א.
מָה רָאִינוּ בָּאוּלָם?
כָּרִיּוֹת דְּקִיקוֹת קְשׁוּרוֹת לְמִסְעֲדֵי סַפְסְלֵי עֵץ,
תִּתֹּרֶת כּוֹבַע הַקַּלְדָנִית,
אַחַר כָּךְ אַתְּ, מוּבֶלֶת פְּנִימָה.
מִישֶׁהוּ מְנוֹפֵף בְּיָדוֹ:
חִיּוּכֵךְ. שִׁנַּיִךְ שֶׁכָּהוּ מִזֶּה הָעִשּׁוּן.
אַתְּ רוֹכֶנֶת קְצָת קָדִימָה
וְשׁוֹמְרַיִךְ מַחְלִיפוֹת מְסָרִים בְּצַג הַפֶּלֶאפוֹן, מֵאֲחוֹרֵי גַּבֵּךְ.
הֵן שְׁמֵנוֹת, שׁוֹמְרַיִךְ. עֲבוֹת בָּשָׂר.
וְזֶה עוֹשֶׂה אוֹתָךְ מִתְנַשֵּׂאת יוֹתֵר,
גִּבְהַת לֵב יוֹתֵר לְעֻמָּתָם,
אוֹ לְהֶפֶךְ, "שׁוֹכֶבֶת עִם מְחַבְּלִים"
אוֹ שֶׁמָּא זֶה אוֹתוֹ דָּבָר?
הַשּׁוֹפֵט מְאוֹד קַשּׁוּב, שָׁקוּל.
אֲבָל גַּם מְאוֹד שָׂבֵעַ.

וְאָז בַּסִּיּוּם, הָאוֹטוֹ הַזֶּה שֶׁבָּא לְקַחְתֵּךְ,
אוֹטוֹ מִשְׁטָרָהּ מֻכְרָז, זוֹל, טִפְּשִׁי.
דַּלְתּוֹ הַצִּדִּית נִפְתַּחַת וְאַתְּ נִבְלַעַת לְתוֹכוֹ
מְדַדָּה. שׁוֹמְרַיִךְ מַקְפִּידוֹת עַל פְּרוֹטוֹקוֹל הַנְּסִיעָה.

ב.
שְׁנִי בֵּין כְּתָלִים אֵלּוּ, בֵּין טְפָרִים אֵלּוּ,
הֵרָדְמִי.
תְּנִי לָנוּ מֵאָה שָׁנָה וְנָקִיץ יַחַד אִתָּךְ,
הַסּוֹף כְּבָר יָדוּעַ:
קוּרֵי שֵׁנָה מְסֻלָּקִים בְּמֶחֱווֹת דְּקִיקוֹת,
שֵׂעָר נֶאֱסַף,
יָדִיוֹת מִשְׁקָפַיִם מֻצְמָדוֹת מֵאֲחוֹרֵי אֹזֶן;
תְּנִי לָנוּ מֵאָה שָׁנָה, אוּלַי פָּחוֹת
וְאַתְּ תִּהְיִי מַגֵּפָה בְּתוֹכֵנוּ, אֵיְדְּס מָתוֹק.
אֲנַחְנוּ נִהְיֶה אַתְּ.
תְּנִי לָנוּ מֵאָה,
אוּלַי פָּחוֹת.