הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-21 בפברואר, 2007 12 תגובות

בדקה התשעים, רגע לפני ההפרטה, החל הפולמוס בישראל בשאלה אם הפרטת חברת החשמל תועיל למשק ולחברה. מה שברור כעת הוא שהפרטת החשמל תועיל לקבוצה של בעלי הון. ומה יקרה עם הצרכנים ומה יהיה עם העובדים? לאוצר פתרונים. אם כי לאוצר אין פתרונות. אנשי האוצר טרם התעניינו בשאלה מה יקרה לאחר ההפרטה. אין באוצר שום מחקר, תחזית או הערכה על הצפוי במשק החשמל לאחר שאחת ממשפחות האוליגרכים המקומיות תקבל לידיה את כל חברת החשמל או חלקים ממנה.

בעולם נמנעים מלהפריט את החשמל. בלחץ הנסיבות (אי הוודאות הכרוכה במהלך שלא ברור מה טיבו) או בלחץ העובדים והאיגודים המקצועיים, הממשלות לא מקדמות את ההפרטה. כך קרה בצרפת הקרובה ובקוסטה ריקה הרחוקה. במקומות מעטים הוחלט להפריט וזאת בשתי שיטות: מכירת כל חברת החשמל על חלקיה ורשתותיה; או בשיטת הסלאמי. בארגנטינה למשל, נקטו בשיטה הראשונה. בארה"ב, בשנייה. מדינת ישראל, נאמנה לדרכה בכלכלה, בחברה ובפוליטיקה, בחרה בדרך האמריקאית: ביתורה של חברת החשמל לחלקים "כדי ליצור תחרות". הניסוי הגדול בהפרטה, שנערך במדינת קליפורניה, הסתיים בכי רע. בסוף החברה שבה לידיים ציבוריות. בעקבות ההפרטה מי שעמד מאחורי "שיווק החשמל" במדינת קליפורניה (אחת המדינות העשירות בארה"ב), הוא תאגיד אנרון. עשרות מיליוני תושבי קליפורניה סבלו רבות משליטת אנרון ב"שיווק החשמל". החברה היתה מפסיקה את הזרם כאשר המחירים היו נמוכים במיוחד. הרי מדובר על סוחרה, נכון? כעת, כאמור, החברה שבה לידיים ציבוריות וראשי אנרון יושבים לבטחה בבתי הכלא הפדראליים של ארה"ב. אפילו הפיקו סרט על המקרה – המוקרן מדי פעם בסינמטקים ברחבי הארץ. זהו סרט חובה לכל צרכני חברת החשמל ועובדיה.


השיטה השנייה, "הארגנטינאית", מוצגת כמוצלחת על ידי ראשי האוצר. מה יש להגיד? שהמשק המופרט הארגנטיני הוא דוגמה להצלחה? ברצינות? אבל כאשר בוחנים את המקרה של חברת החשמל של בואנוס איירס הבירה (המספקת חשמל ל-14 מיליון תושבים – כפליים ממספר תושביה של מדינת ישראל) המסקנות הן עצובות. במהלך שנות ה-70 של המאה של עברה, החברה הועברה לבעלות העובדים. התפוקה עלתה והמחירים ירדו. הדיקטטורה הצבאית הרצחנית שהשתלטה על ארגנטינה ב-1976 החליטה להפריט את התאגיד שבידי העובדים ואף עמדה מאחורי הירצחם של כמה ראשי ועד העובדים של חברת החשמל.


ההפרטה הצליחה, אבל החולה מת. במלים אחרות: הפרטות נעשו כמעט בכל ארגנטינה (שזו מדינת פדראלית בדיוק כמו ארה"ב). אם כי יש מקרים, כמו מחוז קורדובה בהם התנגדות העובדים והתושבים סיכלו את ההפרטה. בבירה, ההפרטה נעשתה לטובת תאגיד צרפתי. תאגיד שאוהב עד מאוד לחתוך קופונים (ולכן, מחירי החשמל עלו בהתמדה בשנים האחרונות) אבל מאוד לא אוהב להשקיע בציוד ובבטיחות. התוצאות ניכרות בשטח: שיעור הפסקות החשמל גדל בקצב מהיר. עד כדי כך מהיר, שהממשלה הפדראלית כבר העלתה את האפשרות להלאים את החברה מחדש. יש אפילו נוסחה בדוקה להפסקת החשמל: כל פעם שהטמפרטורה עוברת את מחסום 33 המעלות – יש הפסקת חשמל. תארו לעצמכם מה היה קורה בישראל, אילו חלילה חברת החשמל המופרטת היתה מפסיקה את החשמל כל פעם שהטמפרטורה היתה 33 מעלות!


בכתבת תחקיר אודות הפרטת החשמל שפורסמה בעיתון הארגנטיני החשוב, "פאחינה 12″, נאמר ביובש "החברה לא משקיעה מכספיה כדי לשים קץ להפסקות החשמל. היא אפילו לא מעוניינת להקל במקצת על המצב". כתבת התחקיר (שפורסמה לפני חודשיים) מסתיימת במלים "הפסקות החשמל הן לא יותר מביטוי, אולי חריף, אבל ביטוי ברור לכשל בסיסי הרבה יותר: זהו הביטוי המובהק לכישלון הפרטת חברת החשמל". אלו מלים שנכתבו על חברת החשמל המופרטת של באונוס איירס. אלה המלים שייכתבו בכתבת תחקיר שתתפרסם בעיתונות הישראלית בעוד מספר שנים.



קישורים:


תחקיר העיתון פאחינה 12 בסוגיית הפרטת החשמל בבואנוס איירס

תגובות
נושאים: מאמרים

12 תגובות

  1. דוידי – נכשלת הפעם הגיב:

    לא מהגנה על תנאי העתק של עובדי חברת החשמל – בעודם עובדי מדינה בעקיפין (חברה ממשלתית) – ייבנה הסוציאליזם במדינה. בסופו של דבר, תקציב המדינה הינו משחק סכום 0. תן יותר לקבוצת עובדים X – יישאר פחות כסף לאספקת שיורתים חברתיים, קצבאות סוציאליות, וכו’.
    בנוסף, לא שמעתי שהללו שבתו בשנים האחרונות כאשר הממשלה והרשויות המקומיות לא שילמו משכורות לעובדיהם, כאשר קבוצות עובדים חלשות פוטרו ו\או הולן שכרם וכו’ וכו’.
    מה אם כן השוס הסוציאליסטי הגדול שבהתנגדות להפרטת עובדים אלו ? אלו בורגנים פר-אקסלנס ולא פרולטריון.
    איש שמאל לא חייב להיות דוגמטי – שזו אחת הרעות החולות של השמאל באופן כללי – ולדקלם סיסמאות נגד הפרטה בכל מקרה ובכל מצב.

  2. אור הגיב:

    מאמר מעניין מאוד, אם כי הדוגמאות שהוצגו הן, איך לומר, לא בדיוק מתאימות למאמר.
    ההפרטה בארגנטינה נכשלה כאמור מפאת שינויים פוליטיים מרחיקי לכת במדינה, בעוד שבמקרה אנרון כל המקרה סבב סביב שחיתות של ראשי החברה.
    בארצנו, לא ניתן לקבוע בהכרח את תוצאות ההפרטה, אך אפשר לדמיין מה יקרה באם אכן משפחת הון תשתלט על שוק החשמל. לא שזה עדיף מתרבות ה"ועד" שמושלת ביד רמה בארגון ממשלתי ובזבזני כמו חברת החשמל. כבר קרו מקרים בעבר הקרוב מאוד שבו ראינו שגם בכירי חברת החשמל יודעים לשבות יפה מאוד או לסגור את השאלטר כשהם רוצים, ובכך לגרום לאנשים להתקע למוות במעליות.
    אני מאמין שחברת חשמל בבעלות פרטית תימנע בכל כוחה מתקריות עם הציבור אותו היא משרתת, ולא תתנהג כמו מאפיה בכל פעם שתצוץ הצעת חוק שלא נראית לראשי הועד.

  3. אחמד פילגר / חרף העובדה הגיב:

    חרף העובדה שחברת החשמל בבעלות המדינה לא מעיסקה עובדים ערבים "מסיבות ביטחוניות", אני מסכים עם החבר דוידי שההפרטה רעה לכולנו. אני תקווה שהעובדים וההסתדרות יתגייסו למאבק נחוש נגד ההפרטה. ולא יעשו קולות "כאילו" ובסוף יסכימו להפרטה.

  4. אייל הוכדורף הגיב:

    בניהול מלאי בכלכלה מקובלת השיטה שבה יש לצמצם את המלאי ככל האפשר על מנת לחסוך בעלויות של אחסון. באנלוגיה לתחום החשמל האינטרס הכלכלי של הספק הוא להשקיע בתשתית בדיוק במידה שתביא לו את מירב התמורה הכספית. לכן כדאי לו להתאים את התשתית לצריכה ממוצעת אבל בפירוש לא כדאי לו להשקיע על מנת לעמוד בצריכה מקסימלית אפשרית, שכן אז הוא מחזיק בתשתית שאינה מנוצלת וההחזר הכספי עליה (דהינו תשלומי הצרכנים) לא מתקבל. רק גוף ציבורי שטובת הציבור עומדת לפני הרווח תעדיף להרוויח פחות אבל להבטיח עבודה בתנאי שיא.
    אם ניתן לטעון באירופה שאפשר לקחת חשמל ממדינות סמוכות ברגעי שיא, הרי שבישראל הדבר לא ניתן. לפיכך הפרטת רשת החשמל בישראל תוביל בהכרח לעליה במספר הפסקות החשמל ובעלייה במחיר.

  5. למגיב הראשון הגיב:

    תקציב המדינה הוא ממש לא משחק סכום אפס.

    תטיל מס אמת על ההון ותלאים את הנכסים של אלו שינסו להעתיק את המפעלים שלהם החוצה מכאן — ויהיה לך מספיק ביד בשביל שכל עובדת ועובד בישראל יזכו לתנאים כמו של עובדי חברת החשמל, ואף טובים יותר.

  6. חוני לאייל הגיב:

    לצערי מחקו את תגובתי, שעליה ענית (אין לי מושג למה).
    צר לי לומר לך – אבל טענתך חסרת שחר.
    ניקח דוגמא פשוטה (המספרים מומצאים כמובן): נניח שצריכת החשמל בשעות שיא היא 1000 מגה-ואט שעה ובשעות רגילות 800 מגה ואט.
    ונניח שכדי לתת מענה להפרש יש להשקיע מיליון דולר.
    אזי, בהעלאה פשוטה של התעריף בשעות השיא בדולר לקוט"ש – תקבל מימון להרחבה.
    זו כמובן דוגמא פשטנית – אבל העקרון ברור.
    ואת זה בדיוק עושה חברת החשמל כיום (אחרת, מדוע אני משלם יותר בשעות השיא?!)
    ואת זה יעשה קבלן אזרחי.
    וכל טענותיך ה"כלכליות" הן, כאמור, מופרכות.

    ד"א – אם זה, דווקא, מה שמטריד אותך, המדינה יכולה להגדיר תנאים להשתתפות במכרז לאספקת חשמל (היקף תשתית מינימלי, התחייבות לאספקת חשמל בשעות השיא וכו’).

    בכל אופן – זה לא נימוק כנגד ההפרטה.

  7. אייל הוכדורף לחוני הגיב:

    לחוני,
    אמנם אפשר לעשות דיפרנציאציה של מחיר צריכת החשמל בין צרכנים ובין ספקים. אבל כדי להבטיח שביום חם במיוחד כאשר מתרחשת תקלה באחת המערכות, יש קיבולת עודפת לספק את הצריכה הזו נדשות השקעות נוספות שקשה להצדיקן כלכלית. שכן אף אחד לא משלם עליהן. כמומחה לככלה אתה בטוח יודע שאת עקומת הביקוש בשוק של מונופול קובע היצרן לפי מיקסום של הרווח!!! שלו ולא לפי טיב השירות שהוא מספק (לצרכן הרי אין אופציה אחרת).
    בקשר לשחיתויות של עובדי חברת חשמל. אפשר כמובן להשתלח בעובדי החברה, אבל תנסה לחשוב בצורה רחבה יותר. אם אתה כלכלן אתה יודע שחשמל הוא מונופול, אין ולא תהיה בשוק כזה תחרות חופשית. כציבור אין סיבה שאדם פרטי ירוויח ממתן אספקה של שירות כזה. אם לדעתך יש בעיות בניהול אפשר וצריך לעשות אותם מתוך השירות הציבורי. אם אתה חושב שניהול פרטי עדיף תחשוב שוב. תנסה להיזכר מה קרה לחברת הרכבות באנגליה אחרי ההפרטה.במקום מספר עובדים שמרוויחים 5000 ש"ח יותר ממה שהם אולי צריכים, יש לך איש אחד שמרוויח עשרות מיליונים ולא זאת בלבד אלא שהוא גם משחד פוליטיקאים ולא משלם מיסים. אז מה עדיף?

  8. אייל (אחר) הגיב:

    "המדינה יכולה להגדיר תנאים להשתתפות במכרז לאספקת חשמל"
    הוא רק שוכח שהמדינה היא בידי "אלו שמשתתפים במכרז" ולכן היא מעבירה להם את נכסי הציבור כדי שיוכלו להרוויח עוד ועוד על חשבון הציבור והעובדים. השאר הם פטפוטי סרק

  9. אחמד פילגר / רמה נמוכה הגיב:

    לא פעם ולא פעמיים שבחתי את האתר על רמתו ועל המאמרים המתפרסמים כאן. יחד עם זאת, הופעתי שפרסמנתם את התגובה של הקורא המכונה "ריקרדו" (אגב, מדוע הוא לא יכול לחתום את שמו?).החבר דוידי אכן דוקטור להיסטוריה חברתית הוא מתחמה בתולדות תנועת הפועלים. הוא זכה לתואר לאחר מאמצים רבים ותוך כדי לפעילות פוליטית ענפה במסגרת מק"י. מדוע הוא לא יכול להתפאר בתוארו? האם הוא גנב אותו? החברה תמר גוז"נסקי, שגם לה זכויות רבות, סיימה לימודי מ.א. בכלכלה באוניברסיטה בלנינגרד. היא כעת מרצה באוניברסיטה וגם במכללות, אבל לא סיימה תואר דוקטור. מדוע היא אמורה לעשות שימוש בתואר שאין לה? ולחברים המפעלים את האתר: מדוע לרדת כל כך נמוך? מדוע יש כאן דיונים לגופו של כותב או כותבת, אבל לא לגופו של עניין? האם ל- YNET אתם רוצים להדמות?

  10. ויקי הגיב:

    רציתי להבין מה הולך ןמי נגד מי בהפרטת החשמל. דרך "גוגל" הגעתי למאמר זה שבאתר הגדה השמאלנית ושלראשונה אני פןקדת אותו. אני חייבת לציין שזהו מאמר תמציתי וברור – שלא ראיתי בשום מקום אחר בעיתונות או ברשת.

  11. אייל הוכדורף לחוני הגיב:

    לחוני,
    אמנם אפשר לעשות דיפרנציאציה של מחיר צריכת החשמל בין צרכנים ובין ספקים. אבל כדי להבטיח שביום חם במיוחד כאשר מתרחשת תקלה באחת המערכות, יש קיבולת עודפת לספק את הצריכה הזו נדשות השקעות נוספות שקשה להצדיקן כלכלית. שכן אף אחד לא משלם עליהן. כמומחה לככלה אתה בטוח יודע שאת עקומת הביקוש בשוק של מונופול קובע היצרן לפי מיקסום של הרווח!!! שלו ולא לפי טיב השירות שהוא מספק (לצרכן הרי אין אופציה אחרת).
    בקשר לשחיתויות של עובדי חברת חשמל. אפשר כמובן להשתלח בעובדי החברה, אבל תנסה לחשוב בצורה רחבה יותר. אם אתה כלכלן אתה יודע שחשמל הוא מונופול, אין ולא תהיה בשוק כזה תחרות חופשית. כציבור אין סיבה שאדם פרטי ירוויח ממתן אספקה של שירות כזה. אם לדעתך יש בעיות בניהול אפשר וצריך לעשות אותם מתוך השירות הציבורי. אם אתה חושב שניהול פרטי עדיף תחשוב שוב. תנסה להיזכר מה קרה לחברת הרכבות באנגליה אחרי ההפרטה.במקום מספר עובדים שמרוויחים 5000 ש"ח יותר ממה שהם אולי צריכים, יש לך איש אחד שמרוויח עשרות מיליונים ולא זאת בלבד אלא שהוא גם משחד פוליטיקאים ולא משלם מיסים. אז מה עדיף?

  12. חבר הסתדרות הגיב:

    שביתה כללית מחר כמובטח! עם המכתב שאולמרט מסר לעיני אפשר לנגב ת…. בטח שאי אפשר ללכת איתו למכולת.

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים