שכח להזכיר הגיב:

חים ברעם שכח להזכיר דבר מרכזי בפרשה המבחילה הזאת: אופיר פינס, שר יהודי התפטר במחאה על כניסת ליברמן, גזען ושונא ערבים מושבע לממשלה. את מקומו מוכן מג’דלה למלא.

חיים ברעם הגיב:

אני מסכים הפעם עם כל המגיבים, וגם עם ההערה הנכונה על אופיר פינס.

עופר יהלום הגיב:

בבשוואה בין מג’אדלה לבין הרשימות "מטעם" היא לא מדוייקת. מובן שהרשימות האלה ייצגו את ההאינטרסים של ערביי ישראל פחות מאשר מפ"ם ומק"י (שגם עליהן אני חולק), אבל אין לזה קשר להרכב הלאומי, מכיוון שעד לפילוג ב-65 חלק ניכר מתומכי למק"י היו מהציבור היהודי.
ובכלל, נראה לי שאם כבר יש 30 שרים שחלק ניכר מהם מיותרים, הרע במיעוטו הוא שאחד מהם יהיה "ערבי חצר" מאשר שום ערבי בכלל.

סאמי עביד עזה הגיב:

הגזעות הי הסמל הגדול של מדינה ישראיל
האפליה לכול לא שייך
הבער הגדול בין העשריים וי הענים
אבל בעזה ממשלת ישראיל מבציעת הרעבה אכי גדולה לעם
וי אפכה את עזה להכלי אחי גדול בעולם
גזענות היה הממסאד הממשלה הנהול של כולם

חוני קבלו הגיב:

הערה למר ברעם: אתה קובע, ובצדק אתה קובע, שאין שום הבדל עקרוני בין מתנחל "מתון" למתנחל "קיצוני".
יפה.
אני רוצה להרחיב ולומר – אין הבדל בין מתנחל בשטחי הכיבוש של "67″ למתנחל בשטחי הכיבוש של "48″, אין הבדל בין מתנחל בשטחי הכיבוש של "48″ למתנחל בשטחי הצעת החלוקה (שהלא, אלו נמסרו לצד היהודי שהתנחל בארץ בחמישים השנים שקדמו לה).
את כל זה אני אומר לא מנקודת מבט ימנית, ולא כפרובוקציה – אלא ברמה אינטלקטואלית נטו.
להסתכל על המונח "כיבוש" במונחים משפטיים, במארג הסבוך של הקונפליקט הישראלי ערבי הוא דבר מגוחך.
דברי ימי הסכסוך הם דברי ימי התנחלות היהודים בארץ ישראל. מדוע להעדיף התנחלות אחת על חברתה?
לעניות דעתי – "כיבוש", בימינו, צריך להימדד בקריטריון אחד: האם בשטח הנשלט ניתנת אזרחות ישראלית לתושביו.
מבחינה זו – כל המתנחלים חיים בשטח "כיבוש".
מאידך – ברור כשמש שבכל הסדר קבע יסופח גוש עציון למדינת ישראל, ממש כמו מעלה אדומים ואריאל. מציאות זו – אשר אתה וחבריך בשמאל מסרבים להפנים, היא עובדה קיימת שהנהגת הפת"ח כבר הכירה בה.
מכאן – האם הישיבה בשטח שיסופח למדינת ישראל בשנים הקרובות על תושביו (היהודים והערבים) ראויה פחות או יותר מישיבה בג’בל נידח שאין כל סיכוי שיסופח אי פעם למדינה, ואשר הישיבה בו מטרתה היחידה לחסל את סיכויי תושביו הערבים לעצמאות משלהם?

לדעתי אין ספק בתשובה – יש הבדל.

וכאן טעותך.

כליל החורש נאורי הגיב:

לסמי עביד, עזה:

המצור על עזה הוא פשע ישראלי חמור מאין כמותו, וגיניתי אותו לא פעם ולא פעמיים. אבל אי אפשר להתעלם מהאחריות של ארגוני "השחרור", חמאס ופת"ח, לסבל בעזה, במיוחד לאחר סוף שבוע שבו הרגו בני עמך את עשרים ויותר מאחיהם במו ידיהם, ללא עזרה ישראלית ישירה.

הגיע הזמן לבנות אלטרנטיבה פלסטינית רצינית למנהיגות חמאס ופת"ח, שטובלת בדם עמה רק כדי להרים ידיה בסימן "וי" של שחרור מכיבוש. אלטרנטיבה שמתבססת על ניתוח מעמדי, ועל מאבק מעמדי, ולא על אידיאולוגיה לאומית, ועל הרג פלסטינים ויהודים, רובם פועלים ומובטלים.

אני לא יכול לעשות זאת, כי אני לא פלסטיני תושב עזה או הגדה, ואין טעם ליזום מהלכים בשביל אנשים אחרים. אתה, לעומת זאת, גר בעזה, ויש לך האפשרות לקדם מהלך כזה.

אם אתה מעוניין, שלח הודעה באמצעות הדואר האלקטרוני, ונוכל להמשיך לשוחח.

נמרוד אבישר הגיב:

אביגדור ליברמן, השר לענייני איומים, הוא תופעה מסוכנת. מדובר באדם שקורא, בר’ גלי, לשלילת אזרחותם של אזרחי ישראל, על רקע מוצאם. מדובר באדם שקורא, מעל כל גבעה, למלחמת חורמה בלבנון. מדובר באדם שהטרמינולוגיה שהוא אוחז בה היא רטוריקה של פאשיזם מהסוג הישן. הפראפרזה האכזרית, המנותקת מהקונטקסט ההיסטורי, של "הרוצה שלום ייכון למלחמה" שהוא חוזר עליה, תוך האשמת "ארגוני שלום" ששיטתם מביאה להרג, היא מסוכנת לעתידה של מדינת ישראל. ושינוי שיטת המשטר שהוא קורא לו הוא התחלת הסוף.
משום כך היה על ליברמן להיות "סמרטוט אדום" עבור כל מפלגת העבודה, וטוב היה לו הייתה העבודה מפרקת את הקואליציה, ולו רק כדי לא לתת לאיש את הלגיטימציה שבישיבה בממשלה. ליברמן ומפלגתו לא רוצים שר ערבי? ליברמן מתאים הרבה פחות ומסוכן הרבה יותר כשר. חבל שלא לכל מפלגת העבודה חכמתו של מר פינס.

לגבי הישיבה של ראלב מג’דאלה באותה ממשלה עם ליברמן הגיב:

אחד הדברים שלדעתי לא זכו להתייחסות – לא בתקשורת הרחבה ולא כאן באתר – היא הסיבה שבגללה צירף אהוד אולמרט את ליברמן לממשלה. אני רחוק מלהיות מחסידי אולמרט ואני מודה כי ליבי נצבט ביום שבו ליברמן הושבע לשר בממשלת ישראל, אולם אנחנו חייבים להסתכל על התמונה הרחבה יותר – ליברמן בממשלה יושב בשקט ומיישר קו פחות או יותר, ליברמן באופוזיציה מתלהם ומלהיט את ההמונים המאד קלים לשכנוע עם רעיונות נלוזים של טרנספר. אתם מתארים לעצמכם מה יכול היה לקרות אם ליברמן היה נשאר באופוזיציה עד לבחירות הבאות? אתם מתארים לעצמכם מה היה קורה אם מפלגת ישראל ביתנו הייתה זוכה לכמות הגבוהה ביותר של מנדטים בבחירות הבאות ומצליחה להקים קואליציה עם הליכוד והמפד"ל? מה שאולמרט עשה, עם הרבה חוכמה, הוא לקצוץ את הכנפיים של ליברמן לפני שיהיה מאוחר מדי. ואם בבחירות הבאות יזכה הליכוד בראשות נתניהו ניחא – את זה כבר עברנו.
ולגבי ההתפטרות של אופיר פינס מהממשלה – היא לא צריכה להניא את מג’דאלה מלשבת בממשלה – היא הייתה התפטרות פוליטית שכל מטרתה היא להפיל את עמיר פרץ. אתם תראו שכאשר ברק או עמי אילון יעמדו בראשות מפלגת העבודה אדון פינס יחזור לממשלה ויישב עם ליברמן.

על המשמר הגיב:

ככל שמתרחקת מאיתנו מלחמת לבנון,הולכים הדברים ומתבהרים.
אפשר לראות היום את אותה פעולה נואלת כספיח פרקטלי של ענף כיאוטי גדול יותר-המלחמה בעירק.במילים אחרות-האחראי למלחמה בלבנון,
היה השריף הלא יוצלח הזה מוושינגטון,שכל החלטותיו האסטרטגיות עד עכשיו,היו פיאסקו מתמשך ומצעד איוולת שאין קצה לו.
במסגרת כוללנית זו ניתן להבין מדוע "החליט" אולמרט לפתוח במלחמה.הוא פשוט נגרר לכך.לא הייתה לו את היכולת שהייתה לשרון גם לסרוק את השטח,וגם לדבר בקשר…חוסר נסיונו המדיני וחוסר יכולתו לומר לא בצורה מנומסת (בנוסף לזחיחותו היהירה),הובילו אותו להרפתקאה הפושעת הזו.
מובן אם כך שפרץ וחלוץ,היו שחקני משנה,סרובם להשתתף בפעולה (כמו הסכמתם),היו זניחים ביותר,מה עוד ששניהם (וביחוד ר"א חלוץ) חייבים בציות לראש הממשלה.
כל הפתיחה הזו נועדה לצנן במקצת את המתלהמים כנגד פרץ.
נכון הוא "זנח" את האג’נדה החברתית,אך בינינו,למען אג’נדה זו ניתן לעשות משהו כאשר אתה בראש הממשלה.כאשר אינך אלא שותף זוטר,כדאי לקבל תיק שמן ככל האפשר.
תפקיד שר הבטחון אינו דורש שום הכשרה מקצועית קודמת.זה יופיה של הדמוקרטיה.השר הממונה אינו חייב להיות רמטכ"ל לשעבר או קצין גבוה, נהפוך הוא,דווקא אזרחותו ויכולותיו כמנהיג שנגזרו מתחומים שונים בה,היא זו,האמורה לאזן יעדיו,החלטותיו וביצועיו.
אפשר אם כן,להעביר עליו ביקורת בדרך טיפולו הפרטני בנושאים שונים במלחמה האחרונה.
כמו התבטאויות המתאימות לראש פלאנגה מתלהם,או לטיפול לקוי בבעיות העורף,או בנסיון להיות "קדוש מהאפיפיור" בנושאי התקציב הבטחוני.אך אלו הן זיבוריות (יחסית כמובן),לפשלה הנוראית של ההחלטה לפתוח במלחמה (אולמרט-בוש),כמו גם בדרך הטיפול בה (ר"א דן חלוץ וקודמיו לתפקיד-אנשי המקצוע).
כשלונו הגדול של פרץ היה,שלא השכיל לעטוף עצמו ביועצים בטחוניים מבית,כעמי איילון.וילנאי,יתום ואחרים.מלבד סנה שהיה בבחינת מאוחר מדי ומעט מדי.
כשלון זה מהדהד עכשיו באוזניו לקראת הבחירות במרכז מפלגתו.
אך יתכן שהוא ועמי איילון בכל זאת ישלבו ידיים נוכח האיום של ברק. נחייה ונראה.
מכל מקום מאז המלחמה עמיר פרץ התבגר,תודו בכך כולכם.
ובמקום שחוזרים בתשובה וגו’…..
הארשת הזחוחה נזנחה,ההכרזות בדבר כנון יחסים עם סוריה (היה היחיד בממשלה שהתיחס לנושא בצורה חיובית),הכנסת מג’אדלה לממשלה במקום אופיר פינס:זה היה צעד מבריק משום שהוא צד שתי צפורים:גם שר ערבי (שר יהודי במקום פינס היה סותם עליו את הגולל כרודף מינויים ו"מקמבן" חסר תקנה), אירוע היסטורי לכול הדעות,וגם "נא" אחד גדול לליברמן,מעין תשובה מסכימה לצעדו של פינס,בלי להסתבך-פשוט גדול.
ועכשיו,בגרות של ממש,התאפקות ואי יציאה להכרזות ולפעולות נקם מיד לאחר הפיגוע באילת.
נכון כל המעשים האלו בטלים בשישים לעומת הקטסטרופה בשטחים שהוא עדיין השושבין השלישי במעלה שלה (קודמים לו רק אולמרט ובוש).גם לא נראה מה יש לעסקננו הנכבד באמתחתו לשיפור המצב.אך יחסית למתרחש בשטח הוא עדיין הרע במיעוטו.
אני מזכיר לכל הנוהגים באתר זו לקטול אותו,לחשוב מה יהיה בבחירות הבאות,את מי נקבל אז.
הרי את שיעורי הבית לקראת המבחן הגדול (הבחירות),השמאל הרדיקלי ולא מאתמול,זרק לפח.
הוא בבחינה הזו יכשל על בטוח .
אז אמרו לי,מי נישאר?