במפעל כימי בדרום הארץ, חיפה כימיקלים דרום, מנסה חבורה של פועלים צעירים להתארגן ולהקים ועד. הם לא רוצים העלאה בשכר, הם רק רוצים שיתייחסו אליהם בצורה אנושית יותר, שהם יוכלו להגיד "אנחנו" במקום "אני". אבל בעל המפעל חושב אחרת, והוא יעשה הכול כדי שלא יהיה ועד במפעל. הוא מרסק אותם. במקרה הוא גם חברו הטוב של ראש הממשלה. עובדי חיפה כימיקלים יצאו למאבק חברתי בתוך המפעל עם תנאי עבודה קשים וזלזול מחפיר ביחס ההנהלה לעובדים. עובדי חיפה כימיקלים, ברובם תושבי העיר דימונה, יצאו לשביתה שנועדה לאפשר להם להתאגד כגוף ייצוגי שידאג לעובדים ולרווחתם. בעל הבית חשב אחרת ושבר את זכות החופש להתאגד. הסרט "שביתה" מתאר כיצד עובדי חיפה כימיקלים דרום הוכרעו במאבק מול ההנהלה אבל רוחם לא נשברה.
אם יש מפעל בישראל שמסמל את הקשר בין הון לשלטון – זה המפעל. מפעל חיפה כימיקלים נמצא בבעלות חברת T.R.I שבשליטת אריה גנגר. המפעל ממוקם במישור רותם בין דימונה לערד. ב-1985 הציע שרון, אז שר המסחר והתעשייה, להפריט את מפעל חיפה כימיקלים, שהיה שקוע בחובות, וחברו גנגר קפץ על המציאה ורכש את מניות המדינה בסכום מגוחך של 12 מיליון דולר. אחר כך התברר שבמחיר הזה לא הובאו בחשבון כ-30 מיליון דולר שנמצא בקופת המזומנים של המפעל. אריה גנגר הוא מהמקורבים ביותר ומבעלי ההשפעה הגדולים ביותר על אריק שרון, ראש ממשלת ישראל, ובין השניים שוררים יחסי אמון קרובים. גנגר נמנה על תורמיו הגדולים של שרון מאז תקופת הפריימריז ועד למרוץ לראשות הממשלה בספטמבר 2001, ואף הגיע לארץ לחקירה במחלקה לחקירות הונאה, בחשד שהעניק לשרון תרומה לא חוקית לכאורה.
בסוף הסרט "שביתה" יש תמונה אחת ששווה אלף מלים! אריק שרון, סיריל קרן ואריה גנגר יחד בחדר בית מלון, ממתינים לתוצאות הפריימריז בליכוד.
כשפירסם שר האוצר לשעבר נתניהו את התוכנית הכלכלית שלו, כשהציג את ציבור העובדים כאויב העם ואת הסתדרות העובדים כמקור כל אסונותינו, חשבנו שכבר ראינו הכול. טעינו! כשהציע שר האוצר צעדים לשחיקה ופירוק חוקים של העבודה המאורגנת כחלק מתוכנית "ההצלה" של המשק הישראלי, חשבנו שזה השיא! אבל בסרט "שביתה", המתעד מאבק עובדים במפעל קטן על יד דימונה, מתרחשת קפיצת מדרגה נוספת במלחמה נגד העבודה המאורגנת בישראל. אם יש סרט חברתי המתעד מאבק עובדים והגורם לצופים לבכות בדמעות של כאב וכעס, זה הסרט "שביתה". סרט אוטנטי המביא לצופים מאבק עובדים חברתי, עיקש, חדור אמונה, רווי דם עובדים וחסר כל סיכוי אל מול חבירת כוחות של הון, שלטון ומשטרה, המנסים בכל דרך לרמוס את אחת מהזכויות הבסיסיות של עובדים – הזכות להתאגד.
אי אפשר להתעלם מהסרט "שביתה" ובפרט לאור מה שקורה היום בתחום יחסי העבודה במדינת ישראל. ממאבק אחד למאבק שני של עובדים הנאבקים על זכויותיהם, נרמסים בו יסודות חברתיים מוצקים ע"י מערכות שלטוניות ששמו להן למטרה למחוק כל ניסיון לממש את הזכות של עובדים להתאגד מול מעסיקים. התופעה שבה חוברים בעלי הון לשלטון באה לידי ביטוי אכזרי ובוטה בסרט. הסרט מגלה טפח קטן מהקשרים בין בעלי ההון שקנו את חברת חיפה כימיקלים בפרוטות לבין מוסדות השלטון בישראל החוברים יחד לפרק ולנתץ לגורמים את הניסיון להתאגד.
במפעל חיפה כימיקלים דרום היה אסור לעובדים להגיד "אנחנו רוצים". הנהלה מוכנה לשמוע רק "אני רוצה". כמובן שהיא לא מחויבת לענות ל"אני רוצה" ולרוב, כך נראה, אינה נענת. בכל מקרה התארגנות של עובדים – אסורה. כשביקשו כמה עובדים להגן על חברם שפוטר הם באו להנהלה יחד – בתור "אנחנו". חלקם פוטר מיד מהסיבה "אתם התארגנתם יחד, כאן לא תהיה התארגנות". העובדים הקימו ועד על פי כל החוקים המקובלים והמעוגנים בחוק, אלא שהנהלה עשתה הכול כדי לחבל בהתארגנות והממסד עזר לה ככל יכולתו. זה כלל איומים, השפלות ואלימות גסה כנגד העובדים.
תמונות ההגעה באישון לילה של עובדי חברת אבטחה שנשלחו להשתלט על המפעל הם השיא הדרמתי בסרט "שביתה". למאבטחים סיפרו שעבריינים השתלטו על המפעל וכי יש לסלק אותם. כ-80 מאבטחים בריונים הגיעו עם אלות ומיד "פוצצו" את המתבצרים במכות (צלעות שבורות, חתכים וכו’). המאבטחים השתלטו על המפעל, אבל העובדים המשיכו לחסום את הכניסה למשאיות. כשהעובדים הזמינו משטרה, לקח לה שעות עד שהגיעה. שלומי ואסי, ממנהיגי המאבק, היה המום לגלות כיצד המשטרה פועלת לטובת ההנהלה. באירוע אחר של אלימות כנגד העובדים סיפרו מנהיגי המאבק כי על ידם עמד שוטר. הם ביקשו ממנו שיעזור, אך הוא קיבל הוראה בקשר להסתלק: "לא ראית כלום"!
יו"ר ההסתדרות ח"כ עמיר פרץ שהגיע לשערי מפעל חיפה כימיקלים דרום נתקל בחומה "האנושית" של המאבטחים, שלא רק שלא הכירו במעמדו כיו"ר ההסתדרות, הם אף התעלמו לחלוטין ובמופגן מחסינותו כח"כ. התמונה הקשה והברברית בסרט "שביתה" מנציחה את המאבטחים מכים בברוטאליות אכזרית את עמיר פרץ. המאבטחים החסונים דוברי השפה הרוסית בלבד, לא השאירו שום מקום לספק, פה בשער מפעל חיפה כימיקלים דרום לא חלים חוקי מדינת ישראל – לא על חבר כנסת, לא על יו"ר ההסתדרות, לא על אזרחי מדינת ישראל ולא על זכויות עובדים.
כמובן, אין זו הפעם הראשונה שאלימות והפרות-חוק בחסות המשטרה מופעלות כנגד עובדים בישראל. באישון לילה הגיעו בהפתעה שוטרי יס"מ שכיתרו את השובתים, ואיפשרו להכניס לתוך המפעל משאיות של הספקה תעשייתית. ניסיונות של העובדים לטלפן להסתדרות נענו באיום: "אם לא תעזבו את מכשיר הטלפון, נשבור לכם את האצבעות!".
יו"ר חיפה כימיקלים, עו"ד אבי פילוסוף, פירסם ביוני 2003 מכתב גלוי בו כתב: "מעורבות ציבורית בנושאים חברתיים היא חשובה ונחוצה אף לדעתנו. חיפה כימיקלים דרום בע"מ מתנגדת נחרצות, בין היתר, לכל התעללות, התנכלות, טרור נפשי או טרור פיזי". לאחר שצפיתי בסרט "שביתה" המרגש עד לכדי דמעות, יוצא בקריאה לעו"ד אבי פילוסוף ולהנהלת חיפה כימיקלים לבוא לראות את הסרט ולתת הסבר מלומד על ההתעללות, ההתנכלות, הטרור הנפשי והטרור הפיזי שהופעלו נגד העובדים והמכות הקשות שקיבל יו"ר ההסתדרות ח"כ פרץ.
רגע הדרמה המרגש ביותר בסרט "שביתה" מגיע כשאחד ממנהיגי המאבק, פועל צעיר ודעתן עומד מול יו"ר ההסתדרות ופותח בנאום לוחמני על זכויות עובדים, על כבוד האדם, על להתפרנס בכבוד, על סולידריות ואיחוד כוחות וגולש לאט לעיני הצופים בסרט לבכי קורע לב שבסופו נופל על כתפיו של פרץ ומבקש בקול תחינה ויאוש עמוק קורע לב: "עמיר פרץ תעזור לנו".
מעבר לסערת הרגשות שהסרט גורם לצופים, עולה שאלה אחת שבוודי תלווה את הצופים בסוף ההקרנה: מה לעזאזל קורה לנו במדינה?
באתי למסקנה כי הסיפור המקראי על הפיכת סדום ועמורה אינו אלא בדיון _"פיקציה" בלעז"). כיצד? שאם באמת היה אלהים הופך את סדום ועמורה על פשעיהם הזוטים, האם היה עובר לסדר היום על רשעות מדינתנו, ששברה שיאים הן כלפי החלשים בחברה והן כלפי עובדים מאורגנים והן כלפי פלסטינים בשטחים, והכל לא למען מטרה סבירה אלא מתוך רשעות אידיוטית חסרת תכלית.
א. הסרט שביתה סרט חובה לכל הפעילים החברתיים ומי שנושא יחסי העבודה חשובים לו.
ב.למה למרות כל הידוע על אריק והכנופיה עדיין לא מצאו לנכון לבדוק את כל הפרשיות הללו.
לדעתי יש הרבה אתרוגים בתקשורת ששומרים על האתרוג וזה מתחיל להראות כמו אבולוציה של שחיתות דרווניסטית.
אדרי תודה.
אני אוהבת את הכתיבה שלך אדרי אתה תמיד נוגע בנקודות שנעלמות מאתנו בחיי היום יום.
שחיתות יחסי עבודהב הלאמה הפרטות נקודות חשובות בחיי החברה הישראלית.
אני תומכת בך אדרי תקבל החלטה אני איתך.
שרון-קריל-גנגר הפכו מזמן לנושא שצריך לבדוק את ההתקשרויות בינם לבין עצמם.
מוות להפרטה הפושעת להלאים את הכל בחזרה למדינה.
יש לציין את תפקידם של פעילי תנועת "חברה צודקת" שהביאו את העניין לפרסום ציבורי נרחב ואיפשרו את יצירתו של הסרט. גם אם מאבקם לסייע לעובדים נכשל
השאלה אם זה קורה רק בארצנו? היא לא רלוונטית,מכיוון שגם אם מקרים כאלה מתרחשים במדינות אחרות,אין הדבר נעשה לגיטימי
אני חושב שזה ביזיון!!!
צפיתי בסרט כסטודנטית למשפטים במסגרת בשיעורים בדיני עבודה ,הסרט מזעזע וממש הזוי.
כעת אני מרצה בתחום ואני מנסה להשיג אותו . לדעתי זו חובה על כל אדם בישראל לצפות ו ולהפיק את הלקחים בנדון
תודה לך ,ג'קי אדרי