.
נו-בטח יקר/ה,
מיהם הדיקאנים שמצהירים במפורש שאצלם בפקולטה לא יהיה מרצה ערבי ובאילו הזדמנויות הם מצהירים זאת?
ודאי שהסטודנטים בטכניון עסוקים רק במדעי הטבע, כי כל התבטאות הנוגעת לזכויותיהם מדוכאת בכוח…
וכן, יש בחלק מהקורסים בטכניון הרצאות בעלות אופי "בטחוני", שסטודנטים "מסוימים" אינם רשאי לשמוע. יש גם דיקאני-פקולטה שמצהירים במפרוש שאצלם בפקולטה לא יהיה מרצה ערבי, ובאמת אין.
ומי שחושב שאי-ניהול דיונים זו תכונה טובה, מעיד בזה רק על עצמו ועל מחשבתו. זו אינה מחשבתו הפרטית, אגב. העמדת הפנים של "מוסד אובייקטיבי העוסק רק במדעי הטבע" מאפשרת להכשיר בקלות טכנוקרטים, מהנדסים ו"מדענים" שישרתו את הפושעים שבשלטון ללא שמץ של ביקורת.
אירית, האם את חושבת שהמעוזים הללו לא צריכים לקרוס? או שאפשר לשקם אותם בכלל? מה שאת מתארת אלו מוסדות עם חשיבה בטחוניסטית של דורות, שמתעמלנים את עצמם ומשוכנעים "בצדקת הדרך". השאלה האם הם עושים יותר נזק או תועלת, כיוון שהם כן מאפשרים להציג מסיכה של נאורות.
נניח שאני חושבת שצריך לקרוס, השאלה אם במקום זה נקבל מה שאני רוצה, או את מה שאריק שרון (שיהנה ממלאכה זו) רוצה. אני חושבת שזה נושא מאד חשוב שלא מספיק דנים בו פה. השיקולים האלה. האם לשמור על תקווה וחזון נטולי פשרות או לעשות פשרות בשם ה"אחריות" ? אינני יודעת, זה עניין כמעט דתי, במובן מסויים. כלומר, עניין של אמונה. התיעוב שלי מתרוצץ כמו ג’וק מסומם בין הימין לבין "המעוזים האלה", ואינו יודעת על מה להתמקד הבוקר. אישית, אני קרובה יותר למעוזים, מספיק כדי לדעת שעליהם לקרוס לחלוטין. אך דוקא הריחוק וחוסר ההכרות עם הימין, עלולים לסמא את עיני למטרותיהם ופוטנציאל הנזק שלהם. מה שבטוח, מעניין.
שיעורם של האזרחים הערבים באוכלוסיית ישראל שבתוך תחומי הקו הירוק הוא 16 אחוזים ולא כפי שטוען הכותב. חלק מהפער בין המספרים המוזכרים בשיח הציבורי נובע מהכללת הפלסטינים במזרח ירושלים הכבושה במניין האזרחים הישראלים ותוספת של עיגול כלפי מעלה כדי לחזק טענות כאלה ואחרות.
"העובדה המטרידה בדבר דלות מספרם של הערבים במוסדות לימוד ישראליים" היא באמת מטרידה אך אני בספק אם היא מצדיקה חרמות בינלאומיות ועוד יותר מכך, אם זה מה שמטריד את המחרימים. לשם השוואה בארה"ב שיעור השחורים הוא 12.3% אך הם מהווים רק 8.7% ממקבלי תעודת B.A. וכ-5% ממקבלי תעודת הדוקטוראט. יותר טוב ממצבם של הערבים בישראל אבל לא באופן קיצוני, למרות שמבחינה חקיקתית מצבם של השחורים בארצות הברית טוב בהרבה.
זה לא אומר שאין אפלייה במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. יש מערכת סינון לא רשמית, שכמו באמריקה היא לא נמצאת (היום) בשום ספר חוקים ולכן שום חרם ולחץ בינלאומי לא יעזור, אלא שינוי הדרגתי של החברה. זה גם אומר משהו על מניעיהם של המחרימים, אשר לאו דווקא זכויות אדם עומדות לנגד עיניהם כשהם באים להחרים את ישראל.
מלבד זאת, הכנס באוניברסיטת חיפה הוא אכן ביזיון, אבל כדי להצדיק חרם שפוגע בכלל המרצים והסטודנטים באוניברסיטה צריך עילה משכנעת יותר.
אני חושבת שהמאמר מצויין, תיאור מעולה למציאות שאנו חיים בה.
"כאשר בוטלה, ב-2003, הדרישה למבחן פסיכומטרי, שידוע כי הוא החסם העיקרי לכניסת סטודנטים פלסטיניים, פלסטינים רבים שנרשמו לאוניברסיטאות יצאו נשכרים מכך. כתוצאה ישירה, בוטל השינוי והדרישה הושבה על כנה."
על סמך מה את אומרת את זה?
מאיפה לך המידע ה"סודי" הזה, שהעלייה במספר הנרשמים הערבים-ישראלים (הם אזרחי מדינה ריבונית ומוכרת ע"י מדינות העולם=הם ישראלים) היא הגורם להחזרת מבחן הפסיכומטרי, ולא שיקולים חינוכיים-מקצועיים? אם יש לך מידע על כך, אשמח אם תגלי את מקורותייך. אם לא, הראייה הזאת בטלה.
מאמר חשוב. "מחיאת יד בכף אחת" הוא תיאור מצויין, והבעיה היחידה היא שמעבר לים מתגייסים לא מעטים לתת את הכף השניה.
ראשית, תמיר, ההשוואה לארצות הברית אינה מכשירה שרצים, שם יש פרצות ענק בדמוקרטיה ובזכויות האדם, אבל עם הפריץ העולמי אי אפשר להתעמת, גם לא בריטניה הורתה של ארה"ב. אני חושבת שהתיאור של האוניברסיטאות במאמר זה הוא הוגן, אך מחסיר כמה בעיות בולטות אחרות כמו השיתוף ההדוק מידי בין האקדמיה לזרועות הבטחון ותעשיות הבטחון של ישראל. האמת, החרם הוציא את השד הזה קצת לניעור, אבל לא מספיק וזו גם לא היתה כוונת החרם, כניראה. מצד שלישי, אפשר להבין את נקודת המבט של אנשים כמו אתגר קרת, שמודאגים מן המתקפה הקשה של הימין על האינטלקטואלים, ההשכלה הגבוהה, והבורגנות הלבנה והנאורה יחסית של צפון תל אביב ומרכזה.מנקודת מבטו, כל מתקפה נוספת עליו, גם אם באה משמאל, עלולה לסייע בעצם למגמת הימין, ועל כך הוא מתריע. דומה הדבר לאלה שצעקו בזמן פרשת קלינטון-מוניקה שאל להן לפמיניסטיות הלוחמניות להצטרף ל"עליהום" על קלינטון, כיון שכל המהלך יפול לידיו של הימין החשוך, כפי שאכן קרה בפועל. אלה שיקולים קשים מאד, ויש מקום ללבן אותם ברצינות ולא לפסול על הסף חששות כאלה. הצדדים צריכים להעריך נכונה את כוחם, ואת עוצמת התכנון והכוחות העומדים מולם, לפני שעושים צעדים. אמנם, פה לא מדובר בהדחת ראש מדינה, אלא בחרם קטן וחלקי על שניים בלבד מתוך כל המוסדות בארץ, אבל הנקודה ברורה. השמאל עשה פה כמה וכמה טעויות מסוג זה שהחלישו בסופו של דבר את הגוש המתנגד לימין המוטרף והאלים. יחד עם זה, ניראה לי שהחרם היה מוצדק, גם אם נכשל, עשה את שלו בציבור ובהנהלות המוסדות הללו. יש לקוות שהניטור של המוסדות האקדמיים ימשיך, גם אם לא יביא לתוצאות מכריעות.
אילו ידע הרצל, שביקש להקים כאן מדינה עברית שתהיה "עמדה קדמית נגד הברבריות", שכותב ערבי פלסטיני יכתוב כך בשפת העברים, הוא היה בוודאי מתהפך בהרו. אבל עזבו אותי מן האוסטרו-הונגרי הזה. מי מכותבי הפוליטיקה שלנו כותב עברית כה מבריקה ומשובחת ומדוייקת? כמובן, זהו כשרון אישי (גם קישון למשל השתלט יפה על העברית), אבל – ורק לשם כך אני כותב את תגובתי! – מעבר לכשרון יש כאן גם סינטזה של שתי השפות הנכתבות מימין לשמאל. אכן, הסינטזה הזו טומנת בחובה ברכה, הן בלשון והן בתרבות בכלל. מדוע אפוא נהפכה היא לקללה? מתי נזכה לקטוף את פירותיה בחברה/מדינה רחבה של כל אזרחיה? אני מוחא לכותב בשתי כפיי!
למה אתה מכחיש עובדות, אני לא מבינה!!
לשם המחשה אני אביא דוגמא, ידוע למי שצפה בחדשות כי אחוזם של הסטודנטים הפלסטינים שהתקבלו לאוניברסיטה העברית בירושלים ללמוד רופאה עלה באופן מאוד משמעותי בעקבות ביטול הבחינה הפסיכומטרית!!! זה לא מידע סודי!!! בנוסף נאמר מפורשות שהסיבה לביטול השיטה של המצרף הייתה בגלל שאחוזם של הסטודנטים הפלסטינים באוניברסיטה עלה.
בנוסף ידוע כי יש אפליה בתקצוב מערכת החנוך אצל הערבים אני מפנה אותך לדוחות של מרכז סיכוי בעניין שלפיה מראים התוצאות הישירות של אפליה זו על האוכלוסייה הערבית.
לתמיר אחוזם של הפלסטינים הנו 20% וזה לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
בכך שאני מבינה את אתגר קרת לא הצדקתי את תגובתו, שבאה מתודעה שונה משלי. גם לדעתי חבורה זו טועה גם ברמה האתית אבל בעיקר ואפילו תועלתית לעצמם. היעדר הסולידריות במשך שנים, מובילה אותם לבסוף למגננה ב"מעוזים אחרונים" שהולכים להתמוטט. מנקודת המבט שלי, בכל זאת כדאי לבחון מהלכים בזהירות כיון שיש הבדל בין אריק שרון ובין הקרנפים. שוב, המודל שלי הוא מה שקרה בארצות הברית, שלטון בוש הוא גרוע מספיק כדי לעשות בדק בית במהלכים שהביאו לתפיסת השלטון על ידו. לדעתי, אנחנו לא מעריכים נכון את עוצמת הכוח של קבוצות אלה, ולכן כדאי להזהר ולערוך את המאבקים האנושיים הקטנים בחכמה.
באשר לטכניון, זה לא רק הפקולטה להנדסה, כמעט כל המוסד הזה הוא פרוייקט בטחוני, בין של ישראל ובין אמריקאני. אתרי אינטרנט זרים מונים את הטכניון כגוף "ריגול" של ישראל, מעניין למה. כמובן, מעבר להזנייה, זו פגיעה חמורה בחופש האקדמי.
אירית, לא ברור לי איפה ראית שהכשרתי את השרץ. הנקודה שלי היא שמי שמכניס את אפליית הערבים בישראל והכיבוש הצבאי בגדה וברצועה לאותו סל הופך את עצמו ללא רלבנטי למאבק בשניהם. אם המרצים הבריטים יבחרו את החפיפה בין השכלה גבוה לזהות אתנית כקריטריון להחרמה (זו הנקודה הראשית בדבריו של הכותב) לא ישאר להם הרבה עם מי לדבר בעולם. חפיפה כזו קיימת בצרפת הנאורה וגם בבריטניה ומי שנטפל לישראל דווקא על סמך הנקודה הזו (יש מספיקים תחומים בוטים יותר של אפלייה) מאבד מאמינתו.
גם ההטפלות הבריטית ל"חופש האקדמי" היא די אומללה. שמעת על חרמות נגד אוניברסטאות טורקיות, שם לא ניתן כלל להעלות לדיון את נושא רצח העם הארמני? אל תכתבי לי שוב שאני מכשיר שרצים, זאת לא הנקודה, אלא האמינות של יוזמי החרם ומתוך זה האפטיביות הפוטנציאלית שלו.
אני בספק אם החלטת החרם היתה מתבטלת אלמלא בחרו המחרימים להאבק בכיבוש הצבאי העכשווי במקום לעשות חשבונות היסטוריים מקיפים עם הציונות לדורותיה.
למתן, קרא שוב את הודעתי הקודמת שם אני מסביר מה פגום בדיווחי הלמ"ס.
מה שמאכזב בכל הסיטואציה הזאת,
זה העובדה שמי שהיה גזען לפני כמה שנים,
הלך ונהיה גזען עוד יותר…
מעולם לא לומדים ממה שהיה בהיסטוריה,
להפך כל פעם שמתמקדים בעניין השואה של
העם היהודי, דווקא הם מסתערים יותר ויותר
על העם הפלסטיני וזכויותו, כאילו שיש להם
בעית אי אמון בכל מי שמסביבם,
אז תכלס כנראה שהם צריכים טיפול פסיכילוגי
יותר מאי פעס
למתן,
הועדות האחראיות באוניברסיטאות החליטו על הפסקת שיטת המצרף ולפי הפירסומים בעיתונות, טענו חברי הועדות הללו בעצמן שהסיבות הן שיותר מדי סטודנטים פלסטינים התקבלו בעקבות השיטה החדשה, שנועדה לקבל יותר מזרחיים, אבל זה לא קרה. כך שאין כאן שום סוד ושום קונספירציה. חיפוש קצר שלך בגוגל יכול להניב את התוצאות הללו גם בלי איומים ודרישות. המידע פתוח לכולם ואכן מביש.
לאירית,
את באמת מבינה את אתגר קרת? גם אני מבינה אותו, אבל יותר כמי שמאויים על כך שהוא מאבד אחיזה גם "באירופה". לו היה קרת מעביר איזה בדל ביקורת על מדיניות ממשלתו, ניחא. אבל כשכל השגרירים הללו יוצאים למכור לאירופה איזו ישראל נאורה, כשהמציאות מאוד שונה, אז מצידי שיחרימו אותם. באקדמיה הישראלית יש קונפורמיזם רב ויישור קו עם מדיניות הממשלה בהתנדבות. לא נראה לי ששרון מרים לפרופסורים טלפון כדי לשכנע אותם לשבת בשקט או למכור את ישראל יפה בתפוצות. וכאן מדובר רק באפליה של סטודנטים פלסטינים, כלומר בלי אפליית המזרחים (רק שלושה אחוז מהסגל הקבוע באוניברסיטאות, ראי התלונה למבקר המדינה של הקואליציה של אחותי-הקשת הדמוקרטית המזרחית-מוסווא ב"קדמה" או ב"העוקץ").
בענין השילוב עם כוחות הבטחון, את צודקת לגמרי כמובן. סטודנטים פלסטינים לא יכולים ללמוד את אחד ממקצועות ההנדסה בטכניון, כי במסגרת אחד הקורסים יש קשר עם אחד ממתקני התעשיה הצבאית. הלו, זה אוניברסיטה?
מר חמאדה כותב על "סטודנטים פלסטינים" באוניברסיטאות הישראליות; מן הסתם אינו מתכון לאחוז האפסי (והמצער מאד) של סטודנטים מהגדה ומרצועת עזה הלומדים במוסדות עבריים בארץ. מר חמאדה מתכון לאלפי סטודנטים אזרחי ישראל, ישראלים כמוני וכמו הרבה מקוראי האתר הזה, וכמו עוד מילוני ישראלים בארץ.
אם רוצה מישהו לשייך עצמו בכח לקבוצה לאומית נפרדת (פלסטינית", במקרה הזה), יבושם לו. אך בל יתפלא אם אין זה משפר כהוא זה את מצבו ואת מצב האנשים שבשמם הוא מתימר לכתוב.
והערה לעמיתי הפטריוט העברי:
למיטב ידיעתי וזכרוני המעורער, מר הרצל מעולם לא ביקש להקים כאן מדינה עברית; בחזונו הוא ראה את הגרמנית, כמובן, כשפה הרשמית והמרכזית. זה לא ישנה הרבה לאלה המתעקשים לראות בעברית חלק מכל עוולות הציונות (וחלקם מדברים וכותבים בעברית משובחת שבמשובחות), אבל ראוי להעמיד את הדברים על דיוקם.
לדן תמיר,
אתה מתייחס בצדק לדעתי להבדלה שחמאדה עושה בין פלסטינים עם אזרחות ישראלית לכאלו שאין להם. מצבם של המזרחים באקדמיה עוד גרוע מזה, אם למרות כל הפריבילגיות שלהם ביחס לפלסטינים, יש רק שלושה אחוז אנשי סגל מזרחים, מה שמשקף את נוכחותם בדרגים הנמוכים יותר. האם היית כורך גם אותם במאבק הזה?
למיטב הבנתי, כותב המאמר לא עשה שום הבדלה בין "פלסטינים" עם אזרחות ישראלית לכאלו שאין להם. אדרבא: הוא משתמש במלה "פלסטינים" לכנוי אזרחי ישראל המתויגים ע"י השלטונות כ"ערבים", וכונתו לאזרחי ישראל, לא לנתיני השטחים. אפשר לקרוא שוב את המאמר על מנת להוכח בכך.
אם ב"מזרחים" הכונה לאנשים המתויגים במרשם התושבים כ"יהודים" ושאבותיהם או אבות אבותיהם הגרו לישראל מארצות אסיה וצפון אפריקה, הרי שאינני רואה שום הבדל בינם לבין כל שאר אזרחי ישראל המקבלים חינוך והשכלה בשפה העברית. היסטורית, היו ציבורים שנזרקו לאמצע המדבר ממשאיות בחצות הלילה ועד היום צאצאיהם זוכים לתשתיות פחותות מתשתיות במקומות אחרים. את זה צריך לתקן.
דו"ח-סיכוי מצוטט במאמר בצורה מעוותת. עמותת סיכוי אינה "מודה" כי סיכוייו של תלמיד ערבי להידחות גדולים פי שלושה מאלה של תלמיד יהודי, אלא *טוענת* כך.
מניסוח הכותב, עלול להשתמע כי סיכוי נושאת באחריות למצב האפליה, ו"מודה" בכך. יש לקוות שהטעות של הכותב היא בתום לב. עמותת סיכוי אינה נושאת באחריות על מצב האפליה יותר מכל אזרח במדינה, אבל מסייעת לאזרחים ליטול את האחריות לתאר את האפליה ולפעול לביטולה.
הכותב מוזמן להצטרף למאמצים. פרטים נוספים אודות אפליה בין יהודים לערבים ופעולות לביטולה:
— קישור —
אתה טוען כי הסטודנטים עליהם מתיחס המאמר הם "ישראלים כמוני וכמו הרבה מקוראי האתר הזה…" אז זהו שהם אינם "ישראלים כמוך".
אנסה להסביר צעד צעד:
1. עובדה – ישראל אינה מדינת כל אזרחיה
2. ניסוח אקויולנטי ל 1: ישראל היא מדינת חלק מאזרחיה
3. נובע מ 2 : יש אזרחים בישראל שישראל אינה מדינתם
אתה ואותם "רבים מקוראי האתר" שאתה מתייחס עליהם חיים יפה עם כל העניינים הנובעים מהיותה של מדינת ישראל "מדינה יהודית" ולא מדינת אזרחיה (תקציב המדינה הוא תקציב יהודי ולא תקציב כל האזרחים, משאבי במדינה אינם משאבי כל אזרחיה, השרות הציבורי אינו שרות של כל האזרחים וכו’) אבל אתם משתוממים כאשר מתברר שגם אותם אזרחים שהמדינה אינה מדינתם מודעים לכך.
אינני מכיר אדם שמנסה "לשייך עצמו בכח לקבוצה לאומית נפרדת" רוב האנשים שאני מכיר נולדו לתוך הקבוצה הלאומית שלהם ואת ההפרדה החוקית והמעשית עושה מדינת ישראל (ובכח לא קטן).
אתה צודק בקשר להרצל והעברית: מקריאת "אלטנוילנד" נדמה לעיתים שהרצל היה הפוסט-ציוני הראשון.
ניראה לי שדן תמיר היה רוצה לנהל דיאלוג עם אנשים שחורגים מהקבוצה הלאומית שלהם הגם שהיא מיעוט מדוכא. את זה אולי רק יהודים עשו בהיסטוריה…ויש הטוענים שזה לא לטובתם (למרות שאני חושבת שכן). אפשר היה לנהל את הדיאלוג הזה רק מתוך הכרה והשלמה עם הטענה הראשונית שמוסדות המדינה (ולא דן תמיר כמובן) לא תומכים בשילוב לא יהודים -ואולי עוד כל מיני "לא" משהו – במיינסטרים. מתוך הסכמה על המציאות אפשר אולי לחפש דיאלוג כזה.
בנוסף לכך, הערבית צריכה להיות חלק בלתי נפרד מהישראליות האזרחית אם תצמח כזו. ההשלטה של העברית בלבד הוכחה כטעות מוחלטת וגם חטאה לעברית עצמה. הקונספט של לאומיות אחת שפה אחת הוא לא הכרחי ואף די מגביל. ישראליות יכולה לאמץ שתי שפות אם שאפילו דומות זו לזו, ושפת עולם אחת או שתיים – אנגלית, רוסית. ילדים יכולים ללמוד בקלות שלוש ארבע שפות בצורה שלמה ומלאה והיום אומרים שזה מאד מועיל להתפתחות שלהם. היהודים ממילא אף פעם לא דיברו רק שפה אחת, גם כאשר חיו במולדתם ההיסטורית. זהו מיתוס, ומבין המיתוסים הקיימים, הוא לא מוצלח במיוחד. הזדמן לי להיווכח איך שלטון מקומי מתרגל להוציא כל נייר בכמה שפות, וזה לוס אנגלס בבקליפורניה שיש בה נידמה לי 11 מיליון איש בלבד. המסמכים בלוס אנגלס יוצאים באנגלית, ספרדית קוריאנית וסינית. כך גם רוב המשיבונים המוקלטים במשרדים רשמיים מסוגלים לשרת בשפות האלה. כל מוסד מחזיק מתורגמנים וניראה שזה הולך לא רע בכלל.
פלמוני טוען שהסטודנטים שבהם דן המאמר "אינם ‘ישראלים כמוני’. אז קודם כל, טוב לדעת שהפלמוני יודע לתת סימנים.
מעבר לכך, כל מדינה היא מדינת כל אזרחיה. אולם ישנן מדינות שבהן קבוצה מסוימת של אזרחים תופסת את השלטון ורודה באחרים. זה המקרה במדינת ישראל.
השאלה שאני מבקש להעלות היא מה לעשות במקרה כזה. יהיו שיגידו "אם לא רוצים אותנו אז לא צריך: אם מדירים אותנו, נאמץ את ההדרה הזו". זה לגיטימי ובהחלט צודק, אך לא בהכרח חכם. במלים אחרות: תקלות קורות, אבל לא צריך לעשות מהן אידיאולוגיה. העובדה שרשויות ישראליות עושות, כפי שכתב פלמוני, הפרדה חוקית ומעשית בין אזרחים לא צריכה להפוך לכשה ראה וקדש. אדרבא, דוקה משום שהרשות נוקטת באפליה, אין לקבל את האפליה הזו.
אנשים שמנסים לשייך עצמם בכח לקבוצה לאומית נפרדת הם בדיוק אלה שמצהירים ושוב: זה לגיטימי בעיני, אם כי ממש ממש לא חכם על עצמם ועל אחרים שהם כאלה, למשל "פלסטינים" ולא "ישראלים".
ומחשבה נוספת: הרצל לא היה הפוסט ציוני הראשון. הפוסט ציונים היו אלה שהפכו את הגותו של הרצל לחוכא ואיטלולא. אבל זה כבר ענין אחר.
ועוד משהו: מדינת ישראל היא מדינה "יהודית" קצת פחות מהרפובליקה האסלאמית של איראן. לאיראנים יש לפחות מגנוני ממשל סדורים וסמכות ברורה.
אני ה"פלמוני" שיודע לתת סימנים. הבה אגלה לך את הסוד כיצד תבדיל בין "ישראלים כמוך" ל"ישראלים שאינם כמוך":
לך לשרותים והורד את המים באסלה: ישראלים כמוך הם ישראלים שמדינת ישראל דאגה לצנרת ביוב שתזרים את המים האלה למתקן טיהור בלי שתפגוש אותם ברחוב כשתצא מהבית.
יפה שהחלטת עבור כל באי תבל כי מדינותיהם כולם הן מדינות כל האזרחים אבל לא בטוח שכולם ישתכנעו. מדינה היא מנגנון שלטוני הכופה מערכת חוקים על שטח מוגדר: והמנגנון שייך למי שהוא פועל בשרותו.
אינני מבין את הטענה כלפי מי ש"מקבל את ההדרה" – הכותב מציע דוקא דרך פעולה אפקטיבית ללחום בהדרה: פניה לדעת הקהל הבינלאומית ותמיכה בחרם. למה אזרח ישראלי המגדיר עצמו "פלסטיני" יוצר הדרה ואילו אזרח ישראלי המגדיר עצמו "יהודי" אינו מודר? בשני המקרים ההגדרה היא אתנית או דתית ולא ישראלית.
בלי להיכנס לויכוח…
איריס כתבה – "סטודנטים פלסטינים לא יכולים ללמוד את אחד ממקצועות ההנדסה בטכניון, כי במסגרת אחד הקורסים יש קשר עם אחד ממתקני התעשיה הצבאית. הלו, זה אוניברסיטה?". זאת אמורה להיות בדיחה? ארבע שנים שאני לומד פה ולא ראיתי אלופים מעבירים הרצאות ולא שמעתי על תרגולים בטנקים. מה שכן ראיתי זה הרבה סטודנטים ערבים שלומדים כמו כל השאר בכל הפקולטות שאני מכיר. מספר העימותים בין יהודים לערבים יכול להיספר על יד אחת כשהעיקרי שבהם בא לאחר ישיבה מופגנת בזמן צפירה ביום הזיכרון לשואה ולגבורה. יכול להיות שקשה לראות את זה מהאוניבריטאות למדעי הדשא אבל כאן אפילו לומדים ולא מנהלים כל היום דיונים "מושכלים" על כמה המדינה שלנו נוראה…
דיקאן הפקולטה להנדסת חשמל (או איך שלא קוראים לזה).
הפלאת לעשות מר תמיר תרצת את קושיותי כולן: יש לאום ישראלי שעמו נמנים כ 40 אנשים (עותרי הבג"ץ) ומי שמגדיר עצמו יהודי, פלסטיני או אתיופי מדיר עצמו מהם. ובכל זאת נראה לי שכדי שיוכל אדם להדיר עצמו מן הכלל צריך שיהיה "כלל" משמעותי שניתן יהיה להדיר או להכליל בתוכו.
ועכשיו לפנינת הלוגיקה והשכל הישר:
כיון שהמילה "פלסטינים" משמשת את רשויות המדינה להגדיר נתינים משוללי זכויות הרי שמי שמגדיר עצמו פלסטיני לא צריך להתפלא אם ישללו זכויותיו:
1. רשויות המדינה דוקא ניסו זמן רב להשתמש בשמות אחרים לנתינים משוללי הזכויות (ע"ע ערביי יש"ע)
2. זכויותיהם של הפלסטינים אזרחי ישראל נשללו באופן הקשה ביותר דוקא לפני 1967 (הממשל הצבאי) כאשר לא היו ה"נתינים" תחת כיבוש.
3. אני מסכים לחלוטין: הערבים אזרחי ישראל עשויים למצוא עצמם במצבם של הפלסטינים בשטחים אבל לדבר אין שום קשר להגדרות שהם יגדירו את עצמם אלא לאינטרסים של השלטון הישראלי.
4. במקרה כזה ודאי שאף אחד לא צריך "להתפלא" – ובפרט אם הוא מכיר קצת את רקורד זכויות האזרח בישראל. אבל שאלת הפליאה נראית לי הפחותה והלא רלוונטית ביותר. אם נסכם את הטיעון שלך הרי הוא מציג שני מצבים:
א. הערבים אזרחי ישראל מגדירים עצמם פלסטינים ואז השלטון עלול לשלול מהם זכויות אזרח (אפשר לחשוב כמה יש להם לפני השלילה..)ואל להם להתפלא על כך
ב. הערבים מגדירים עצמם ישראלים, גם אז השלטון עלול לשלול מהם זכויות אזרח אבל אז תהיה להם זכות להתפלא, להשתומם ולהשתאות לנוכח הדבר.
כבר 50 שנה יש מאבק למען שיויון זכויות אזרחי בטירטוריה המכונה "ישראל". שותפים לו כל הזרמים הפוליטיים הפלסטיניים בתוך הקו הירוק ומספר לא גדול של (אנשים מצוינים) יהודים שחלקם משתייכים לזרמים הללו וחלקם לא. יש בתוך המאבק הזה דעות שונות על זהות, על אופי המשטר, על הפתרון הרצוי ועל הרבה דברים אחרים, וזה יופי. המאבק הזה כולל נסיונות למנוע הפקעת אדמות, לעצור הרס בתים, להשיג הכרה ביישובים, חופש ביטוי לסטודנטים ועוד אלף דברים.
רוב הנאבקים במאבק הזה אינם מעוניינים להיקרא "ישראלים", לפחות כל עוד ישראל היא מדינתה של התנועה הציונית, ואינם מעוניינים לוותר על זהותם הפלסטינית.
ומה לעשות, יש גם אנשים שמה שחשוב להם אינו הזכויות אלא פורמאליזציה כפויה של הזהות. אלו האנשים הקוראים למאבק "רגשות קיפוח ומסכנות". אלו האנשים שרואים במי שמגדיר את עצמו לפי הטריטוריה שבה נולד (פלסטין) ולא לפי המדינה שמדכאת אותו "בדלן". אלו האנשים שמנהלים פוליטיקה של זהות ("ישראלית", "עברית" או "כנענית") קיצונית ואגרסיבית בעודם טוענים שהם המתנגדים הראשיים לפוליטיקה של זהות.
ר’ יהודה "שכח" מצב נוסף, שבמידה רבה הולך וקונה לו אחיזה במציאות (אם כי עדיין לא בחוגי אבנאא אלבלד ותומכיהם, אבל עוד מועד לחזון):
ג. אותם אזרחי ישראל המוגדרים על ידי המדינה כ"ערבים" מצטרפים למאבק למען שויון זכויות מלא של כל אזרחי ישראל, ולהכרת המדינה בלאום הישראלי העיור לאפליות הממסד הדתי, יחד עם "יהודים" רבים (ודרך אגב: על העצומה שנלותה לעתירה היו חתומים אלפי אנשים).
אבל כמובן שהרבה יותר קל לקטר ולכעוס על כל העולם תוך ליבוי והגברה של רגשות קיפוח ומסכנות, מבלי לשפר את המצב כהוא זה.
למיטב זכרוני, סמאר בנא הוא מרצה (טוב) בהנדסת חשמל. אני זוכר שני מרצים טובים במתמטיקה ועוד המון מתרגלים. בהשוואה לזה, כמה מרצים עולים מברית המועצות יש? למגיב שרשם "אנשים אטומים, חסרי אתיקה, שגם לא אומרים את האמת. והכל תחת אצטלא של מדעניזם" על הטכניון: כמה מילים יפות ושום תוכן…
כנראה שדברים שרואים מכאן, לא רואים מהדשא בתל אביב או מבית הקפה בהרצליה. יש לי רק שאלה קטנה, כמה מכם מחשיבים את עצמם כניאו-קומוניסטים?
האם זהותו של האלמוני המגיב לעיל היא עד כדי כך שבירה ועדינה, שניתן להעביר אותה "פורמליזאציה כפויה"?
ושוב: מי שלא רוצה "לותר על זהותו" (בהנחה ההיפותטית שהדבר אפשרי בכלל), שיהיה לו לבריאות. ספק אם זה ישפר את מצבו כהוא זה.
תשובה מאוד חלקית ומעורפלת קיבלנו.
הדיקאנים ש"מצהירים במפורש שהם לא רוצים ערבים" הפכו פתאום לדיקאן אחד בודד, שאף אחד לא יודע מה בדיוק אמר ובאילו נסיבות. תודה שהבהרת שהצהרתך הקודמת היתה הפרחת סיסמאות חסרת אחריות.
אולי כשמביאים האשמות כל כך כבדות כדאי שיהיה להן בסיס כלשהו?
על שאלת הזהות הישראלית. האמת שהשם הזה, הישות המדינית הזו, הצליחה להשניא עצמה ולקומם די הרבה תושבים. ערבים כמובן, אך גם הרבה מאד יהודים שרמת הדיכוי וההדרה שחוו (ומאחר שזו מדינה צעירה ממילא) גורמת להם שלא להזדהות עם ישראל וגם לא לחפוץ בהמשך קיומה במתכונתה הנוכחית. לי ניראה שדן תמיר מאתגר את הגישות הקיימות וחושף דברים חשובים, השאלה היא בכלל אם אפשר "לתקן מבפנים" ולהאבק על שייכות לארגון כזה. יתכן שכיום, בתוספת המתנחלים-מפונים, מספרם של התושבים החפצים בפירוקה של מדינת ישראל במתכונתה הנוכחית מתקרב למספרם של אלו המזדהים אתה. דן תמיר קצת מתעלם מן העובדה שההשתלטות של איזו קבוצה על המנגנון הנייטרלי כביכול התרחשה למין ההקמה ולכל אורך חיי המדינה. כמו כן, הוא מתעלם קצת מעוצמת השלטון ואי הענותו לשום יוזמה של שינוי. מצד שני, אינני מבינה את הגינוי המסיבי משמאל ליוזמתו, על שאינו מצטרף לתנועות הקיימות. יש מקום גם לדעה זו שמבקשת בכל זאת להביא יותר צדק, רווחה ושוויון לכמה שיותר תושבים בפועל. גם אני מפקפקת בסיכוי של תנועה כזו להתרומם, אבל במהלך פעילותה היא מחדדת שאלות, מחייבת את המדינה לחשוף את המבנים העמוקים שלה. רע לא יכול לצאת מזה, לדעתי.
לא ידוע לי שמו של הדיקאן אבל ידוע איפה הוא אמר זאת, בישיבה שבה מחליטים על מינויים של אנשי סגל.
אפרופו הדיון על זהות, כדאי לקרוא את הידיעה בהארץ היום על כינוס סודי של "זקני" ציון באחוזת וואי, לבחינת עתידו של העם היהודי. מסתבר שאחד החששות הוא מאבדן זהות יהודית לטובת זהות "ישראלית" (כמוצע בשרשור זה)…לי בלטה העובדה שהכנס היה ככל הניראה על טהרת הזקנים בלי זקנות, כמו הכינוס המדעי הארצי שנפתח ברחובות היום, שאין בו ולו אישה אחת ל"רפואה". מסתבר ששני המועדונים (הדתיים והמדענים) לא הביאו קידמה רבה וחידוש לעולם, וביחד עם צמרת צה"ל – מצבנו בעם היהודי גרוע מזה שבאסלאם הפונדמנטליסטי. מצידי, שתאבד הזהות היהודית אם זה מה שהיא מציעה בשנת 2005 ליותר מחצי השייכות לה. די עלוב ומדכא.
מישהו מן המתדיינים כאן יכול לנקוב במספר המרצים המוסלמים באוניברסיטות הצרפתיות? האם הוא שווה לאחוז המוסלמים באוכלוסיה? במדינה כמו צרפת, שעיקרון השיוויון מקודש אצלה, בודאי המצב טוב בהרבה מאשר ביישות הציונית המפלה את אזרחיה הערבים.
קדימה, תנו לי מספרים ועשו לי את היום.
אתגר קרת הוא לא סופר ולא בטיח. סתם כתבלב שינקנאי, מן הבורגנות הצפונבונית אוייבת ההמונים. לא יותר ולא פחות. וככזה, בוודאי שיתנגד, לכל סכנה שהיא לחרם, על ישראל… אחרי-הכל, מי יודע – אחרי האוניברסיטאות הארורות האלה, עוד עלולים להחרים באירופה גם אותו ושכמותו = """סופרים""" בשירות הממסד האפארטהיידיסטי.
אוניברסיטת חיפה אכן *משווקת* את עצמה בתור מבצר של סובלנות, אך זהו צ’ק בלי שום כיסוי, הולכת-שולל, אחיזת-עיניים ונסיון לקבל דבר במרמה (תכונות, אשר כולן אופייניות מאד לאנשים שם, האמינו לי. אני יודע זאת היטב, מנסיון). האוניברסיטה היחידה, שאיננה גזענית-פשיסטית לגמרי, היא אוניברסיטת תל-אביב – ושם, יש שחיתויות מסוג שונה ומרעין-בישין אחרים.
הבעיה בחרם האקדמי הזה (מלבד, – כמובן!! – שהוא בוטל, לפי הוראה מגבוה, מבעלי-ההון היהודיים בניו-יורק), היא חלקיותו: צריך היה להחרים לחלוטין, את כל הפרופסורים הישראליים עד לאחרון שבהם, באשר הם פרופסורים ישראליים – אלא אם-כן יעשו את שעליהם לעשות, קרי: לזרוק את המפתחות על שולחן הרקטור, להעיף את הכסא על הקיר, לטרוק את הדלת ולצאת, אל התקשורת העולמית, בדברים על כל מה, שב??א?מ?ת מתרחש, ב"""מוסדות האקדמיים""" הציוניים. אילן פפה, למשל, ל?א עשה זאת, לא נקט בצעד המתבקש – ועל כך, אני בז גם לו.
אבל, כידוע – חרם מלא שכזה לעולם לא יוכרז; לא כל עוד, בעלי-ההון היהודיים, הם המושלים, בבית הלבן… כי ארה"ב שולטת באירופה. ובעולם כולו.
מספיק לקשקש. הסיבה – הגזענית לחלוטין – להחזרת הפסיכומטרי, פורסמה בהבלטה בעיתון "הארץ", בשלהי 2003. אם אינך טורח לקרוא, לפחות אל תשתלח, במי שכן טרח.
בוא נגיד, רק נגיד, שאין אף מרצה מוסלמי בצרפת, אזה מה ? אז עכישו הכל בסדר ? זה עשה לך את היום ? כל מה שחשוב לך בחיים זה לדעת שכולם גזענים כמוך ?
קשה מאד לאסוף נותנים כאלו על צרפת, משום שהדת בצרפת אינה ישות מוכרת רשמית (אמצעי נהדר למייג’וריזציה נוצרית) ולא תמיד ניתן לדעת איזה מרצה הוא "מוסלמי" ואיזה לא. מכל מקום "מוסלמים" בצרפת הם ברובם דור שני (או שלישי) למהגרים, האם אתה מציע שנפלה לרעה את המהגרים כאן ? זה אפשרי, אבל לא בטוח שתאהב את התוצאה…
גם היום, משתמשים הציונים בכיף – גם בהודעותיהם הרשמיות, במשיבוניהם הרשמיים ועוד – בשלוש שפותיה, של מדינתנו, "הארית והדמוקרטית": עברית, אנגלית ו…רוסית….
סקסיזם הוא המחלה, של העולם באלף השני – ויש לרפאו ממנה, בכל אמצעי שיידרש!
מרבית המשתתפים הסכימו שהאתגר של היהדות כיום הוא לשרוד במציאות שבה הפרט חופשי לבחור לעצמו זהות
אכן, איום ונורא.
המשתתפים המליצו, בין היתר, לנקוט ב"מדיניות אגרסיבית בחינוך ובהפצת היהדות, על מנת למשוך חברים".
רק באגרסיביות.
המשתתפים שיבחו את הזרם האורתודוכסי ביהדות "על תרומתו למצב הדמוגרפי בשל ריבוי הילודה", וכן בשל "מיעוט נישואי החוץ" בקרב חברי זרם זה – כלומר מיעוט מקרי הנישואין לבני זוג שאינם יהודים.
יחי הרחם.
המכון לתכנון מדיניות עם יהודי הוא גוף מחקרי שפועל מזה שנתיים בירושלים, בראשות דניס רוס, שהיה השליח האמריקאי למזה"ת התיכון בעידן הנשיא ביל קלינטון.
חבל להוסיף מילה….
מה, קלינטון – אהובם של כל מצביעי "יח"ד-שמח"ד", ה"אבו?דה" וכולי, של הילארי ושל מוניקה – מינה לשליח גזען???
וואו.
איך יכול להיות.
מה, הנשיא ה"דמוקרטי" הזה, המלאך, מקדם השלום ביקום, שרקד במסיבת-ההכתרה של MTV ושאמר, "שלום, חבר"?
אוי ויי איזמיר ואיסטנבול. במי כבר נוכל לבטוח כעת? בלייר???
;-)))
למגיבה תחת הכותרת הוי אלישע אלישע שלום
ראשית, אינני מבין מדןע אין את מזדהה.
שנית, אין צורך להתלהם ולגדף מעל דפי הפורום הזה בשמות תןאר כמו גזען, פאשיסט, נאצי וכ"ו\
הדבר מנוגד לרוח האתר, כפי שהיא מוגדרת בתיבת התגןבות:" לא יפורסמו דברי הסתה, נאצות, דיבה, וגו’"
עצתי: הרגעי, שתי משהו, צאי לטייל עם הכלבה בגן תמר, תשאפי קצת אויר צח והעולם יראה מקום שטוב לחיות בו.
לגבי שיעור המרצים באוניברסיטות הצרפתיות, סתם רציתי לקבל נתונים כלשהם, משום שלי אישית לא ידוע דבר בנושא הזה. מתגובתך הנזעמת אני מסיק כי משהו רקוב גם בממלכת שיראק, אבל נראה לי (ותקני אותי אם אני טועה) שהשמאל העיקבי הצרפתי אינו עולה על הבריקדות כדי למחות על האפליה הזו.
אבל אולי אני טועה, ואכן קיימת פעילות מחאה כזו. אודה לך אם תעדכני אותי (ואת המגיבים באתר)
" בעלי-ההון היהודיים, הם המושלים, בבית הלבן… כי ארה"ב שולטת באירופה. ובעולם כולו."
אני תוהה מאיזה גליון של ה"דר שטירמר" או מפרסום אנטישמי אחר לקחת את המשפט הזה. ואחרי התבטאות כזו אתה עוד אומר שהיהודים בארץ מתייחסים לעצמם כ"ארים"? – אכן הפוסל במומו הוא פוסל!
למגיב "אוי אלישע אלישע" – כן, מה נפלא לחיות במדינה שבה יש דת מדינה רשמית, וכמה טוב להיות שייך לדת המיעוט במדינה כזו (או לדת הרוב בלי שאתה מאמין אדוק)…
אכן מצויים גם מצויים, אלא מאי, שרובם מתבטאים בהרבה יותר סובלנות ממך, בטח בפחות אלימות וגסות וכן גם בפחות ילדותיות ופלאקטיות. מצטער אם אתה נעלב מזה, אבל מי שפולט משפט בסגנון "בעלי ההון היהודים שולטים בעולם" באמת שלא ראוי ליותר מההתיחסות שקיבלת ולא רק ממני.
מעבר לכך, לא כל מי שלא מסכים אתך הוא בהכרח רשע אתה יודע.
אתה גולש ימינה בטיסה! אם תמשיך כך, עוד תגיע… עדיף שלא לחשוב לאן.
מגן לי על בעלי-ההון, היהודים-אמריקאניים… כמה נמוך עוד *אפשר* לרדת??