מלחמה היא שלום
חירות היא עבדות
בערות היא כוח
פרס הוא סוציאליסט

הסיסמאות האורווליאניות הללו עתידות להיתלות בקרוב מעל דלת בית מפלגת העבודה, כהכנה לבחירות הפנימיות שיערכו ב-9 בנובמבר. יהיה זה המשך הגיוני למדיניות הענקת השמות הצינית שהחלה השבוע עם כינויה של תוכניתו הכלכלית החדשה של שמעון פרס: "תכנית פרס-הרצוג להפחתת העוני בישראל". ברגעים כאלו, קשה להאמין, צצים אפילו געגועים לנתניהו, שלפחות היה מספיק כנה כדי לא להעמיד פנים שהתוכניות שלו יפחיתו את העוני.

שמעון פרס, וגם הפודל הטרי שלו יצחק הרצוג, הציגו בימים האחרונים בפני שר האוצר החדש אהוד אולמרט את התוכנית בעלת השם המפתה הזה. שהרי מי ששיתפו פעולה עם המדיניות אותה כינו בעצמם "קפיטליזם חזירי", חייבים איזשהו תרגיל יחסי ציבור בשביל הבוחרים שלהם: בין אם לבוחרים הפנים-מפלגתיים ובין אם לכלל הבוחרים בישראל.

אך מסתבר כי אפילו כלכלת בחירות פרס אינו יודע לנהל: הוא כל כך מתפתה לתת מתנות לאלפיון העליון, עד כדי כך שהוא יצר תוכנית נוסח נתניהו-שלום-אולמרט והעניק לה כותרת של "מלחמה בעוני". הוא אולי חבר בארגון המתקרא "האינטרנציונל הסוציאליסטי", אבל פרס הוא ניאו-ליברל בכל רמ"ח איבריו.

ומה בתוכנית?

האם בתוכנית "להפחתת העוני" יהיה איזשהו סיוע לעניים? האם יהיה שם שיפור בשכר העובדים קשיי-היום? האם המובטלים יזכו לעבודה בשכר הוגן? האם האוכלוסיות הנזקקות יזכו לסיוע? אליבא דפרס, דווקא מעסיקיהם של העניים, שלא קיבלו מספיק בשנים האחרונות, עתידים לקבל את הכספים שיושקעו במסגרת התוכנית.

הרי לפניכם כמה מן הצעדים המפורטים במצגת בה הציג פרס את תוכניתו:

• הטבות מס גדולות לזמן קצוב למעסיקים שיקלטו עובדים בשכר שמאפשר קיום
  
• הטבות מס למעסיקים שיקלטו עובדים מוגבלים
  
• הענקת פטור ממס הכנסה למעסיקים שיקלטו עובדים מקבלי הבטחת הכנסה
  
• מתן הטבות כספיות למעסיקים באמצעות הפחתה בתשלומי הביטוח הלאומי

אכן, מעניין מאוד הוא שבממשלת ישראל תמיד יש מספיק כסף כדי להשקיע בבעלי-ההון, אך בדרך פלא "אין כסף" כשמדובר בעובדים המנוצלים בידי המעסיקים. בזכות תוכנית פרס, אם מעסיק יועיל בטובו להעסיק לצרכיו העסקיים-האישיים עובד בשכר (לא חלילה שכר הוגן שיאפשר לעובד רמת-חיים סבירה: "שכר שמאפשר קיום"!) – אזי יזכה אותו מעסיק בעוד הטבת מס. וכל זאת, נוסף להקלות המס שבנימין נתניהו וסילבן שלום כבר העניקו למעסיקים. והעובדים? גורנישט!

אך כאן לא נגמרות יומרותיו "החברתיות" של שמעון פרס. הוא גם רוצה לבצע "ריענון מקיף וניצול מרבי של תקציב ההכשרה המקצועית לרבות הפקדת תחום זה בידי גופים פרטיים בלתי תלויים". כלומר, במקום שהמדינה תדאג להכשרה מקצועית שתעזור למובטלים להשתלב במשק, המובטלים יישלחו לחברות פרטיות שיעשו זאת במקומה. האם הגופים הללו ינצלו את מצוקתם של המובטלים ויגבו מהם תשלום מופקע? האם המובטלים יוכשרו בגופים הפרטיים להיות "מנוצלים-טורבו"? לפרס פתרונים.

פרס מביע רצון בתוכניתו לממן תוכניות חינוך לילדים בגיל הרך, כדי שהאימהות יוכלו לצאת לעבוד. זה חשוב, אך חבל שהוא בוחר לממן זאת מחצי נקודת הזיכוי שמקבלות הנשים. מתעוררת השאלה: מה תועלת בתוכניות החינוך אם האימהות עדיין ייתקלו בקשיים כלכליים? האם לא היה אפשר לממן את התוכניות הללו מהפחתה בהקלות המס שקיבל בשנים האחרונות האלפיון העליון, או מכמויות הכסף שנשפכו בהתנחלויות?

גם מכספים שיקוצצו מקצבאות הילדים רוצה פרס לממן את התוכנית. בהתחלה רק מקצבאות ארבעת העשירונים העליונים – אך השנים האחרונות הוכיחו לנו שצמיחה אולי לא מחלחלת למטה לשכבות הנמוכות, אבל קיצוצים דווקא כן.

ומה עוד בתוכניתו של שמעון פרס? לא פחות מ-"החלת תוכנית ויסקונסין גם על נכים". מהיום לא רק הבריאים בגופם יוכלו לסבול מהשפלות, מפגיעה בחופש העיסוק, מאיומים על פרנסת משפחתם ומ"התנדבות" כפויה בתמורה לפחות משכר מינימום. אם תתקבל תוכניתם של שמעון פרס ויצחק הרצוג – גם הנכים יוכלו ליהנות מכל "ההטבות" הללו!

אבל אסור לזלזל בפרס. הוא גם לא טירון פוליטי, כידוע. כמיטב המסורת, הוא פיזר בתוכניתו הרבה הבטחות של שנת בחירות, שכולם יודעים שאין שום סיכוי שהוא מתכוון לממש: יום לימודים ארוך, השכלה גבוהה זולה יותר, קווי רכבת נוספים, סיוע לרוכשי דירות, פנסיה לעובדים וכו’. אין זה משנה שהצעות אלו מנוגדות למדיניות הנוכחית של רוב השרים, וזה לא משנה שהוא יושב בממשלה שיצרה חלק נכבד מהבעיות הללו – העיקר שפרס יכול להבטיח. להבטיח למרכז המפלגה, להבטיח למתפקדים, להבטיח לציבור הבוחרים, להבטיח ולהבטיח ולהבטיח… ממילא זה ירד "במשא ומתן" עם אולמרט – שהרי לא יעלה על הדעת שבמסגרת איזושהי תוכנית יתקבל אפילו עשירית מהפיצויים שקיבלו מפוני גוש-קטיף, אלא אם מדובר בהקלות מס לבעלי-ההון.

כמו שבכל שיר יפה יש צורך בסיום מרגש, גם תוכנית פוליטית צריכה סיום שכזה. תוכנית פרס-הרצוג להפחתת העוני בישראל מסתיימת בדיוק כך, בדרישה ל"הקמת ועדת מומחים מקצועית, אשר תלווה את יישומו של החוק להפחתת העוני בישראל, תקבע קריטריונים ופרמטרים לביצועו והצעות לתיקונו מתוך כוונה להקטין את העוני והפערים החברתיים בטווח הארוך".

לפוליטיקה הישראלית – האח!

לסיום, רק תקווה קטנה: לראות כמה פוליטיקאים ישרים בכנסת, לראות מדיניות כלכלית-חברתית ששמה את האנשים לפני רווחים ולראות ממשלה שבאמת קשובה לצורכי ורצונות הציבור. והכי חשוב: לפעול כדי שכל זה יקרה! להתארגן, להסביר, למחות – כי אחרת צבועים כמו פרס, שרון ונתניהו ישלטו כאן לעד.

Share on Facebook