תאגידי הרכב הגדולים החליטו להגשים את הפסוק "צרות אחרונות משכחות את הראשונות" (ברכות, י"ג). עם פרסום ההפסדים הגדולים הצפויים השנה לענק הרכב האמריקאי פורד, נמסר כי האסטרטגיה של התאגיד היא להעביר את הייצור למדינות בהן כוח העבודה זול יותר. במסגרת תוכנית הארגון-מחדש ענק הרכב אמור לסגור 16 מפעלים בארה"ב ובאירופה המערבית ולפטר 44 אלף עובדים עד לשנת 2012. זו איננה אסטרטגיה חדשה. במסגרת הקפיטליזם הגלובלי מתפרסמות כמעט מדי יום ידיעות על העברת מפעלים או שירותים מארה"ב ואירופה המערבית אל הפריפריות. כך הקים התאגיד פורד מפעל גדול לרכב במחוז וסוולוחוסט, שבקרבת סנט פטרבורג (או בפי הרוסים סנקט פטרסבורג או לנינגרד). האזור הפך בשנים האחרונות ל"דטרויט הרוסית" ותאגידי רכב מערביים רבים הקימו במקום את מפעליהם: פורד, רנו, ג’נרל מוטורס, פולקסווגן. פועלי פורד מייצרים מדי שנה במפעלם כ-66 אלף מכוניות מדגם פוקוס.
על פי התכנון של הנהלת פורד העולמית, המפעל שברוסיה אמור להגדיל את תפוקתו באחוז אחד מדי חודש או תוספת של כ-12% מדי שנה. אבל הצרה של הנהלת פורד היא שעובדי המפעל הרוסי התאגדו במהלך השנתיים האחרונות ואינם מוכנים לכל תוספת תפוקה ללא תוספת שכר. העובדים הקימו ועד עובדים מקומי, מיליטנטי למדי ביחס לפדרציית האיגודים הרוסית הגדולה והמנומנמת, וכ-11 אלף מתוך 19 אלף העובדים הצטרפו לאיגוד המקצועי; מרביתם עובדים צעירים שזה מקום עבודתם הראשון.
בחודש שעבר החליטו העובדים שדי עם הניצול ושהם תובעים תוספת שכר של 25%. יצויין שעובדים אלה נחשבים ל"נסיכי התעשייה" וששכרם הממוצע הוא סביב 17 אלף רובל לחודש (בערך ככמו שכר המינימום בישראל). זאת לעומת שכר ממוצע של עובדי התעשייה של כ-10,000 רובל, שאף הוא נחשב לשכר טוב על פי קנה המידה הרוסי.
חוקי העבודה של רוסיה לא מקלים על חיי האיגודים. איגוד מקצועי אינו רשאי להכריז על סכסוך עבודה. ניתן להכריז על סכסוך עבודה רק עם 50% מן העובדים מאוגדים ומתוכם לפחות מחצית הסכימו מפורשות לכך. ועד עובדי "פורד" הצליח לאגד יותר ממחצית העובדים ו-80% מהם תמכו מפורשות בנקיטת צעדים ארגוניים.
השביתה בפורד-רוסיה החלה בחצות של ה-14 בפברואר האחרון. כעבור פחות מיממה הופסקה השביתה כי ההנהלה הסכימה לתוספות שכר שבין 14% ל-20% (ברמות השכר הנמוכות), עלייה בדרגה, הבטחה לביטחון תעסוקתי, כיסוי טוב יותר של הביטוח הרפואי… חרף ההסברים המלומדים של ההנהלה בדבר קשיי התאגיד העולמי, ראשי הוועד חישבו ומצאו שהם השיגו את כל מבוקשם בפחות מ-20 שעות שביתה!
כעבור שבוע ובדומה למפעלי פורד שברוסיה, גם העובדים במפעלי רנו ברומניה השיגו תוספות שכר משמעותיות. מפעלי רנו הוקמו עם הפרטת מפעלי דצ’יה הממלכתיים שבמשך שנים התמחו בייצור רנו 12 המפורסמת שנמכרה גם בארץ. עתה מפעלי רנו אלה מייצרים מדי שנה 196 אלף כלי רכב מדגם לוגאן, מכונית זולה ואיכותית למדי המיועדת למכירה בארצות העולם השלישי ואירופה המזרחית. המכונית שתג המחיר שלה הוא כ-5,000 יורו אינה נמכרת בארץ בגלל… מחירה הנמוך. מחיר נמוך שפירושו רווחים נמוכים ליבואני רנו.
בעת הפרטת החברה הועסקו 28 אלף עובדים שהצליחו לייצר מדי שנה 100 אלף מכוניות רנו 12. עתה, 11 אלף עובדים מייצרים כמעט 200 אלף מכוניות רנו לוגאן. ועד העובדים במפעל דרש בתחילת פברואר במסגרת המו"מ תוספת שכר אחידה של 25%. ההנהלה מצידה היתה מוכנה לשלם 5% עד 6%, בהתאם לדרגות. לאחר שעתיים (שעתיים!) של שביתה, העובדים השיגו תוספת שכר של 20% ובנוסף כיסוי של 60% בהוצאות התחבורה וכן ארוחות חינם. בעת ההכרזה על סכסוך העבודה הוועד הודיע לעיתונות הרומנית כי השביתה (בת השעתיים) תהיה "שביתת אזהרה" לקראת שורה ארוכה של שביתות ועד להשגת התביעות. כאמור, כבר בשביתה זו העובדים השיגו את מבוקשם.
עם פורסם הידיעות על ניצחונות העובדים במפעלי רנו ופורד במזרח אירופה, פורסם גם שהבנק הבריטי הגדול לוידס (13 מיליון לקוחות) החליט לסגור את מרכז השירות שהקים במומבאי שבהודו. הלקוחות האנגלים יפסיקו בעוד כמה ימים לטלפן לפקיד האנונימי ההודי כדי לבצע את הוראותיהם. מעתה הם יטלפנו ישירות אל הסניף שמעבר לפינה, ובעוד מספר חודשים אל מרכז שירות הלקוחות החדש בו יועסקו מאות עובדים. מרכז השירות הקודם נסגר ב-1994 עם מעבר השירות להודו.
איזה יופי!
מעבר לניצחון (הנפלא!) של העובדים במפעלים הספציפים, מדובר בבשורה לעובדים במזרח אירופה בכלל — וגם לנו כאן. הכח בעבודה המאורגנת, כל הכח לעובדים!
באמת – ידיעות משמחות.
ודווקא כקפיטליסט – שמח לשמוע על עבודה מאורגנת המשיגה, באמצעים לגיטימים, הטבות לעובדים.
כל שביתה זוכה לקיטונות של בוז בפוליטיקה (ימין ו"שמאל" כאחד) ובתקשורת. אני לא אתפלא אם תוצא בקרוב כל התאגדות של עובדים אל מחוץ לחוק, והכל בשם האיחוד הלאומי הקדוש.
אני דווקא כסוציאליסט שמח לקרוא הידיעה על התארגנות העובדים הלוחמת ברוסיה וברומניה. הסיבוב הבא, המהפכות הסוציאליסטיות הבאות, ינצח!