הצהרות ראש המוסד מאיר דגן לפיהן אין אינדיקציה שסוריה חותרת לשלום, מתקבלות בקריאות שמחה לא רק בקרב אויבנו, אלא גם בממשלת ישראל. דומה שאף אחד בירושלים לא מעוניין להציג עמדה שונה מהתפישה הביטחונית של ראש המוסד. בישראל השסועה והמובסת שלאחר מלחמת לבנון השנייה, תחושת ה"ביחד" היחידה שנותרה לנו, תחושה החוצה גבולות והשקפות פוליטיות, מבוססת על האמונה ש"העולם כולו נגדנו". מכאן אין זה מפתיע אולי כי לפי הסקרים שעורכת עמותת "לתת", הציבור הישראלי מוטרד יותר מענייני ביטחון מאשר מבעיית העוני.
השפה הביטחונית מלהיבה יותר מהנתונים הכלכליים, המוכיחים שוב ושוב כי רק שכבה צרה נהנית מהפריחה הכלכלית של ישראל. התפוררות החברה מעניינת אותנו הרבה פחות מהדיון באיום האיראני. כשהתותחים רועמים אין זמן לדון באיום הממשי לביטחונה של ישראל – השחיקה בשירותי הרווחה, בבריאות ובחינוך, שירותים החיוניים לכולנו. אם כי לאחרונה מסתבר כי עשירי ישראל, וביניהם יש להניח ראשי המשק ושרי הממשלה, ויתרו על שירותי הרווחה של המדינה, ונהנים משירותי חינוך ובריאות פרטיים.
כדי להבטיח שהציבור לא יבחין בפגיעה בזכויותיו, אין די בתוכניות טלוויזיה שכוללות רקדנים ומאחזי עיניים. חייבים להבטיח כי הציבור יאבד תקווה שישראל תהיה מקום טוב יותר לחיות בו. לשם כך נחוץ זאב רע, ואם אפשר, להקת זאבים, שתאיים על קיומנו. אבל קרתה תקלה בדרך – נשיא סוריה מאיים על התוכנית המסודרת של ראשי האוצר – אסד עלול להסיר את האיום במלחמה עם סוריה שמרחף על ישראל מאז הקמתה. אולם, כפי שמרגיע ראש המוסד דגן, לשעבר פעיל בכיר בליכוד ומראשי ההתנגדות למשא ומתן עם סוריה, אפשר לנשום לרווחה: בשאר אסד לא השתנה. דגן צודק: אין ספק שנשיא סוריה טרם הביע נכונות לבקר בכנסת, לבקר ביד ושם ואפילו יש חשש שלא יהיה מעוניין לעשות שבת בהתנחלות.
עם זאת, לפני שישראל משיבה את פני אסד ריקם, כדאי לזכור שגם מצרים פתחה איתנו בשיחות שלום לא מתוך חיבה עזה לרעיון הציוני אלא מתוך שיקולים מדיניים, ביטחוניים וכלכליים. למרות התהפוכות שידע השלטון במצרים בעשורים האחרונים, השלום עם ישראל נתפש שם כנכס אסטרטגי עליו אסור לוותר. מי ששסבור שהשלום עם מצרים הוא אות מתה, מומלץ שיבוא לביקור בנגב. כשהטילים נופלים בשדרות וסביבותיה, לא רחוק מהמקום בו אני מלמד, המצרים הם שפועלים מאחורי הקלעים ומביאים להפסקת האש. השלום יוצר שותפות אינטרסים, לעתים רבות באופן בלתי צפוי מראש.
אפשר לנחש שבירושלים מודים לאחמדיניג’אד ששוב מוכיח, למרות ה"סכנה" בשלום עם סוריה, כי יש סיבות טובות לפחד. הצהרותיו של נשיא איראן משרתות היטב את תוכנית האוצר המפחיתה את תשלום המסים של עשירי הארץ, וממשיכה לפגוע בשירותים הניתנים לכל שאר האזרחים במדינה. באופן אישי, כדור שני לשואה, כנס התמהונים באיראן המתיימר להכחיש את השואה (והזוכה לגינוי מקיר אל קיר בעולם) מעניין אותי הרבה פחות מאשר הפגיעה בזכויות ניצולי השואה ושאר הקשישים החיים בישראל.
אם לראש הממשלה יש עניין בהמשך קיומה של ישראל, מוטב שידאג לא רק לרווחת חבריו אלא לרווחתו של כל העם. נדמה שההתעלמות מהצהרותיו של נשיא סוריה תואמת היטב את המדיניות הכלכלית המסוכנת שמוביל שר האוצר. הדברים נכונים גם לגבי "מנהיג הפועלים" במיל’, עמיר פרץ, שבהרף עין הפך לדובר נלהב של צה"ל והתעשיות הביטחוניות, ומוכיח שמאחורי השפם מסתתר פוליטיקאי חסר עמוד שדרה. אולמרט ופרץ אינם מסוגלים או מעוניינים לבצע הפרד ומשול באויבנו: לפתוח במשא ומתן עם המתונים בהם מהלך שיחליש את הקיצוניים. אולמרט ופרץ חלשים מדי מכדי להושיט יד לשלום לנשיא סוריה, כפי שהם חלשים מלהתנגד למדיניות הדורסנית של האוצר.
המאמר אמנם מלין על כך שישראל לא פותחת במשא ומתן לשלום עם סוריה. ברכות. אך הוא מקבל את עול הנראטיב הציוני השולט: אנחנו מול אויבנו. הסורים, הלבנונים והפלשתינאים הם בשום פנים ואופן לא האויב שלי, והישראלים הממלכתים – השמאל הציוני ימינה – הם גם לא בני הברית שלי. הילד הלבנוני והפלשתיאני הם בני הברית שלי. וחייל הכיבוש הציוני – שנינו רוצים בסילוקו.
אבל אולי התכוונת למשטר הסורי בתור אויב? קודם כל, יש לדחות לדעתי רטוריקה ריאל-פוליטיק של אויב-ידיד ולהחליפה ברטוריקה של מעוול-נעוול, פושע-תמים. אנשי השלטון הסורי הם אכן פושעים, אבל אם התכוונת לדבר על אנשי השלטון, בל נשכח שגם אלו שאתה מכנה "אנחנו" – קרי אנשי השלטון הישראלי, הם פושעי מלחמה שאחראים לשפיכת דמם וביעות נפשם של ילדי לבנון ופלשתין .
אורי – אני מקבל את הערותיך, אם כי כיוונתי כנראה לאנשים שראייתם אחרת משלך, קרי כאלה שרואים בסורים "אויבים". לגבי ההצעה שלך לרטוריקה חלופית, נדמה לי שגם החלופות שהצעת אינם נותנות פתרון, למשל להיות שני הצדדים קורבנות של הסכסוך (בדרכים שונות כמובן), אבל זה כבר סיפור אחר.
כותב עופר :"כשהטילים נופלים בשדרות וסביבותייה".
ונשאלת השאלה מדוע נופלים טילים "בשדרות וסביבותייה" כאשר יש הפסקת אש, והאם ניתן לראות בכך עוד הוכחה לחוסר רצונה של ישראל בשלום?
הרבה זמן לא כ"כ כתבתי כאן, כי עליי להודות – בפלשתינאים, איבדתי כל אמון. זהו. אין לי שום אמון באפשרות, לכרות ברית ממשית עם אנשים, מסוגו של חאלד משעל (שאין מה לעשות – הוא מייצגו-בפועל, של העם הפלשתינאי כעת…). מוחקים למענם, את כל ההתנחלויות ברצועה והם גומלים לנו בטילים. מפסיקים את האש עמם ומודיעים על הסרת מחסומים בגדה והם גומלים לנו בטילים. לו היו פועלים, נגד ההתנחלויות השונות והחיילים במחסומים, הייתי מבינם – אולם…
יחד עם זאת, בוערת בלבי מחוייבותי, מעצם היותי אזרח ישראל, לעשות כל שביכולתי, ע"מ להביא להפסקת המדיניות הישראלית-רשמית הנוכחית ולגרום להם, סוף-כל-סוף, לשבת ולעשות שלום עם סוריה!! באמת!! אז שיתנו את הגולן, מפורז בין הכנרת עד הדמשק, לסוריה – מה זה חשוב בכלל, גולן-שמולן?
ישראל וסוריה, נועדו להיות בנות-ברית, נקודה. ושלום ביניהן, גם יביא להשמלה הסטורית, בין ישראל לפלשתינאים…
שלום עם סוריה עכשיו!
פינוי ההתנחלויות מרצועת עזה נתן הכשר להטיל עליה מצור ולמנוע ממנע כל מעבר של סחורות וסיוע הומניטרי. בנוסף לזאת, כמעט על כל מתנחל שפונה מעזה התווסף אחד בגדה.
ואני כמובן עוד לא מדבר על ההשתנה של ישראל וארה"ב על הבחירה הדמוקרטית של הפלסטינאים והחתירה המתמדת תחת ממשלתם, שהעיזה לומר בגלוי שהיא דווקא לא רוצה להיות משת"פית נאמנה.
לנתן.
די מספיק,כמה אפשר לטחון את הקלישאה הזו.
הטילים נוחתים בשדרות,לא בגלל ההתנסגות הישראלית מחבל קטיף והסכמי שביתת הנשק,אלא בשל הסגר הבלתי אנושי וצעדי הכיבוש המצמיתים ביו"ש וגם ברצועה.זוהי פעולת מרי אזרחי של בודדים,שאינם מרגישים לכודים בתוך סבך ההסכמים,קריצות העין והתחמנויות.
כל קאסם כזה,בא לתאר את מה שקורה בגדה וברצועה,ולתבוע נקם על הסבל הנורא והבלתי מידתי העובר על תושבי השטחים.
אל תתן לאולמרט לעבוד עליך נתן:
הוא יעני "מתאפק" ו"מבליג"-הקוזאק הניגזל הזה,אך הכיבוש הנורא והפשעים נגד האנושות
שמתבצעים בגדה,וברצועה,והסגרים המזויעים שיוצרים מחנות ריכוז נאציים למהדרין במרחק חצי שעה נסיעה מביתך ובשמך-הם הסיבה לקאסמים
שנוחתים על עניי עירך.קאסמים אלו אינם שונים כהוא זה מבקבוקי המולוטוב,שאחזו אחינו הלוחמים האמיצים של גטו וורשה.
לא תימלט מזה.
עם מי בדיוק יחתם השלום בסוריה ??
עם אסד אשר מייצג לכל היותר את 8% מכלל אוכלוסית סוריה (העלווים..) ??
רוב האוכלוסיה המוסלמית בסוריה נוחה מאוד להשפעה איראנית קיצונית,ולא ירחק היום שנראה מצב דומה לזה שקיים ברשות.
פלגים יריבים אשר מתחרים על השלטון, ןהסכם השלום ..
הגולן שייך לישראל מזה 40שנה , ואין שום סיבה להחזיר אותו לתוקפן שמשם יצא למתקפה שסופה המתוכנן היה השמדת מדינת ישראל.
אולי לך נראה שצריך לתת פרסעל זה, מבחינתי, זה השטח החיוני לשמירה על בטחון המדינה.
העובדה שמאז יש שקט בגבול.
וואללה תפסת אותי.
אם יש לך שמות אחרים שיהיו קליטים לאוזנים אליהן אני דובר,אשמח להשתמש בהם.
מדוע שאסד הבן לא יחזיר את עצמותיו של אלי כהן ?
לא מדובר כאן על התנתקות מאירן או מהחמאס, רק במחווה אנושית קטנה שתתרום המון בדעת הקהל הישראלית לאמינות בוונות השלום של סוריה ?
בשביל מישהו המחזיק בדעות כשלך, היה מפתיע לראות אותך משתמש בכינויים הקולוניאליסטים למהדרין "יהודה ושומרון" ו"חבל קטיף".
או שמא מדובר בבדיחת הפוך-על-הפוך שלא הבנתי.
למה "קולוניאליסטיים למהדרין"? מהו בדיוק "שם קולוניאליסטי"?
באשר לגוש קטיף זהו שם שהשתרש בעקבות שימוש בן עשרות שנים, וכמו שאמרו הגששים, במיוחד בימיו האחרונים…. לידתו של ילד בחטא עדיין אינה הופכת אותו ללא קיים.
באשר ליהודה ושומרון: אלה שמות שני חלקיהדרומיים של שדרת ההר בכנען, בין שפלת החוף לבין עמק הירדן. ההבדל ביניהם הוא בעיקר במסלע, מה שמשפיע גם על הטופוגרפיה שלהם. אין כל רע בשימוש בשמות הללו, שהם שמות עבריים ותיקים למדי. וכמובן שעצם השימוש בהם אין בו להעיד דבר וחצי דבר על דעותיו של המשתמש בהם.