נתן. הגיב:

אני מנוי על עיתון "הארץ" ,ונמאס לי כבר מההחרמות והנידויים שמארגנים על העיתון הזה חדשות לבקרים ,כל מי שלא מוצא חן בעיניו משהו שכתוב בו ,מימין ומשמאל כאחד.

עצתי לאותם מחרימים : יש בארץ שני עיתונים ברמה גבוהה ,נשכנים,מוסריים,חברתיים ולוחמי צדק ללא חת("ידיעות ו"מעריב") , למה שפשוט לא תתחילו לקרוא אותם במקום את "הארץ"?…

ד.ר הגיב:

מייל שקיבלתי הבוקר מ’הטלוויזיה החברתית’ ונראה לי רלוונטי:

גוף אחד שבו לא טיפלה ועדת וינוגרד היא התקשורת הישראלית והשפעתה בזמן המלחמה (מתוך העוקץ). אורן פרסיקו, תיעד ב"גלובס" בפירוט רב מה כתבו בימים הראשונים של המלחמה אלו המכונים במקומותינו "עיתונאים בכירים". איתי רום ערך סקירה וניתוח דומים לפני מספר חודשים ב"העין השביעית". שניהם ליקטו פניני תבונה ונבואה מכתביהם של אמנון דנקנר, בן כספית, ירון לונדון, אלכס פישמן, דן מרגלית, סבר פלוצקר, יואל מרקוס ורבים אחרים בלהקת המעודדים הפטריוטית.

מנגד – אנחנו בטלוויזיה החברתית הבאנו סקירה שוטפת מקולות המחאה האמיתית שהושמעו בימיה הראשונים למלחמה.

תזכורת לקולות המחאה בישראל – שהושתקו ולא קיבלו במה בערוצי התקשורת הדמוקרטים של ישראל:

— קישור —

עופר הגיב:

השפעתם של עיתון הארץ ושל קוראיו גדולה בהרבה מכוחם המספרי. אבל זה לא אומר שתמיד הכוח הזה מנוצל לטובה – רק בשבוע האחרון הם פרסמו סקר בעניין כלשהו, ובאותיות הקטנות היה כתוב שנערך רק בקרב הציבור יהודי.
אם עובדיו החליטו להתאגד, זו בהחלט ידיעה חיובית הרבה יותר מאלה שמופיעות בו.

יובל לנתן הגיב:

על זה בדיוק אני מדבר. 100 אנשים המאיימים בחרם מהווים אחוז גבוה יותר מקרב קוראי הארץ מאשר מקרב קוראי מעריב, שלא לדבר על ידיעות אחרונות.

לכליל החורש נאורי הגיב:

חד"ש אינה גוף מוביל, בלשון המעטה, בקרב אגודת הסטודנטים. לכן לא אהיה מופתע אם לא יקראו למרד בקו של ההתאחדות.