הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-17 ביולי, 2006 16 תגובות

"דם ואש ודם ואש ודם ואש ודם
מקולנוע מוגרבי ועד לשפת הים
אונייה עם ארובה נוסעת לה אי-שם
והותירה פה אותי בדם ואש ודם"


– חנוך לוין "טנגו דם ואש"


היו כל כך הרבה אנשים שיכלו למנוע את מרחץ הדמים הנוכחי. היו כל כך הרבה אפשרויות במהלך הזמן הקצר של ההסלמה הפראית שיכלו למנוע מלחמה. המנהיגים שלנו הם שבחרו להוביל אותנו לתוך המצב הנורא הזה במודע. כנראה שבמזרח התיכון אין מקום לרחמים, לאחריות, לפייסנות, לכבוד לחיי אדם. לא אצל אולמרט ולא אצל נסראללה.

כבר הרבה זמן שאנחנו יושבים על חבית של חומר נפץ בצפון. מאז שאהוד ברק החליט לצאת באופן חד-צדדי מדרום לבנון במקום לחתום על הסכם שלום עם חאפז אל-אסד, המתיחות בין צה"ל לחיזבאללה משני עברי הגבול הייתה תמיד ברמת רגע-לפני-מלחמה. הם חוטפים חיילים בהר דב, אנחנו מחסלים אנשי ארגונים פלסטינים בלבנון, חילופי אש קצרים בין מוצבי צה"ל ומוצבי חיזבאללה. תמיד מצב של כמעט-מלחמה. עכשיו כבר אין יותר "כמעט".


הפעולה שהציתה את הדליקה הנוכחית, חטיפת החיילים הישראלים על ידי חיזבאללה, הייתה פעולה תוקפנית, חסרת אחריות וראויה לגינוי. אי-אפשר לכנות אותה "טרור", משום שהיא כוונה נגד חיילים ולא נגד אזרחים, אך זה לא מוריד מחומרתה. נסראללה הצית במודע ובמכוון את אש המלחמה בין ישראל ולבנון שהולכת לגדוע עוד חיים רבים.


לא ניתן להשוות זאת לחטיפת החיילים ע"י הפלסטינים בכרם שלום. רצועת עזה היא שטח תחת מצור ישראלי מן היבשה, האוויר והים, והיא גם חלק מאותה יחידה של הגדה המערבית הכבושה ישירות. רצועת עזה הופגזה לאורך שבועות ארוכים מאש ארטילריה ומטוסים ישראלים במסגרת מדיניות החיסולים ובמסגרת התגובה לירי הקסאמים (טילים פרימיטיביים ולא מדויקים ששוגרו מן הרצועה על ידי אותו מיעוט פלסטיני שהמקביל שלו אצלנו הורס עצי זית של פלסטינים). על כן חטיפת החייל גלעד שליט שונה לחלוטין מחטיפת החיילים ע"י החיזבאללה, שהיא אקט תוקפני וחסר הצדקה.


תזכורת: כך נראית מלחמה


"היה זה בגיל שלוש
שאיבדתי את נעורי
בדרך מגן הילדים אל המקלט.


מטוסים יפי-כנף
חלפו מעלי ביעף
והותירו אותי ופני כבושות באפר"


-חנוך לוין, "היה זה בגיל שלוש"


על אף הגינוי לפעולת החיזבאללה, אין שום סיבה לגרוע מאחריותם של העומדים בראש ממשלת ישראל למלחמה הנוכחית. צריך שניים לטנגו. בפני ראש הממשלה אולמרט ושר הביטחון פרץ עמדו אינספור אופציות של תגובה. הם יכלו לנהוג באחריות, למנוע הסלמה, לחסוך בחיי אדם. אבל היה להם יותר נוח לשמור על האגו המנופח שלהם מאשר לשמור על חיינו. הם בחרו באופציה הגרועה מכל: כח, כח ועוד כח.


כבר ביום הראשון למלחמה שבו כל אותם מראות שכבר הספקנו להדחיק ממלחמת לבנון הראשונה. טנק של צה"ל עלה על מטען ו-4 חיילים נהרגו. כל תושבי צפון הארץ במקלטים מפחד הקטיושות, שניים מהם כבר נהרגו נכון לרגע כתיבת המאמר. זוהי תזכורת איומה לסבל ולכאב שיש בבחירה במלחמה. כמה חיי אדם שווים בעיני מנהיגנו? כמה מאיתנו הם מוכנים להקריב כדי להימנע מפתרון של הידברות?


מיד עם חטיפת החייל בכרם שלום הודיע אולמרט מעל כל במה אפשרית כי לא יסכים לשום משא ומתן ולשחרור אסירים פלסטינים בתמורה לשחרור גלעד שליט. בשביל מה זה היה טוב? למה לסכן את חיי החייל ואת חייהם של האזרחים הישראלים והפלסטינים שנהרגו במהלך הפעולה ההרפתקנית והרצחנית של צה"ל ברצועה?


ברגעי כתיבת המאמר מתפרסמת בכלי התקשורת הפגישה החשאית בין ראש השב"כ דיסקין ובין יו"ר הרשות הפלסטינית אבו-מאזן שבמהלכה "אבו מאזן קיבל מדיסקין מסר, לפיו שחרור אסירים פלסטינים יתבצע אך ורק לידי יו"ר הרשות וזאת במסגרת משא ומתן עמו, ולא לידי חמאס" ("וואלה! חדשות", 14.7.06). עכשיו נחשף: הסירוב המתלהם של אולמרט לנהל משא ומתן על חילופי שבויים היה תוצאה של שקרים ציניים ולא של מדיניות אחראית, מבצע "גשמי קיץ" הרצחני של צה"ל בעזה היה תוצאה של רצון "לגבות מחיר" מהפלסטינים ולא של ניסיון להשיב את החייל הבייתה. איזה חוסר אחריות, איזו בזבזנות בחיי אדם.


למה כאשר השמאל הרדיקאלי אמר בפירוש אחרי החטיפה שצריך להיכנס מיד למשא ומתן ולפעול לשחרורו של החייל ללא אלימות, קראו לנו "בוגדים" ולא הקשיבו לנו? הרי כולם ידעו מן ההתחלה שזה מה שיקרה, וזה מה שקורה עכשיו. למה כאשר אנחנו אומרים עכשיו שצריך להגיע להפסקת אש עם חיזבאללה ושצריך לשחרר אסירים כדי להחזיר את החיילים מן השבי, שוב לא מקשיבים לנו? הרי כולם יודעים שזה מה שיקרה. הלא בשביל אלחנן טננבאום שחררה ישראל מספר עצום של אסירים, ולא יעלה על הדעת שחיי החיילים החטופים שווים פחות מחייו. כמה חיי אדם עוד יתבזבזו בגלל האגו של אולמרט ופרץ?


פשעי מלחמה בלי הגבלה


"לקקו, אחים, לקקו,
לקקו את הפצעים,
וביום שיגלידו אלה,
אל חשש, תקבלו נוספים.
כי אשר לבשרכם ועורכם
אין שום תוכניות חיסכון,
לקקו, אחים, לקקו,
ולכו הביתה לישון"


-חנוך לוין, "לקקו, אחים, לקקו"


פגיעה באזרחים חפים מפשע לא חמושים נחשבת לפשע מלחמה. פשעי מלחמה נאסרו על ידי החוק הבינלאומי מאז סוף מלחמת העולם השנייה. את המנהיגים במזרח התיכון, זה כנראה לא מעניין.


המטרות הראשונות של צה"ל בלבנון היו תחנות האנרגיה והגשרים. מאוחר יותר הופצצו גם שדה התעופה של ביירות והשכונות הדרומיות של העיר. אלו הן מטרות אזרחיות לחלוטין. יותר מ-60 אזרחים לבנונים נהרגו עד כה (נכון לזמן כתיבת שורות אלה). וזה הצבא שקורא לעצמו בכל כך הרבה ציניות "הצבא המוסרי בעולם". ובחזית השנייה? רצועת עזה נכתשת עד עפר זה שבועות, פגזים מפוצצים בתים על יושביהם, חיל האוויר מפציץ שכונות צפופות ומאוכלסות, אמהות נהרגות יחד עם ילדיהן, עשרות אזרחים הרוגים, בקושי יש מזון, חשמל ומים – ולזה קוראים בישראל "מלחמה בטרור". זאת לא מלחמה בטרור, זה פשוט טרור ופשעי מלחמה, וזה מוליד את הדור הבא של הדם וההרג.


חיזבאללה גם הוא אינו טומן ידו בצלחת. טילי הקטיושה שלו הם הרסניים, חזקים ומכוונים כלפי אוכלוסייה אזרחית. מקריית שמונה ושלומי ועד צפת ונהרייה (ואפילו בחיפה נפלו קטיושות) אזרחי ישראל נתונים בסכנה. הפצצת אזורים של אוכלוסייה אזרחית היא פשע מלחמה מתועב ורצחני הראוי לכל גינוי. גם לחסן נסראללה שמור מקום בבית הדין לפושעי מלחמה בהאג, לצד אהוד אולמרט ודן חלוץ, ביום שהאנושות תפסיק לעמוד חסרת אונים מול הרג אזרחים חפים מפשע ותצליח למנוע פשעי מלחמה.


ואצל הפלסטינים? כמובן, שלאור "הצלחתם המסחררת" של משגרי הקסאם הצטרפו אליהם גם אנשי החמאס ששברו את ה"תהדייה" שהם לקחו בה חלק לאורך זמן. הם ימשיכו להפציץ את תושבי שדרות ואשקלון, צה"ל ימשיך להפציץ את תושבי דאר-חנון, ולעד ימשך מעגל הדמים ופשעי המלחמה.


היה כבר מי שאמר ש"אלוהים מרחם על ילדי הגן". מנהיגי המזרח התיכון כנראה לא מרחמים עליהם. הם רק הורגים בהם עוד ועוד.


הון, שלטון ומלחמה


"ביירות בלהבות. בוערת לה ביירות.
הפוך הכל לאפר, אחת ולתמיד.
השלך לאש את המצפון והחירות.
מחר הם עלולים, חלילה, לפרוח בשנית"


-חנוך לוין, "ביירות בלהבות"


המלחמה החדשה היא עוד מסמר בארון הקבורה של החירויות הדמוקרטיות ושל מדינת הרווחה בישראל. הבחירות האחרונות התנהלו סביב "הנושא החברתי", אבל עכשיו אף אחד בתקשורת או במערכת הפוליטית כבר לא מעז להזכיר את העוני. שקט, יורים.


המאבקים החברתיים שהתנהלו לאחרונה בישראל (מאבק חולי הסרטן, מאבק גמלאי בית החולים "ביקור חולים", המאבק בתכנית ויסקונסין וכו’) נדחקו כולם לקרן זווית. אין שום סיכוי שאף אחד מהם יתפוס כיום אפילו חצי כותרת, בין הקטיושות להפגזות. ואפילו אם הם יצליחו להגיע לתודעה הציבורית, מיד יהסו אותם בתירוץ ידוע מראש: אין להפריע לממשלה בזמן מלחמה.


צריך לומר את האמת: הממשלה הזאת לא נבחרה על ידי העם, אלא על ידי בעלי ההון והשררה שמימנו את הקמפיין של המפלגות היושבות בה. היא לא מייצגת את הציבור שנקעה נפשו מהמושחתים שמרכיבים אותה, ואין לה שום זכות לפתוח במלחמה שמסכנת את החיים שלנו. ובטח שאין לה שום זכות להמשיך להתעלל בעובדים ובמובטלים כשהמלחמה משמשת לה תירוץ. יש להמשיך לתמוך ולקדם את המאבקים החברתיים, לצד המאבק לסיום המלחמה.


סיכום


"לילה טוב", אומר המטוס,
"לילה טוב", עונה הנ.מ.
"ליל מנוחה וחלומות פז",
אומרים הילדים במסיכות הגאז,
ועונה בקול רך המטה הכללי:
"אני שלכם ואתם שלי"


-חנוך לוין, "לקקו, אחים, לקקו"


השבוע התגשם הסיוט של כולנו. ישראל חוזרת ללבנון, הפחד חוזר לצפון, האש חוזרת לביירות. טנגו מחריד של דם ואש בין ממשלת ישראל והחיזבאללה.חוסר האחריות, האגו המנופח והמוכנות לבזבז חיי אדם של מנהיגנו הובילו אותנו למלחמת יש-ברירה בשתי חזיתות: עזה וביירות.


כרגע כל העיתונים ושידורי החדשות התמלאו בפרשנים מתקרנפים שמצדיקים כל ציוץ שיוצא מפיו של איזשהו קצין בצה"ל, כל פשע שמבוצע בלבנון או בשטחים וכל שגיאה הרסנית של הממשלה, ומתדלקים בשנאה ציבור לאומני ומוסת ממילא. אבל לאט ובהתמדה צומחת גם ההבנה שיש דרך אחרת, שהמלחמה הזאת גובה ותגבה יותר מדי קורבנות מיותרים, שאפשר לסיים את העימות הנוכחי בעזרת הידברות ומשא ומתן במקום באלימות משולחת רסן.


תפקידנו בשמאל הרדיקאלי הוא להזכיר לציבור הישראלי אמיתות יסוד, שכל כך ברורות לנו ולרוב העולם המערבי, אך כל כך נחוצות בישראל: נקמה היא לא ביטחון, מלחמה לא מצילה חיים. ככל שנפעל הרבה ומהר ככל האפשר בזירה הציבורית, כך נזכיר מהר יותר למתונים בישראל שאין להם מספיק ילדים בשביל מלחמות מיותרות.


מלחמת לבנון הקודמת הסתיימה בזכות מחאה ציבורית אינטנסיבית לאורך שנים. בתחילה, מחאה של מיעוט קטן של אנשים בישראל. חד"ש הייתה הסיעה היחידה בכנסת שהתנגדה לממשלה בהצבעת האי-אמון הראשונה בעקבות מבצע של"ג. אך עם הזמן גדלה המחאה והקיפה חלקים נרחבים בציבור הישראלי, עד אשר נאלצה הממשלה לסגת מדרום-לבנון, מה שזיכה אותנו בחמש שנות שקט בצפון. גם המלחמה הזאת תסתיים בסופו של דבר בזכות אותה המחאה הציבורית. נקווה רק שזה יקרה מוקדם ככל האפשר, ולא אחרי 18 שנים ו-1,500 הרוגים ישראלים, כמו מלחמת לבנון הקודמת.

תגובות
נושאים: מאמרים

16 תגובות

  1. דן תמיר הגיב:

    בפסקה האחרונה נכתב:
    "עד אשר נאלצה הממשלה לסגת מדרום-לבנון, מה שזיכה אותנו בחמש שנות שקט בצפון".
    כמו בבדיחה הידועה, גם זה נכון, אבל לא מדויק: אחרי הנסיגה בגליל באה המלחמה ביהודה, שומרון ועזה, כשם שאחרי הנסיגה מסיני באה לה הפלישה לביירות בשנת 1982. הסיבה היא פשוטה: כל עוד מנוהלת מדינת ישראל על ידי המטכ"ל (בגיבוי של שר בטחון כזה או אחר), תמיד תמצא עילה למלחמה כלשהי. כך הופכת ההיסטוריה של מדינת ישראל למלחמה מתמשכת עם הפוגות.
    שינוי של המצב הזה יוכל להתחיל רק עם הבנתם ש אזרחי מדינת ישראל שהם אזרחיה של מדינה שכחה תרבותי, טכנולוגי וכלכלי – ולא רק צבאי. אם אנחנו רוצים לשנות באמת את המצב בארץ, צריך להציג זאת ללא חשש, מורא או רגשי נחיתות.

  2. דונם פה ודונם שם הגיב:

    כמו רוב התקשורת א.י נופל לאותה מלכודת ומחלק את העולם עפ"י הצרכים של הכיבוש. עזה שם לבנון שם הגדה שם. תכניס לך כבר לראש העולם אחד ויש קשר בין מה שקרה בעזה לבין חטיפת החיילים בצפון לבין הכיבוש בפלסטין לבין הכיבוש ברמת הגולן. שקט לא יצא מזה ולא תעזור החלוקה המטופשת הזאת פה אלו צודקים ושם אחרים. יש כאן חבית חומר נפץ שמתפוצצת כל פעם במקום רגיש אחר ואותה צריך לנטרל.

  3. אור חורב הגיב:

    מצגת מצויינת של תמונות מתחילת העימות הנוכחי. מעזה עד ביירות.
    גישת האדנות של ישראל מקבלת ביטוי מהמם שמצליח להכות בראש גם הרבה אחרי. בלתי נתפס.
    הבאתי את זה מאתר האינטרנט של היומון המוביל בשבדיה,
    מי שמתעניין בתרגום הטקסטים שנלווים לצילומים יכול לפנות אלי.
    — קישור —

  4. ג’וליאנו מר ח’מיס הגיב:

    אור שי היקר, מי הסמיך אותך להגדיר את השמאל הרדיקלי ולדבר בשמו. ואם כן, מה זה בדיוק שמאל רדיקלי? זה המשווה בין הלוחמים שיורים טילי "קסם" וכאלה שגודעים עצעי זית. זה רדיקלי? לא עלינו! הקסמים, נכבדי, הם מאבק בכיבוש חסר רחמים ומעצורים. ללא ה"קסמים" מישהוא היה מתעניין בסגר, בחיסולים, בשליטה במעברים ובחיים,ובגזירת עונש מוות איטי על מיליון ןחצי פלסטינים. או אולי רצית שהם יחכו לתוכנית ההתכנסות של אולמרט או להפגנות-הצעדה-על המדרכה של השמאל הרדיקלי. ודרך אגב, שום איש מהחמאס לא שבר שום "תהדייה" קרי הפסקת אש. האש נמשכה כל הזמן בדמות חיסולים הרס בתים ומעצרים. נכון, החמס לא ביצע פיגועים, איזה מזל. אחרת שמאלנים רדיקלים כמוך היו בטח זועקים בגנות הטרור האיסלמי ובעד משא ומתן.סוף סוף אני יודע שאני לא רדיקלי. תודה לך.

  5. אדריאנה הגיב:

    הקסאם והקטיושה , לצד פצצות במקומות ציבוריים ומתאבדים בכלי תחבורה, מטוסים מתנגשים בבניינים, נועדו לזרוע טרור ופחד, כלים אופייניים לארגוני טרור על גווניהם השונים.

    הנהלת האתר צריכה, לדעתי, להסתייג מגילוי תמיכה כאלו, או אף להימנע מלפרסמם כלל (כשם שהיתה עושה לגבי תגובות הפוכות המצדיקות הרג ערבים באשר הם ערבים).

  6. דן תמיר הגיב:

    שאלה לאדריאנה:
    היכן במאמר את רואה תמיכה בטרור נגד אזרחים?

  7. אלון הראל הגיב:

    לא הצלחתי להבין את הארגומנטציה של אמיר. אמיר אומר לנו כי ההשוואה בין ישראל והחיזבאללה איננה הוגנת משום שישראל נסמכת על האימפריאליזם האמריקאי. אני תוהה האם אמרי גורס כי טבח אזרחים תחת האימפריאליזם האמריקאי הוא טוב יותר או רע יותר מטבח אזרחים תחת חסות אירנית? אני חושב שבמקום לחשוב על אימפריאליזם וקפיטליזם שם מלים גדולות וחשובות צריך לחשוב על ג’מאל שנהרג בהפצצה בבירות וחיים שנהרג בהפגזה על חיפה, לפגוש את משפחותיהם, ללוות את קבורתם בטרם עת.

    אני מצטער להיות סנטימנטאלי אבל אולי מעט סנטימנטאליות תסייע להוציא אותנו מן הקטסטרופה הזו.

  8. קלמן, לאור חורב הגיב:

    למרבה הצער, לא הבנתי מה היה מיוחד בתמונות. רשתות הטלויזיה השונות מראות הרבה יותר, ובזמן אמיתי או כמעט אמיתי.

    אבל מה העניין, בעצם, בהפנייה לתמונות מאד מסויימות? האם היה רלבנטי למשל להפנות לתמונות של גופות מרוטשות וחלקי אברים, אחרי פיגועים של אותם ארגונים ולוייניהם (כן, כולל החזבאללה, לפני מספר שנים, בכביש אזרחי בתחומי ישראל).

    חלק מהתגובות כאן מתאפיינות בתסמונת "האישה המוכה המצדיקה/אוהבת את מי שמכה אותה" –רק שמצדיקים קסאמים/קטיושות, גם אם אתה תושב חיפה… חסר תקנה בכמעט כל המקרים…

  9. גילוי תמיכה "בטרור" הגיב:

    עוד אחת שיודעת מה זה טרור. פצצות "מדוייקות" שמוחקות אזורים שלמים כמובן במטרה לפגוע רק "במחבלים" "בחמושים" (לוחמים זה רק "שלנו") בלי להצדיק "הרג של ערבים באשר הם ערבים" כל זה כמובן לא טירור, זאת לחימה לגיטימית ולא חשוב שמחסלת יותר אזרחים וזורעת יותר טרור ופחד מכל מה שעושים כל "ארגוני הטרור" ביחד

  10. שמואל אמיר – "טנגו ישראלי-אמריקאי" הגיב:

    "טנגו דם ואש" כתוב בלהט אנטי מלחמתי ראוי לכל שבח אך לצערי הוא מחמיץ את העיקר כי הוא כורך את ישראל והחיזבללא יחד באשמה שווה – "טנגו של שניים" כפי שנאמר במאמר.
    המאמר מתעלם מכך שהצד הישראלי נסמך כולו על האימפריאליזם האמריקאי ובלעדי תמיכתו לא היה יכול לצאת למלחמה זו, ללא תמיכה פוליטית אמריקאית צמודה לא יכול היה גם עכשיו, לנגד עינינו, להמשיך לכתוש את לבנון. החיזבאללה הלבנונית היא אנטי אמריקאית ונחשבת ע"י האמריקאים ל"ציר הרשע" העולמי ולארגון טרוריסטי. מאמר שאינו עושה הבחנה ביניהם חסר את הבסיס הנכון להערכת המלחמה זו, שהיא ביסודה טנגו אמריקאי-ישראלי.. מנקודת המוצא של המאמר אין גם פרספקטיבה ביקורתית אמיתית על החיזבללה והחמאס. במקום זה חוזר המאמר על הביקורת הישראלית הרגילה על ארגונים אלה.

  11. איתן לרנר הגיב:

    מסכים עם אדריאנה .מר חמיס מרשה לעצמו לקבוע כי מי שאינו תומך בטרור מן הצד הכבוש והמדוכא אינו שמאל עיקבי ומתלהם ומשתלח ובוודאי מצדיק טרור . העובדה שאין שמים לב אל המצב בעזה ובגדה ללא הקסאמים אינו מצדיק את הטרור הטמון בשיגור כל אמצעי שהוא הפוגע באוכלוסיה . אתה רוצה להתנגד לטרור המדינה שישראל מפעילה במסה עצומה ? התנגד ושגר טילים אל החיילים ולבסיסי הצבא הממוקמים בשטחי הכיבוש . זה לגיטימי לחלוטין , וכפי שכולנו מכירים את המדינה המילטריסטית הזו , דם חיילים קדוש ונחשב יותר מדם אזרחים ולכן אני מניח שתהיה התעוררות מהירה יותר למצב הפלסטיני .

    לילה טוב

  12. גיא הגיב:

    מאמר מצוין ומדויק- ישר כח

  13. אדריאנה, הבהרה הגיב:

    כשאמרתי "תמיכה בטרור" התכוונתי לתגובתו של מר ג’וליאני חמיס ולא למאמר הראשי. אני מתנצלת שלא הבהרתי את זה במפורש בתגובתי.

  14. אלון הראל הגיב:

    קינדרלך לא לריב. כל אדם סביר יכול להתנגד גם לכיבוש, גם לחוסר הפרופורציה של התגובה הישראלית ולהפגזות על ביירות וגם להפגזת אזרחי ישראל בצפון. התנגדות לאחד מן האקטים הנפשעים הנ"ל איננו מחייב תמיכה נלהבת באקט נפשע אחר.

  15. אריאל, תיקון לאדריאנה הגיב:

    לא "מר ג’וליאני חמיס", אלא ג’וליאנו מר-חמיס, או ידוע גם בכינוי "ג’ול".

    מדוע "מר-חמיס"?

    "חמיס" ע"ש אביו, סליבא חמיס, קומוניסט ערבי, שמקורו בכפר ליד נצרת.

    "מר" ע"ש אמו, ארנה מר, שמקורה בראש פינה, יהודיה לוחמת פלמ"ח בעברה הרחוק. הסרט "הילדים של ארנה" מוקרן מדי פעם בערוץ 8, ובו מוצג פועלה התיאטראלי/קהילתי בקרב ילדי ג’נין, שלאחריו שבגרו הפכו לשאהידים בתנועות כמו הג’יאהד האיסלמי, פת"ח ועוד (בקבוצת ילדים זו נכלל גם מי שיגדל להיות "המבוקש" זכרייה זביידי, החבר של… )

  16. פדרו הגיב:

    "מקולנוע מוגרבי ועד לשפת הים"…

    אז מה הקשר בין קולנוע מוגרבי לבין אבי מוגרבי מ"יש גבול" (שאתמול בערוץ 8 היתה לו תכנית חיים לרגל יום הולדתו ה-50)?

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים