ישראל פוטרמן הגיב:

החופש של תעשיית הפרונוגרפיה, חופש הזנות, החופש של אדם לסחור באיבריו וכו’ וכו’ הם כולם "סניפים" של "החופש" הבורגני – החופש לנצל בני אדם (וגם להרס הסביבה הטבעית) בידי בעלי ההון. מאחר שהמשטר לא כופה פיזית על אף אחד להיות מנוצל אלא פועל במסגרת של שיטה שבה חייבים רוב בני האדם להיות מנוצלים כדי להתקיים או אפילו לשרוד, מופיעים כל סוגי הניצול כ"חופש".
"חופש הביטוי" החשוב כשלעצמו כהישג אוניברסלי של בני אדם, כצעד חשוב לשחרור מכל סוגי הכפייה, משמש למעשה, במסגרת השיטה הקיימת, כדי לפרש את חופש הניצול כ"חופש" ולהכפיש את מתנגדי "החופש" כתומכים בדיכוי.
התנועה הפמיניסטית" התפרקה ופמיניזמים שונים מייצגים גישות מגוונות ואף סותרות, משום שהאינטרס המעמדי של נשים בחברה המעמדית גובר על האינטרס המגדרי של נשים להיות שוות זכויות לגברים כבני אדם.
במסגרת המשטר הקפיטליסטי לא ניתו להתקדם מעבר לחופש הניצול ו"חופש הביטוי" הכשלון של המשטרים "הסוציאליסטים" אינו ההוכחה להכחשת עובדה זו.

שמאל חופשי הגיב:

אני ממש לא מסכים איתך ועם הפמינזם השמרן. ראשית כל אין גבול ברור מה זה פרנוגרפיה: ביפן המסורתית זו הייתה נשיקה פה אל פה וצוואר, במדינות מסויימות באפריקה זה חשיפת רגלים, בקולנוע האמרקאי זה עירום מלא בניגוד לעירום חלקי של מהמותניים ומעלה.
גם זנות זה דבר לא ברור: מה זה זונה שעומדת בצומת ולוקחת כסף, מתגרשת סידרתית שמתחתנת רק עם עשירים, או בחורה בפאב שתמורת כוס בירה מחליפה כל יום בחור.
הרי דווקא הפמניזם ששיחרר את בני האדם מהטפות הצבועות במיוחד של הנצרות לפיו מין זה חטא ובושה. היום בערים הגדולות והלברליות במדינות המערביות כולם יכולים לשכב עם כולם, ובחורה יכולה להיות חופשית בלי מבטים של כל מיני מזועזעים, ובחור יכול להיות עם בחור.
אז עכשיו הפמיניזם השמרני מתנהג כמו בבדיחה המוכרת: שלושה ילדים עזרו לזקנה לחצות את הכביש, ולמה שלושה כי היא התנגדה.
יש נשים שמעדיפות לעבוד בזנות מכל מיני סיבות אפילו סטודנטיות משכילות שממנות כך את לימדיהן. הפמניזם צריך להילחם נגד שלוש תופעות בזנות ובפרונוגרפיה: 1. סרסורים שלוקחים רווחים מהזונות2. ניצול של קטינים, ונשים זרות שנחטפו מארצותיהן3. שוטרים שפוחדים מסרסורים, ונטפלים לזונות ועוצרים אותן.
עכשיו הפמינזם בא ומטיף מוסר לנשים האלה לא פחות גרוע מכל משטר פטראכלי או איזה איש דת שחושב שזה בושה. זה גם מנציח את הסטריאוטיפ שאישה שעושה הרבה סקס היא סמרטוט, וגבר שעושה אותו דבר הוא מאצ’ו.
דבר שני יש גברים לא עלינו שנהיו נכים קשים או זקנים שהתאלמנו שיחסי מין תמורת כסף הם האופציה היחידה שלהם האם נמשיך להטיף להם מוסר בזמן שאנשים ונשים טובי מראה ויפי נפש מתכרבלים עם בני זוגם.
ולסיום, אני רוצה להביא את יעל דיין כדוגמא לפמנסטית שלחמה למען זכותן של זונות להתפרנס בניגוד לצבועות אחרות שתקועות במגדל השן שלהן וחיות פרוטניות של שנות החמישים באמריקה.

אוהד הגיב:

אלף, אני לא אוהב צביעות. פורנוגרפיה המצולמת ברצונם של המשתתפים, הנהנים מתשלום נכבד, היא עניינם של המצלמים והצרכנים. מרגע שהחברה האנושית יצאה מהמבנה השבטי אל מבנה עירוני, נוצרו כל הסטיות החברתיות ואי אפשר לרסן הבט זה או אחר של חיי העיר מבלי לפגוע בחירות.

שנית, אם הכותב אינו מבחין בין סנאפ ובין פורנוגרפיה – יש לו בעייה.

אביב יהלום הגיב:

מצטער על התגובה המאוחרת. רק עכשיו גיליתי את המאמר בזכות מישהי שהעבירה קישור לפורום פמיניזם בתפוז.
אני מסכים עם כל דבריו של שי אילן, ורוצה להוסיף עליהם:
לדעתי, העניין הוא לא רק האם התבצע אונס תוך כדי עשיית הסרט או לא. זו שאלה מוסרית חשובה מאד, אבל לא פחות ממנה חשובה השאלה מה סרטים פורנוגרפיים מהסוג הזה עושים לנו כחברה, ואני אף אמקד זאת ואומר – מה זה עושה לנו כגברים? ומה זה עושה לכן, כנשים? התשובה היא לדעתי שהמשך הצריכה של סרטי פורנו נותן סוג של לגיטימציה חברתית להמשך ראיית האשה כחפץ לשימושו של הגבר ובעצם מקבע את המשוואה: כל אשה = זונה בפוטנציה. וזו הבעיה העיקרית כאן לטעמי. תפיסה כזאת מעוותת את תפיסת היחסים בין המינים במוחם של גברים, ולצערי גם אצל נשים, שמפנימות את התפקיד החברתי "הזנותי" שניתן להן. הפורנוגרפיה – לצידן של תופעות כמו הזנות והסחר בנשים – מביאה לכך שנוצרת בחברה תפיסה – שברובה היא אפילו לא מודעת ולא מדוברת – שנשים מותרות לגברים מבחינה מינית. הם יכולים לעשות בהן כרצונם, מתי שיחפצו ובאיזה אופן שיחפצו.
ברמה ההמעשית השאלה לדעתי איננה (רק) האם לאסור פורנוגרפיה או להתיר אותה. אני מניח שגם אם יהיה איסור חוקי כזה לא ניתן בכלל לכפות אותו, כיוון שהיום רוב הפורנוגרפיה עוברת דרך האינטרנט, בתוך רשות הפרט. אבל זה עדיין לא אומר שלא ניתן להשמיע קול מוסרי-ציבורי חזק וברור שמתנגד לתופעה הזאת. לא כל דבר חייב לעבור דרך הפריזמה החוקית היבשה. יש גם ערך ומשקל לזעקה המוסרית, וככל שגברים נוספים – דוגמת שי אילן – יצטרפו לזעקה הזאת כך תהיה לה גם השפעה חזקה יותר ברמה החברתית.

ציפור בודד הגיב:

מהי הצביעות הזו.
כמו כל מוצר המוצע בשוק,ושיש מאחוריו איזה עסק או מפעל היכול להיות מוסרי (סחר-הוגן)
או לא,כך גם תעשית הפורנו,
ומה יותר חמור,בצוע אקט מיני תחת לחץ אצל בודדות או שעבוד המוני לתפירת חולצות?
הפיכת גוף האישה לחפץ,או אדישות קרה ומתנשאת לסיבלם של עבדים?
מדוע לצאת כנגד מוצר אחד באופן מופגן,ולהתעלם מהשאר?זה מעיד על משהו הלא כן?
וכמו שאין הזועמים הנ"ל יוצאים כנגד כל יצרני
הבגדים (וארהיב עוז ואומר,וגם לובשים חולצות טובות וזולות מבלי לבדוק ב"ציציותיהם" יתר על המידה),כך אין לבצע הכללות ולשלול,את תעשית הפורנו כולה.
קיימים בתעשיה זו גם דברים נפלאים ועמוקים
(ד"ר סוזאן למשל),והיא אחת מסמני השחרור של דורינו.ומי שלא רואה זאת קרוב לודאי שאינו רוצה בכך.
קיימים הרבה צופים שקצה נפשם בעלילות גבורה אלימות,בדרמות שממוניות,ובתעלולי גיחי גיחי המוכרים כקומדיות,וחפצה נפשם להיות שותפים לעלילה,וכמו במשחק מחשב אינטראקטיבי מתקדם אוחזים הם בג’ויסטיקם-פרמשתקם,והופכים לחלק אינטגרלי מחוויה רגשית חושית ולימודית.
וכמו שאין לשלול את הלגיטימיות של כלל חברתנו,בגלל אנשים כבני סלע ודומיו (קצב למשל),כך גם אתם,מתבקשים לרדת מהנושא.
ובהבנת המוסר ננוחם.

גליה גורן הגיב:

יישר כח שי אילן
מילים כדורבנות
אני שמחה שיש גם גברים שמקשיבים לליבם ולמצפונם ולא בוחרים בטיעון החופש ( החופש לנצל, כפי שנכתב באחת התגובות) כתירוץ לעוולות מוסריות.
בעולם אחר, עולם בו יחסי הכוחות אחרים, בו ישנו שיוויון ממשי, יש מקום לסרטים ארוטיים ולכל מיני דברים אחרים, אבל בעולמינו היום סרטים פורנוגרפיים מקבעים ומעמיקים את אי השיוויון בחברה, על ידי עיוות דימויה של האישה.
ןלדימוי יש כוח עצום