בשנת 1999 עמדו עשרות אלפים בכיכר רבין בתל-אביב, וזעקו לעברו של אהוד ברק המשולהב מניצחונו המוחץ בבחירות מול בנימין נתניהו: "רק לא ש"ס". נהמת הלב של המתלהמים שונאי ש"ס היתה אמיתית, אבל התרגום שלה לקריאת קרב פוליטית היה הרה-אסון. כבר אז נרקם המהפך הבא, שהביא את אריאל שרון לראשות הממשלה. היח"צנים של ברק יעצו לו אומנם לבקש סליחה מהציבור המזרחי על חטאי מפא"י (מחווה ריקנית ומטופשת מאין כמוה) אבל ההמונים זכרו בעיקר את ההתנהלות של תומכיו ביום הרע ההוא בכיכר.
כמה אירוני שהכיכר הזו הפכה לאתר מעצב בפוליטיקה הישראלית. דווקא שמה הקודם, "כיכר מלכי ישראל", הולם אותה מאוד שכן שם הומלכו שליטים ושם ניגר דמו של ראש הממשלה על פני האספלט, ושינה לחלוטין את דברי ימיה של האומה. יגאל עמיר, האנטיתזה של ברוטוס הרומאי, רצח את הדמוקרטיה בשם העריצות, אבל האפקט היה דומה בחריפותו הדרמטית. יבוא יום שמישהו יכין סרט תיעודי משובח על הכיכר הזאת, שמזכירה מבחינה היסטורית, אבל לא מנקודת מבט אסתטית, את זירת ההתרחשויות בפורום של רומא בתולדות האימפריה הקדומה.
בינתיים התפשטה מלחמות המעמדות כמו אש בשדה קוצים, קווי המתאר של זירות המאבק הפכו יותר ויותר ברורים, וישראלים רבים ממשיכים לעצב את האידיאולוגיה שלהם בהתאם לאינטרסים הכלכליים, מבלי לשלם אפילו מס שפתיים לפוליטיקה של הסכסוך הישראלי-ערבי. בשבועיים שעברו מאז יום הבחירות ניסו דוברי הבורגנות לשכתב את ההיסטוריה, לזרות עפר בעיניים, ללהטט במלים ריקות, ובלבד שלא נסיק את המסקנות המעמדיות הנכונות מהאירועים הפוליטיים. דן מרגלית ב"מעריב" ניסה להשפיע על ידידו הטוב אהוד אולמרט להקים קואליציה ימנית; אחרים גימדו את הישגיו של עמיר פרץ, וניצלו היטב את השגיאה הנוראית שלו בתחילת המשא ומתן, כדי למנוע ממנו לתרגם את מעמדו החדש כשותף קואליציוני בכיר לשינויים מבניים בכלכלה הישראלית. גם חוסר ניסיונם הפוליטי של נציגי הגמלאים הצטייר כנכס בלעדי של אוהדי קדימה. רוב הפרשנים עשו כמיטב יכולתם לזרוע פירוד ופילוג, לבלבל עמדות פרגמטיות עם סוגיות עקרוניות, לעצב אסטרטגיה יעילה של הפרד ומשול.
גם ש"ס הפכה למטרה למתקפת הכפשות חדשה, ומערכה נואלת ושפלה של דה-לגיטימציה נגדה נפתחה מכל עבר. אפילו פאשיסטים תאצ’ריסטים עדיפים בעיני הכתבים הכלכליים המובילים על חרדים שיש להם אינטרס בשינוי חברתי. נחמיה שטרסלר מ"הארץ" הצליח להפתיע אפילו אותי, כי דווקא הניאו-ליברל הקיצוני הזה המחיש בשבוע שעבר ("דא ליברמן, נייט ש"ס", 4 באפריל) את הטענות של המרקסיסטים האדוקים ביותר, שאפילו בשמאל קוראים לתורתם בשם הגנאי "מרקסיזם וולגארי".
אני אוהב לקרוא ולשמוע את שטרסלר כשם שאני נוטה לקרוא גם כותבים ימניים אחרים, ולהכיר את השקפת עולמם. אבל לפרשן הבכיר הזה היו תמיד קווים אדומים בנושאים מדיניים. הוא הבין כבר לפני שנים רבות שלא ניתן להשתלב בתהליכים כלכליים גלובליים מבלי לאמץ כמה הנחות יסוד רווחות במערב, ומבלי לפסול על הסף התפשטות טריטוריאלית, הפרת עקרונות המשפט הבינלאומי בשטחים הכבושים, וגזענות בוטה וגלויה. יש שלומניקים לא מעטים הרואים את עצמם כתלמידיו של הוגה הדעות הניאו-ליברלי מילטון פרידמן, שכן בכתיבתו יש גם קו אנטי-מיליטריסטי מעניין. גם במקרה הזה אסור לקחת דברים כפשוטם. קיימים זרמים רבים בניאו ליברליזם, ותלמידים מובהקים של פרידמן, כמו ראשי החונטה בצ’ילה אחרי המהפכה הימנית-פאשיסטית של אוגוסטו פינושה בספטמבר 1973, לא בחלו במעשי זוועה, בנוסף לרצח הנשיא הסוציאליסטי הנבחר, סאלבדור איינדה.
שטרסלר היה תמיד יונה צחורה, והתנבא כמו טומי לפיד בנושאים כלכליים-חברתיים, ושמאלה מזהבה גלאון בנושאים מדיניים הקשורים בסכסוך הישראלי-פלסטיני. אלא שברגע האמת כשל האיש. שטרסלר אומנם ניסה להסוות את המתקפה המכוערת על ש"ס, והצביע בצדק על התבטאויות ימניות של מנהיגיה, אבל המרצע הגס שלו ביצבץ מתוך השק ופרע במוסר הציבורי וביושר האינטלקטואלי ללא רחם. גם הניתוח שלו היה הפעם פשטני להחריד, טומי לפיד מינוס. את הבסיס החברתי והרעיוני של ש"ס, שהביא לניצחונה המדהים בבחירות, הוא פוטר בבוז מוחלט, ומסתפק במשפט המחפיר הבא: "מדובר במפלגה שהאידיאולוגיה שלה היא לחיות בלי לעבוד. ראשיה כבר הכריזו שמטרתה היא להחזיר את קצבאות הילדים לגודלן הקודם, להשיב את קצבאות הבטחת ההכנסה וכמובן גם את קצבאות הכולל".
אני מכיר מאות אנשים שמנידים עכשיו את ראשם בהסכמה לדברים האלה ונוטים לשכוח ששטרסלר עצמו נלחם כל חייו נגד העובדים ובעד סרסורי ההון. כלומר, לא מדובר כאן באדם שלוחם למען העלאת קרן העבודה, רמת חייהם של העובדים, התארגנותם המקצועית, שירותי הרווחה שלהם וגאוותם כבני אדם. ההיפך הוא הנכון. הניאו-ליברליזם הקניבלי שבו תומך שטרסלר כרוך בגימוד קומתם של העובדים, בפירוק ההתארגנויות שלהם, בפיטורים המוניים, בחיסול פעילותם התרבותית, בסגירת הקייטנות לילדים, בתיעולם לידיים החמדניות של אנשי "תוכנית ויסקונסין" שדנה אותם לשעבוד גופני ונפשי בידי אבירי ההפרטה שמקבלים בונוסים בעבור שילוחם לשולי החברה והתעסוקה. טובל ושרץ בידו? זוהי לשון המעטה לתאר את הטפתו של האיש לחיי עבודה, כאשר כל מטרתו היא לכרסם בעצם יכולתו של ציבור העובדים להגן על עצמו מפני בעלי ההון, והקשר המושחת שלהם לשלטון. הקצבאות המבורכות, שמאפשרות להאכיל ילדים החיים בתנאי תת-תזונה, לפרנס את חנויות המכולת הקטנות ולשמן איכשהו את גלגלי הכלכלה העלובה והמקרטעת בעיירות הפיתוח ובשכונות העוני הן לצנינים בעיניו של שטרסלר, אבל בעינינו הן אינן פסולות, והמאבק למענן הוא לא רק לגיטימי אלא גם צודק.
כאשר מאיימים קצת על זכויות היתר של הבורגנים הם אינם בוחלים בקשר גם עם פאשיסטים. הנוסחה הזאת היתה תמיד נכונה מבחינה היסטורית, אבל עד השבוע לא חשבתי שגם הוגי דעות יוניים של הבורגנות עלולים להידרדר לשפל שכזה. בשנות העשרים והשלושים האמינו שמרנים רבים בגרמניה שהגזענים יעזרו להם לבלום את האיום הסוציאליסטי והקומוניסטי על נכסיהם ועל הפריבילגיות שלהם. אבל שטרסלר איננו שמרן בנושאים אזרחיים, אלא מעין ליברל, ולכן החיזור הפומבי שלו אחרי תחתית החבית של הפוליטיקה הישראלית אומר דרשני.
אחרי שהוא פוסל את ש"ס בגבהות-לב, ומוקיע את הימניות שלה, ממליץ שטרסלר על הכללת אביגדור ליברמן ומפלגתו בממשלה החדשה בשל שמרנותו בנושא החברתי-כלכלי. כדאי לקרוא את הדברים בשם אומרם: "ליברמן הוא איש כלכלת שוק. הוא מאמין בתקציב מרוסן, בתחרות, ברפורמות והורדת מסים", כלומר, אחד משלנו, האנטי-תזה של ש"ס. הבוחרים הביסו את לפיד ואת ביבי נתניהו, אבל לדידו של הפרשן המכובד, הם העניקו לליברמן ייצוג נאות בכנסת, שיעזור לו להביס את השדולה החברתית של פרץ ואלי ישי. לכן הוא לא בוחל אפילו בטיפוס המסוכן הזה, אויבם המוצהר של יותר ממיליון אזרחי המדינה.
שטרסלר מודע בהחלט לצבע האידיאולוגי של שותפו החדש, וזה הופך אותו לאשם שבעתיים. אין שום תמימות בהעדפה של ליברמן על פני ש"ס, שהיא גם התמה של כל המאמר מתחילתו ועד סופו. גזען וטרנספריסט "שלנו" עדיף בעיניו לאין שיעור על שוחר קצבאות מהצד השני של המיתרס החברתי. הוא יודע ש"ישראל ביתנו" של ליברמן היא בעייתית, ושהצעתו לשתף עימה פעולה מכתימה מאוד את שמו הטוב ולכן הוא מבקש להדוף את המבקרים מראש:
"הבעיה היא ש’ישראל ביתנו’ היא מפלגה בעלת אידיאולוגיה גזענית, שלא מאמינה שגם הערבים נבראו בצלם. תוכנית הטרנספר של ליברמן אמנם לא תתבצע לעולם, אבל היא כבר מגבירה את תחושת הניכור בקרב הערבים ומעוררת כעס ורצון לנקום ‘במדינה היהודית הגזענית’. כלומר, לכניסת ליברמן לממשלה יש מחיר כבד, אבל במציאות הפוליטית שנוצרה ברית אתו עדיפה על ברית עם ישי" (מנהיג ש"ס, ח"ב).
שטרסלר מוכן להפקיד את תיק ביטחון הפנים או תיק חשוב אחר בידי אדם שלא רואה בעשרים אחוז מאזרחי המדינה אנשים "שנבראו בצלם". הוא ייתן לגיטימציה לרעיון הטרנספר בעצם הכללת המטיף העיקרי לרעיון המפלצתי הזה בממשלה. ההוויה הבורגנית של שטרסלר עיצבה את הכרתו, והביאה אותו לשפל המדרגה. לא הייתי טורח להקדיש טור שלם לעיתונאי חשוב יותר או פחות, אלמלא חששתי מתעשייה שלמה של מטהרי שרצים שתלך בעקבותיו. ליברמן איננו רק יריב של כל הדמוקרטים הישראלים, בלי קשר לעמדותיהם בנושאים מדיניים או כלכליים, אלא אויב מר שיש לשלוח אותו לשולי השוליים של הפוליטיקה ושל החברה בדיוק כמו את ברוך מרזל. האיש פיקח וחכם, אבל גם שוחר רע לעצם הרעיון של דמוקרטיה ליברלית, שלא לדבר על ערכים של שלום ושוויון, אפילו שוויון אזרחי. שיתופו בממשלה והצעותיו לשלול אזרחות מערבים באמצעים מתוחכמים כאלה ואחרים, תוציא את ישראל ממשפחת העמים. ש"ס ומנהיגיה אינם גיבורי חלומותי, אבל כל אדם הגון חייב להתרחק מ"ישראל ביתנו" ולהוקיע את רעיונותיה.
דברי טעם. אבל סלבדור איינדה ככל הנראה התאבד ולא נרצח (אלפי בני אדם אחרים בהחלט נרצחו ע"י משטר פינושה)
תודה!
איינדה נרצח גם אם הוא התאבד טכנית. זה כמו לומר שאנשים שהורעבו במחנה שבויים מתו מרעב ולא כתוצאה מפשע מלחמה. ברור שארמון הנשיא היה במצור, ושהוא היה קורבן לתוקפנות אמריקאית ופשיסטית נגד משטרו הדמוקרטי.
חג שמח.
למה לא להגיד לא גם לש"ס השובנסטית וההמופובית שאמרה גם דברים רעים נגד הערבים, ולהקים קואלציה של 63 מנדטים בעד מדיניות שמאל בנושאי כלכלה וביטחון שכוללת את: קדימה-29,עבודה-19,גמלאים-7,מרצ-5,חד"ש-3 בתוספת של תמיכת בל"ד ורע"ם מבחוץ.
לשם מה צריך את ישראל ביתנו וש"ס שיעזבו את הקואלציה ברגע שירצו לפנות אפילו מאחז אחד קטן.
אני מסכים לחלוטין עם כל מה שנאמר בהקשר של "נייט ליברמן", אבל צריך להיזהר עם "דא ש"ס".
ש"ס היא מפלגה גזענית וחשוכה. ההצהרות של מנהיגיה בנוגע להומוסקסואלים לא גרועות פחות מיחסו של ליברמן אל הערבים, שגם אליהם היחס של ש"ס לא חיובי, בלשון המעטה (הרב עובדיה יוסף כינה את הערבים "נחשים").
נכון שמתוקף היותם מייצגים גם של הציבור העני בעיירות הפיתוח הם שותפים לנו בחלק מהמאבקים החברתיים ושהם נאבקים באפלייה של הציבור המזרחי, אבל זה לא הרבה יותר ממה שליברמן עושה למען המיעוט הרוסי ולמען הפרדת דת ומדינה. אסור גם להציג את האידאולוגיה החברתית שלהם באור כל כך חיובי, ש"ס בסה"כ לא רוצה לדאוג לפרנסה בכבוד לכל אזרח אלא דווקא רוצה לשמר מידה של עוני כדי לשמר תלות של העניים במוסדות הגמ"חים ובמערכת החינוך שלה.
אסור גם לנו להסתנוור מ"היוניות" של ש"ס. הרב עובדיה יוסף אמנם פסק בעד "שטחים תמורת שלום", אבל אסור לנו לשכוח שש"ס כבר הספיקו לנטוש את ברק עוד במהלך פסגת קמפ-דיוויד, ואת מסעותיו של אלי ישי בגוש קטיף.
בקיצור, אין מה ליצור אידאליזציה של ש"ס. הם אולי לא ציאניד כמו ליברמן, אבל הם גלולה מרה מאוד.
שמאל חופשי יקר,
אולמרט הכריז שהוא מתכוון לנהל מו"מ קואליציוני עם כל מפלגה "ציונית". חד"ש, בל"ד ורע"מ אינן אופציה מבחינתו.
רק חבל שמעט מאוד עיתונאים מסקרים ומפרשים באופן אוטנטי את המתרחש בארצנו.
הברית החברתית הולכת וקרבה: ש"ס+עבודה+מרץ+ערבים
אפשר להאמין בכנות התנצלותו של אהוד ברק,אפשר לומר שההתנצלות הייתה ריקה מתוכן,
אי אפשר לקחת מברק את הראשוניות.
אם נחזור היסטורית למאמר המערכת של עיתון הארץ ערב עלייתם ההמונית של יהודי מרוקו
והרי הציטוט המלא מדבריו של אריה גלדבלום, "הארץ", 22.4.1949:
"לפנינו עם שהפרימיטיביות שלו היא שיא. דרגת השכלתם גובלת בבורות מוחלטת’ וחמור עוד יותר הוא חוסר הכשרון לקלוט כל דבר רוחני. בדרך כלל הם עולים רק במשהו על הדרגה הכללית של התושבים הערבים, הכושים והברברים שבמקומותיה".
לא נוכל, שלא להודות בכברת הדרך שעשינו,יתרה מזאת הכוחות החברתיים, שלא האמינו בכנות דבריו של ברק הצמיחו מנהיג מזרחי ,שדחק את רגליו של ברק עצמו,ושל פרס , מנהיג מאובן, שנתגלה במלא ערוותו לאחר הפסדו הצורב.
אם סבי וסבתי אברהם ופרחה ז"ל היו בין החיים,סביר להניח שהיו מתומכי ש"ס, אני מעריך שגם אותו פלג של לובשי השטריימלים במשפחתי המורחבת הם ממצביעי ש"ס
מה שלא הבינו בשינוי ובמר"צ,שגם כאשר בן משפחה מביך אותך, הוא עדיין לא אויב.
ובאמת אני מאמין, שאני ורבים בחברה הישראלית רואים בש"ס מפלגת רווחה מזרחית דתית,מי ייתן ותקום גם מפלגת רווחה חילונית…..ואולי היא קמה?
תוכנית חילופי האוכלוסייה של ליברמן איננה התוכנית כה נוראית כפי שמנסים להציג אותה פה. ההשקפה כאן היא ריאליסטית, פרגמטית, "תכלסית", הלא הסכסוך הישראלי-ערבי נובע מהציונות, עניין גבולות 67′ הוא אולי הראשון על סדר היום אך לא בכך יסתיים הסכסוך וחברי האתר יודעים זאת. לכן, באם יסופחו שטחים בעלי רוב ערבי הצמודים לקו הירוק ובמקביל יסופחו שטחים בעלי רוב יהודי מעבר לקו הירוק על משקל 1:1 יווצרו 2 מדינות, כאשר אזרחים ערביים של המדינה הציונית יהפכו להיות לשכניה ולאזרחי המדינה הערבית. הרי ערבי ישראלי ופלסטיני משתייכים לאותו עם.
מדוע פינוי היישובים היהודיים מרצועת עזה זוכה ללגיטימציה רבה כל כך אבל פינוי של יישוב ערבי עלול להצית מלחמה כוללת?
אני לא מנסה לעורר פרובוקציה, רק לשמוע את דעתכם בעניין.
ליברמן, עם 11 מנדטים, אינו מרזל.
על אפך ועל חמתך מר ברעם יישב ליברמן בממשלה.
ההחלטה כבר התקבלה ד"א.
האם חשבת שאולמרט יפתח חזית מול מאות אלפי רוסים שהצביעו לליברמן ויגידיר אותם כלא רלוונטיים ? בכך הוא היה חותם את גורלו בבחירות הבאות.
כמו שאני בטוח שלא עולה על דעתך שלא לכבד את בחירתם ההזויה של הפלסטינים בחמאס, תכבד גם את בחירתם של מאות אלפי אזרחי המדינה.
או שאולי דעתם של 5000 יהודים (אפילו לא רבע מנדט) שהצביעו לחד"ש נחשבת יותר ?
הכלב רץ מצד לצד בעקבות המקל אותו משליך אדוניו, הפנתר עז המבט מזנק על המשליך וקורע אותו לגזרים אותן אפשר לארוז בשקיות נילון ולשווק ברשתות המזון כתוצר המהפכה. (משל בודהיסטי עתיק). מה הנמשל? עדר האדם מטלטל מצד לצד בים הסוער של הקפיטליזם כאשר בכל פעם הם מכוונים את ספינתם הרעועה אל עבר אותו מגדלור דימיוני שאמור לסמן את מיקומו של חוף המבטחים הסוציאלסטי, רק על מנת לגלות שהם נמצאים שוב אבודים בים הסוער. לוחם החופש יזנק אל לב המערכת ושם יפעל את פעולתו. והיכן נמצא לב המערכת? ובכן כאן החדשות – לב המערכת לא נמצא בכנסת וגם לא במפקדותיהם המבוצרות של הבנקים, אלא ברחובותיה המכוערים של העיר הציונית הראשונה. פועלי הנקיון, הקבצנים, שפחות המין, במכלאות העבדים של חברות כוח האדם ובמסדרונות המשוקצים של האוניברסיטאות שם עובדים בתנאי ניצול קשים עובדי הקבלן. אכן כן, האנשים שנמצאים בתחתית הסולם, החוליה האחרונה בשרשת המזון האנושית הם לב המערכת, הבסיס עליו נבנית השיטה כולה. מדובר בווריציה של שיטת המקל והגזר. שיטת חרפת הרעב ושכר המינימום נקרא לה. הגזר זה שכר המינימום והמקל הוא חרפת הרעב שתגזר עליכם במידה ולא תסכימו לקבל את המעט שאנו מציעים לכם. התאוריה שלי גורסת שהבעיה באוניברסיטאות התחילה ביום שהם התחילו לעבוד עם פועלי קבלן והמדרון חלקלק. מי שחושב שסחר הנשים הוא אירוע נורא אך חריג, טועה ובפרק זמן לא ארוך הוא יגלה את שהוא עבד נרצע בעצמו. כמובן שאנו חוזרים גם לענין הכיבוש והניצול של החברה הפלשתינאית. ארגנו לעצמנו מכלאת עבדים ביהודה ושומרון ולאט לאט המכלאה מתרחבת וכוללת בתוכה גם חלק מהנוגשים לשעבר כאשר האדונים מתבצרים להם מאחורי חומות וחברות שמירה בסביון וכפר שמריהו. הדרישה הבסיסית והראשונה בכל משא ומתן חייבית להיות ביטול העבדות לסוגיה באופן מידי ונחרץ, אח"כ כל השאר.
מתן,
הבסיס הראשוני לדמוקרטיה הוא מוסד האזרחות. האזרחים הם הציבור המנהל את המדינה במערכת דמוקרטית, האזרחות היא תעודת החברות והזכויות במדינה הדמוקרטית.
שלילת האזרחות הכפויה על רקע ערביותם של תושבי אום אל-פאחם היא אקט גזעני מרחיק לכת המערער על עצם קיום הדמוקרטיה הישראלית.
יש לזכור גם שליברמן שולל גם נסיגה חד-צדדית מן השטחים וגם מו"מ עם ההנהגה הנוכחית של הרשות, ולכן התכנית שלו היא לא רלבנטית פרט לתחום אחד: הוא הופך את שלילת זכויותיהם של הערבים בישראל לחלק מהשיח הפוליטי המקובל. וזה מה שליברמן באמת מחפש.
‘ישראל ביתנו’ היא מפלגה פאשיסטית וגזענית הבונה את עצמה על שנאה כלפי הערבים ועל הערצה ל "מנהיג החזק" שלה. זו הסיבה שמי שחפץ בהמשך קיום הדמוקרטיה הישראלית (וזה כולל גם אותנו וגם את העבודה וקדימה) צריך להחרים אותה.
למתן: אתה לא מעורר פרובוקציה, אתה מעורר חמת זעם, אבל לפני שאני משתלח בך, אני נושם שלוש נשימות עמוקות ואנסה להסביר לך למה אתה כל כך מרגיז. הגזענות טבועה בך כל כך עמוק שאתה אפילו לא רואה אותה. מדובר ברצון שלך לקחת אנשים שהם אזרחי המדינה שלך, לכאורה לכל דבר (כי למעשה המדינה מתנהגת כלפיהם כאל נחותים) ולשלול מהם את האזרחות שלהם, כאילו היום ככה, מחר ככה והמטרה: טיהור אתני. שלא יהיו כאן ערבים. אם תבחן את זה לאור ההיסטוריה הציונית, אקטים כאלה כבר נעשו, היה גירוש משולב בבריחה של אוכלוסיה שחיה על אדמתה והיום הפכה ל"בעיית הפליטים", אח"כ היה כיבוש של מי שכבר היו פליטים והיום הם פליטים בריבוע. במקביל, מי שנשאר על אדמתו חי עד שנת 65 תחת שלטון צבאי ומגבלות תנועה חמורות והיום סובל מאפליה עמוקה ושיטתית. על כל אלה אתה רוצה להוסיף שלילת אזרחות וניתוק של אנשים ממדינה בה הם חיים ושלתשתיות שלה הם תרמו ושבחיים הפוליטיים, האזרחיים והתרבותיים שלה הם מעורבים, למה? כי אתה החלטת, כי ככה אתה מעדיף, כי יש לך כוח (תודה לאל שאין לך). בדומה לכך, אפשר לשלול אזרחות של כל יהודי בכל מדינה בעולם בגלל יהדותו ולהעביר אותו (בתוספת תרומת קרקע קטנה, או אולי כמה שקלי כסף) למדינת ישראל. מה דעתך?
אגיד לך את דעתי. אין אני רוצה לחיות במדינה על טהרת היהודים. אני מעדיף אלף מונים את חברי בחד"ש ואת מי שאינם בהכרח חברי בבל"ד, דע"ם, אבנא אל באלאד וכיוצ"ב, על אנשי ליברמן, על המתנחלים, ובכלל על המילייה הגזעני העצום החי במדינה הזו. עכשיו תתמם ותגיד שכל מה שאתה רוצה זה פתרון הוגן לסכסוך.
קיימת טעות אחת במאמר, מכיוון שהנצחונות הגדולים של ש"ס היו ב-96 וב-99, ולא בבחירות האלה שבהן עלה כוחה בפחות מ-20 אחוז. ואחרי שהרב עובדיה יילך לעולמו, צפוי שם קרע בין אנשיו של דרעי לבין אלי ישי שסילק אותם מעמדות הכוח, וזה צפוי יוביל לירידה בכוחה.
לעניין הרכב הקואליציה, אי-אפשר להכניס לשם מפלגות עם פער עמדות גדול מדי ולצפות שתחזיק יותר מכמה חודשים, מכיוון שכל אחד מושך לכיוון הפוך, בייחוד בתחום המדיני. הדברים אמורים הן בקואליציה שיושבות בה "קדימה" והמפלגות הערביות, והן בקואליציה שיושבים בה ליברמן והעבודה.ובכלל, דמוקרטיה משמעה רצון הרוב בין אם מדובר ב-51 או ב-99 אחוז, אבל בדרך כלל יותר קרוב למספר הראשון.
למתן ודן – הצעתו של ליברמן היא למעשה הקמת מדינה פלסטינית עם חילופי שטחים ביחס של 1:1 עם ישראל, קצת בדומה להסכם ז’נווה אבל בהבדל אחד: השטחים שיועברו למדינה הפלסטינית לא יהיו שטחים ריקים אלא אזור המשולש על תושביו.הבעייה עם תכנית כזו היא שלא ניתן, לפי החוק הבי"ל, לשלול מאנשים אזרחות, ולכן יתכן מאוד שרובם יבחרו לעבור לתוך הקו הירוק החדש.
ובחירתם של הפלסטינים בחמאס אינה "הזויה" יותר מכל בחירה אחרת במפלגות שראשיתן בארגוני טרור/שחרור לאומי, כמו ה-FLN באלג’יריה, הליכוד, הפת"ח ועוד.
ניתוח מבריק. תו-דה..
לעופר יהלום,
אני חושב שדווקא בבחירות האלה ש"ס הצליחה מאוד והוכיחה שלא מדובר בתופעה חולפת. כיוון שעמיר פרץ זכה בחלק מהקולות של השכונות ועיירות הפיתוח, ההישג גדול פי כמה. גורלה של שינוי רק ממחיש את חשיבות היציבות והבסיס החברתי המוצק של ש"ס.
אשר לעתיד, אין לדעת וייתכן מאוד שאתה צודק.
חג שמח לכולם.
ליברמן מציע פתרון לסכסוך המבוסס על שתי מדינות לאום. המתנגדים לרעיון זה בעצם מבכרים את הפתרון של פלסטין השלמה ובעצם נותנים גט כריתות לרעיון ההגדרה העצמית של העם היהודי בעוד שהם מצדדים בעקירת כל היהודים מיו"ש, ע"מ ליצור פלסטין נקייה מיהודים. הצביעות של אותם אלו שקוראים במשך שנים לפינויים של יהודים, ע"מ לממש את זכות ההגדרה העצמית של הפלסטינים(המוצדקת כשלעצמה) פשוט מחפירה. הפתרון ההגיוני ביותר הוא היפרדות על בסיס אתני לשתי מדינות(לשני עמים, זוכרים?), ככל שיעבור זמן, יתברר שאין אפשרות לגשר בין המאווים הלאומיים של הרוב היהודי והמיעוט הערבי במדינת ישראל. על אף שכבה פוסט ציונית צעקנית המגולמת באתר זה, פתרון זה ימומש על אפכם וחמתכם, מהסיבה הפשוטה שרוב העם היושב בציון מסכים לו והוא האפשרות היחידה לשלום באיזורנו. מי שחושב שהעם היהודי צריך לוותר מרצונו על זכותו להגדרה עצמית, בעוד שזו מקודשת עבור הפלסטינים יתבדה בסופו של דבר.
קיומם של שני לאומים במדינת ישראל זו טעות היסטורית שיש לתקן. רוב הערבים מנוכרים למדינת ישראל(ובצדק) והם מזהים עצמם כבני העם הפלטיני, לצערך רוב היהודים במדינת ישראל מזההים עצמם כציוניים ומעוניינם לחיות במדינת לאום שתממש את זכותם להגדרה עצמית. אין אפשרות לגשר על הפער בין שתי עמדות קוטביות אלו , לכן ע"מ לא להנציח את הסכסוך יש להיפרד בכבוד לשתי מדינות. ההתנגדות הרבה של הערבים בישראל לתוכנית זו נובעת מכך שהם יודעים שתוכנית זו בעצם סותמת את הגולל על החלום של פלסטין השלמה ומשום כך התנגדותם הרבה.
אותם מלומדים שמסבירים לנו שאין לעלות על הדעת להזיז ערבי ממקום מגוריו – אותם מלומדים משוכנעים שהמוני ערבים ינטשו את אדמתם ובתיהם בכדי להישאר בתחומי המדינה הציונית ולהמנע מקבלת אזרחות פלסטינית.
אז איפה הצומוד המפורסם?
כך קורה גם בפרברים הפלשטינים של ירושלים. בכל פעם שישראל מפסיקה את הכיבוש של שכונה, ומעבירה את השליטה לידי העם הפלשתיני – מיד נוטשים עשרות אלפי פלשטינים את ביתם ואדמתם ומתישבים באזור שעדיין כבוש.
העתון "הארץ" כבר כתב על הדילמה של השמאל: אנחנו נגד שליטה על פלשטינים ומאמינים שהם ראויים לשלטון עצמי – אבל אופס… אנחנו נגד נטישה גזענית של הפלשטינים והפקרתם בידי שלטון מקומי מושחת.
הפסקת לקיחת האחריות את תנאי החיים הבסיסיים של אוכלוסיה נכבשת איננה הפסקת הכיבוש, היא חלק מהכיבוש.
כמובן שגזעני הימין (ולא אכפת לי אם לימין הזה קוראים ליכוד או קדימה או מערך) רואים בהפרדה לסוגיה את חזות הכל, ולכן מבחינתם אם הם הפסיקו לדאוג לביוב באיזו שכונה אז זה נחושב מבחינתם "הפסקת הכיבוש", אבל הכיבוש קיים ועומד בכל פלסטין והקמת גטאות ב"שלטון מקומי" איננה עצמאות משום סוג שהוא. אז ברור שלאנשים יש העדפות מסוימות לגבי סוג הכיבוש שיהיה באיזור שבו הם חיים, העדפות שנקבעות לפי היכולת להתפרנס, מידת ההטרדות השלטוניות, רמת הבטחון האישי (שכידוע נפגעת מאד בהפצצות והתנקשויות) ועוד פרמטרים, כמובן שיש להם מעט מאד בחירה לגבי ההעדפות האלו כי אף אחד לא שואל אותם…
כל זה לא משנה את העובדה (להיפך) ששום אדם לא רוצה לחיות חתחת כיבוש ורוב האנשים שחיים תחתיו מתנגדים לו, אופס, שכחתי, הימנים לא רואים את האוכלוסיה הכבושה כבני אדם.
חיים, חג שמח ושבוע טוב. מסכים לכל מילה בסקירה המאלפת. מצטרף לדעה שיש לחייב את שיתופה של ש"ס בשלטון ולשלול את צירופו של ליברמן, אולם מבקש לומר כמה דברים על ש"ס:
דווקא כמי שמחשיב עצמו חף לחלוטין משס-נופובייה, ומבקש שנים ערוצים אליה ושותפות עימה, אני חש חובה לראות הדברים נכוחה:שס מייצגת אלקטוראט גדול, פרמטי בבסיסו ופרולטרי מאוד באורחותיו, אולם, הנבחרת הפוליטית שלה לרבות צמד היונים: הרב עובדיה וחבר ילדותי ממלחה, אלי ישי, עברו תפנית קסנופובית והם מובילים מפלגה אולטרא-לאומנית עם גוונים כהניסטים לעיתים. אני כותב זאת בצער עמוק, אבל זו האמת.
יתר-על-כן, גם בזירה החברתית מייצגת ש"ס את כל מה שהוא ההיפך המוחלט מצדק ורווחה. ש"ס היא תעשיית צדקה, ללא ככורח ולא כצדקה במובניה המקוריים, אלא כהשקפה.
וחרף כל זאת, אני מחייב את כניסתם לקואליצייה ושותפות שלהם בשלטון. כי אסור להוסיף להדיר ולנדות, ולהחריף את תחושות השוליות של הציבור שתומך בשס.
תודה על המאמר מאיר העיניים.
טל, זה עוד אחד מסוגי הדמגוגיה של ההתחסדות הגזענית החדשה: פינוי ההתנחלויות הוא יצירת "פלסטין נקייה מיהודים".
להציג את פינוי ההתנחלויות כשאלה "לאומית" או "דמוגרפית" זהו שקר שלצערינו גם המערך ושאר השמאל הימני אימצו דווקא במאבק לפינוי ההתנחלויות. פינוי ההתנחלויות הוא בראש וראשונה שאלה של שליטה ישראלית על הפלסטינים חסרי האזרחות הישראלית וחסרי האפשרות לבחור את הממשלה הישראלית השולטת עליהם.
ישנם יהודים שחיים כיום בערים פלסטיניות בגדה. עמירה הס עד כמה שידוע לי, חיה באין מפריע ברפיח.
הבעיה של ההתנחלויות אינה עצם העובדה שהם יהודים החיים בקרב אוכלוסייה פלסטינית, אלא העובדה שאלו אזרחים ישראלים חמושים שמביאים איתם את צה"ל, שמפקיעים קרקעות חקלאיות וגם מגרשים אנשים מבתיהם לצורך הקמת ההתנחלויות ושמונעים מעבר בתוך התנחלויותיהם.
לקרוא להתנחלויות "יישובים יהודים" זהו שקר, אלו הם בסיסי לוחמה שיש בהם גם אזרחים לא חמושים וילדים. יש לפנות את ההתנחלויות כמו שיש לפנות את בסיסי צה"ל מהשטחים.
ההתנחלויות עבור הפלסטינים, כמו הכיבוש בכללו, פירושן אבטלה, רעב והרג.
היישובים הערבים בישראל בכלל ובואדי ערה בפרט לא חיים כאן על כידוניו של שום צבא זר. אלו הם אזרחים ישראלים הנשמעים החיים בשטחים החל עליהם החוק הישראלי והנשמעים לו, והמעורבים בחיים הפוליטיים בישראל. הרצון לבטל את אזרחותם של הערבים בישראל הוא גזענות פר-אקסלנס, לא משנה כמה ניסוחים דיפלומטיים ינסו להכשיר את השרץ.
למען הדיוק, ליברמן מדבר על "הפרדה אתנית" חלקית מאוד, מכיוון שההצעה שלו נוגעת רק למשולש ולגושי ההתיישבות, ולא לבקעת הירדן ולגליל (כנראה).בכל מקרה, הרוב לא תומך בו, ואותם 12 מנדטים שקיבל באו על חשבון האגף הימני בליכוד. ובעיני, ההגדרה העצמית היא של העם הישראלי, לא העם היהודי, למרות שהמאפיין העיקרי של שניהם הוא השפה העברית.
אור מלאה את הקוראים באינפורמציה מטעה שאין לה משמעות לעניין פינוי ההתנחלויות.
היישובים היהודיים בשטחי הגדה המערבית הינם ישובים לכל דבר, כמו ישובים בגליל ומרכז הארץ. אנשים חיים שם את היום יום, תתפלא אבל לא כל המתנחלים חמושים. כאשר ישוב יהודי מוקם בשטח המוקף יישובים פלסטיניים עוינים אין מנוס מהצבת כוחות שישמרו על מבואותיו או עליו, ובין אם אתה מסכים עם זה או לא (אני אישית די מתנגד לכך) להגיד שהיישובים מוקמים כדי לעבות את הנוכחות הצבאית בשטחים בלבד היא מטעה. והסיבה שהיישובים הערביים אינם חיים על חרבותיהם במדינתנו דווקא מלמדת קטגוריה על הצד הפלסטיני (להזכירך טרם האינתיפאדות היה שקט יחסי ויחסי שכנות טובים במרבית הזמן בין המתנחלים לפלסטינים).
לא ברורה לי הסיבה לטענה שכיוון שישנה נוכחות צבאית או שהמתנחלים חמושים יש לפנות אותם. ושוב אחזור על השאלה:
מדוע זו זכותם המלאה של הפלסטינים לדרוש הקמת מדינה פלסטינית ממנה יפונו כל המתנחלים (גם אלו המוכנים לחיות תחת ריבונות פלסטינית) ואילו בישראל תוקם מדינה בעלת מיעוט פלסטיני מתרבה? מדוע איננו יכולים לדרוש את אותו דבר מהפלסטינים- שהיישובים היהודיים ישארו בשטחם?
אין זה משנה אם המתנחל חובש כיפה ענקית, חמוש עד השיניים, מצביע מרזל והופך דוכנים בשוק של חברון – או אזרח שלו מהשורה, שאולי אפילו שייך לאותם 37 אחוז שכלל לא טרחו להשתתף בבחירות. כל המתנחלים חיים על שטח שלפי כל ההגדרות, כולל הישראלית, הוא שטח כבוש שהחוק הישראלי לא הוחל עליו.
ויש סיבה טובה מאוד מדוע המתנחלים, או תקרא להם איך שתקרא, לא יישארו תחת שלטון פלסטיני – הם עצמם מעדיפים להתפנות מאשר להגיע למצב שבו יצטרכו להזדהות לפני שוטר פלסטיני עם תעודת הזהות הפלסטינית שלהם, גם אם מדינת פלסטין תהיה נאורה יותר מישראל ולא תציין שם את הדת או הלאום.
קודם כל, השאלה היא לא רק עקרונית, מכיוון שאם רוב המתנחלים רוצים להתפנות לא ישאירו אותם שם בכוח.ואין זה משנה אם מדובר בשטח פרטי או לא. אם מותר להקים התנחלויות על אדמה ממשלתית – וזה "אם" גדול מאוד – מותר גם להפקיע אדמות פרטיות לשם כך, בתנאי שמשלמים פיצוי מתאים.
לשאלה ששאלת, אין קשר בין שני הצעדים שאתה מציע. לא ניתן לשלול אזרחות מאף אדם ללא הסכמתו, כלומר ניתן בהחלט להעביר את המשולש למדינה הפלסטינית, אבל תושביו יוכלו לעבור בתוך הקו הירוק החדש (אם זה צעד רצוי זו כבר שאלה אחרת). וכפי שכבר אמרתי, גם אם תתן לשני הסוגים אפשרות לבחור, רובם המכריע יעדיפו לעזוב את מקום מגוריהם הנוכחי ולחיות בישראל כאזרחים ישראלים.
יש מיליון סיבות לא לרצות להישאר בשטחים תחת ריבונות פלסטינית וזה לא העניין. השאלה היא עקרונית, מדוע "מותר" לפנות בכפייה יישובים יהודיים (לצורך העניין כאלה שהוקמו על שטחים שאינם פרטיים) ע"מ ליצור מדינה פלסטינית בעלת אוכלוסייה הומוגנית פלסטינית, ואילו סיפוח שטחים שבהם אוכלוסייה פלסטינית-ישראלית למדינת הלאום שלהם נחשבת לחטא נורא? הסוגיה היא מעבר לסטטוס השטחים ככבושים אלא הסתכלות לטווח הארוך, על עתיד המדינות שיהיו בארץ. לדעתי, למרות השוני בין המקרים (מתנחל ואזרח ערבי) זה לא שולל את הרעיון עצמו.
תראה, מתן. אתה חושב, בדומה לימנים רבים ולנשיא אמריקאי נבחר אחד, על פתרונות נורא פשוטים לכאורה, אבל אתה לא רואה, כמו במשחק שחמט, לאן ה"צעד הפשוט" שלך מוביל.
סתם תסריט סביר: הפלשתינאים מסרבים לקבל את הערבים שישראל "מגישה" להם. הכפרים הופכים מבודדים ותסיסה, רעב ומחלות מתפשטים שם. בצעד נואש עולים עשרות אלפים לגבול ה"חדש" עם ישראל ומסים לפרוץ אותו, והמשטרה (ליברמן השר לבטחון פנים…) והצבא פשוט עוצרים אותם במחיר מאות הרוגים.
את ההמשך לא אתאר, כי אין טעם. אבל תבין: התוצאות של צעדים "פשוטים" וכוחניים (כמו למשל כיבוש עירק והדחת סדאם חוסיין על ידי הגאון בוש, שגורמות לאלפי הרוגים ןהגברה מאסיבית של הטרור העולמי) – הן דבר שאתה ואחיך הרעיוניים מתעלמים ממנו בקביעות, אולי משום שפעילות הומנית, שכלתנית ומתונה פוגעת לכם באגו.
גם אני רקדתי, ביום ההוא בככר שלא אקבע כאן, באם היה הוא יום טוב, או שמא רע, שכן פנים רבות היו לו וגם אני צעקתי, במלוא-גרוני, "רק לא ש"ס! רק לא ש"ס!" והייתי שב ועושה זאת שוב, אין אני מצר על כך כלל וכלל ובשום-פנים-ואופן, אין אני מוכן לראות בכך, "גזענות אשכנזית", "התנשאות אנטי-מזרחית", או דבר-מה נתעב כיוצא-בזה.
בכל הרשימה הנ"ל כולה, שכח חיים ברעם, כמדומה, את כל תועבותיה של ש"ס תועבות אשר לו, כנראה, נח להתעלם מהן. כמובן, עלי לציין כאן ועכשיו, שאפילו השיקוץ הש"סניקי, עדיף בהרבה, גם לדידי, על-פני תועבת-ליברמן, ברם, שומה עלינו להבין, מול מה ומול מי, אנו ניצבין כאן!
כי מהי ש"ס?
מפלגה גזענית, הומופובית, מסיתה, פשיסטית… את חיים מטרידה מאד העובדה, שבעיני ליברמן, חמישית מאזרחי המדינה "לא נבראו בצלם"; ובכן, אין אני מתמצא, בהווי-אמונותיו הדתיות של ליברמן אם קיימות (אחרי-ככלות-הכל, הוא כה דומה לשינוי, מבחינת האידיאולוגיה וחתך-המצביעים… אולי אין לו כאלה) ולא זה מה, שבאמת חשוב כאן. ליברמן הוא גזען ופשיסט, אין לו שום מקום שהוא, בחברה תרבותית וגם לא (להבדיל…) לצד שלחן-הממשלה. עד כאן, אנו מסכימים בהחלט.
אולם, האם קריאה, לשלוח כעשירית (לפחות…) מאזרחי-המדינה ומאזרחיותיה, למחנות-ריכוז לצורך "ריפוי" מנטיות מיניות, אשר אינן לרוחו של האייאתוללה המשתלח, הרב-עובדיה או עמדה, עקבית, עיקשת ונחושה, בעד ההתנכלות הממוסדת, לעולים "לא-יהודים" אשר אין את נפשם, לשנות את כל ארחות-חייהם, על-מנת להתאימן לעקרונות היהדות האורתודוכסית, או היהדות בכלל או הובלת "הטרנספר השקט", של תושבי ירושלים המזרחית החוצה מעירם… האם בכל אלו, אין אתה מוצא ולו דבר אחד לגנאי? יפה הדבר, שלפחות הזכרת, ברבע משפט בסוף המאמר, כי "ש"ס ומנהיגיה אינם גיבורי חלומותי". ואולם, להוציא משפט אחד זה אף לא מלה אחת, בגנות אותה מפלגת שקצים גזענית, סמי-טליבאנית, אשר מקומה לא יכירנה כלל, בחברה המודרנית, מחוץ (אולי) לחורים דתיים-פונדמנטליסטיים אפלים, כגון הבייבל-בלט שבארה"ב, העיר קום שבאיראן ומדבריות סעודיה. אתה כותב, בדברך על ליברמן, "האיש … שוחר רע לעצם הרעיון של דמוקרטיה ליברלית, שלא לדבר על ערכים של שלום ושוויון, ואפילו שוויון אזרחי". נו, ומה אלי ישי הומניסט? ליברל? שהרי כל הקורא, מאמר זה בלבד עוד עלול לחשוב, שש"ס היא תנועת שמאל מתקדמת ונאורה, היכנשהו בין חד"ש, מר"צ ו"עלה ירוק", שכל חטאה הוא, לכאורה, שהיא נאבקת למען החזרת-הקצבאות וראשיה, הם ממוצא מזרחי!
אפי איתם, אביגדור ליברמן ואלי ישי, הם שלושה קדקודים, של משולש פשיסטי רעיל ומתועב, שונא-זרים, ריאקציונרי ומשוקץ מאין-כמוהו (שלפחות כעת עם היעלמותה המבורכת, של "שינוי", מן המפה הפוליטית זהו משולש ולא מרובע). למרבה-הצער, בלי לפחות אחת מן השתיים או ש"ס (ו"יהדות התורה"… שהרי, מנקודת-המבט החילונית-ליברלית, אין שום הבדל שהוא, בין השתיים. כל המכניס אחת, יכול, כבר, להכניס את רעותה. מה זה משנה, כבר…), או "ישראל ביתנו". אז נו, שוין, יכנסו-נא החרדים לממשלה. אבל, זכור-נא ובל-תמנע מלהזכיר, מי הם!!
אם כבר אתה מדבר על what if, אני יכול מצדי לתאר סיטואציה אחרת: מדינה פלסטינית מוקמת בגבולות 67′, כל ההתנחלויות פונו. הזמן עובר, שיעור הילודה בישראל מתיישר בקו אחד עם שיעור הילודה במדינות מערביות, העלייה ממשיכה להצטמצם. במקביל המיעוט הערבי בישראל גדל ומגיע ל-30% ואף יותר. ממשלת החמאס מעודדת את אחיהם בישראל לצאת לרחובות ולהבעיר את האזור בהפגנות בדרישה לאיחוד עם מדינת "פלסטין". ממשלת החמאס דורשת "להשיב" לעצמה את שטחי המשולש והגליל שאיבדו ב"נכבה" של 48′. המיעוט כבר גדול מספיק ויש לו כוח וגב לדרישות שלו. המשטרה (ליברמן השר לבטחון פנים…) והצבא פשוט עוצרים אותם במחיר מאות הרוגים. [ ציטוט שלך… ]
נקודה נוספת למחשבה היא מצב בו יתאפשר "איחוד משפחות" ופלסטינים רבים ביחד עם משפחותיהם יהגרו לישראל בעקבות נישואים, אמיתיים או לשם דרכון ויציפו את המדינה…
בנוסף קשה לי לקבל את המצב שאתה מתאר כיוון שאינני חושב שהפלסטינים יגידו "לא" לשטחים נוספים מה שגם הם "אחיהם הפלסטינים".
תגובה למתן ( שאינו מתן ארז ):
מעט הוא הדמיון בין פינוי התנחלויות יהודיות לבין גירוש אזרחים ערבים אל מדינת לאום פלסטינית. הרי שאף אקט ה"טרנספר" הפיזי אינו קיים בתוכניתו של ליברמן, אשר גורס לחילופי שטחים ולא לחילופי אוכלוסייה.
אך הפער העיקרי בין שתי הגישות עולה משינוי המעמד החוקי אשר מתרחש במקום אחד,ואינו מתרחש באחר. גישתו של ליברמן מבקשת לבצע אקט של שלילת אזרחות לאזרחים הערבים, ולא ביצוע אקט של העברה פיזית. מהווה אקט זה פגיעה יסודית בזכויות האדם של האוכלוסייה.
לצורך הדגמה היסטורית, ניתן לחזור לתקופה ההיסטורית הקודמת בה אקט ה"דה-נציונליזציה" היה נפוץ, והיא בין שתי מלחמות עולם (ר’ חנה ארנדט ). בתקופה זו, נשללה אזרחותם של אוכלוסיות רבות אשר שיוכן האתני-לאומי לא תאם לשיוכם האזרחי. אזרחים אלו נותרו לעתים קרובות כתושבים חסרי זכויות בסיסיות במדינת האם, לא רצויים לא כאן ולא כאן, חסרים אף את זכויות האדם היסודיות.
אין צורך להרחיב לגבי אחת מהקבוצות האתניות הדומיננטיות שסבלו מאקטים של "דה-נציונליזציה" – האוכלוסייה היהודית, ואין צורך להזכיר היכן מסלול זה הסתיים עבורם.
זאת בלבד אמור להוות יסוד להטלת ספק ( אם לא פסילה מוחלטת ) באידיאולוגיה הליברמנית. שיוך אזרחי הוא יסוד בסיסי להשגת ושמירת זכויות אדם, ושלילתו – מהווה שלילה מוחלטת של זכויות אלו.
לגבי המאמר של חיים אכן נכון וחשוב, אך כאדם המאויים אישית מהתבטאויותיו ההומופוביות של אלי ישי וחבריו, תחושתי היא שהבחירה בין רעה אחת לרעה האחרת אינה פשוטה כל כך. אני נוטה להסכים עם חיים ולסמן את ליברמן כ"רעה הגדולה", אך גם לכך התייחסה חנה ארנדט כאשר הבחירה היא בין רע גדול לרע קטן, העמדה המוסרית היא זו הנמנעת משניהם.
"לא מגרשים את השטן בעזרת לוציפר" אומר הפתגם הנוצרי (או שמא להיפך?).
אני הייתי אחד מאלה ששאגו בכיכר ב-1999 "רק לא ש"ס" ואינני מתחרט על כך (300 מילים לא יספיקו לי כדי להסביר למה). לא ברור לי למה עדיפה בעיני ברעם שנאת הערבים של הרב יוסף וחסידיו על פני הטרנספריזם כביכול של דא ליברמן וחסידיו. זה שרץ וזה שרץ והבחירה ביניהם קשה ומיותרת. לפחות מחיים ברעם הייתי מצפה שיציע קואליציה בלי שונאי ערבים, נקודה. ואם כבר מוכרחים להרחיב את "הקואליציה היהודית" (למה בעצם?), אז כבר עדיף עם הרב ליצמן ושות’
נ.ב. לידיעתכם, את חילופי השטחים המאוכלסים (לא בדיוק "טרנספר", למען הדיוק) הציעו לראשונה גיאוגרפים מן האקדמיה שאינם חשודים בליברמניזם.
פעולה שתשלול אוטומטית את אזרחותם של אזרחי ישראל הערבים היא לא מה שאני מתכוון אלא משהו בנוסח החזרת הונג-קונג לסינים. אפשר לעשות משאל, לתת תמריצים כלכליים, אפשר לא לשלול את האזרחות ופשוט להפסיק את נתינתה, כלומר לדורות הבאים. ההיפרדות צריכה להיות הדרגתית.
בכל מקרה אני רואה שאין התייחסות לעניין המתנחלים. כל אחד פה רוצה לספר על הכיבוש, הנישול, גזילת הקרקעות… כולם מנסים להתחמק מלדבר על העובדה שביהודה ושומרון יושבים אזרחים כמוכם, לא כולם היסטריים ואלימים כמו שרואים בטלוויזיה. הפעולה הכביכול פשוטה של פינוי, [שכמו שזה נראה רובכם תומכים בו כהכנה למו"מ ולא כקלף מיקוח], היא למעשה הוצאתם מהביתם, הריסתו ןהעברתם למקום אחר. מדוע מדינה יכולה לעשות את זה למען עם אחר ע"מ שיקים מדינה אך לא יכולה להבטיח את קיומה באמצעות חילופי שטחים מאוכלסים? כמו שכבר אמרתי, לא באקט מהיר של שלילת אזרחות אלא בתהליך.
מתן,
בניסיון להחזיר את ההשוואה בין המתנחלים לבין הפלסטינים אזרחי ישראל, שוב ניכרת החמצה ביחס לאבחנה האיכותית הדרמטית שבין שתי האוכלוסיות.
מתוך הנחת עליונות הגוף הכללי על רצון הפרט ( שעומדת במידה רבה ביסוד המדינה, מה שקרוי Raison D’Eta ), רשאית המדינה לקבוע הגבלות על אזרחיה – ביחס למגבלות ביחס לחופש האישי שלהם ( תחת הגדרת החוק, אשר אינו אלא הגבלה על החופש האישי ), ביחס לתרומה המתחייבת מאזרח כלפי הכלל, ואף ביחס למקום מגוריו – אשר ביכולת המדינה מתוך הגדרתה לקבוע את הלגיטימות שלו -בין אם מתוך צרכים מדיניים ודיפלומטיים או מתוך צרכי פיתוח וכלכלה. אין לכך כל קשר לטיבו המוסרי או לאי-אלימותו של האדם, וזוהי חלק מחובתו האזרחית.
יחד עם זאת, המדינה מאבדת מהגדרתה, ומסמכותה כגוף חוקי, כאשר היא מחליטה לא להגדיר את מגבלות החופש של אזרחיה אלא להדיר חלק מהם על יסוד לאומיותם. בנקודה זו, ההגיון המופעל הוא הגיון לאומי, אתני ושבטי ולא הגיון חוקי ומדיני – ואפשר לגלול החותם על היות המדינה גוף בעל השפעה ולהגדירה מחדש ככלי בידי הלאום ( ושוב – נקודת השיא של הפיכת המדינה לכלי בידי הלאום מתגלה בהפיכת המדינה הגרמנית לכלי בידי הלאום הגרמני ). הקושי הנ"ל קיים בין אם המדינה גורסת הפרדה הדרגתית או מיידית, ומתקיים כבר מעצם השיקול להפעיל יחס דיפרנציאלי כלפי שתי אוכלוסיות על יסוד לאומי.
האבחנה הנ"ל אינה קלה, בעיקר עקב החיבור ההדוק בין מדינה-לאום שקיים במאות האחרונות ובעיקר בישראל. יחד עם זאת זוהי אבחנה חשובה ומציבה ספק בעצם ההשוואה בין שתי האוכלוסיות אותה אתה מבצע.
אם נשתמש באבחנה הנ"ל כדי לתאר את הדיון בצורה כללית, הרי שליברמן מבקש להפוך את מדינת ישראל לכפופה לחלוטין ללאום היהודי. אני, אישית, ובתקווה גם רבים אחרים, מעדיפים לראות את החוק ואת השאיפה לצדק כלשהו כעליונים אף על הלאום.
אל תשכח, מדינת ישראל היא מדינת לאום אין על כך עוררין וצריך לשמר את זה, אבל אני מודה כי זה לא אפשרי ליצור אוכלוסייה שתורכב מיהודים בלבד וללא מיעוטים כלל, וגם אני לא מסכים עם כך, הרי יש מיעוטים כמו הדרוזים והצ’רקסים הנאמנים למדינה ואין להם שאיפות לאומיות. בנוסף אני לא בקיא בנתונים אבל אני מניח שיש אפלייה כלפיהם ולדעתי מגיע להם שוויון זכויות מלא.
העניין הוא אחר לגבי ערביי ישראל, ומשמעות היותם אזרחים ישראליים ובמקביל משתייכים לעם הנלחם בישראל (הכללה גורפת, אני יודע) ובעל שאיפות לאומיות.
המדינה יכולה להגדיר את ההגבלות על הערבים הישראלים כצרכים מדיניים, לאומיים, דמוגרפיים, ביטחוניים, מה שתרצה… אתה נכנס לעומק המשפט והחוק הבינלאומי אך הדיון פה הוא עקרוני. סימוכין משפטיים תמיד אפשר להשיג ותמיד אפשר לסתור.
כמה בעיות בחיזוי העתיד שלך:
1. אין ספק ששום שלטון פלסטיני לא יסכים לקבל את הכפרים הערביים. זכותך לחשוב אחרת, אבל עזוב…
2. גם האוכלוסייה עצמה לא תסכים להתנתק מהמדינה שהיא חיה בה (אבל זו נקודה משנית עבורך…)
2. סין ואנגליה הסכימו על הונג קונג בנסיבות שאיני יודע עליהן דבר, אולם העובדה שהדבר נעשה במקום רחוק מישראל לא אומרת שהיה כשר.
3. הריבוי הטבעי של ערביי ישראל יביא, על פי התחזית שלך, לסכנה דמוגרפית ללא קשר להחזרת השטחים. אז מה זה משנה לשיטתך אם להחזירם או לא? (תשובה שלי: השלום יעלה את רמת החיים ויוריד את הריבוי הטבעי, וכן – גם את האיבה ההדדית. תנסה את פעם).
4. החמאס יעודד את ערביי ישראל גם ללא קשר להחזרת שטחים כלשהי ולכן שוב, לשיטתך, מה החזרת השטחים תשנה במישור הזה?
5. חוץ מכל אלה – טענותיך פרנואידיות במתכוון. אתה רוצה עוד חבל ארץ ממניעים אימפריאליסטיים טהורים. לא אכפת לך שנוכחות יהודים בשטחים גוררת נוכחות צבאית שממררת את חיי הפלסטינאים. להזכירך – היהודים נכנסו לשטחים והתחילו את כל הסכסוך (לוינגר ושות). ישראל כבשה שטח ובמקום להחזירו דוחקת את רגלי התושבים המקומיים כל הזמן ומגלגלת עיניים בהצטדקות מעושה – וטיעוניך הם הדוגמה הקלאסית לכך.
1. כיף לך שאין לך ספקות והכל ברור לך. לי יש ספק רב.
2. אם תקום מדינת לאום פלסטינית (מפורזת) שתתקוצב בצורה נאה ע"י מדינות ערב והעולם ותחול תנופה כלכלית, ובמקביל יינתנו תמריצים כלכליים וערביי ישראל יקבלו בנוסף אזרחות פלסטינית (במסגרת הסכם) אז שינוי סטטוס האזרחות ההדרגתי (שלא כרוך בשלילת אזרחות מיידית) עשוי להצליח. כמובן, חייבים לחול כמה תנאים כדי לעשות הסכם שכזה ולא במצב הנוכחי.
3. כשמסתכלים לטווח הארוך, מסירת (ולא החזרת) השטחים תשרת את ישראל במובן הדמוגרפי, כיוון שמספרם של ערביי ישראל יצטמצם ולפי נתוניך (אם אפשר להסתמך עליהם) גם הריבוי הטבעי יקטן ואז מה טוב (לאלו מאיתנו המעוניינים בשימור הרוב היהודי במדינה). צידוק יותר פרקטי לחילופי השטחים הוא סיפוח של גושי התנחלויות מעבר לקו הירוק על בסיס 1:1, כלומר, אם לא היינו מספחים שטחים שנכבשו, לא היינו גם מוסרים אדמות מדינה לפלסטינים. אבל כאמור יש בכך מעבר.
4. לא הבנתי כל כך, אם יימסרו השטחים, אז את מי יעודד החמאס? את ערביי הגליל? כיוון שרצף טריטוריאלי כזה אינו אפשרי הדבר לא כ’כ הגיוני. חוץ מזה אני מאמין שיהיה אפשר להתמודד עם מצב כזה. הדוגמא שנתתי הייתה שקולה כנגד המצב שאתה הצגת כדי להראות לך שמצבים היפותטיים תמיד אפשר להמציא ולהראות כמה שעלול להיות רע. אז למה להתסמך על כך כמו עובדה?
5. השמאל הקיצוני הפוסט ציוני הוא אחד הזרמים הפרנואידים בפוליטיקה, אז איך אתה מציג אותי כפרנואיד? האימרה שלך מגוחכת לייחס לי מניעים אימפריאליסטים, אם לא הבנת אני בעד מדינה לפלסטינים, בעד רצף טריטואלי, בעד חילופי שטחים בהסכם. אני מתנגד להתנחלויות הזרועות ברחבי יו"ש וגוררות נוכחות צבאית בכל נקודת התיישבות. אבל זה לא אומר שאני תומך בפינוי מיידי של כולן כנקודת מוצא. הטענה שלך שהיהודים החלו את הסכסוך מופרכת ולא באמת שווה התייחסות.
6. שבת שלום.
הטענה שהיהודים החלו את הסכסוך עם הפלסטינאים מופרכת בעיניך?…
לא באמת שווה התייחסות?…
טענה מוזרה ושולית כזאת. אה?
(ברור… הרי כל הקוראים מאוחדים בדעתם שהפלסתינאים החלו את הסכסוך ואנו בסה"כ הכובשים/קורבנות הנאורים…)
הפגם בדרך הטיעון שלך הוא שאתה מנסה להציג את עצמך כקונצנזוס, בדומה לארי שביטים למיניהם. זה לא נראה טוב. אתה גם מנסה להיראות ספקן (כאמור בפתיח של דבריך). אבל ברור לך שהפלסתינאים אשמים במצב (וכל טענה אחרת "מופרכת" ו"לא ראוייה להתייחסות"). וואו… אם אפילו ספקן כמוך חושב שהפלסתינאים התחילו – כנראה שאתה צודק… שכנעת אותי. (העיקר – תמיד להיראות ספקן. זה מאוד מרשים את הקהל…).
לגופו של עניין – קשה להיות קונקרטיים בחיזוי העתיד בנושא כזה. זה הרי כל הוויכוח בין שמאל לימין. אבל השאלה הבסיסית היא מוסרית. הקושיות שהעלית מראות שעמדתך המוסרית הבסיסית היא כזו שאינה מוכנה להכיר בצד שכנגד כשווה לו, וזו כל הנקודה.
בוש יילך לקבר משוכנע שצדק עם עירק. אריק שרון משוכנע שמלחמת שלום הגליל מוצדקת (אז מה אם גרמה להקמת החיזבאללה). לך תסביר לאנשים. הפילוסופיה שלך נגזרת מהפסיכולוגיה שלך, ושום הגיון לא יעזור כאן.
אי-מתן אזרחות למי נשולד בתחומי המדינה לאזרח שלה, היא חמורה בדיוק כמו לשילת האזרחות מאדם בוגר. וגם הדוגמאות שהבאת אינן כל-כך רלוונטיות, כולל אותו "תסריט אימה" על התקוממות ערביי ישראל בעידוד ממשלת החמאס.
עד כמה שיש דמיון בין שתי סיטואציות, העברת המשולש לידי מדינה פלסטינית דומה להחזרת טירול הדרומית לאוסטריה. אבל בשני המקרים צעד כזה מחייב משאל עם, ומתן אפשרות לתושבי החבל שרוצים בכך לבחור באזרחות של המדינה שמוסרת את האיזור. מאחר וכיום, לפי כל ההערכות, רובם המכריע ל תושבי המשולש לא רוצים בכך זה ממילא לא רלוונטי.
כל זה נובע מעקרונות הרביונות, ההגדרה העצמית של הרוב והרצף הטריטוריאלי של מדינות – מה שלא קיים בנוגע לרוב ההתנחלויות. אשר לבקעת הירדן, אותה אפשר באמת להמשיך ולהחזיק כ"קלף מיקוח" למשא ומתן, אולי אחרי ביצוע תכנית ההתכנסות, אם גם תכנית זו תבוצע באופן חד צדדי.
שאלה פשוטה לי לאמיר וכו’: תנסו להסביר לי (בלי להתלהם) מדוע תושב טירה, טייבה וכיו"ב מעדיף לחיות (בביתו!) תחת דגל ישראלי ולא תחת דגל פלסטינאי? הייתי רוצה להפנות את השאלה לערבי ישראלי מהמשולש אבל אינני רואה כאלה ברשימת המגיבים.
ולפני שאמיר יתנפל גם עליי, כמו על מתן, ויכנה אותי טרנספריסט (אולי כהניסט), אני מבהיר שאינני מציע לעשות זאת בניגוד לרצונם של תושבי המשולש. סתם תהיתי היכן נעלם הרגש הלאומי שלהם בדילמה הזאת. לי ברור מה הייתי בוחר במצב מקביל: הייתי בוחר לחיות תחת דגל כחול לבן ולהסתפק ב"זעתר וזיתים".
אני לא מוסמך לענות בשם תושבי המשולש -בעצם גם לא בשם תושבי ישראל אלא רק בשם עצמי. השערתי היא שהם לא מסתפקים ב"פיתה וזעתר", אלא שהם מעדיפים את מדינת ישראל הן במישור החומרי והן במישור הפוליטי.
ובכלל, גם אם תושבי המשולש לא מרוצים מצורתו של דגל המדינה, מי אמר שהם לא רואים בו את הדגל שלהם? האם הדגל האמריקאי הוא לא דגלם של היהודים או של יוצאי מכסיקו שחיים שם?