"אדם שמת, מת פעם אחת. אבל לנו נותנים כל חודש למות: חיים שוב ומתים שוב, חיים שוב ומתים שוב", כך אמר עקיל טללקה שהרסו את כל הכפר שלו שוב, טוויל אבו ג’רוואל. זו הפעם השלישית שהורסים את כל הכפר בשלושת החודשים האחרונים. שוב באו כוחות משטרה גדולים. שוב באו בליווי הבולדוזרים ההורסים. שוב נסעו לאורך פסי הרכבת עד שהגיעו למיקומו של הכפר טוויל אבו ג’רוואל. ושוב – ההרס, האלימות, החורבן והכאב שמשאירים מאחור.
האם עוד לא ברור שלתושבי הכפר אין ברירות אחרות? האם חמישה גלי הריסה השנה, מתוכם הריסת הכפר בכללותו פעמיים, לא משכנעים את אלה אשר היו להם ברירות לעזוב את המקום? כנראה שהמדינה עדיין מאמינה שהאנשים עוד לא השתכנעו, והנה לכם שיעור נוסף, אולי תשתכנעו הפעם: שוב הרסו את כל הכפר עד היסוד. היום – 15 מבנים, הכוללים את דירי הכבשים, ו-11 אוהלים. הרסו הכל. אפילו את האוהלים לקחו.
עקיל טללקה, ראש ועד הכפר, ישב עם נציגי המדינה במטרה להגיע לפשרה. אין לו ולכל בני השבט, המונים כ-500 נפשות, מקום לגור. לכן בלית ברירה חזרו לאדמותיהם. הפשרה שהמינהלת ל"קידום" הבדואים היתה מוכנה להגיע היא שכונה בלקיה על אדמות של משפחות אחרות. ואתם, הקוראים, בוודאי שואלים "למה?". למה המדינה לא מוצאת להם פתרון טוב, ההולם אנשים הנכללים בין אזרחי ישראל? מדינת ישראל הפקיעה אדמות של ערבים בנגב בכדי להושיב עליהם ערבים אחרים. את זה עשתה לפני עשרות שנים. עשרות שנים עברו, ושום ערבי לא ישב על אדמות של ערבי אחר אשר הופקעו ללא הסדר מולו כאדם. ואת האדמות הללו מציעה עכשיו המינהלת ל"קידום" הבדואים לשבט אל-טללקה, בידיעה מלאה שמעבר להסדר הדבר יגרום לסכסוכים עמוקים וקשים. אז למה? עצוב, אך תשובתו של עקיל נראת הגיונית: "הם רוצים לסכסך בין חמולות, בין שבטים. שיהיו קטטות, כל מיני סכסוכים. סכסוכים זה חגיגה בשבילם".
"יהיה טוב", אומר טללקה, "מה אפשר לעשות, זה חלק מהחיים – הבעיות. בין אם זה פרנסה, בין אם זה דבר אכזרי כמו הריסת בית. אבל אדם חי על תקווה, לא צריך להתייאש. מאז שאלוהים ברא את האדם, יש לו בעיות. אם אני אכעס, אצעק, אתעצבן, זה לא ישנה את המציאות שאני חי בה".
"מה שכואב", מספר טללקה, "זה הטלאים שנולדו אתמול. הוציאו אותם ושמו בוואדי, ואז הרסו את הדיר. והטלאים קטנים ובוכים, מחפשים מקום לשבת וחום. אחרי שהרסו, הטלאים הקטנים חזרו למקום – בוכים, כי היה הרוס…"
יונת השלום של פעם הפכה לשאול מופז של היום.
מבקש סליחה שהצבעתי לאיש המגעיל הזה בבחירות.
מצטער שאני לא ממש מתרגש… לפני שנה וחצי נעקרו 8000 איש בברוטאליות מבתיהם ורצועת עזה נוקתה מכל יהודיה…. כולל ילידים יהודים שנולדו בגוש קטיף.
אבל אז כנראה הכותבת לא ממש התרגשה….
אז הפעם תורי לא להתרגש