הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-7 ביוני, 2006 19 תגובות

תשובה למגיבים למאמרי "הסוציאליזם ‘שלי’" שפורסם באתר הגדה השמאלית ב-24/5/06


הניסיון לפתוח סדק בחומה האוטמת אותנו מדיון באלטרנטיבה הסוציאליסטית עלה יפה. מאז 1988, כאשר הצטרפתי לחד"ש, לא שמעתי מפי חברי הכנסת שלי אף לא נאום אחד (אני מוסיף את המלה "כמעט" מתוך זהירות…), המעמת את הסוציאליזם עם הקפיטליזם. לא קשה לי להבין מדוע: אחרי קריסתה של ברה"מ ולוויניה, כאשר אנו חיים בחברה שרובה המכריע חוגג את הקריסה, לא קל להעלות עימות כזה מעל במת הכנסת. תמיד קיים החשש המוצדק כי השאגות נגד הדובר בכנסת עצמה, ובתקשורת שמחוץ לה, יכסו על כל הנושאים האחרים שסיעתנו נאבקת עליהם. אולם להבנתי לא נילוותה הצדקתי. אני מאמין כי ישנן דרכים לנתק בהדרגה מהתודעה הציבורית את הסוציאליזם מהסטליניזם, גם אם זו מלאכה קשה. זוהי הסיבה שהמאמר נכתב.

הפרידה מהסטליניזם מחייבת גם פרידה מסוג של "סובייקטיביזם מהפכני", המאמין כי יש בכוחה של החלטה רדיקלית כל-שהיא של ועד מרכזי כל-שהוא לשנות מן היסוד את תודעתם של מיליונים, תודעה שעוצבה בחברה אנוכית, מנצלת ומדכאה, כדי להציב כנגדה חברה שהיא כל-כולה אחרת. הניסיון המר של המאה ה-20 מלמד כי גם מדינת משטרה אינה מסוגלת לעשות זאת. על כן היה חשוב לי כל-כך להדגיש כי הדמוקרטיה כשלטון העם פשוטו כמשמעו, היא התנאי האולטימטיבי לכל שינוי חברתי. זאת גם הסיבה לכך שאין אני מאמין כי ניתן לברוא באחת מציאות חברתית חדשה, כוללת כל, בשום תחום, לא בכלכלה ולא בתחומים החברתיים האחרים הקשורים בה.


מרקס נהג נכון, כאשר באמצע המאה ה-19 לא הציב שום דגם או מודל לחברה סוציאליסטית. אולם אנו חיים בתקופה אחרת ומאחורינו ניסיון היסטורי אחר. אחרי כל מה שהיה לחיוב ולשלילה, אנו חייבים ב"מודלים" או ב"דגמים", לא אחד כי אם אחדים. צודק צ’אבס, נשיאה של ונצואלה, כשהוא מדבר על "הסוציאליזם של המאה ה-21"; וצודק נשיאו של הפרלמנט הקובני, המדבר על "סוציאליזמים" בתקופתנו ולא על סוציאליזם אחד.


אי הסכמות מימין ומשמאל


זה רק סביר שהמודל האפשרי שהצגתי כאן, זכה לתגובות משני צדי המתרס: יש מי שקרא לתגובתו בשם "אשליה", וקרא לי "לרדת מהאולימפוס"; ואילו האחר שואל מה בין המודל הזה לכל מדינה מערבית אחרת.


הוא שונה "ממדינה מערבית" אחרת:



  • בכך שחוקתה של החברה היא אוניברסאלית ושוויונית בערכיה, וקוויה האדומים נגד הרוע חדים וברורים; מה שקובע את עולם הערכים בתוכה, ואת הסולידאריות המתחייבת ממנה כלפי החיים שמחוצה לה.


  • בכך שכלכלתה העיקרית היא כלכלה ציבורית ולא פרטית.


  • בכך שהבריאות, החינוך והתרבות הם ציבוריים בעיקרם ופתוחים לכל.

האם היא אשליה?



  • היא איננה אשליה מכיוון שמדינות שלא קרסו כסין, ויטנאם וקובה, מחזיקות מעמד ואף מתפתחות בכיוונים חיוביים שונים הרצופים בהישגים גדולים ובשגיאות לא קלות, כמצופה ממעשי אנוש בתנאים ההיסטוריים הנתונים.


  • היא אינה אשליה מכיוון שאמריקה הלטינית מוצפת בגוונים שונים של הצבע האדום.


  • היא איננה אשליה משום שארבע מדינות סקנדינביות הבונות חברות בגוונים סוציאליסטיים-דמוקרטיים שרירות וקיימות.

מה קורה בסקנדינביה


אין זה מקרה שתודה מיוחדת מגיעה למגיב בשם אבי החוזר ושואל: "מה אתה אומר על מדינות סקנדינביה"? "האם מדינות סקנדינביה קרובות לחזון שלך"?


מסיבות הנובעות מהמציאות הרעיונית בתוכה אנו חיים, קריסתה של השיטה הסובייטית מחד גיסא ושחיקתה של הסוציאל-דמוקרטיה מאידך גיסא, נכתב מאמרי כפי שנכתב; ורק שאלתו החשובה של המגיב גרמה לי להקדיש כמה ימים למציאות הסקנדינבית, כדי לענות עליה למגיב, ויותר מזה לעצמי. אם כן, אין שום גדר בלתי עבירה בין "הסוציאליזם שלי" לבין המציאות הסקנדינבית והעקרונות המנחים אותה (תודה מיוחדת לד"ר עמי וטורי, לשני מאמריו ולשיחתנו המבהירה).


כדי להסביר את דעתי אביא להלן מספר קטעי הבהרה.


ב-1928, נשא אלבין הנסון, יו"ר הסוציאל-דמוקרטיה השבדית, נאום פרוגרמתי ובו היה הקטע שלהלן: "בבית טוב שוררים שוויון, שיתוף פעולה ועזרה הדדית. המשמעות ביחס לבית של כלל התושבים היא ביטול האפליות הכלכליות והחברתיות שמחלקות אותנו לברי מזל וחסרי מזל, לשליטים ונשלטים, לעניים ועשירים… אך כדי שהחברה השבדית תהייה בית טוב לחבריה, חייבים להעלם הבדלי המעמדות, חובה לפתח שירותים סוציאליים, חובה להבטיח שוויון כלכלי. חייב להינתן לעובדים תפקיד מהותי בניהול הכלכלה, והדמוקרטיה חייבת להיות טוטאלית ולחול גם על החברה וגם על הכלכלה". הנאום הזה הפך להיות האני מאמין של "הסוציאליסטים-דמוקרטיים" השבדים ושאר המפלגות הסוציאל-דמוקרטיות בסקנדינביה.


ב-1944, קיבלו הסוציאל-דמוקרטים השבדים תוכנית שהצהרתה נפתחת כך: "מטרת הסוציאליזם הדמוקרטי הוא להחליף את המבנה הארגוני של הכלכלה, להעביר את זכויות ההחלטה על הייצור לידי הכלל, לשחרר את האנשים משלטונם של בעלי ההון. במקום חברה המורכבת ממעמדות כלכליים שונים, רוצים הסוציאליסטים-הדמוקרטים ליצור חברה שבה לכל האנשים מעמד חופשי שווה".


עמי וטורי מבהיר במאמריו, בשפע של עובדות, כיצד מתגשמים עקרונות אלה בסקנדינביות כאן ועכשיו (גם במועדים קצרים יחסית של ממשלות ימין-מרכז); אילו מכשולים מציבה בפני הסקנדינביות שנאת הזרים החודרת גם לתוכן והגלובליזציה הקפיטליסטית שמחוצה להן. אולם עד עתה הן מצליחות לשמור על ייחודן (המאמר: "סוציאל דמוקרטיה רדיקלית: המודל הסקנדינבי" (מסמך וורד) הוא הרצאה שניתנה בדיון על "סוציאל-דמוקרטיה ודמות החברה הראויה" ב-29.8.05; המאמר "האוטופיות הסוציאל-דמוקרטיות בסקנדינביה" פורסם ב"העוקץ" ב-29.6.05).


* * *


אסכם בקצרה:


אסור לדלג על פני הדיון במהותו של הסוציאליזם מכיוון שהיום כמו בעבר, רובה של האנושות זקוקה לו, ומאות מיליונים נאבקים למענו בעולם כולו.


אי אפשר לדלג על פניו מפני שהוא בתהליך של הגשמה במדינות שונות; על-כן נכון בתקופתנו, ואחרי ניסיון העבר, לדון בסוציאליזמים שונים שימומשו בדרכים שונות, בתנאים חברתיים והיסטוריים שונים.

תגובות
נושאים: מאמרים

19 תגובות

  1. ירושלמי הגיב:

    בסין קיים משטר המשלב קומיניזם שמרני ואכזרי הפוגע בזכויות אדם מונע כל ביקורת על המשטר , מוציא אלפים להורג ומונע כל אורח חיים דמוקרטי ופוגע קשות בזכויות אדם בסיסיות – הזכות להוליד ילדים חופש דיבור ,חופש לבחור , וכול .

    בצד הפגיעה הפוליטית מאפשר המשטר קפיטליזם אכזרי , אלפי מיליונרים חדשים צצים במדינה החיים על חשבונם של מיליוני פועלים עמלים העובדים 16-18 בשעות ביממה בתנאים מחפירים .

    האם זאת התקדמות בכיוון הסוציאליסטי הנכון ?

  2. עופר יהלום הגיב:

    יהיה קשה מאוד להנהיג את המודל הסקנדינווי, כפי שהוא מוצג במאמריו של דני פתר ובמיוחד עמי וטורי, במדינה קפיטליסטית עם פערים עצומים כמו ישראל. זאת מסיבות כלכליות, פוליטיות וחברתיות.

    אמנם זה נושא למאמר נפרד, אבל נראה לי שצריך לשאוף למודל המושפע פחות ממרקס ואנגלס ויותר מהאנרכו-סינדיקליזם, כלומר בעלות של העובדים על החברות הגדולות ולא בעלות של המדינה, ומס (הרבה פחות גבוה מאשר בסקנדינוויה) שיוטל על נדל"ן ולא על הכנסה.

  3. ירושלמי הגיב:

    המודל הסקנדינבי נשמע כמודל סוציאליסטי הגיוני ונכון במיוחד שהוא משולב עם דמוקרטיה אמיתית וזכויות אזרח לכולם בניגוד לקובה , סין או לצאבזים בונצואלה שמאיים להפוך לדמגוג ורודן.

  4. אשר פרוליך הגיב:

    תודה לדני על התרומה והמאמץ לפתוח בדיון
    כל כך חשוב ואם לא המרכזי ביותר שיכול להיות
    לשמאל היום.
    אני מסכים בהחלט בדגש של דני בדמוקרטיה
    אמיתית,כתנאי הכרחי(אך לא מספיק)לסוציאליזם.
    יתרה מזו=זה המבחן האמיתי של הסוציאליזם,
    הכולל בתוכו את מהות והמטרה שלו.
    יחד עם זאת,מתוך ניתוח התהליכים האוביקטיביים והכוחות החומריים(כלכליים וחברתים כאחד)הפועלים בחברה האנושית,ובעיקר
    תהליכי הגלובליזציה המהירה,ספק אם נתן לצפות
    לשינויים הדרגתיים והתקדמות חלקה,ולא להתפרצויות פתאומיות ואף למאבקים קשים.
    לגבי "מודלים" שונים לסוציאליזם,בהחלט,הדבר
    לא רק אפשרי אלא גם רצוי,ובתנאי שהדבר לא
    יהפוך לקריקטורה גרועה או גרסה מחודשת של
    נצול מיעוט על הרוב בכסוי כזה או אחר

    אם נתן

  5. אור הגיב:

    צ’אווס הוא אינו זה שמאיים להפוך לרודן. הגנרלים הימנים שניסו (בתמיכת ארה"ב) לבצע הפיכה כוחנית נגד שלטונו הנבחר בשנת 2002 הם שמאיימים להפוך לרודנים.

  6. Serve the people הגיב:

    I would disagree with your analysis of the history of the communist movement.

  7. Serve the people הגיב:

    I would disagree with your analysis of the history of the communist movement. The problem of Stalin was that he was too mechanical in his understanding of reality or dialectical materialism. And this is why Mao made such a huge advantage with the Cultural Revolution, unleashing the creativity of the masses and creating a real democracy from the bottom up. Mao witnessing the defeat of socialism in Russia after the death of Stalin understood that the struggle between classes does not stop after a consolidation of power by the proletarian.

    This “revolutionary subjectivism” that you are talking about was not applied by Stalin it was actually applied by Castro and Che-Gavara, and the “weatherman underground” and its an Foco ideology.

    Marx did not give a model of a socialist state because he lived in an area of 150 years ago; Lenin too with his limited experience had also some setback when trying to define what a socialist state should be. There is however something that Marx always fought over, (that you ignored) that a socialist state is the dictatorship of the proletarian. That there is no democracy as long as there are classes and when the international proletarian is still enslave.

    Chaves, although fighting a good fight against imperialism, does not brake away from capitalist exploitation, the oil that he refuses to sell to the U.S. goes now to Chine. Castro did the same thing in the 50’s breaking away from being exploited by America to becoming exploited by the U.S.S.R. how is one a socialist if does not brake away from his own depended on other countries? The difference between capitalism and communism is by the mood of production and the line that one is taking, are you braking down classes in society? Are you maintaining the dictatorship of the proletarian? And more important how are you advancing the proletarian international? This modal that you are talking about will never hold in the test of time and will always lead just like in the case of Croshchove Russia back to capitalism.

    The difference of socialism from capitalism and imperialist countries is not by having universal laws that suppose to protect the people, or by having the state control the economy, defiantly not by just having free education and free medical insurance. Russia after the death of Stalin was all those things and was still imperialist. Israel offer to her Jewish citizen’s privilege that people in the third world can only dream of, that does not change the fact that Israel is an imperialist country.

    The science of revolution is true because it correspond to what is objectively true. The masses in Chine under the leadership of Mao were more free that under any capitalist system. For the capitalist it took hundreds of years to arrive from feudalism, for being around only a hundred and fifty years I think that we are doing pretty well. Beside the point that their is no future for the human race under capitalism.

    Yes, there is a need to find different ways to achieve socialism, as long as they correspond to what is objectively true and to the historical lesson of the communist movement.

    LONG LIVE THE PEOPLE WAR IN NEPAL

  8. תגובה למעריץ הרודן מאו הגיב:

    בהנחה שאתה מדבר על מאו-צה-טונג ולא מאו אחר,
    איני יודע כמה אתה מכיר את ההיסטוריה החברתית והכלכלית של סין (לא הרבה ממה שאפשר לקרוא בתגובה מעלי) אבל סין, עד לא מזמן יחסית, הייתה מדינה מפגרת לחלוטין בכל תחום מדיד כאשר "הישגיו" של מאו מסתכמים בגירסה הסינית לגולאגים של סטלין: המחנות ל"חינוך מחדש" של האזרחים הסינים. אכזריותו של מאו לא נפלה במאום מזו של סטלין ואני מניח שגם המשטר שלו רצח לפחות את אותה כמות של אזרחים אם לא יותר.
    סין הפכה להיות כוח כלכלי משמעותי מרגע שסובבה את גבה לקומוניזם הכלכלי (אם כי זה המדיני נשאר) ולמעשה היום סין הינה מדינה קפיטלסטית שופרא דה-שופרא.
    האם משטרו הרצחני של מאו הוא דוגמא למשטר מרקסיסטי "מתקדם" ?
    ומי המנהיג הנערץ הבא ? אולי חסיד אומות העולם פול פוט ?

  9. Serve the people הגיב:

    Wow, so much rubbish in one comment, I don’t knew where to start.

    Your ignorance of the history of the Chine is laughable. Do even knew what were the reasons that created the Chinese revolution? or the Russian?
    For you the masses are just dumb people who follow charismatic leaders?

    Under Mao among other things, the life expectancy doubled from 30 to 69, (better than in N.Y.) and literacy rate want from 15% to 80%. This in a country that before the revolution million of peasants starve to death every day. In what ways is china doing better today? Millions of people who cant survive force to leave their house and move to the city?

    You have no idea what reeducation camp even mean, all you can do is keep mumbling western anti propaganda. What do you think we should do with all toughs settlers that your government uses as shook troops, do you think they just going to give up their dream of “wholly Israel” after a revolution? How about your country best friend, do you think Amerikkka would just accept that their army post in the Middle East become socialist? Why don’t you do some research before exposing your ignorant, you start by reading a book called “Prisoners of liberation” by a C.IA. agent who was arrested in China in the 50s for spying for the C.I.A.

    If you’re such an “expert” on Chinas history why don’t you provide some recourses for your clam of all thous “millions of people” that Mao killed? (Because we all knew how everything was so perfect before Mao came along).

  10. The Black Book of Communism: Crimes, Terror, Repression הגיב:

    Have you read that book Mr. "serve the people" ???
    No, It is not wetsern propaganda. These are hard facts.

  11. serve teh people הגיב:

    O, ye, the Black Book of Communism is “hard facts”, right… because we all knew that no one starved before the Chinese revolution (everyone was so happy) and if people keep starving after the revolution (while the communist are struggling to provide food to people, something that was never done before) we can always attribute that to Mao too. Or if a disaster hits China, a third world country, and people die, we can blame Mao for that too (Chine was very “modern” until the communist came).

    While we at it, we can take the word of a Nazi agent about how Tibet was, — קישור — and forget about the slave system where
    Slaves used to be punished by their skin being made into drums, or that the “holy” Daley Lama owned 4000 slaves and that he was smuggled by C.I.A (a very peaceful organization) out of Tibet while the Tibetans masses rose up against him.

    Taking your “history” into affect would mean that Columbus “discover” America, a good man just trying to find new continents, that the war of Vietnam was a war to liberate the Vietnamese from communism, that the Zionist movement was just a peaceful movement trying to settler in a “land with no people”, that the Palestinian refugees “choose” to leave Palestine, that Barak gave the “best peace offer” to the Palestine ,and, my favorite, amerikkka is a democratic nation that is trying to spared democracy in world (especially in Iraq and Palestine).

    Here is some had fact about China’s communist revolution, China, a country exploited by different western powers long before the communist, was a country were kids would starve in the street, women were sold by their fathers, and life expectancy was 32. When Mao died China had become a modern country where the mortality rate doubled and infant mortality was better than the in N.Y.
    A revolution is an arm struggle in which one class fights another, their no way around that.

    Here is some “hard facts” about your book of communism:

    — קישור —

    — קישור —

    “The masses need to fight for their history, or be kept in the dark by the capitalist forces”

  12. חיים ברעם הגיב:

    הניסיון של דני ליצור סינתזה מסויימת בין הסוציאליזם לבין הסוציאל-דמוקרטיה בעיקר בצורתה הסקנדינבית הוא מרתק וחשוב. יש לי בכל זאת שתי הערות: 1. הצדק הסוציאלי היחסי בשבדיה, למשל, הוא חלוקתי אבל העושר נוצר באמצעים רכושניים מובהקים. 2. המדינות הסקנדינביות הן קטנות, ואין שום סיכוי לחקות מודל כזה בהודו או באינדונזיה או במצרים שלא לדבר על סין.
    ישראל היא מדינה קטנה ולכן שבדיה היא רלבנטית כחומר למחשבה. עם זאת, השבדים אינם מבועתים בבעיות הביטחון שלנו ולכן החלק בתל"ג שלהם ההולך לנשק ולהתחמשות הוא קטן.אין בכלל פתרון חברתי "ישראלי" מבלי לבנות חברה חדשה גם בפלסטין.

  13. to Hayim הגיב:

    Your right, the relationship between imperialist countries on the one hand and third world countries on the other hand is of exploitation.

    I’m am not an export about Sweden or Scandinavia, but I can assure you that the fact that this or that country provide some social privilege connects directly to some kind of exploitation of third world country (ether directly or indirectly).

    To third world countries (and also imperialist ones) the only solution is a revolution, the imperialist and their local poppet government will never allow exploited countries to stop from producing wealth to the imperialist. And in the case of Vietnam, even if a country has no economic interest the imperialist would still want this country to not be an example to the oppress that the imperialist can be fought against, and that a better world is possible.

    But I still think that it’s very important to Marxists to emphasis on the important of the dictatorship of the proletarian, or as Lenin said “without state power all is illusions”

  14. חיים ברעם הגיב:

    Your point about the Third World is well-taken but the rest of your message is somewhat obsolete.
    It is relatively well-known that Lenin’s understanding of democracy led eventually to Stalinism. We value democracy and the egalitarian society with equal zeal. On the other hand, as I indicated in my comment, the Swedish model is not necessarily suitable for over-crowded Third World countries.

  15. עמי וטורי הגיב:

    ארצות סקנדינביה בניגוד למרבית ארצות אירופה לא החזיקו מעולם בקולוניות. ההתעשרות של ארצות סקנדינביה התחוללה במהלך המאה ה20 תוך ניצול מהפכת החישמול שהפכה את החשמל (שמקורו בארצות הצפון מכח הידרו-אלקטרי) ולא את הפחם לגורם המרכזי בתעשיות כבדות ותעשיות עטירות ציוד תעשיתי. יש בסקנדינביה חברות רב לאומיות דוגמת אריקסון ונוקיה ואלקטרולוקס שיש להן מפעלים או קבלני משנה בעולם השלישי. עם זאת חלק ניכר מהיצור עדיין מתבצע בתחומי שבדיה,נורבגיה דנמרק ופינלנד.
    רוב ההון בארצות סקנדינביה נמצא בידי קרנות פנסיה ממלכתיות, קרנות פנסיה של האיגודים המקצועיים, חברות ביטוח הדדי של האיגודים המקצעיים וקרנות השביתה של האיגודים. לכל הגופים הללו מדיניות השקעה האוסרת עליהם להשקיע בחברות שמפרות את האמנות של אירגון העבודה העולמי, אמנות אקלוגיות בינלאומיות ואו פוגעות באיגודים המקצועיים. כמו כן יש לאיגודים המקצועיים בארצות סקנדינביה נציגות משמעותית (כ1/3 דירקטוריון) במקומות עבודתם.
    נכון הוא שהכלכלות הסקנדינביות כוללות שימוש במנגוני קביעת מחירים וסחר האופינים גם למדינות קפיטליסטיות. אבל הסיבה לכך הינה בין השאר התפיסה הלסליאנית הקיימת בשמאל הסקנדינבי, תפיסה האומרת שמה שקובע הוא מבחן התוצאה. כלומר באיזו מידה מצליחים המנגונים של הסוציאל-דמוקרטיה לחלק מחדש את ההכנסה והכח הכלכלי כך שכולם יזכו לנתח שווה מהם.
    ההשגים של הסוציאל-דמוקרטיה הסקנדינבית בתחומי השיווין בהכנסה ובכח הכלכלי הם חסרי תקדים עבור חברות בסדר גודל של מדינה והם עולים על אלו שהתקימו בארצות מזרח אירופה בשנות ה60 וה70 .
    סביר מאוד שמה שנכון לארצות סקנדינביה אינו מתאים לברזיל סין או וונצואלה. אולם בחברות שעברו באופן מלא את מהפכת התיעוש המודל הסקנדינבי נראה לי כרצוי והקל ביותר לישום.

  16. to Hayim הגיב:

    Thanks for your respond, but I don’t understand, are you saying that there is a democracy in a class society? Why would you think that exploitation and old ideas (racism, sexism, and homophobia) would disappear under capitalism?

    I’m not saying that Stalin did not maid some mistakes, but that would never change the fact that there is no such thing as a peaceful co-existence between classes.

  17. אשר פרוליך הגיב:

    לחיים ברעם:

    מאיפוא המשפט שלך ש"כפי שידוע היטב"
    הבנת הדמוקרטיה של לנין היא זו שהביאה את
    הסטליניזם?
    אולי תבדוק יותר טוב ותגלה שאין כל אמת
    במשפט הנ"ל,מכמה סיבות,בין היתר,שבתקופת
    לנין ותוך מאבקים אדירים,נשמרה מסגרת דמוקרטית,ומחלתו של לנין נוצלה על ידי אלה
    שהביאו את הסטליניזם ומהפכת הנגד.
    תסביר בבקשה מה היתה תפיסתו של לנין
    לגבי דמוקרטיה ואחר כך תסביר בבקשה מה הקשר
    לעליית סטלין.

  18. חיים ברעם הגיב:

    אפשר לדון בסוגיה שאשר העלה על פי שתי אמות מידה. מבחינה היסטורית ייתכן מאוד שדרכו של לנין, שלא היה לה שום קשר עם דמוקרטיה במובן שאנחנו מבינים היום, הייתה הכרחית. אבל אין לראות בכורח היסטורי בימים הקשים של 1917 ובתקופתו הראשונה של המשטר הבולשביקי קו מנחה אידיאולוגי לסוציאליסט בן-ימינו. מנקודת מבט אידיאולוגית יש לשלול את עקרון הדיקטטורה של המפלגה או של האוונגארד, ולראות בתירגום הכורח לאידיאולוגיה משום סילוף ועיוות של הסוציאליזם.

  19. אשר פרוליך הגיב:

    לחיים ברעם=

    דברתה על "תפיסתו של לנין לדמוקרטיה"
    באותו ספר ובמאמרים רבים של לנין,כתב לנין
    העקרונות הטיאורתיים וגם המעשיים,היום יום,
    ליישום דמוקרטיה כפי שהיינו רוצים גם היום
    לראות אותה=

    שכר כל ממלא תפקיד או פקיד(הבכיר ביותר)
    לא גבוה מזה של פועל ייצור,רוטזיה בתפקידים,
    תקופות קצובות לשירות או תפקיד,בחירה ושלטון
    מלמטה כלפי מעלה(ועדות,סוביטס,אספות),ועוד
    חופש ביטוי,רב-גווניות,דיון פתוח…
    כל הנ"ל נתן לבדוק לא רק במשהוא עצמו כתב אלא גם בכל ביוגרפיה אוביקטיבית.
    ברוסיה של היום כבר אין פסלים של סטלין,
    אבל הפסלים של לנין לא מעיזים להוריד אפילו
    היום כי הוא היה וגם היום,אהוב ומוערך על
    ידי ההמונים והעם כולו.
    "עקרון הדיקטטורה של האוונגארד" לא היה
    אצל לנין דבר קדוש ולעולמים,וגם למילה "דיקטטורה",כמו למילה "דמוקרטיה",יש
    פירושים שונים והשאילה איך אתה מפרש.
    ה"דיקטטורה" של לנין הייתה הרבה יותר
    דמוקרטית מהרבה "דמוקרטיות" של היום.

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים