הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-28 בפברואר, 2007 52 תגובות

ח"כ אסתרינה טרטמן, המיועדת (בעת כתיבת שורות אלו) לתפקיד שרת התיירות, הצליחה לאחד לשעה קלה ימין ושמאל בהתנגדות למינויה. אולם כמו בפרשת מינויו של נציב שירות בתי הסוהר יעקב גנות לתפקיד מפכ"ל המשטרה, כך גם כאן, ההתנגדויות מקורן בסיבות היותר זניחות.

אכן, לא נאה שהגברת טרטמן מתהדרת בתארים אקדמיים שמעולם לא היו לה. אין לה תואר שני, אף לא תואר ראשון מאוניברסיטת בר אילן, ואני מתקשה להבין, מה מניע איש ציבור להתעטף במחלצות שכה קל לחשוף את זיופן, כאשר הוא יודע כי עיני הציבור והעיתונות סורקים ובודקים בקפדנות את הצהרותיו וקורות חייו. יתכן והתשובה כלל לא נמצאת בתחום הפוליטי אלא במבנה האישיות.


בעניין זה לא הייתי מחמיר עימה, שהרי אדם יכול להיות איש אשכולות גם בלי תואר שני. יתכן שקצת עיגלה פינות, למשל, במקום לימודי תואר ראשון בבר אילן סיימה שם לימודי תעודה במסלול לא אקדמי (ההבדל באמת לא תהומי), ובמקום תואר שני החלה את המסלול ולא סיימה. יש אנשים עם בעיות זיכרון. לא נורא.


גם בעניין התעודה שהנפיק לה הרופא לפיה לא תוכל לעבוד יותר מ-4 שעות ליום, במטרה להגדיל את הפיצויים מחברת הביטוח בעקבות תאונת הדרכים שעברה, לא הייתי נוהג בשיטת ייקוב הדין את ההר. בסופו של דבר היא פעלה כפי שכמעט כל ישראלי נוהג בתביעות מחברות ביטוח, לעשות כל מאמץ למקסם את הנזק כדי להגדיל את הפיצוי. נראה כי הצליחה. נכון שבקנה מידה של סרגל צדיקים, לאור כהונתה בכנסת והתלהבותה להיכנס לתפקיד המתיש של שרה, ייפסק כי היתה כאן מעין הונאה של חברת הביטוח, אבל לאור העובדה שגם חברות הביטוח נוהגות לא אחת להונות את המבוטחים ולמנוע מהם פיצויים גם כשהדבר מגיע להם, אני משקיף על כך כמאבק בין רמאים, כאשר כל אחד מנסה להטות את השופט לצידו.


כאמור, דברים אלה לא יאים ולא נאים לאשת ציבור, אבל לא בהם אני רואה את המסה הקריטית לשלילת מינויה כשרה בממשלה. הם בבחינת תוספת לסיבות העיקריות.


מנקודת מבטו של שוחר זכויות אדם, ח"כ אסתרינה טרטמן פסולה למשרה ציבורית כלשהי, בוודאי שרה, משום שהיא מתנחלת שגרה בשטחים הכבושים, שותפה למשטר הכיבוש והאפרטהייד, לוקחת חלק בשוד הקרקעות של העם הפלסטיני; היא פסולה משום שהיא תומכת בטרנספר של הפלסטינים אזרחי ישראל; היא פסולה משום שהיא תומכת במדיניות המלחמה; היא פסולה משום שהיא תומכת במשטר לא דמוקרטי בראשותו של אביגדור ליברמן, האיש שהציע להפציץ אץ סכר אסואן; היא פסולה משום שהיא תומכת בקפיטליזם הפראי השורר בישראל וכבעלת חברת כוח אדם בעבר תרמה את תרומתה לניצול המחפיר של עובדים בישראל.


אלו נימוקים הלקוחים מסדר יום דמוקרטי המתאימים למדינות המקפידות על ערכים דמוקרטים, שישראל אינה נימנית עימן.


כפרפרזה על דברי טרטמן עם מינויו של ח"כ ראלב מג’אדלה לשר בממשלה יש לאמר שמינויה של ח"כ אסתרינה טרטמן כשרת התיירות היא הנפת גרזן ענק על גזע ההגינות.

תגובות
נושאים: מאמרים

52 תגובות

  1. רמי הגיב:

    מדובר בשקרנית פתולוגית. ללא בושה היא מספרת למראיינת שגמרה תואר שני "בהצטיינות" ועוד מוסיפה בחיחון שזה "מביך אותי". זה מצב חולני המהווה אינדיקציה לשאר תכונותיה של האשה המנוונת ומנוולת הזו. דווקא מתאים לה מאוד לכהן בממשלה מושחתת שחלק משריה גנבים ואחרים פשיסטים אלימים ושורפי שדות תבואה ונשיאה "חובב נשים" וראשה קומבינטור ברמה של אורי גלר ועמה חסר דעה עד כדי הסתכנות מרצון באסון גרעיני. מתאים לה לאסתרינקה לכהן בתפקיד אסתר המלכה.

  2. משה הגיב:

    מסכים לכל מילה.
    מדובר באישיות גזענית המאבק נגד מינויה צריך להיות על רקע תפיסת עולמה החשוך ופחות על היותה שקרן ( לא קטן ).

  3. קושיה הגיב:

    מכיוון שלטעמו של ספירו אין בשקריה של טרטמן לפסול אותה לכהונה אבל מקום מגוריה ודעותיה כן פוסלות אותה האם לדעת ספירו נוכל שקרן שגר בתל אביב ונשוי לערביה כן ראוי לכהונת שר.

  4. לגדעון ספירו הגיב:

    אני קורא קבוע– ובהערכה — את הטורים שלך (אני גר בשוודיה זה זמן מה, אבל מעודד אותי לדעת שקולות כמו שלך עדיין נשמעים) – גם אם לא תמיד אני מסכים עם דעותיך.

    אני חייב לציין שמפתיעה אותי הקלות בה אתה פוטר מועמדת לתפקיד שרה מהאשמות חמורות בנוגע לטוהר מידות. המועמדת פשוט שיקרה גם בנוגע לתביעה שלה כנגד חברת הביטוח — ובחוצפה גדולה עוד יותר – לגבי השכלתה והרקע התעסוקתי שלה. ההצטדקות העצמית שלה כאשר השקר שלה התגלה – מקוממת במיוחד.

    זה שבישראל שקר (או "הגזמות" ו"אי דיוקים", בלשון עדינה) נהפך לנורמה קבילה – זה סיפור אחר, ואפשר רק להצטער על זה. אבל זה לא מכשיר את השרץ ולא נותן לה זכות לשקר במצח נחושה בנוגע לשאלה עובדתית.

    אני מסכים איתך שההתבטאויות הגזעניות החמורות שלה עושות ממנה בלתי ראויה לכל תפקיד ממלכתי במדינה מתוקנת (ומזמן אני משוכנע שישראל אינה כזאת) – אבל אני מתפלא על עיתונאי כמוך, שאתה מפחית כל כך מחומרת השקרים שלה.

  5. עופר כסיף הגיב:

    ולהלן משנת "ישראל-ביתנו":
    תקשורת חופשית – נייט
    שוויון אזרחי – נייט
    בתי משפט הוגנים – נייט
    דמוקרטיה – נייט
    טרטמן – דא

  6. לברעם וספירו הגיב:

    הפוסל במומו פוסל. מבחינתי כמובן ששניהם פסולים באותה מידה על בסיס יושר אישי אבל מבחינתכם כניראה המוצא ומקום המגורים קובעים ולא היושר האישי ולכן באין תשובה לחסר היושר שבמאמר השתלחתם בתגובתי

  7. מיכאל: האידאולוגיה – איצטלה לנוכלות הגיב:

    כתבתי אתמול בשולי מאמרו של ספירו במקום אחר: בישראל תוכל להיות נוכל, ובלבד שתאמר "נבער את עוכרי ישראל בעזרת השם יתברך" כפי שאמרה טרטמן. או לגנוב כאיש שמאל כספים מקאמרה אובסקורה (דדי צוקר) או ממכון פרס לשלום (חברים שמאליים בהנהלה) ובלבד שתביע עמדות בעד שתי מדינות לשני עמים.

    העניין של מקום מגוריה של טרטמן במזרח פלשתין אינו עניין אידאולוגי, אלא עניין של נידלון קרקעות, הפקעת קניין קרקעי בחוזק יד, ופרט לרווחי הנדלן הענקיים, הנכס נקנה על ידי טרטמן בזיל הזול.

    איני סבור בניגוד לכמה כותבים כאן שעניין הנוכלות הינו בבחינת "הליכות ונימוסים" כל זמן שאינו מגובה על ידי התאוריה המרקסיסטית. בראשית התהוותו של מערך תאורטי, נכתבים לפעמים דברים מדהימים, הכוללים את רב האלמנטים המאוחרים, אך גם יותר מכך, וכך, מאמרו של מרקס המוקדם "לשאלת היהודים" מ-1843 עוסק גם בשאלת הנוכלות האזרחית, ובשאלת הצרכים האנוכיים המעשיים המציבים כללים שרירותיים ועריצים שעקרם הכוח השרירותי, והנראות של חוק, תוך השחתת כל דבר הטיבעי לאדם מבחינת בן מינו, ובשאלת הפוליתאיזם של הצרכים הקיימים בבחינת משל ביהדות המעשית, (זאת שאינה היהדות של השבת), שאלוהיה הקנא הוא הממון, מבחינת מהות זרה המשמשת תחליף ליצרנות ויצירה של ממש. הממון כאל קנא המשחית כל איכות אנושית וערך אמיתיים, והופך כל דבר לנושא לסחר מכר.

    וכתבתי את הטוקבק הבא בהארץ וב-nfc:
    הגברת "עובדת עם הפה" כמו כל נוכל:
    תפסו אותה על חם. זה קצת הוציא אותה מעשתונותיה, אך הנוכלת הזריזה התעשתה, ואירגנה לעצמה, מסכת מלל הנשמעת סבירה. מה זה "כשלה בלשונה בלהט השיחה"? מה, לא חרוט לה עמוק בראש שאין לה מ.א.? טורו קולג’ זה מוסד נוכלי שתמורת כמה בוכטות מקבלים תואר, בלי לבקר שם ובלי להגיש עבודות. קומבינה. הלך לה קלף בסיבון חברת הביטוח, היא יודעת טוב לעבוד עם הפה. בינתיים היא מוסיפה פרטים בעניין 12 חודש ושאר טריקים של נוכלים. לא מגעיל אתכם לשמוע את הגברת מספרת "כמה בכתה בעקבות הנכות"? זאת תהיה שרת התיירות? היא יודעת לתכנן משהו פרט לנכלים זריזים?

    מיכאל שרון

  8. גדעון ספירו הגיב:

    לקושיה,
    הערה מכוערת המדיפה צחנה גזענית.אין לי מה להוסיף להערתו הקולעת של חיים ברעם.

    לקורא משבדיה,
    תודה על המחמאה. אינני חולק עליך בהיבט העקרוני. איש ציבור שמשקר אינו ראוי לתפקיד. במקרה של טרטמן סברתי שיש לשים את הדגש על דעותיה ופחות על פרשת התוארים.מה עוד ויותר מששיקרה, עסקה בשיפוץ ועיגול נתונים להאדרת דימוייה ותדמיתה.

    לקומקום תה,
    הטענה שלך, לפיה אין הבדל בין כיבושי 1948 לאלה של 1967 ממוחזרת כאן מדי פעם, ועל כן אין מנוס אלא למחזר את תשובתי.
    הבה נניח שאתה צודק. האם עוול שגרמת ב-1948 הוא עילה להמשיך אותו גם ב-1967?
    אבל אתה לא צודק, כי יש הבדלים רבים. אם ב-1948 יש יסוד לטענה שהמלחמה נכפתה על ישראל, לא כך באשר למלחמת 1967. היא לא נכפתה על ישראל אלא ישראל יזמה אותה.
    עוד הבדל. השטחים שנכבשו ב-1948 סופחו לישראל והפלסטינים שנשארו קיבלו אזרחות ישראלית וזכות הצבעה לכנסת, לא כך באשר לשטחים שנכבשו ב-1967. הם נימצאים תחת כיבוש צבאי ומהפלסטינים נשללו זכויות אדם בסיסיות. אדרבה, אם אתה חושב שאין הבדל, מדוע שלא תאבק לסיפוח השטחים ומתן אזרחות לפלסטינים כפי שנעשה ב-1948.
    ויש עוד הבדל. הקהילה הבינלאומית, כולל מדינות הליגה הערבית ואש"פ, מכירים בגבולות שביתת הנשק של 1948 כגבולות מדינת ישראל, אולם אף מדינה בעולם לא מכירה בכיבושי 1967.
    לעניין הטרנספר: העברת אזרחים ישראלים למדינה הפלסטינית בניגוד לרצונם, גם אם הדבר נעשה עם בתיהם ואדמתם, הוא טרנספר.

  9. קומקום תה הגיב:

    רק מילה או שתיים בקשר לזה שכתבת שאסתרינה "גרה בשטחים הכבושים" ושהיא "תומכת בטרנספר"

    איפה היא גרה – אשקלון ? באר שבע? בית שמש?

    הערים הללו לא נכללו בתוכנית החלוקה של 1947 תחת המדינה היהודית אבל נכבשו ב1948 ע"י ישראל – האם הם אינם כבושים?

    מה שונה כיבוש הגליל העליון מכיבוש הגדה המערבית?

    שניהם נכבשו במהלך מלחמות שנכפו על מדינת ישראל ע"י התוקפן הערבי הגזען

    מדוע כיבושי 1948 הם בסדר וכיבושי 1967 הם לא בסדר?

    אגיד לכם מדוע – עקב הסכמי רודוס שנחתמו ב1949

    בהסכמי רודוס הסכימו מדינות ערב לאמץ את הגבול החדש (קו הסכמי האש) לאחר מלחמת השחרור בתור "גבול שביתת הנשק" וכך למעשה הביאו הכרה של השטחים שנכבשו ב1948 בתור שטחים ישראליים לכל דבר

    לו המדינות הערבים היו עושים הסכם דומה לאחר 1967 ומכירים בשטחים שנכבשו ב1967 בתור שטחים ישראליים לכל דבר – היום בכלל לא היה קיים דיון כזה של אם חוקי לשלוט בשטחים הנ"ל או לא !

    ולהפך – אם מדינות ערב לא היו מכירים בשליטה ישראלית על השטחים שנכבשו ב1948 – היום היינו מנהלים דיונים על "התנחלות בית שמש" ו"התנחלות אשדוד" !

    האם אתם לא מבינים שכל העניין של ה"כיבוש" הוא עניין ביוקרטי בלבד ולא משקף מן "מוסר" או "צדק" או כל משהו דומה?

    תגידו שגם האו"ם לא מכירים ביהודה שומרון ורמת הגולן בתור חלק מישראל – ובכן זה ברור, כי אם הערבים לא מכירים בהם בתור חלק מישראל – האו"ם לא יכיר גם כן – כי יש מחלוקת סביב האיזור ולכן לא מחוייב לנקוט עמדה פרו-ישראלית

    אבל למשל בקשר לכיבושי 1948 – האו"ם כן מכיר בשטחים אלו בתור ישראליים כי אין מחלוקת סביבם – המחלוקת הסתיימה בהסכמי רודוס

    עכשיו בקשר לטרנספר
    לא שמעתי ש"ישראל ביתנו" תומכת בטרנספר לערבים
    הם רק רוצים להעביר בעלות של איזורים בעלי אוכלוסיה ערבית למדינה פלסטינית שתקום בעתיד

    לא מדובר פה על טרנספר של העברת אנשים מביתם , אלא סך הכל העברת בעלות מדינית

    אתם כמובן תקראו לזה "טרנספר" כדיי לעורר פרובוקציה

    טיפוסי

  10. חיים ברעם הגיב:

    למר קושיה,
    סגנון דבריך מעיד שאתה גזען ביולוגי, יותר גרוע מטרטמן עצמה. כדאי שתבין שאין ללכלך את האתר שלנו עם הכפשות ניאו נאציות.

  11. רון הגיב:

    המאמר מהוה הבעת עמדע גיזענית אנטישמית ארסית, הכותב מוחל על היתנהגות לא מוסרית אך בהיות חברת הכנסת מתנחלת מאפשר להתיר את דמה. הכותב וחבר מרעיו לא מקבלים את עצם קיום המדינה אין להם שום עניין שהמדינה תיהיה מדינה נורמלית (שקר של נציג ציבור בפרהסיה אינו נורא). הדמוקרטיה קמה על יוצרה, בל נישכח כי יכול להגיע יום שהמדינה תהיה צריכה להגן על עצמה מפני אנשים אשר משקיעים את כל יהבם בריסוקה ואנשים כמו הכותב יתנו את הדין על מעשיהם.

  12. גדעון ספירו הגיב:

    לכל אלה שבאים אלי בטענות על כך שאני מקל עם ח"כ אסתרינה טרטמן בנושא התוארים ומחמיר בעניין המגורים בהתנחלות, אני מבקש להוסיף:
    טרטמן לא המציאה לימודים באוניברסיטת בר אילן. היא למדה שם לימודי תעודה, וכמי שלמד באוניברסיטה הן במסלול האקדמי והן במסלול תעודה, אני יכול להעיד שמסלול תעודה הוא לעתים קשה ומפרך יותר מהמסלול האקדמי.
    אשר לתואר השני: היא החלה במסלול והפסיקה. ובאמת, היא צודקת כאשר היא אומרת שאילו במקום תואר שני הייתה אומרת לימודי תואר שני, הכל היה נשמע אחרת. אז צריך לנזוף באסתרינה, ולעשות לה נו נו נו ולומר לה שצריך להקפיד במסירת פרטים נכונים באשר להשכלתה (מה עוד ולכהונת שר אין צורך בכל השיפוץ הזה). סיבה נוספת שאני לא מחמיר איתה בנושא זה, היא, שגם האוניברסיטאות עושות לא מעט מסחארה בלימודים אקדמיים. למשל, לצוערים בקורס טיס התאימה אוניברסיטת בן גורין מסלול מיוחד לפיו יקבלו הצוערים בסיום קורס טיס גם ב.א.!!! אוניברסיטת תל-אביב החליטה על מסלול מיוחד למ.א. למנהלים, מסלול מזורז שיעלה הרבה כסף (יוזמה זו עוררה מורת רוח רבה בקרב חלק מהסגל האקדמי, אבל הכסף, מה לא עושים בשבילו).
    ההטעייה בעניין התוארים היא כסף קטן, ממש דמי כיס לא משמעותיים, לעומת התרמית והגניבה שמאפיינים את מגוריה בהתנחלות גבעון החדשה. היא גרה בוילה עם תעודות המאשרות שהיא בעלת הנכס, והרי זה שקר גס. היא שותפה בגניבת מקרקעין מהעם הפלסטיני ותעודות הקניין שיש לה הם זיוף חמור בהרבה מסוגיית תואר אקדמי זה או אחר.
    מה שאדון קושיה הגזעני לא מבין, שהבעייה אינה בלאומיותו של בן הזוג אלא אופי המשטר בו אתה לוקח חלק. אסתרינה טרטמן, לא זו בלבד שהיא מתגוררת בגבעון כשודדת קרקעות בחסותו של ממשל כיבוש אכזרי, אלא שהשוד הזה מותר ליהודים בלבד. פלסטינים מהאזור שהם בעצם בעלי הקרקע, אינם רשאים לחיות שם, שלא לדבר על הסובסידיות הנדיבות, שגם הן מיועדות ליהודים בלבד. בניגוד למה שאומר מיכאל שרון, אין כאן עניין נדל"ני בלבד. שהרי אין כל מניעה לנדל"נות לגיטימית לפיה אדם קונה או מוכר בונה פידה קרקע או בית.
    פה מדובר בנדל"נות הטובלת בביצה העכורה של הכיבוש. היא מאופיינת בזיוף, גניבה, שוד, גזענות ואפרטהייד, וזה כאמור לדעתי חמור לאין ערוך מסוגיית התוארים.

  13. מיכאל: על רווח חסר ריסון בחסות אלימות הגיב:

    (למערכת – אנא הביאו רק גרסה זאת)

    אני סבור, שבמדה רבה, פרע הכיבוש, כמו גם הנכבה, יש מאחריהם במדה לא מבוטלת חמדנות כלכלית, ובעקר חוסר גבולות. פעילות כלכלית סבירה (עסקות נדלן "תקינות" למשל) מתאפיינות בעוגנים ראליים, חיבור כלשהו למציאות, תחושת פרופורצייה, היעדר חוסר גבולות וחוסר ריסון של רווחים הנראים כמבוססי עושק.הבעייה היא שמאז אדם סמיט המדבר על פעילותן העיוורת אך המתקנת של כוחות השוק, מניחים שאין דבר כזה כמו ערך לכשעצמו, המעוגן בתחושת הערך הטיבעית ובתחושה של מחיר הוגן, שכן לפי סמיט כללי ההיצע והביקוש בתנאי תחרות חופשית יוצרים משהו הקרוב להוגנות. אלא, שכאן יש התעלמות מכך, שיכולים להנקט אמצעים כוחניים שרירותיים שאין להם דבר עם כלכלה חופשית, הקובעים ערך. למשל, הסכמים קרטליסטיים הנאכפים בחוזק יד, או למשל, העובדה שחברה גדולה יכולה להשקיע הון ענק בשווק ופרסום, ואף בשכירת אנשים שיוציאו מוצר של חברה מתחרה והוגנת אך קטנה, הן מהדוכנים, והן מתודעת הקהל. אמצעים כוחניים כאלה הם גם הפקעת קרקעות מסיבית, המוזילה מאד את ערך הקרקעות – שוב, סלוק עיגון ערך הנכס במציאות הראלית – וזאת בחסות אלימותה החמושה של המדינה.

    העניין האידאולוגי כאן נראה כאיצטלה לרווחי הון עתק לא מרוסנים. גם מנגנון הרמייה וההונאה של הכיבוש עליו כותב כאן ספירו -כביכול בניגוד לגישתי (אף שכתבתי פעמים אין ספור על העושק, הרמייה, ההפקעה – שכולן, בחשבון אחרון מתאפשרים בגלל כוח אלים – הן זה של המנדט הבריטי בזמנו, והן רמיות המתנחלים וההונאה, המתאפשרים בחסות אלימות רקע, הן מצד מתנחלים, וכן, הן מצד המדינה) גם אלה, יש לראות כאן את ההיבט של אכיפת ערך שרירותי, למטרת רווחי עתק חסרי ריסון, בחסות כוח אלים. ומרקס מכוון לזאת היטב ב"שאלת היהודים" (1843) כשניתן מדבריו להבין משהו אודות שיבוש תחושת הערך המעוגנת בראליה, זו הממשית, והחלפתה במהות מלאכותית ושרירותית האוכפת כללים שרירותיים ולא טבעיים, זו הקשורה ברדיפת ההון לכשעצמו כמקור כוח חסר מיצרין, כתחליף ליצרנות ממשית.

    הישות המלאכותית של הממון לכשעצמו, תוך אי הבנת התנאים המביאים אותו לידי קיום והמגבים אותו (יצרנות אנושית וכושר אירגון גבוה אנושי)הקשורה ברווח חסר גבולות הנאכף על ידי שרירות אלימה, מחליפה את האקטים היצרניים והסחר מכר ה"טיבעי" המתוחם על ידי תחושת ערך ראלי המעוגן במציאות. וזאת בהסתמך על מניפולציות אלימות ושרירותיות והחדרת ישויות מתווכות מלאכותיות – בשרות צורך דוחק ובוער לכוח ללא מיצרין ואף לנקם דיפוזי באלה שיצרו את תחושת המחסור הדוחקת הזאת, ויצרו צורך-יתר חסר גבולות. אכתוב על כך בעתיד.

    מיכאל שרון

  14. יגאל- קצת אמת על הפרשה.. הגיב:

    קישור קטן לאתר של עורך דין עצמאי, המתמחה בתחום תביעות תאונות דרכים.
    מר ספירו – בלשון המטע אתה לא מדייק בעובדות ..
    לא הונתה את חברת הביטוח ולא נעלים.
    לדעתי אתה חייב התנצלות לגברת.
    — קישור —

    ולגבי משנתה הפוליטית של הגברת, היא לא שונה בהרבה מזו של מנהיגי הרש"פ היום, משום מה לא שמעתי את אותה זעקה כלפיהם..

  15. לגדעון ספירו מקומקום תה הגיב:

    גדעון ספירו, מלחמת 1967 אמנם נפתחה ע"י מתקפת אוירית ישראלית – אך ישראל לא אשמה בכך

    באותה תקופה נאצר חסם את מיצרי טיראן ולמעשה שם מצור על העיר אילת
    היו לו 130,000 חיילים המחכים בסיני + הוא קרא לפקחי האו"ם לנטוש את גבול ישראל-מצרים

    הוא כרת בריתות עם סוריה וירדן ולמעשה יצר ברית משולשת ההקיפה את ישראל ב3 חזיתות

    ישראל הזהירה את ירדן שלא תיקח חלק בברית, אך המלך ירדן בחר לכרות הברית בכל זאת ובחר לשים רגליו בבוץ גם כן

    חשוב על מצב בו ישראל לא הייתה יוזמת המתקפה האוירית הניצחת – ייתכן ולא היינו חיים היום לדון פה בפורום – ייתכן וישראל הייתה נוחלת כבר מפלה ב1967 – וכל אזרחיה היהודיים היו מגורשים \ נטבחים

    בקשר לעניין איזרוח הערבים בשטחים הכבושים של 1967 – פה אתה צודק

    העוול שנעשה היה הוא אי-איזרוח הערבים בשטחים שנכבשו ב1967.

    אכן האנשים הללו זכאים לאזרחות ולזכות לחיות במדינה משלהם (ירדנית,פלסטנית או איך שלא יקראו לה)

    אך עם זאת – מתן אזרחות לאנשים הללו לא חייב לחפוף עם חזרה לגבולות 1967

    במידה וישראל תשלוט באריאל ומעלה אדומים – זה לא מונע מן הפלסטינים לבסס שלטון ביריחו,שכם,ג’נין,רמאללה ועוד

    בקשר לאי-הכרה של הקהילה הבינלאומית

    גדעון , אם הערבים היו מקבלים לאחר מלחמת 1967 על עצמם את הגבולות החדשים כמו שהם עשו לאחר מלחמת 1948 (חתימת הסכמי רודוס) – ולמעשה היו מכירים בשליטה הישראלית על פני השטחים הנ"ל (יש"ע, רמת הגולן וגם סיני, אז) – הקהילה הבינלאומית הייתה עושה גם כן

    הקהילה הבינלאומית פשוט נוקטת עמדה נייטרלית בסכסוך ולא מכירה בשליטה הישראל על השטח בגלל שהערבים לא מכירים בה

    אם הערבים כן היו מכירים בה – הקהילה הייתה הבינלאומית עושה גם כן

    לכן לטעון שגם הקהילה הבינלאומית לא מכירה בזאת היא לא עילה מספיק מספקת לטעון שהשטחים הללו כבושים באופן לא מוסרי

    לסיכום – אני אומר שהכיבוש הוא מוצדק – השליטה על האזרחים הפלסטיניים \ אי מתן אזרחות להם – זה לא מוצדק

    הדבר הפסול מגיע שעושים חפיפה בין כיבוש פיזי של שטחי אדמה לבין שליטה פיזית על בני אדם – ואת זה השמאל הרדיקלי עושה כל הזמן

  16. נתן. הגיב:

    כל אדם מהישוב שהיה מוסר פרטים שיקריים על השכלתו וקורות חייו בראיון הקבלה למקום העבודה היה אף בבעיטה מכל המדרגות.

    מדוע פוליטיקים זכאים ליחס מיוחד ,או כדברייך
    "..ולעשות לה נו נו נו ולומר לה שצריך להקפיד במסירת פרטים נכונים…".

    נדמה לי שספירו וחבריו בשמאל הקיצוני הם פשוט תמונת ראי של הימין הקיצוני שכל המוסר והצדק מתחיל ומסתיים עבורם בפוליטיקה של השטחים.

    לראיה מאמרו של פייגלין היוצא גם הוא להגנתה
    של טרטרינה:http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/550/357.html

  17. מיכאל: נוכלות כיצירת עולם ערכים דימיוני הגיב:

    בהמשך הדברים, עטנת המפתח כאן, בהקשר הנוכחי של נוכלות, היא: ומהי נוכלות, אם לא יצירת מצג של ערך דימיוני, תוך התנתקות מהמציאות והחלפתה בישות דימיונית, שהיא השקר? שקר הינו התנתקות מהמציאות, שהרי אמת מוגדרת, על פי תורת הקורספונדנציה של אריסטו כצמידות למציאות (הגדרה זאת של אמת, כיחס בין טענות ומציאות הודגמה בשנות ה-30 על ידי הלוגיקן והפילוסוף הפולני אלפרד טארסקי, כתקפה וכזו שאינה מסתבכת בסתירות). המשפט "ירד ברד בדרום ספרד הערב" הוא אמיתי, אם אכן ירד במציאות הממשית באותו זמן ברד בדרום ספרד. המשפט "טרטמן היא בעלת מ.א. וב.א. מאוניברסיטת בר אילן" הוא משפט שקרי, וכך גם המשפט בעזרתו הונתה את חברת הביטוח: "טרטמן יכולה לעבוד רק 4 שעות ביום, והיא כל הזמן בוכה".., שכן אין הלימה בין הטענות האלו ובין המציאות, ואלו טענות היוצרות ערך מנופח, עקב מצג דימיוני.

    על כן, יש לראות ישירות את הקשר בין יצירת ערך דימיוני גבוה לגב’ טרטמן – הגדלת ה"ערך" הכרוך בה עקב הישגים אקדמיים דימיוניים – ויצירת ערך דימיוני הוא שורש הנוכלות ומצג השקר (תוך ניתוק הזיקה למציאות ולפרופורצייה סבירה), במקרה זה בשרות רדיפת כוח (וכנראה ממון) חסרת מיצרין, וכך גם בנושא הרווחים הגבוהים עקב הונאת חברת הביטוח; ובין הרווחים הלא מרוסנים ואכיפת ערך דימיוני והזוי על נכסים קרקעיים, הגלומים בכיבוש, ובנישול הגדול של הנכבה, עקב הפקעות, נוכלות והונאות בחסות אלימות חמושה וכוחניות שרירותית.

    יש להבין שהפריעה השרירותית הכרוכה בכיבוש, משמשת אף היא ליצירת עולם תוכן דימיוני, בו נוצרים ערכים דימיוניים, ומושחת כל ערך ואיכות ממשיםת הקשורים בראליה היצרנית של האדם בתורת בן מינו.

    מיכאל שרון

  18. יובל הלפרין הגיב:

    חבל! חבל שאני לא מאמין בבורא עולם.
    איזה כיף זה היה! יכולתי להטיח בטרטמן וחבריה שמי שחוטא בגזענות נענש מהשמים,

    כמו שחובש כיפה אחד אמר לי במשמרת מחאה לפני שבועיים על אריק שרון "שלכם" שבגד בארץ ישראל…

    לא היה לי מה להגיד, כי אילו הייתי בהשגחה העליונה, יכולתי לומר לו שהריבון המתין עד שאריק שרון "שלנו" יסיים את שליחותו, ואחר כך חתך את ימיו הקצובים ממילא, או אולי העניש אותו על קיביה, סאברה, שאתילה ועוד…

    ואני מקווה שטרטמן, אף שהיא בישראל ביתנו ולא במפד"ל, מאמינה בכל זאת בבורא עולם ותרה אחר הסבר לגורלה המר.

  19. יובל הלפרין הגיב:

    רגע… אולי אני אכתוב בקורות חיים שהוסמכתי לרבנות?!

  20. גדעון ספירו הגיב:

    ליגאל,
    תודה על שהפנית אותי למאמרו של עורך הדין. גם לאחר שקראתי את דבריו אינני חוזר מדבריי. המציאות הישראלית היא שחברות הביטוח מתנערות לעתים קרובות מאחריותן, ועושות כל מאמץ לשלם כמה שפחות. על כן, התובעים נאלצים להפריז בפגיעה בהם, להיות רמאים בעל כרחם, להביא חוות דעת מהגורן ומהיקב, שינטרלו במידת האפשר את סרבנותה של חברת הביטוח לשלם את המגיע. במציאות הישראלית זו הדרך להגיע אוליי לפיצוי הנכון. בניגוד לאמנון אברמוביץ, עליו יוצא קצפו של עורך הדין, אני לא טענתי שאחוזי הנכות שנפסקו לח"כ טרטמן היו בלתי ראויים.

    לקומקום תה,
    לגבי מלחמת 1967 אתה חוזר על התעמולה הרשמית, ואיש חושב לעולם יתייחס לפחות בחשדנות לתעמולה ממשלתית. האמת היא שלא נשקפה לישראל כל סכנה. תכניות הצבא המצרי שנתפשו לאחר מלחמת יוני 1967 מלמדים כי לצבא המצרי לא הייתה כל תכנית לתקוף את ישראל.
    אתה טועה כשאתה הופך את הקהילה הבינלאומית לנגררת של מדינות ערב. מדינות ערב לא הכירו בישראל לאחר הקמתה בעוד הקהילה הבינלאומית כן הכירה בה.

    לנתן,
    היחס לכיבוש ולעוולות שישראל משיתה על הפלסטינים בשטחים הכבושים ובתוך ישראל הוא אמת מידה ראוייה לקביעת ערכיו המוסריים של אדם, כפי שהיחס לשחורים בתקופת האפרטהייד בדרום אפריקה היה קנה מידה לצדק ומוסר, כפי שהיחס ליהודים ולצוענים בגרמניה של שנות ה-30היה קנה מידה לצדק ולמוסר, כפי שהיחס לשחורים במדינות הדרום בארצות הברית היה קנה מידה לצדק ולמוסר.
    העובדה שאינך מבין זאת, גם הוא קנה מידה המלמד על נכותך המוסרית.ההפנייה שלך למאמרו של הפשיסט והגזען פייגלין לא מובנת, שהרי הוא מגן על עמדותיה הגזעניות של ח"כ טרטמן בעוד אני תוקף אותן.
    אתה צודק כי מסירת פרטים כוזבים באשר להשכלה בראיון למציאת עבודה, היה פוסל את המועמד.המצב שונה כאשר מדובר במועמדות לכנסת. אין סף השכלה מחייב בכניסה לכנסת, לכן אפשר להשתעשע בנושא, לעגל פינות ולשפץ תדמית. זה בהחלט ראוי לגינוי, כך גם כתבתי, אבל בסולם החשיבות שלי בפרשת אסתרינה, נתתי לכך משקל משני והסברתי מדוע.

  21. מושיקו בתגובה למיכאל שרון הגיב:

    מר שרון אכן צודק בתגובתו האחרונה כי הגברת אכן שיקרה ללא כחל ושרק, רק שלא ברור לי מדוע צריך לגייס את הקורספונדנציה של אריסטו
    ואת הלוגיקן והפילוסוף הפולני אלפרד טארסקי כדי לומר דבר פשוט כגון: הגיברת לא אמרה אמת לפי מבחן האדם הסביר, נקודה.
    כנראה שיש אנשים שחייבים להפוך כל עניין פשוט וברור למורכב ומופשט על-ידי גיוס בליל של הבלים, לא נורא.
    למה לא נורא? כי הדבר הבא שאומר מיכאל שרון הוא כן נורא, והוא הנסיון הנואל והמסוכן לקשר בין דעתו הפוליטית של אדם ליושרו האישי.
    דהיינו: ימני=חמדן=גוזל קרקעות=שקרן.

    כל הכבוד! הנה יצר לנו מיכאל שרון עולם פשוט וברור של טובים ורעים, מעניין מה היה אומר על זה הלוגיקן והפילוסוף הפולני אלפרד טארסקי?

  22. קומקום תה הגיב:

    גדעון, לפי מקורות ההיסטוריה – המצרים אכן ביקשו מפקחי האו"ם לפנות את הגבול ואכן הטילו מצור על מיצרי טיראן – בנוסף כרתו בריתות צבאיות עם סוריה וירדן

    בנוסף המשיכו מדינות ערב לייצר באופן שוטף נסיונות לבצע פיגועים בתוך מדינת ישראל

    בקשר לטענה שלך שיש להתייחס בספקנות לעמדה הממשלתית, זה נכון לפי דעתי, קשה להאמין לממשלות ולפוליטיקאים

    אך אני בכל זאת מאמין שלאחר הפעולות שנקטו מצרים,ירדן וסוריה – ישראל כן הייתה צריכה להרגיש מאויימת – היא הייתה מוקפת ע"י שלושה מדינות אוייב הנתונות בברית, על אחת מערי הנמל שלה הוטל מצור – ונאצר, "מנהיג" הברית ביקש מחיילי האו"ם לפנות את הגבול – האין זה מספיק?

    בנוסף אינני רואה עילה של ישראל לפתוח במלחמת כיבושים נרחבת בשנת 1967 אם החזירה את סיני זמן קצר לאחר מכן – מה הוא ההיפוך של ה180 מעלות הזה?

    בקשר לקהילה הבינלאומית
    האם אתה באמת חושב שבמידה והערבים כן היו מכירים בשטחים שישראל כבשה ב1967 בתור שטחים ישראליים לכל דבר, אז הקהילה הבינלאומית הייתה מתעקשת שאלו שטחים לא ישראליים?

    במידה ותהייה הכרה ערבים בשטחים הנ"ל בתור ישראליים – הקהילה הבינלאומית תעשה גם כן

  23. יובל הלפרין הגיב:

    לגבי מלחמת 1967, לדעתי די בדברים הבאים, שאמר ראש הממשלה ושר הביטחון לוי אשכול לאלופי המטכ"ל ב-28.5.67, אחרי סילוק כוחות האו"ם מסיני וסגירת המצרים:

    "אין לי צער גדול יותר מאשר לשמוע את כוכלכם מדברים מצורה זו ומרגישים כפי שאתם אומרים… בעצם אתם אומרים לי: תן לנו הזדמנות לפוצץ את התעופה המצרית. למה לא התנפלנו עליהם לפני חודשיים? שלושה? אפשר לעשות זאת גם בעוד חודשיים. סתם, ללא סיבה."
    (תום שגב, "1967″, עמ’ 316).

    צה"ל נבנה ואומן כצבא התקפה. כל האימונים כוונו רק ל"אופנסיבה", בעוד שאצל צבאות אחרים יש אימונים ל"אופנסיבה" ויש אימונים ל"דפנסיבה".
    כך שעבור הגנרלים הישראלים, שלמעשה היו והנם "גנרלים למחצה", כי רכשו רק את מחצית המומחיות הנדרשת במקצועם, די היה בחשד או חשש לתכנון מתקפה כדי לצאת למתקפה כוללת מצדם. הדוקטרינה הזאת קיימת עד היום, ולפיכך תמיד אנחנו "מתגוננים" וכל מלחמה היא "מלחמה על עצם קיומנו"…

  24. מיכאל שרון: הדברים כפי שהם – סקירת ארועי ערב מלחמת 67 הגיב:

    רגע, למה לומר דברים בעלמא, כשקיימת לפניכן אחת הסקירות המרתקות על הארועים שקדמו למלחמת 67, זאת בפרק "רבין – בין הלם קרב למורשת אינטלקטואלית" שכתבתי לספרו של ההיסטוריון הצבאי ד"ר אורי מילשטיין "תיק רבין – מיתוס ושברו. הסקירה על הסיבות למלחמת 67 נמצאות כאן בסעיף ג’ בפרק.

    להלן הגרסה הראשונה והמלאה של הפרק שכתבתי שהופיע בספר: תיק רבין – מיתוס ושברו, מאת ד"ר אורי מילשטיין (בהשתתפות: סא"ל ארייה טפר-עמית ז"ל; ד"ר מיכאל ברונשטיין; אבייתר בן צדף – עורך "מערכות" לשעבר; מיכאל שרון). הוצאת "שרידות", 2005

    — קישור —

    מתוך הפרק: רבין מצהיר בראיון לעיתון "במחנה" ערב ראש השנה תשכ"ו (ספטמבר 66) על כוונתו להפיל את משטר הבעת’ הפרו סובייטי בדמשק:

    כך, בגיליון ערב ראש השנה תשכ"ו (ספטמבר 1966) של שבועון צה"ל "במחנה" פורסם ראיון עם רבין. הוא אמר: התגובה על פעולות סוריה – בין אם הן מתבטאות בחבלה בהטיה או בתוקפנות בגבול – צריכה להיות נגד מבצעי החבלות ונגד השלטון התומך בחבלות אלה… פה צריכה המטרה להיות שינוי החלטות השלטון וסילוק מניעי הפעולות. הבעיה עם סוריה היא איפוא במהותה התנגשות עם השלטון". 5

    רואים אנו איפוא כי בצד נושא ההטייה מוזכר גורם היסטי – עצם השילטון הסורי והכורח להתנגש עמו, גורם שדומה שהינו משני לנושא ההטייה והעוינות המצרית והסורית לישראל המתבטאים בניסיון לפגוע במקורות המים של ישראל.

    שעניין המשטר הסורי הינו לפחות משני במעלה, אם לא בלתי רלוונטי ואף אוונטוריסטי שלא לצורך, עולה מדברי רוה"מ לוי אשכול, שנהג באותם שנים להצהיר בתקיפות: "ישראל תשיב מלחמה שערה". "הפנקס פתוח והיד רושמת". כתגובה לזעקות השבר של עיתון "על המשמר" וחברי הכנסת של מפ"ם שעטו על עניין "המשטר הסורי" כמוצאי שלל רב בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת – מבהיר אשכול בישיבת הממשלה כי "מדינת ישראל איננה מתערבת בעניינים הפנימיים או במשטר של מדינות אחרות". הצטיירות עניין "המשטר הסורי" בעיני לוי אשכול בעל השכל הישר הרב, כאופק היסטי ואף אוונטוריסטי באופן מסוכן, שכלל אינו נוגע לבעיותיה הקיומיות והמהותיות של ישראל עולה מעדות יורם פרי שהיה כתב מדיני של עיתון "דבר" ומקורב מאוד לראש הממשלה, עדות לפיה אשכול התכוון להדיח את רבין. אלא שלבסוף ראש הממשלה שפיתח תלות ברמטכ"ל לא מימש את כוונתו והסתפק במכתב נזיפה חריף. 6

  25. קומקום תה הגיב:

    אתה צודק שישראל מדינה אגרסיבית ואופנסיבית אבל עם זאת ישראל אכן נמצאת במצב אסטרטגי רגיש ביותר שאין דומה לו בעולם כולו

    לא ניתן להשוות את המצב האסטרטגי של ישראל למדינות אחרות ועצם הנסיבות שישראל הייתה נוכחת בהם במהלך ההיסטוריה כך התפתחה גם המנטליות ודרכי הפעולה של צה"ל

    עצם העובדה שהוקפה ע"י אוייבים מכל עבריה ושבמספרים עלו עליה בהרבה – זהו המצב שיצר את תהליך האופנסיבה עם השנים

    כמו שאמר מלך ירדן אתמול – לישראל הלך מחשבתי של "ישראל כמבצר" – מדינת בונקר

    וזה מדוע למה היא שרדה עד היום

    אם ישראל הייתה נוקטת בתהליכים פחות אופנסיביים , אני בספק אם הייתה פה היום, אולי כבר הייתה נכבשת ע"י מדינות ערב

    ועוד הערה – במידה וישראל הייתה נכבשת ע"י מדינות ערב אני ספק אם היה פה גוף מדיני בשם "פלסטין" ייתכן והמלך הירדני היה פשוט מספח עוד שטחים לממלכתו כמו שעשה ב1950 שסיפח את הגדה המערבית

    ואולי המצרים היו מבקשים את הנגב, מי יודע

  26. יוליוס הגיב:

    האמת? שרון קצת נמאס. הוא איש לכל חפץ. באתרים ימניים כמו של יואב יצחק הוא ימין משתולל. את פינוי המתנחלים מעזה הישווה לגירוש יהודים על ידי הנאצים. בגדה הוא מעמיד פני שמאלן לעתים אפילו אנטי ציוני, כשהוא מתבל מדי פעם באיזה ציטוט ממרקס, שכאן בוודאי לא יכול להזיק. נראה כי שרון מעריך שהגדה כבר בכיסו והוא מגיב בפטפטת מעייפת לרשימות שונות, ללא קשר לנושאים בהם עוסקות הרשימות, כשהמטרה היא להלל ולשבח את כתיבתו באתרים שונים תוך הפנניית הקוראים באמצעות הקישורים למאמריו.(שבגדה לא היו מתפרסמים). הוא כה בטוח בהשתלטותו על הגדה עד שהוא מעריך כי ביכולתו לגלות יותר צבא אמיתי, מבלי שהמערכת תרגיש, והוא הופך את האתר לבמת תעמולה לספרו של אורי מילשטיין על רבין, כאשר הדובדבן הוא כמובן הקדמה שכתב.
    מיהו מילשטיין? איש ימין קיצוני (שמיכאל שרון נימנה עם מעריציו), תומך בכיבוש ובהתנחלויות, טוען שבדיר יאסין לא היה טבח, חסיד החיים על החרב, פועל בכתביו והרצאותיו למען צבא ישראלי בו תונהג משמעת גרמנית. בקיצור, בעל סימני היכר פשיסטים.
    כמובן שתגובותיו של שרון לטור הנדון הן מחוץ לכל קונטקסט.

  27. נתן. הגיב:

    לגדעון.

    פייגלין מנסה להקל ראש במעשייה של טרטרמן משום שהוא תומך בדעותייה,אתה מקל ראש במעשייה של טרטרמן משום שאתה רוצה למקד את הביקורת בדעותיייה,ועל כך נאמר(למדתי את זה בלימודי הדוקטורט שלי באוניברסיטת "טורו") -זה נבלה וזה טרפה.

  28. ליובל הלפרין מעמירם הגיב:

    צר לי לקרוא דמגוגיה כזו כמו בתגובתך לגבי צה"ל.
    זה שצבא מאומן לתקוף לא אומר שהמדיניות היא של תקיפה, אלא שהצבא מאומן במטרה להשיג מספיק יתרונות בזמן מלחמה כדי להכריע את המערכה.
    גם זה שהגנרלים ששים לקרב לא אומר שהקרב
    לא מוצדק
    ובכלל, אם המדיניות כל השנים היתה כל-כך אופנסיבית כטענתך, מדוע הסתיימו "כיבושי ישראל" היכן שהסתיימו?
    הרי גם ב-67 וגם ב-73 היה יכול צה"ל לתקוע דגלים הרבה יותר עמוק בתוך מדינות ערב,
    מדוע זה לא קרה?

  29. מיכאל שרון: לא אמת הגיב:

    מזה 19 חודש אין במאמרי שמץ של ימניות מתונה (או ליברטריאניזם כלכלי) כפי שהיה קודם לכן.

    בשלוש השנים האחרונות, מאמרי, במידה שהם פוליטיים, חזרו (בתחילה באופן הדרגתי) לכתיבה רדיקלית, כפי שכתבתי רוב שנותי הבוגרות, מגיל 20 (1970) עד שנת 1999 .

    מעולם, בשום שלב, לא הייתי "ימין משתולל" ואף לא משהו דומה לכך, כפי השקר הנתעב שמדביק לי כותב ההודעה האנונימי.

    רוב מאמרי הם בנושאי תרבות, אמנות, נושאי מדע, וגם בנושאי פשיעה כלכלית ושחיתות ופשע מאורגן (באתר של יואב יצחק) ואולי מטעם זה, כתיבתי בנושאי פשע ופשיעה כלכלית וקרטליזם צרכני, הכותב האנונימי הוא בעל עניין המדביק שקרים לשמי. שכן איזה אדם שפוי שאינו בעל עניין, יהיה מעוניין להטפל אלי בשקרים קשים? ורק מעוטם של מאמרי פוליטיים. אגב, איני "מזכיר" את השם מרקס, אלא מציב תזות כלכליות-חברתיות, לפי מיטב המחשבה המרקסיסטית, שהפכה לי לטבע שני עוד בגיל העשרה. תחביבי היא היסטוריה ומחשבה צבאית, ומטעם זה מילשטיין, המכיר אותי ומחשבתי, הוא ידידי, ונוהג לומר שעבדכם הנאמן הוא אחד ההוגים המקוריים והחשובים בישראל העכשוית. זאת ללא כל זיקה ולו קטנה שבקטנות לימניותו של מילשטיין.

  30. מיכאל שרון: בהמשך הגיב:

    האנונימי יוליוס (שטרייכר?) כותב בסגנון היסטרי ופרוע במקצת, אך ניכרת בכתיבתו חרף ההסתה, גם ערמומיות משקרת בעליל הפונה לעורר נרגנות כלפי בדרכי רמייה פשוטים ("הוא כה בטוח בהשתלטותו על הגדה"… "נראה כי שרון מעריך שהגדה כבר בכיסו"… "השתלטותו של שרון על הגדה"… "מתבל מדי פעם באיזה ציטוט ממרקס, שכאן בוודאי לא יכול להזיק…" "כשהמטרה היא להלל ולשבח את כתיבתו באתרים שונים"…). ערמומיות שקרנית זאת המנצלת מוטיבים של הסתה מתאפיינת גם בשקריו על מילשטיין ("פועל בכתביו והרצאותיו למען צבא ישראלי בו תונהג משמעת גרמנית"…) בקיצור, מילשטיין ממש נאצי, בעל נוקשות פרוסית ופאשיסט… הבעייה היחידה היא שאין במילשטיין דבר מכל אלה, הוא אדם גמיש ונאור, וגם אין הוא "ימני משתולל" דהיינו לא ממש מתנחל או מבית מדרשם של כהנא או ליברמן, הגם שהוא קרוב לתנועת הליכוד, וקרוב לשולמית לבנת, אמה של לימור לבנת, מנהלת המדרשה הלאומית במצודת זאב, שם מרצה אורי מילשטיין בנושאי ההיסטוריה של מלחמת השחרור, המחתרות, ואף בנושא שירתה של המשוררת רחל (תוך לווי שירה ומוזיקה) שמילשטיין הוא קרוב משפחתה והוציא את כתביה לאור.
    לאחרונה כתב ספר על פנימיית הדסים, בחסות "ויצו" (אירגון נאצי פאשיסטי ידוע…).

  31. עמיק ליוליוס הגיב:

    יוליוס, אתה צודק בכל שכתבת ביחס למיכאל שרון וכתיבתו התמוהה. לא למותר לציין את עיסוקו האלמוותי בכת השטן בישראל ושאר עיסוקים תימהוניים. לגבי מילשטיין, אכן מדובר באדם שהתיאוריות שלו הן על גבול הפשיזם ומעבר לו. עם זאת, לגבי דיר יאסין אין להאשימו על כך שהוא הציג את האמת במערומיה, כפי שהיא משתקפת גם במרבית העדויות האותנטיות של הקורבנות הערביים. אין ספק כלל שבמקום התנהל קרב ומספר ההרוגים הערביים במקום נופח בשעתו באופן מכוון על ידי תעומלנים משני הצדדים למטרות שונות. האירוניה היא שבמלמחמת 48 בוצעו מעשי טבח חמורים בהרבה משני הצדדים (ומילשטיין היה מהראשונים לחשוף מעשי טבח שביצעו יחידות פלמ"ח) אך דווקא דיר יאסין הוא שהפך לסמל מסיבות פוליטיות ואחרות. לדעתי זהו הישג של מילשטיין ועל כך הוא אין הוא ראוי להוקעה. יש לו קופת שרצים נכבדה דיה גם כך.

  32. יובל הלפרין לעמירם הגיב:

    צה"ל תמיד כבש פחות ממה שרצה בשל כפיית המעצמות.
    ב-1948 הוא כבש את אל עריש ונסוג.
    ב-56′ הוא כבש את כל סיני ונסוג.
    ב-73′ הוא כבש את אזור סואץ במצרים ואת הבשן בסוריה ונסוג.
    ב-82′ הוא הגיע עד ביירות ונסוג.

    צה"ל נשאר ככובש במקומות ובנסיבות שהוא זכה לחסות מצד מעצמה כלשהי, כשזו סברה שהדבר משרת את צרכיה.

    אין לי מושג מה זה "כיבוש מוצדק", בעיקר כשמדובר בכיבוש שאמור להימשך לנצח.

    צבא שכולו התקפה לא יכול לומר "עמדו לתקוף אותי והתגוננתי". אם כך כל רוצח יטען שכל חטאו הוא שהספיק לשלוף ראשון.

  33. יוליוס לעמיק הגיב:

    מילשטיין ספוג בשנאה פתלוגית לכל דבר שנראה בעיניו שמאל (שבעינינו כלל לא מתקרב לשמאל). מילשטיין חושב שהשמאל שולט באוניברסיטאות (הלוואי והיה נכון) ולכן לדבריו אינו מקבל שם משרה. הוא חושב שגם בצבא שולט השמאל. זה כבר גובל במחלת רוח. הוא לא חשף מעשי טבח של הפלמ"ח, אלו היו ידועים, ולנו כאנשי שמאל אין שום עניין לטשטש זאת. טבח בערבים מעולם לא הפריע למילשטיין. הוא רצה לטהר את טבח דיר יאסין שנזקף לחובת הימין ולהדגיש את מעשי הטבח של הפלמ"ח משום שזה נחשב בעיניו כשמאל.
    אם היה או לא היה קרב בדיר יאסין אינו משנה את העובדה שבוצע שם טבח באזרחים לאחר שהקרב, אם היה, הסתיים. גם לפי הממעיטים בהרוגים עדיין מדובר בטבח. בדיר יאסין נטבחו יותר אנשים, כולל נשים וילדים, בהשוואה לטבח גולדשטיין בחברון.

  34. ליוליוס מעמיק הגיב:

    למילשטיין יש שינאה פתולוגית לפלמ"ח (ובייחוד לרבין) מסיבות מורכבות (שחלקן אישיות לחלוטין). יש לו גם שנאה ל"מימסד" ולא תמיד ברור אם הכוונה היא לשמאל. למען האמת, למרות נטיותיו הפשיסטיות, הוא מפגין לעיתים עמדות שעולות בקנה אחד עם מה שנחשב בישראל לשמאל.
    השמאל ,אגב, אכן שולט במידה לא מבוטלת בפקולטות למדעי החברה והרוח. לא מדובר כאן בקונספירציה אלא בייצוג יתר שנפוץ בכל העולם המערבי ונובע למבנה אישיות של הימני הממוצע שמרחיק אותו מעיסוק בתחומים אלה. את השליטה הזו חוויתי על בשרי באוניברסיטת תל אביב לא אחת ולא פעמיים. די לציין שבאוניברסיטה זו יש מרצים רבים משירות מה שנחשב בישראל לשמאל של ממש ומעט מאוד מרצים שהינם אנשי ימין מוצהרים.
    מה שכן, מילשטיין לא טוען שהוא נדחה בשל היותו איש ימין אלא על שום השמצותיו כלפי רבין. לטעמי אופי ההשמצות והבסיס הבלתי מדעי שעליו הן מבוססות אכן פוסלות אותו מעולם האקדמיה.
    מילשטיין חשף מעשי טבח של הפלמ"ח (וגם של ההגנה) במובן של הבאתן לתודעת אוכלוסיות רחבות בישראל שלא היו מודעות להן. מניעיו מורכבים ואינן רק שנאת שמאל. מילשטיין מאמין שצה"ל והארגונים שקדמו לו התמחו בבריונות וטרור במקום לחימה של ממש והדבר מסכן את המשך קיומה של מדינת ישראל. לא לחינם הוא העלה על נס את טקטיקת ההמנעה (שהגשימה סיירת שקד בימיה הטובים) במקום טקטיקת פעולות התגמול האכזריות ומנציחות מעגל הדמים.
    אין עדויות עקביות לטבח המוני לאחר הקרב בדיר יאסין (שבו נהרגו ונפצעו רבים מהצד התוקף). מספר ההרוגים לאחר הקרב פחות, ככל הנראה, ממספר נרצחי גולדשטיין. ולמספר יש חשיבות משום שהעצמת מספר הנטבחים העלה את דיר יאסין לחזקת מיתוס שהשפעותיו המיידיות היו קשות ביותר.

  35. יאיר לספירו הגיב:

    לגדעון ספירו,ושאר הקוראים,

    בהקשר של מלחמת ששת הימים רצוי לקרוא את הספר "ששה ימים של מלחמה " מאת מיכאל ב.אורן
    בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד היוקרתית שלא חשודה בפרו-ישראליות, ולעצם הטענה, האין מצור על אילת סיבה מספקת לפתיחת מלחמה? ממתי מותר לצור על נמלי מדינה שכנה?
    אסור וזה קזוס ביילי מובהק.
    ואני לא יודע מה גורם לך לחשוב שלמצרים לא היו תוכניות תקיפה לגבי ישראל, קרא בספר ותלמד על תוכניותיו של הפילדמרשל עאמר…

    ונא צטט את ההחלטה באו"ם בה מכירה הקהילייה הבינ"ל בקו הירוק בתור הגבול הלגיטימי של ישראל, אני אשמח לשמוע שיש כזו למיטב ידעתי אין.

  36. שירה הגיב:

    אני מסכימה עם כל מילה. הרדיפה שרדפו אותה על רקע התארים מראה לא רק שאנחנו מחפשים בציציות כדי לקרוע לאנשים את הצורה כי זה אנחנו הישראלים וזה האופי שלנו אלא גם שאנחנו בכלל לא מבינים כמה שולי זה תואר אקדמאי. אנחנו לא מבינים את זה בגלל הצורה הרובוטית שאנחנו בד"כ חושבים. למשל בראיון עבודה אחד המראיין הסתכל כל הראיון על קו"ח שלי ולא עליי! ואני יושבת מולו! לדעתי זה מזעזע. מזמן הפסקנו לראות את האדם שמאחורי הנתונים הפורמליים שלו.

    זה לא קפיטליזם ובורגנות כמו שזה בורות שנאה ומיזנטרופיזם, ולא ימין ולא שמאל מתחמקים מזה בישראל. הגזענות היא לא רק כלפי ערבים או מזרחים או רוסים. היא כלפי כולם. רק מי שמקבל מציאות של מאבקי כוח תמידיים ודרוויניזם חברתי יכול לחיות איכשהו בישראל. אחרת החים החברתיים כאן מאוד קשים בגלל חוסר האנושיות של החברה שלנו.

    אני יודעת שאמרתי דברים מאוד קשים אבל חזרתי אתמול אחרי שבוע במקום שהחיים בו לא קלים בכלל אבל הוא אנושי מאוד. חזרתי לארץ ממש בשמחה ועם אמון ולאט לאט נכנסתי למציאות של ציניות, עוקצנות, תסכול, מבטים ריקים, אנשים מפוחדים שמחפשים כל הזמן משהו ולא רואים מה קורה מתחת לאף שלהם… לא ראיתי את זה קודם בצורה כזאת חזקה אבל עכשיו אני כן רואה.
    עוד לא יצאתי היום מהבית. תכף אני אצא באמת בתקווה להתבדות…

  37. האם אותליה הגיב:

    יהודים, בירחו מכאן כולם, המדינה מעשה ידיכם מוצצת את נישמתכם, והופכת אתכם לרוע מרוכז וחסר חיים, רוע ממית רוח. רק בין הגויים תוכלו לחיות כאנשים בלי למצוץ אדם את דם רעהו.

  38. עופר יהלום הגיב:

    אני רואה שמאמרו של ספירו גרם לגזעני הימין להוציא את כל התחמושת. והיה די צפוי שאסתרינה טרטמן, כמו כל פוליטיקאי שנתפס בקלקלתו, תגיד שנטפלים אליה בגלל שהיא ימנית/רוסיה/אישה/בעלת שיני סוס וכן הלאה.

    ליובל הלפרין – כשקיבל את ההתקף היה שרון בן 80 ובמשקל 150 קילו או משהו כזה במשך שנים רבות, כך שכל העניין היה די צפוי.

    לקומקום – מלבד הסכמי רודוס וההכרה הבינ"ל, קיים עוד הבדלח בין הגליל לגדה: החוק הישראלי הוחל בגליל וכל תושביו הם אזרחי המדינה.

  39. יוליוס לעמיק הגיב:

    אני מקווה שאינך מתחיל ללקות בתסמונת מילשטיין. אין אף פקולטה במדעי החברה והרוח בישראל שהשמאל שולט בה. יש פקולטות שתוכל למצוא בהן ייצוג לאנשי שמאל באחוז שעולה על ייצוגם באוכלוסיה, אבל שליטה? NEVER.
    יש להפריד בין אנשי שמאל לבין ליברלים בעלי תןדעה דמוקרטית. מילשטיין, כמו רבים מהימין הישראלי, אינו מבדיל בין השניים. כולם לשיטתו שמאל. אל לך להיתפש למלכודת זו.

    מילשטיין לא הסתיר את מטרתו להיות חלק מהצוות האקדמי שעוסק בענייני צבא, כמו למשל מכון דיין באונ’ ת"א או המרכז לביטחון לאומי באונ’ חיפה, ואלה לא מקבלים אותו כי לא מכירים בכישוריו האקדמיים בנושאים צבאיים. (הוא פסיכולוג בהכשרתו).
    כמובן שהכי קל במקרה זה להדביק תווית שמאלנית למקומות אלה. להאשים את המכונים והחוגים באוניברסיטאות שעוסקים בנושאי צבא וביטחון כשמאליים, נשמע ממש סהרורי, בוודאי באזניהם של אנשי שמאל. אין שם דריסת רגל לאיש שמאל, אבל זה כמובן לא מעניין את מילשטיין.

    לעניין טבח דיר יאסין. קראתי את עבודתו של מילשטיין, והיא מוטה חזק ימינה לכיוון גירסת אצ"ל. הוא מתעלם או ממעיט בחשיבות עדויות חד משמעיות על הטבח מאנשים שהיו שם כמו יאיר צבן ואחרים. "מחקרו" מתעלם לחלוטין מהצד הערבי.
    היום מוסכם על כל החוקרים, כולל מורשת מנחם בגין, כי מספר הקורבנות בדיר יאסין היה מעט מעל מאה (בין 102 ל- 107).הרבה יותר מאשר בטבח גולדשטיין (29). לטרוריסטים התוקפים מאצ"ל ולח"י היו בסך הכל 4 קורבנות.

    בני מוריס כתב בשנת 1991 על הטבח: "ב- 9 באפריל תקפו יחידות האצ"ל והלח"י , בסיוע מרגמה קלה ומקלע בינוני שפנדאו של ה"הגנה" במשך חלק מן הקרב, את דיר יאסין, כפר בשוליה של ירושלים, שתושביו כמעט לא השתתפו בעבר בפעולות איבה נגד יהודים, וכבשוהו. התקפה זו השתלבה באופן רופף למדי עם יעדיו של ‘מבצע נחשון’, דהיינו השתלטות על מבואותיה המערביים של ירושלים. במהלך ההשתלטות על הבתים נטבחו רבים מתושבי הכפר. הלוחמים של שני הארגונים הפורשים קיבצו אחר-כך חלק ניכר מן הכפריים שנותרו בחיים, בהם אנשי מיליציה ואזרחים לא חמושים ולא לוחמים, לרבות נשים וטף, ורצחו עשרות מהם… כן היו מעשים של השחתת גופות ואונס."

    ז’ק דה-רינייר, נציג הצלב האדום שהגיע לכפר ביום ראשון, 11 באפריל, דיווח: "לבסוף מפקד [הארגון] אמר לי שנכון לעכשיו אני יכול לבקר בכמה בתים, והמצב הוא כדלקמן: בסך-הכל יותר מ-200- מתים, גברים, נשים וילדים. כ150- גופות הוצאו מן הכפר, מחשש מהסכנה שבריקבון. הן נאספו, הובלו מרחק-מה, והונחו בתעלה גדולה. אין אפשרות לראות בגלל שזה אזור תחת אש. כ-20 גופות ‘תקועות’ בשטח נייטרלי בין הכוחות הערביים לפלוגות ה’ארגון’. כ-50 גופות נוספות מצויות בכפר. אני נכנס לבית. החדר הראשון חשוך, הכל במהומה, אולם אין כאן אף אחד. בשני אני מוצא, בינות לרהיטים קרועים, שמיכות, ופסולת מכל הסוגים, כמה גופות קרות. כאן הטבח בוצע ע"י מכונות ירייה, אח"כ ברימון, ולבסוף הם סיימו בסכינים, כפי שניתן לראות. אותו הדבר בחדר הבא… ובבית השכן וכך הלאה.. זהו אותו מחזה מבחיל… הבית שבו ביקרתי הציג חזות של כאוס מוחלט, הכל שבור, פסולת גופות על הרצפה [גופה אחת היתה] אשה, שודאי הייתה בחודש השמיני להריונה, פגועה בבטנה, עם חריכות אבק-שרפה על שמלתה, שמעידות שהיא נורתה מטווח קרוב." דה-רינייר מסכם ואומר שהאזרחים "נטבחו במתכוון".

    כמו כן ניתן לקרוא על הטבח בחוברת:
    The saga of Dir Yasin – masacre, revisionism and reality.
    by Daniel A. Mcgowam and Matthew C. Hogan
    Published by Dir Yasin rememberd 4078 Scandling Center, Geneva, N.Y 14456

  40. מיכאל: פליטי דיר יאסין? עדויות ורויזיוניזם בנושא הגיב:

    דרך להערכה בנושא הטבח, היא עניין עדויות של הניצולים. האם בדיר יאסין היו ניצולים? האם יש הערכה כלשהי של מספר האנשים שברחו משם?

    אמנם, בעדותו של דה רנייה, מופיע פרט תמוה: כ150 גופות הוצאו מן הכפר, מחשש מהסכנה שבריקבון. הן נאספו, הובלו מרחק-מה, והונחו בתעלה גדולה. *אין אפשרות לראות בגלל שזה אזור תחת אש*.כ-20 גופות ‘תקועות’ בשטח נייטרלי בין הכוחות הערביים לפלוגות ה’ארגון’. (גם אותם כנראה אי אפשר היה לראות).

    בנוסף: דה רנייה משתמש בביטוי שנראה לי סתום -"פסולת גופות": "הבית שבו ביקרתי הציג חזות של כאוס מוחלט, הכל שבור, פסולת גופות על הרצפה".

    בשיחה טלפונית עם ד"ר מילשטיין הערב בנושא, אמר לי מילשטיין, שספרו אודות דיר יאסין, יצא לאור רק עוד שבועיים (וכך, כיצד יוליוס יכול לומר שהוא "קרא את הספר"?). ושנית, לשאלתי אודות עדות דה רנייה, הוא אמר לי ש-1) שרפו את רוב הגופות 2) חלקן נאכלו בחלקיהן על ידי כלבים וחיות בר וכך, לא ניתן היה לספרן באופן פרטני בביקורו של דה רנייה שנערך יומיים אחרי הארוע.

    אלא שעדיין, העדויות הסיפוריות כאן עשויות להיות מוטות, שהרי אין להתעלם מעניין פשוט: גם אז וגם כיום למעשה, קיים מאבק ענק בחברה הישראלית, על כספים ומשאבים, בין סקטורים שונים, ובפרט בין גורמי ימין לגורמי שמאל – וכמובן על השתתפות בהגמונייה (וגם בתוך השמאל ובתוך הימין לסוגיו, קיימים מאבקים כאלה). בנוסף, ישראל קבלה אז (ומקבלת גם כיום) סיוע חוץ ענק – ונידרש אז בפרט סיוע חוץ ותמיכה בינ"ל. וכך היה אינטרס לקבוצה ההגמונית של בן גוריון והחוברים עמו, למען סיוע זה (צ’כיה, בריה"מ ארה"ב, מח"ל – מתנדבי חוץ מארצות אנגלו-סקסיות וכד’) להצביע על כך כי הטבח בפלשתין והבריחה הגדולה אינן מעשה ידיהן, אלא של "כנופיות מיליציוניות". מאידך, הימין, אם אכן בצע טבח כזה, עשוי לנקוט בגישה מכחישנית, כולל רויזיוניזם כיום (כפי שקיימת גישה מכחישנית בכלל כלפי פשעי מלחמה, בישראל ובחברות נחשלות-יחסית אחרות כמו סרביה, טורקיה). בפרט שבישראל היו וישנם מאבקים על משאבים וכספים, במסגרתן כל צד מנסה להציג עצמו לקהל באור יקרות. דברים אינם נופלים בחלל ריק, ויתכן שלוחמי האצ"ל והלח"י נירמזו ברמזים עמומים על ידי גורמי הגמוניה של בן גוריון ש"ניתנת להם יד חופשית בדיר יאסין" . זאת כפי שהלוחמים הנוצרים של אמין ג’ומאייל שזה עתה נרצח, בלבנון, נירמזו משהו מעין זה, על ידי גורמי צה"ל, לפני כניסתם לסברה ושתילה, 1982. (על נושא הרמזים העמומים שאחר מכחישים אותם כתבתי במקום אחר). כיום משמשים בתי הכפר הזה, הניצב עדיין על תילו, לבי"ח גדול ומטופח לחולי נפש. כל המבקר במקום, רואה שזהו כפר גדול למדי, משהו שאיכסן אכן כ-250 איש. האם חלק מהם ברחו? מהתאור אז מצטייר שלא היתה בריחה משם, כך שהתושבים כולם נהרגו. האם קיימים ניצולים כלשהם ויש עדויות? דומה שכיום האינטרס ההגמוני הוא ליצור עמימות בנושא, מבחינת עניין שנוי במחלוקת, שיש אודותיו גרסאות שונות, ובמגמה זאת משתלב הרויזיוניזם בנושא.

    מיכאל שרון

  41. אורי מילשטיין הגיב:

    ביום קרב דיר יאסין התפרסם שנהרגו בכפר 250 ערבים.ב-1971 פרסם מאיר פעיל מאמר ב"ידיעות אחרונות" ונקב במספר 254 לדבריו, על פי דווח של האחראי על הקבורה יהושע אריאלי שהכחיש את המספר באזניי. אריאלי נקב בעדותו המוקלטת לי במספר 110. מחקר באוניברסיטת ביר זית הגיע למספר 97 וזה המספר המקובל על העמותה העוסקת בהנצחת האירוע. סוכן ארגון ההגנה בלח"י שהשתתף בקרב דיווח שנהרגו 30 ערבים בקרב ולא היה שום טבח.

  42. מיכאל שרון: מכחישנות? הגיב:

    לא ידעתי שמילשטיין בספרו מכחיש או ממעט את תוצאות הטבח המזוויע בדיר יאסין. סברתי שהמסר העיקרי שלו בספרו הוא שהתרחשו עוד מעשי טבח רבים, טענה שטוען אף פרופ’ אילן פפה בספרו האחרון. עדותו של דה-רינייר קבילה עלי, אגב, יותר מעדותו של יאיר צבן, העשוי להיות הן מוטה פוליטית והן אפלוגטי משהו – היתה אז פוליטיזצייה רבה. נערך, ככל העולה כאן טבח מכוער עתיר יצרים אטאויסטיים, שמספר קורבנותיו עולה על 200 (ולא בסביבות 100).מילשטיין אגב אינו פסיכולוג בהכשרתו, אלא עשה דוקטורט במדע המדינה, ולמד גם פילוסופיה.

  43. אורי מילשטיין הגיב:

    1. התארים שלי אינם בפסיכולוגיה אלא במדע המדינה, בפילוסופיה ובכלכלה.
    2. יאיר צבן לא היה בקרב דיר יאסין אלא נמנה על כוח הגדנ"ע שהטמין את גוויות הערבים אחרי ימים אחדים.
    3.נציג הצלב האדום סייר בדיר יאסין יומיים אחרי הקרב. לפי מצב הגוויות באותו זמן לא ניתן לקבוע אם הם נטבחו או נהרגו תוך כדי קרב.
    4. ב-1994 פרסמתי את ספרי על סיירת שקד ובו חשפתי את מעשה הטבח של אנשי הסיירת בלוחמים מצריים ופלסטינים אחרי הפסקת האש בחזית המצרית במלחמת ששת הימים. חשיפה זאת אינה מתיישבת עם דברים שנכתבו עלי באשכול זה.

  44. מיכאל: הנחיות בכלבנות הגיב:

    ניתן לשים לב, שבאמירותיו של יוליוס כלפי, יש ערור נירגנות, תוך זלזול תהומי. הוא מייחס לי "השתלטות", בעוד ההפך, מעט מאד מאמרים שלי מתפרסמים. דומה שתפיסת מעמד ירוד, בשלוב של איכות גבוהה אולי, מעוררים יצרי פרע, של גדימת יוצרים, תופעה מאד כוחנית, הקשורה בשאלה, לא מה האיכות, אלא מה מידת הכוח. זו מציאות הפוכה, שהרי אילו באמת מאמרים רבים שלי היו מתפרסמים כאן, מה שאכן מעיד על "נוכחות" גבוהה יותר כאן, היו אנשים מסוג יוליוס מגלים התרפסות והערכה. כשיש ההפך מהשתלטות, כלומר מעמד ירוד יחסית, דווקא אז מאשימים בהשתלטות, שהרי בעל תחושות הכלב הכוחניות אומר, מדובר באדם חסר מעמד, האו האו האו.

    _________

    אנשי הכלב וה-4X4

    אותי מגעילים "אנשי העסקים" הצעירים וגלוחי הראש (המתחככים בהון הסמים), שנוסעים ברכב 4X4 ומסתובבים עם כלב טרף. מאחורי הדיבור האסרטיבי וגס הנפש שלהם, הם פשוט נוכלים מהשטעטעל בגלגול צורה, שמנסים להמם את תבונתך בשילוב של אמירות זבל "ידעניות" (לרוב – מידע שקרי) בביטחון עצמי של רהב יחד עם תפעול גסות נפש אגרסיבית ולעיתים לגלגנות רעה העויינת לכל סבר פנים של תבונה, וזאת במטרה לחלוב כספים מיאפים עשירים שהם בני דמותם.

    היום בבוקר צפיתי באנשי הכלב הללו ב-0650 בבוקר כשרכבתי על אופניים קטנות ומתקפלות לעבר מכוניתי שחנתה בחניית בי"ס, להוציאה משם לפני 0700 , פנים זעופות ורעות – אוהבים לתקוע לנשותיהם 2 אצבעות בתחת לפני השינה, ולתת לה להריח את פיהם המצחין כשהם נעורים, וזאת תוך ניכמרות מנוונת וחסרת ישע אותה הם מציגים בד’ אמות.

    אנשי הכלב האלה, מרפאה וטרינרית הניזונה מהקהל המסואב והרע הזה תבעה ממני 750 שקל בשביל ניתוח עיקור לחתולה שחורה ניפלאה בהריון, אך לבסוף מצאתי וטרינר רוסי, ארקדי, גוי אוקראיני שמנמן, טוב לב, מיומן מאד ופשוט בהליכותיו (ללא הגינונים האקסנטריים המשונים של אנשי הכלב) ביד אליהו, בסביבה של אנשים פשוטים, ונעימים. העקר, עבור הניתוח המיומן הזה הוא לקח ממני 250 שקל בלבד, הנחיותיו היו פשוטות ומדוייקות .

    כנראה שבגדול אני ככלל יכול לסבול רק ערבים או גויים ישרים ונעימים, או אנשי תבונה ישראלים בעלי נאורות טיבעית ורוחב נשמה. קשישים סימפטיים או אפילו קצת ממורמרים ופראנואידים, אך אנושיים במצוקתם, ואת האנשים הפשוטים והעממיים, אך לא את גסי הרוח האכזריים שבקרב המזרחים, שממוקמים בתל אביב יפו, וניזונים מהיאפים. את אנשי הפריפריה התמימים והטובים – כן.

  45. יובל הלפרין הגיב:

    והשואה, מילשטיין, מה עם השואה???

  46. עמיק למיכאל: יש ניצולים מדיר יאסין הגיב:

    יתרה, שמעתי את עדותיהם של כמה מהם בסרט תיעודי ותיק (אמריקאי כמדומני). הניצולים ציינו, ובמרירות לא מבוטלת, שהמנהיגים הערביים שאותם פגשו בירושליים בתום הקרב/טבח דרשו מהם להצהיר על היקף אבידות וזוועות גדול בהרבה מכפי שהיה. הניצולים טענו שאף כי לא היו כל מקרי אונס בכפר, המנהיגים העדיפו להודיע שכן היו מעשים כאלו והסבירו להם שהמטרה היא לזעזע את מדינות ערב ולהאיץ את הערבותם. בפועל, כפי שציינו הניצולים עצמם, השמועות על מעשי אונס היו הגורם המרכזי לפניקה שהובילה לבריחה המונית מכפרים אליהם לא לא נורתה אף יריה.

  47. אורי מילשטיין הגיב:

    1. מיכאל, בזמן הקרב שהו בדיר למעלה מאלף איש ולא 250. כ-750 תושבי הכפר הקבועים וכ-500 פליטים מכפרים אחרים. מכאן שרוב תושבי הכפר לא נטבחו. נאספו וגם התפרסמו הרבה עדויות שלהם. בספרי שיופיע בעוד שבועיים אביא הרבה עדויות.
    2. ליובל, מה בקשר לשואה?

  48. מיכאל שרון: ערך ההפתעה של השיפלות הגיב:

    הנקודה החשובה כאן היא לא תמיד עצם הטבח, כמו השיפלות חסרת הפשר והמעוותת שבעריכתו. לשפלות זאת, בניגוד לשכל הישר, לעיתים בניגוד להבטחות והתחייבויות מפורשות, בניגוד לכל מה שסביר – יש ערך הפתעה גבוה. מעשי טבח אכן מתרחשים במלחמה, וכאן, מספרי הניטבחים אינם אף גבוהים במיוחד, אלא שערך השיפלות הוא מהמם בעזותו הרעה והבוגדנית.

    כך למשל, הסופר הנפלא פנחס שדה, מביא בספרו "החיים כמשל" (1958) עדות מתקופת שירותו הצבאי במלחמת השיחרור:

    החילותי חש כי רעיונות חדשות ומילים חדשות נולדים בלבי – השיר היחידי שכתבתי בעת ההיא – קראתיו בשם יללת הנערות מואדי-פוקין וכתבתיו לאחר לילה שבו הוטל עלי לפקד על התקפה פרועה נגד כפר ערבי אחד, ואדי-פוקין; זה ארע כבר לאחר המלחמה, ויושבי הכפר היו למעשה חסרי מגן; דומית הלילה נקרעה על ידי טרטור המקלעים וצעקות הבעתה של נערות הכפר: אמא! אמא!

    מדובר במן גבורה כפייתית על חלשים, מעין דפוס צבועים של אכילת חסרי ישע וגוויות, הנפוץ אף בישראל כיום. בדיר-יאסין, תושביו היו שוחרי שלום, לא השתתפו בקרבות, קוו לשלום עם היהוד, בחסות ניטרליות זאת – אתה עצמך מספר שהכפר שימש מקום מפלט לפליטים מכפרים סמוכים.

    – עדה: זיינב עאקל נלקחה בחיים עם אחיה. "בעלי נתן לי 400$. הצעתי זאת.. ואמרתי ‘בבקשה תעזוב את אחי, הוא כל-כך צעיר.’ " איש הגרילה לקח את הכסף "ואז הוא פשוט הפיל את אחי… וירה בראשו חמישה כדורים."

    – עדה: פהימי זיידן, תושבת הכפר, הייתה בת 12 ביום הטבח. "הם נכנסו והחלו לחפש את המקוםהוציאו אותנו אחד-אחד ירו בחתן וכאשר אחת מבנותיו צרחה, הם ירו גם בה. אז הם קראו לאחי מחמוד, וירו בו לפנינו, וכשאמי צרחה, והתכופפה מעליו – היא נשאה את אחותי הקטנה חדרה, שעדיין ינקה – הם ירו גם בה." הילדים התחילו לבכות ולצרוח, והתוקפים אמרו להם ש"אם לא נפסיק, הם ירו בכולנו". הילדים לא הפסיכו לבכות, אז "הם העמידו אותנו בשורה, ירו בנו, ועזבו." זיידן נפצעה אך לא נהרגה. "הסתכלתי לראות מי עדיין חי: דודי, בנו ואשתו היו מתים, אחותי סומיה שהייתה רק בת ארבע, ואחי מחמד היו בחיים." היא ואחיה שנותרו בחיים נלקחו על-ידי לוחמים אחרים. "הלכנו עם כמה נשים מהכפר, ואז הגיעו מולנו בחור צעיר ואדם מבוגר, עם ידיהם באוויר. "כשהם הגיעו אלינו, החיילים ירו בהם." אמו של הבחור הצעיר הייתה בקבוצת-השבויים ביחד עם זיידן. "היא תקפה את החיילים והחלה להכות אותם אחד מהם דקר אותה בסכין כמה פעמים."

    – עד: ישורון שיף. היה עוזר למפקד ה’הגנה’ בירושלים דוד שאלתיאל. הוא נכח בדיר יאסין ב9באפריל, ושב לראות את הקבורה ב12 באפריל. [התוקפים בחרו] להרוג כל מי שמצאו חיים, *כאילו כל יצור חי בכפר היה האויב* היה זה יום אביב יפה, השקדיה פרחה, ופרחים מסביב, ובכל מקום הייתה צחנת-מתים, ריח כבד של דם, וסרחון נורא של גופות נשרפות במחצבה."

    — קישור —

  49. יובל הלפרין הגיב:

    פונקנפיהרר פון-אייזנקוט מטרבלינקה אמר שנרצחו רק אלף אנשים ולא הייתה שום שואה.

    אני אגיד לך מה בקשר לשואה, הטיעון שלך להכחשת הטבח הוא טיעון "דווקני," היצמדות לצל צלו של ספק, כמו סנגור של עבריין מועד במשפט פלילי.

    צר לי, גם אני למדתי היסטוריה. עיקרון ה"זכאי עד שלא הוכחה אשמתו" אינו חל בחקר ההיסטוריה המודרנית. לכל אירוע ניתן למצוא "עדויות סותרות" אם מחפשים היטב.

    היה טבח כי שהייתה שואה והיה רצח בקו 300 והייתה קנוניה ישראלית-בריטית-צרפתית במבצע קדש.

    "המפורסמות אינו צריכות ראיה."

  50. עופר הגיב:

    לפי רוב המקורות חלק ניכר מהפלסטינים בדיר יאסין נהרגו לאחר שכבר לא היתה לחימה. עצם העובדה שנהרגו 5 בצד הישראלי ו-110 בצד הפלסטיני מלמדת על משהו, גם אם פוצצו בתים תוך כדי הלחימה.
    אבל מה אתם רוצים מדיר יאסין, הרי זה הפך לסמל רק מכיוון שהתעמולה הערבית בחרה לנפח את הפרשה הזאת. היו במלחמה לא מעט מעשי טבח משני הצדדים:
    — קישור —

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים