ב-1 ביוני הכריז נתניהו על "רפורמה במסים" נוספת, שבמרכזה – הפחתת מס הכנסה לבעלי הכנסות גבוהות ומתן אישור לבעלי חברות לנכות ממס את כל הוצאותיהם עבור ציוד כבר בשנה הראשונה לרכישתו. אך מאחר שבאוויר כבר יש ריח של בחירות קרובות לכנסת (שייערכו, כך נראה, תוך שנה), החליט נתניהו להיות "רגיש" ו"וחומל" ולעטוף את הענקת המיליארדים הנוספים לעשירים בחלוקת פירורים לעובדים בעלי השכר הנמוך והבינוני וגם להגדלת הסיבסוד הממשלתי לבעלות שכר נמוך שלהן ילד במעון יום.
מעריכים, כי כאשר ייושמו כל הטבות המס הנוספות שמציע נתניהו, הן יעלו לקופת המדינה 11 מיליארד שקלים, וזאת נוסף ל-12 מיליארד שקלים, שעולות לנו "הרפורמות" הקודמות במסים, שהונהגו מאז 2003. הסעיף המשמעותי ביותר ברפורמה הנוספת שהגה נתניהו הוא – קביעת תקרה נמוכה משמעותית למס הכנסה שמשלמים העשירים. לפי ההצעה, השיעור המירבי של מס ההכנסה, שמשלמים אלה מהעשירון העליון של מקבלי ההכנסות, יירד (בהדרגה, תוך חמש שנים) מ-49% ל-44%. בהתחשב בכך, שההכנסות ממס הכנסה שמשלם העשירון העליון הן כמחצית מכלל ההכנסות ממס זה, ברור שלהורדה זו יש משמעות תקציבית מרחיקת לכת. ואם לא די בהורדה בשיעור המירבי של מס הכנסה, מציעה הממשלה להוריד עוד יותר את המס שמשלמות החברות.
בעוד שברפורמה הקודמת הורד מס החברות עד ל-34% מרווחי החברה, כעת מציעה הממשלה להפחיתו בהדרגה (עד שנת 2009) עד לשיעור נמוך ביותר של 25% בלבד. במקביל מציעה הממשלה גם להאיץ את ניכוי הפחת על השקעות בציוד. צעד זה יאפשר לבעלי מפעלים וחברות לנכות את ההוצאות שלהם לציוד מהמס שהם חייבים בו תוך שנה אחת, במקום תוך חמש שנים. גם הטבה זו למעסיקים תעלה סכום נכבד לקופת המדינה. בטרם נבחן את "ההטבות לעניים", חשוב להדגיש, שהרפורמה החדשה במס הכנסה, כמו כל קודמותיה, מעניקה הטבות הולכות וגדלות ככל שעולה ההכנסה.
לפי נתוני האוצר, התוספת לשכרו של מי שמשתכר 3,500 שקל לחודש תהיה 36 שקלים ב-2006 ואותו סכום גם ב-2010. לעומת זאת, מי שמשתכר 50 אלף שקל לחודש יקבל תוספת חודשים לשכרו של 108 שקל ב-2006 ושל 2,372 שקל ב-2010. אשר לסעיפי ה"חמלה", המאזנים כאילו את ההטבות להון ולמיליונרים, חשוב להדגיש, כי נמשך יישום הסעיפים של הקיצוצים בקיצבות הביטוח הלאומי, ובמיוחד – קיצבת הילדים. הקיצוצים האלה, עליהם הוחלט ב-2003 וב-2004, יימשכו עד 2006. נתניהו מנופף בהצעה להפחית את דמי הביטוח הלאומי שמשלמים אלה שהכנסתם עד 3,500 שקל לחודש מ-1.4% ל-0.3% מהכנסתם.
אך מהי המשמעות הכספית של הפחתה כזאת? המשמעות היא, שכל עובד ועובדת בעלי הכנסה נמוכה יקבלו הטבה של 35 שקלים בלבד לחודש. ההקף הכולל של ההטבה הוא אובדן הכנסה לביטוח הלאומי בהקף של 400 מיליון שקלים בחיזוב שנתי, וזאת לעומת ההקף הכולל של 11 מיליארד שקל הטבות מס מתוכננות. אך בכך לא מסתיימת התרמית: במקביל להפחתת שיעור הניכוי לביטוח הלאומי לבעלי ההכנסות הנמוכות ביותר, מכין האוצר העלאה של שיעור הניכוי לביטוח הלאומי לבעלי הכנסות של למעלה מ-3,500 שקל לחודש. במלים אחרות, בעלי הכנסות בינוניות הם שיממנו את הפחתת דמי הביטוח הלאומי לעניים. הצעה אחרת שנועדה לאזן את הטבות המס לעשירים היא ההצעה להעלות את המס על רווחי הבורסה הריאליים מ-15% ל-20%.
חשוב לזכור בהקשר זה, כי בעלי ההכנסות הגבוהות והחברות יקבלו הטבות מס שיפצו אותם פי כמה על העלאה זו במס, ואילו המשקיעים הקטנים ישלמו יותר מס, אך ללא פיצוי בהטבת מס אחרת. מה שמצטייר מעיון בתוכנית הרפורמה הנוספת במס, שכמה מפרטיה הובאו לעיל, הוא שנתניהו לחוץ משתי בחינות לפחות: ראשית, הוא לחוץ לשאת חן בעיני ראשי התאגידים והמשקיעים הזרים ובעיני הממשל האמריקאי, הלוחץ לבצע הורדות מסים וקיצוצים בתקציבים החברתיים; ושנית, הוא לחוץ להשיג את המטרה הרשמית, שעליה הוא מכריז שוב ושוב, והיא – האצת הצמיחה.
למרות שהניסיון בארצות אחרות כבר הוכיח, כי הטבות מס, המעשירות את העשירים אינן ערובה לחידוש הצמיחה הכלכלית, ולמרות שלאחרונה התפרסמו נתונים המעידים על ירידה בשיעור הצמיחה של המשק הישראלי בחודשים האחרונים – נתניהו מציג את הבעיה באופן הפוך: לא שהטבות המס המופלגות לא "סיפקו את הסחורה" של האצת הצמיחה, אלא, שהבעיה היא שהטבות המס "אינן מספיקות", ולכן צריך להאיצן.
במצטבר, נגרעו מתקציב המדינה מאות מיליארדי שקלים ( זו אינה טעות), מהטבות למעסיקים אשר יצרו מעט מאוד מקומות עבודה אם בכלל: בטול מס מעסיקים, הנחות בדמי הביטוח הלאומי, ביטול מס מעסיקים ועוד.
ומה עם חוק עידוד השקעות הון? להזכירכם רק במפעל אינטל השקיעה המדינה כ600 מיליון דולר, ליצירת 1500 מקומות עבודה לתקופה של 15 שנים, כלומר 400,000 דולר לכל עובד!!
העיקר שמלינים על הקצבאות לנכים ולחד הוריות..
ובאשר למס החברות, כיום הוא עומד על 34% , בארה"ב הקפיטליסטית המס הוא 35%. גם אם יורידו את המס בארץ ל24%, זה לא יעודד השקעות זרות מארה"ב, כי חברה מארה"ב תצטרך לשלם את הפרש המס (11%) לאוצר האמריקאי.
ובדומה ביתר המדינות.
אבל הורדת מס החברות בודאי ובודאי שתעשיר עוד יותר את חבריו בעלי ההון של הנהנתניהו,
כל עוד יש מספיק חסידים שוטים אשר קונים את שקריו.
מאמר מעולה. תודה
גם אם נניח שיש משהו בתיזה שהורדות מס יכולות לזרז צמיחה, התנאי לכך הוא שינוי בשני תחומים:
א. תחום השכר- העלאת שכר המינימום ועידוד
העלאת שכר בכלל. הורדת המס תפצה על כך
את המעסיקים.
ב. הורדה נוספת של הריבית וצמצום
המרווח בין ריבית הזכות והחובה.
הבעייה עם שכר המינימום היא קודם כל אי אכיפתו, ורק אחר כך הצורך להעלות אותו.
אחת הרעות החולות במערכת המיסים שלנו, הינה העיוות הקיים בהבדל בין מיסי עבודה, מיסים מרווח הון ומיסי חברות. בעוד שבכלכלות מתוקנות יש בשלושת המסלולים ערכים דומים, אצלנו המס על עבודה עולה על 50% (בצרוף מס בריאות ובט"ל שהם מיסים ישירים לכל דבר), מס החברות יירד ל25% ומס ריווחי ההון עומד על 10%.
אומנם ביביהו מדבר על הורדת מס ההכנסה והעלאת מס ההון, אבל יש להניח שמדובר בעיקר בסוג נוסף של מס: מס שפתיים.
מיסוי רגרסיבי הוא אם כל חטאת. המע"מ עלה מאז הטלתו ביותר מ- 100% והוא מוטל בשווה על העשיר והעני. השיעור הגבוה גם מעודד רמאויות בדרך של רכישת חשבוניות ומי יודע כמה כסף מועלם כך מהקופה הציבורית. הורדת שיעור המע"מ לרמה נסבלת של 10% תשרת את המשק בכלל ואת הצרכנים הקטנים בפרט.
בל נשכח כי הורדת מס החברות תנוצל ע"י בעלי מקצועות חופשיים רבים (בעיקר מהעשירונים העליונים) לשינוי מצבם החוקי כך שישלמו פחות מס. אני לעומת זאת, כשכיר שמשתכר יותר (אבל לא הרבה יותר) משכר המינימום, אזכה להטבות מפליגות של כמה עשרות ש"ח בחודש. אני כבר מתלבט בין טיול מסביב לעולם לבין מכונית חדשה.
אכן חלק מהאסטרטגיה הביביסטית היא זריקת כל מיני פירורים, אשר ישרתו את הלהג הדמגוגי הנלווה, של "מחשבה חברתית" כביכול.
כך יזכה גיא האדום לכמה עשרות שקלים נוספים מידי חודש, אולי גם יורידו את המע"מ בחצי אחוז באופן זמני(וואו..) הצעדים ה"חברתיים" האלה יזכו להרבה פירסום מכתבלבי החצר של משרד האוצר.במקביל ובשקט בשקט יורידו את מס החברות, הורדה שעלותה בסדר גודל מעל כל הפירורים האלה. במוקדם ובמאוחר תווצר שוב "מצוקה תקציבית", ואז לא תהיה ברירה אלא לפגוע, נחשו במי, וחוזר חלילה, כל עוד נמשכת שתיקת הכבשים.