בטקס השבעתם של שרי ממשלתו החדשה הודיע נשיא ונצואלה הוגו צ’אבס על מספר יוזמות חדשות ודרמטיות המיועדות לקדם את ונצואלה לעבר "הסוציאליזם של המאה ה-21″. בין יוזמות אלה – כינוס מועצה חוקתית חדשה והלאמתן מחדש של תעשיות מפתח. בנאומו איפיין צ’אבס את שנות נשיאותו עד כה, 2006-1999, כ"תקופת מעבר" שבאה אל קצה. "עכשיו אנחנו נכנסים לתקופה חדשה, פרויקט סימון בוליבאר 2021-2007″. פרויקט זה מכוון להגשמת "סוציאליזם בוליבריאני, הדורש רמות גבוהות יותר של מאמץ ומעורבות, בהירות ויעילות, ואיכות מהפכנית", אמר צ’אבס. השנה 2021 משמעותית עבור צ’אבס, כיוון שבה חל יובל ה-200 לעצמאותה של ונצואלה.
הפרויקט החדש, שצ’אבס הבטיח לתארו בפירוט רב יותר כאשר יושבע בעצמו ביום רביעי לקדנציה המלאה השנייה שלו כנשיא, מורכב מחמישה "מנועים": חוק "הזירוז", רפורמה חוקתית, חינוך עממי, סידור מחדש של כוח המדינה, והתפרצות של שלטון קהילתי.
1. חוק הזירוז (ley habilitante), שאותו מכנה צ’אבס "חוק האם" של הפרויקט. חוק זה יאפשר לצ’אבס להעביר חוקים בנושאים מסוימים כצווים נשיאותיים במשך שנה. חוקים מסוג זה הוענקו בכמה הזדמנויות בעבר לנשיאים ונצואלנים, למשל בתקופת נשיאותו הראשונה של קרלוס אנדרס פרס (1974-1979); וכן גם בתחילת כהונתו של צ’אבס, לאחר העברת חוקת 1999, כדי לעדכן את חוקי המדינה ולהתאימם לחוקה החדשה.
צ’אבס הודיע שחוק הזירוז יכלול את הלאמתן של תעשיות מפתח שהופרטו תחת ממשלות קודמות, ביניהן חברת התקשורת CANTV שהיתה חברה ממשלתית והופרטה ב-1991, וכן חברות החשמל. "יש להלאים את כל מה שהופרט", אמר צ’אבס.
ערך מניותיה של CANTV צנח ב-14.2% בעקבות ההודעה, עד שהבורסה בניו יורק החליטה לעצור את המסחר במניותיה.
בנוסף תדחוף ממשלת צ’אבס להפיכת חלקה של המדינה בארבע חברות הנפט של "רצועת האורינוקו" לאחזקת רוב. ארבע השותפויות העסקיות באזור האורינוקו הן עם החברות האמריקאיות אקסון-מובייל, קונוקו ושברון ועם חברות טוטאל הצרפתית, BP הבריטית וסטאטאויל הנורבגית. יחד מפיקות שותפויות אלה כ-600 אלף חביות נפט מדי יום בוונצואלה, כ-18% מייצור הנפט הכולל במדינה. מהלך זה בא בעקבות מהלך קודם להפוך את פעילותן של חברות זרות בשדות נפט שוליים ליוזמות משותפות.
צ’אבס הציע גם להעביר חוקים מהפכניים אחרים באמצעות צווים כחלק מחוק הזירוז. נוסח החוק יהיה מוכן בקרוב ויוצג למועצה הלאומית.
2. המנוע השני של השלב החדש במהפכה הבוליבריאנית הוא הרפורמה החוקתית. צ’אבס לא פירט את השינויים שהוא חוזה והסתפק באמירה שהדבר יצריך "כוח מכונן" [מועצה חוקתית]. "כפי שכינסנו [כוח זה] לפני כמה שנים, אני קורא לכנס שוב את הכוח המכונן, שהוא הכוח העממי, הדלק האמיתי למנועים הללו שעליהם אני מדבר, כדי שנוכל להתקדם לעתיד טוב יותר".
שינוי חוקתי אחד שצ’אבס הזכיר היום היה חיסול עצמאותו של הבנק המרכזי; צ’אבס איפיין עצמאות זו ככלי בידי הניאו-ליברליזם. שינוי אחר שהזכיר צ’אבס בעבר הוא האפשרות לבטל את מגבלת שתי הקדנציות לכהונתו של נשיא.
3. ה"מנוע" השלישי הוא מסע חדש של "חינוך עממי בוליבריאני", ש"יעמיק את הערכים החדשים ויהרוס את הערכים הישנים של האינדיבידואליזם, הקפיטליזם והאגואיזם", אמר צ’אבס.
4. "גיאומטריה חדשה של כוח למפה הלאומית", הגדיר צ’אבס את ה"מנוע" הרביעי; הוא הודה שהדבר נשמע מופשט למדי. צ’אבס הסביר שהוא מתכוון לצורך לארגן מחדש את הכוח הפוליטי בוונצואלה כדי לשתף יותר את אזורי השוליים העניים, כמו מדינת אפּוּרֵה. לדבריו חוק שהעבירו תומכיו, חוק המועצות העירוניות, לא מתפקד ושיש צורך לערוך בו רפורמה.
5. התפרצות הכוח הקהילתי (comunal), לדעת צ’אבס, היא המנוע החשוב ביותר לשלב הבא. לדבריו, הכוונה היא להעצמת המועצות הקהילתיות שנוסדו לאחרונה. מועצות אלה, המונות בין 200 ל-400 משפחות כל אחת, יאפילו בסופו של דבר על מבני הכוח הקיימים וייצרו "מדינה קהילתית". מה שנחוץ, אמר צ’אבס, הוא "פירוק המדינה הבורגנית", כיוון שכל המדינות "נוסדות כדי למנוע מהפכות". לפיכך יש צורך להפוך את המדינה הישנה ל"מדינה מהפכנית".
הצוים הנשיאותיים כמכשיר חקיקתי-מדאיגים.
תודה מתן. אבל כבר קראנו על כך. האם זו דעה? מה דעת המתרגם? מה דעת המערכת? מה על ביטול 2 תקופות נשיאות של צ’אבס? מה על מתן כח ל-400 משפחות? למה זה סתום? מה ההבדל בינן לבין משפחות ההון הישראליות? כסף?
למה הטיפול בצ’אבס הוא כל כך שטחי? למה הגדה לא תפתח בדיונים על סוציאליזם וניסיונותיו בעולם כיום. ביקורת שתושמע לא תזיק גם היא.
אנחנו לא נהפוך לקפיטליסטים. אל דאגה. בסין מתים אנשים מרעב.
קצת יותר אם אפשר. תרגום שכזה מראה עד כמה חסר תוכן אמיתי שמאלי בארץ.
על ברק נמאס כבר לקרוא. ויסלח לי הכותב המשובח חיים ברעם.
המעשים של צ’אבס באמת נראים מדהימים. הרעיון של צווים נשיאותיים המתפקדים כחוקים למשך שנה לא נראה לי מדאיג: כדי לשבור מערכת לא צודקת ולא דמוקרטית שנותנת לבורגנות יתרון מובנה בפוליטיקה, אי-אפשר להשתמש בדרכים שיתאימו למערכת שהיא כבר צודקת ודמוקרטית. היות והצווים משמשים כחוקים לשנה בלבד, אין סכנה ממשית של אובדן החירויות הדמוקרטיות.
מה שכן מדאיג, הוא העיסוק בנושא הנפט ללא כל התחשבות בסביבה. השימוש בדלקים פוסיליים מסכן את העולם שלנו באופן ממשי – פליטת גזי חממה עלולה להוביל אותנו לקטסטרופה אקולוגית.
רוב מי שמזהמים את האוויר שלנו הם תאגידים שלא חושבים על כלום חוץ מעל הרווח שלהם. צר לי שהשלטון בונצואלה, שנאבק ישירות בתאגידים האלה למען תושבי ארצו, לא נלחם בהם גם בתחום הזה, אלא דווקא מצטרף אליהם בשימוש בנפט המזהם לצורך ייצור אנרגיה.
אשמח אם אני טועה ומישהו יגלה לי פרטים חדשים על איכות הסביבה בונצואלה.
כאדם שבעל סימפטיה לעליית השמאל הסוציאליסטי בדרום אמריקה בשנים האחרונות ורואה בחיוב את צמיחת הכוח שמתנגד ל"וושינגטון קונזנזוס", חלק מחזונו של צ’אבס מדאיג לי, דווקא בגלל הערכתי הרבה אל פועלו הכלכלי-חברתית, בגיבוש חזית אחידה מול הרודנות הכלכלית של ארה"ב – אך תוך שמירת מרחק עקב שיתוף הפעולה שלו עם אחמדינג’אד, תוך כדי שהוא סוחר בנשק עם מדינתנו.
הצעות בדבר ביטול מגבלת שתי הקדנציות בוונצואלה היא מסוכנת בעיני. באם החקיקה לא הייתה מגבילה כלל, כפי שנהוג בבריטניה או בישראל, לא היה כאן בסיס של ממש לטיעון – אך החוקה הוונצואלית, לאחר הרפורמות שערך בה צ’אבס ואושרו ברפרנדום, מגבילה את השלטון לשתי קדנציות. האם בכל וונצואלה לא נמצא אדם אחר שיכול לשמש כנשיא? האם צ’אווס נוצר מחומר אחר? כדמוקרט וכסוציאליסט אני מאמין שבכל שלטון בריא מאוד שתהיה תחלופה על מנת למנוע התאבנות של המערכת ושמרנות. בל נשכח שכל מהפכה יכולה להפוך לשמרנות אם היא קופאת על שמריה.
נוסף על כך, הצעתו להגדלת השימוש ב"צווים הנשיאותיים" – דהיינו חוק הזירוז, מריחים לי כמו גירסא סוציאליסטית של חוק ההסדרים הידוע לשמצה. והרי, מטרת השמאל אינה לשחזר את הישגי הימין רק להפך, אלא לשנות את כלל המשחק הפוליטיים לכללים דמוקרטיים שיביאו לשיתוף כל החברה במשחק הפוליטי. מה גם שצ’אווס נהנה מאמון הפרלמנט ויכול להמשיך במלאכת החקיקה וההלאה ללא מכשולים רבים, כך שתמוהה בעיני מדוע הוא מעוניין לרכז בידיו סמכויות כה רבות.
כולי תקווה כי ממשלו של צ’אווס ימנע משימוש בכלים לא-דמוקרטיים, ישמור על טוהר המידות ויהיה באמת מופת לסוציאליזם של המאה ה-21.
הרבה אי אפשר להבין מהמאמר. הרבה דיבורים סתומים שאולי יתורגמו לטובה ואולי מבשרים עוד "דיקטטורה של הפרולטריון". בכל אופן מה שנראה לי חשוב זה הנטיה לשוב ולהלאים את הנכסים הלאומיים-מטבעם שהופרטו בעבר. אולי כדאי לנצל את המאמר הזה ואת ההתפתחויות (המבורכות) באמריקה הלטינית בכלל לדיון אודות עצמנו. אכן, כוחו של השמאל כאן הוא ירוד מאוד אבל בהנחה שיחול שינוי חיובי בדינמיקה החברתית (שינוי תהליכי או מהפכני) – מה אנחנו בעמם רוצים? מה היא תכנית הפעולה? מהם "המנועים" שלנו?! כפתיחה לדיון כזה אני מעלה מחשבה שיש אכן לבצע הלאמות מאוד מקיפות של כל הרכוש הציבורי הגנוב (החל מבזק ודרך כי"ל והבנקים היורדים לחיי הלקוחות הקטנים ועוד), אבל צריך לעשות זאת בהדרגה ובאיטיות בפריסה רב שנתית ותוך תשלום פיצוי הולם למשיקים המודחים מבעלותם. בנוסף, הכרחי לחוקק חוקה שתקבע את זכויות האדם (האינדיבידום!) ולרבות את זכויותיו החברתיות והכלכליות והפוליטיות לרבות מדיניות הגירה רציונלית שתשווה בין כל האזרחים והפיכת היהודיות לקריטריון אחד מרבים ולא למבחן אכסלוסיבי וכמובן – הענקת אזרחות מלאה לזרים המשרתים אותנו זה עשרות שנים.
אבל העיקר הוא החינוך. מערכת חינוך שוויונית ואיכותית ביותר שתייתר את הצורך ברכישת חינוך. חינוך והשכלה איכותיים לכל ילד ולכל אדם. במקביל – תביעה מהפרט להשתתף במאמץ החברתי כלכלי, אך מבלי לוותר על גבולות הפרטיות שלו.
אולי אם תהיה לנו משנה סדורה אולי יותר צעירים יתקרבו אלינו. הרי ה"סחורה" של השמאל היתה והינה הטובה ביותר בשוק הרעיונות, אלא שהיא כה נדירה בימינו עד שבעצם ה"קונה" הפוטנציאלי כבר אינו מכיר אותה ואינו יודע מה הוא מפסיד.
חברים, כל פעם שאני מתרגם פה משהו קם מישהו בטוקבק (אני מקפיד לקרוא) ומתחיל לקטרג: למה תרגמת א’ ולא ב’ ומה זה אומר עליך… תרגמתי את המאמר כי הוא נראה לי מאוזן; כמאמר חדשותי הוא לא אמור להציע תשובות קלות כגון "צ’אבס הוא המשיח/השטן". אגב, האתר שממנו הוא מגיע, venezuelanalysis, הוא מופת של אובייקטיביות עיתונאית על אף שהוא מקבל כסף מממשלת ונצואלה. כולי תקווה שהמאמרים שלי יעוררו יותר אנשים לחקור, לדון, לתרגם ולכתוב מאמרים לגדה: האתר פתוח ומשווע למפרסמים, ותאמינו לי ששם המשפחה שלך לא צריך להתחיל בק’.
מבלי להבין יותר מדי, גם אותי מדאיגה הנטיה הסמכותנית המסתמנת של השלטון בונצואלה – יש גבול לכמה ניתן להצדיק בשם "המהפכה", והגבול הזה עובר הרבה לפני ביטול של הליכים דמוקרטיים כמו דיונים, הצבעות וחילופי הנהגה. אני כמובן מברך על הצעדים האחרים.
לשי –
העברת הכוח היא לא לידי 400 משפחות, אלא לידי רשת של קבוצות בנות 200-400 משפחות שמכילה בתוכה את כל האוכלוסיה האזרחית. מדובר בהיפך המוחלט מריכוז הכוח בידי 400 בעלי-הון – מדובר בביזור הכוח בין רבבות יחידות פוליטיות-קהילתיות.
למתן קמינר המתרגם,
שלום רב – אני מחזק את ידייך במלאכת התרגום ואתה ראוי לשבח על כך.
יחד עם זאת, לדעתי כוונתו של שי ושל שאר המגיבים הינה שמן הראוי לפרסם מאמרים נוספים לצד המאמרים המתורגמים אשר מביעים דעות שונות לגבי תוכן המאמר המתורגם.
אשמח אם תשתתף בדיון שפותח כאן.
קודם כל, תודה. אבל באמת כדאי להפסיק עם המשפטים האלה בנושא סביל: "מן הראוי לפרסם". אל תשאל מה יכולה הגדה השמאלית לעשות עבורך – שאל מה תוכל אתה לעשות עבור הגדה השמאלית! אני רואה שבימים האחרונים התפרסמו כאן עוד כמה מאמרים על אמריקה הלטינית ומשמח אותי לחשוב שהיה לי חלק קטן בכך.
דעתי האישית היא שהמצב מורכב. חירויות דמוקרטיות אינן בעיקרן עניין של חוקים, חוקות או מי עומד בראש המדינה; הן עניין של תודעה, ארגון ורוח מאבק בקרב העם. ונצואלה היא אנומליה, כיוון שהיא ארץ ללא מסורת של התארגנות שמאלית המונית (כמו ארגנטינה או צרפת למשל) שבה נבחר שמאלן לראשות המדינה – פשוט כי נמאס.
לפיכך מעניינים אותי הרבה פחות ההסדרים החוקיים הטכניים, והרבה יותר הארגונים העממיים, שנבנו ביוזמת הממשל אך זוכים לתמיכה נלהבת והשתתפות עממית. כמי שעמד בכיכר הכנסייה היפהפיה של לה פסטורה בקראקאס (הרובע ההיסטורי היחיד שנשאר בעיר האפורה הזאת) וראה את פעילי המדינה (כך ניתן לתאר אותם, הם לא שכירים) מנהלים יחד עם תושבי השכונה את הישיבה הראשונה של ה-consejo comunal שלהם בצל המרכז התרבותי השכונתי שאמנים תושבי השכונה השתלטו עליו וזכה לתמיכת המדינה, אני יכול לומר שמה שקורה שם מורכב ומעניין מאד. מעבר לכך – קצרה היריעה.
מכתב אישי להוגו צ’אבס.
ראיתי אותך בטלויזיה נועץ מבט חודר,על גבול הטירוף ואומר:סוציאליזם או מוות" (או משהו כזה).
אודה ולא אבוש,נחרדתי ממך,ממבטך מזרה האימים,ובעיקר מהמשפט שיצא מפיך.
עבורי ועבור רבים,הסוציאליזם הוא דרך חיים,מפתח לאושר ושמחת חיים,ממנו נוכל לצעוד בגאון אל עבר האנרכיה המבורכת,ומשם אל האוטפיה.הכל בשמחה,חכמה וחדוות היצירה.
מה למוות,ולענין זה?
מי אתה ? שתעמוד כמטורף מושלם ותיירה ססמאות כאלה? מה לך ולמוות?
אם אתה סתם יצור דרמטי (והאמן לי ,זהו רצוני הכן,להאמין בכך),עצתי לך שתתבגר,ותזנח דרך זו,יש גבול לפופוליזם רדוד ונחות,
לאיזה "כוחות" עממיים אתה מכוון בדיוק?
לא גמרנו עם זה,וכבר מופיע זה,הארכת תקופת השלטון שלך.האינך מתבייש?
מה,אתה היחידי שעוזב שילטון דמוקרטי?
השאר נחלה ליורשים נאמנים,והפוך לגורו,אורקל,ומנהיג רוחני! מה רע בכך?
ועוד זה לא נגמר ובא זה,ואתה מחוקק חוקים נשיאותיים שיאפשרו לך לקבוע שינויים דרסטיים בשטח במהירות.
ועוד זה לא נגמר וכבר בא זה ואתה פוצח בהלאמות פרועות,ומקצץ בנטיעות של קודמיך,ומטלטל את ספינת הסוציאליזם בלי הכר.
קח לדוגמא את הלאמת חברת החשמל הנכונה לכל מקום (ולא רק לוונצואלה):הלאמה נבונה,תהפוך את אמצעי ההולכה החשמליים,קרי:עמודי חשמל,כבלים,תחנות מיתוג וטרנספורמציה הרשת הארצית עד לרמת השכונה,לרכוש המדינה. אך תחנות הכוח עצמן,חייבות לפעול כמוקדי רווח,עצמאיים.
כך לגבי שרותי הטלפוניה,כבלים,אינטרנט,מים,גאז וכבישים.
המדיומים,אמצעי ההולכה חייבים להיות מולאמים,ונקודות היצור וספקי השרות פרטיים.
זה המודל הנכון.הוא לא מסובך,ודורש לימוד,מחקר וזמן.
ואז מגיע הפנצ’ ליין,הנפט.
תן לנו הוגו היקר,סיבה אחת להאמין,שחברותך עם הפונדמנטליסט מאירן,נובעת מאהבת מרדכי-המאבק המעמדי,ולא משנאת המן-הרצון לשלוט ולהאמיר את מחירי הנפט,לאור המתרחש בעולם.
הנפט שייך,ביננו,לכל תושבי העולם,ולא לכאלה המנכסים אותו לתועלתם,מסיבות שונות.
אך במצב הקיים הוא חייב להיות שייך בראש ובראשונה לעם הוונצואליני.
מי שרוצה לשאוב אותו,שיגש למכרז,ויקבל משכורת מממשלתך.
אחזור ואומר החבר הוגו היקר.לי נדמה שכמו רבים אחרים,גם אתה עם כוונותיך הטובות,לא תגיע רחוק.האויב (הבורגנות),אוכלת עשרה כמוך לארוחת בוקר.
אם לא תצנן התלהבותך להשגים,מיידים וגדולים מכפי העיכול,תשתנק,תחנק ותיזרק.
אני פונה אליך בתחינה ממש.
הנה מרחבים חדשים של אפשרויות,נפתחים בפני כולנו.היה נבון,וחזק את תשתיות הפסים והאדנים עליהם ינוע הקטר הסוציאליסטי.
למסילת הברזל קוראים דמוקרטיה.
דאג להפרדת רשויות-חוקה ללא הפרדה,אינה שווה את הניר עליו היא כתובה!!
צא ולמד,יחד עם כולנו,איך יוצרים הפרדה כזאת.
מאחמינאג’אד ידידך אתה יכול ללמוד,שבנוסף לקטר הסוציאליסטי,גם קטר פונדמנטליסטי, יכול לדהור בבטחה (וגם קטר ליברלי).
אל תקדש את הכלים (מדינה,דמוקרטיה וסוציאליזם), אל תהפכם לערכים.כי אז הכל ישוב ויתנפץ בפניך ובפנינו.אל תצא בהכרזות מפוצצות,ואל תקלל שותפים לדרך,כאחרון התגרנים בשוק.
הייה סבלני,ובעיקר שפר את הדמוקרטיה (הפרדת רשויות).
על פסים טובים,גם עגלה המונעת בכח יד,תטוס בבטחה.
אני פשוט בהלם שמשטר סוציאליסטי נהיה דיקטטורה של איש אחד שסותם פחות מרכז את הכוח בידיו ומלאים תקשורת (??) ומסיר הגבלות על כוח הנשיא.
לא ייתכן שזו הפוכת לדיקטטורה ! זה קרה רק 10000000 פעמים בהיסטוריה של הקומוניזם.
הייתי אומר משהו על איינטשיין שאמר שרק משוגע עושה את ניסוי שוב ושוב ומצפה לתגובה שונה, אבל איינשטין הוא מדען ששיך לקפיטליזם החזירי.