מפלגת השמאל, די לינקה, השיגה כמעט 9% מקולות הבוחרים בבחירות שנערכו ביום א’ האחרון בעיר ברמן שבגרמניה. "המגמה העיקרית בבחירות שנערכו בברמן הוא הגידול החד בקולות השמאל" אמר חוקר מדע המדינה יוברט קליינרט בראיון לשבועון דר שפיגל. ואכן מדובר בגידול חד בקולות השמאל הרדיקלי בבחירות שנערכו בעיר העשירית בגודלה שבמערב גרמניה, בה התמיכה במפלגה שהוקמה על יסוד מפלגת הדמוקרטיה הסוציאליסטית והפלג השמאלי של הסוציאל-דמוקרטים, גדלה מפחות מ-2% בבחירות הקודמות, לכמעט 9% בבחירות שנערכו בתחילת השבוע. תוצאות אלה מאפשרות למפלגת השמאל לעבור את אחוז החסימה של 5%, וכך להקים סיעה בפרלמנט המחוזי – לראשונה במדינה במערב גרמניה.
המפסידים הגדולים בבחירות הן שתי המפלגות הגדולות השותפות בקואליציה במישור הפדראלי. המפלגה הסוציאל-דמוקרטית השולטת בברמן מזה כתריסר שנים, אמנם היא עדיין המפלגה הגדולה ולה כ-37% מקולות הבוחרים, אבל היא איבדה כ-20% מבוחריה. כוחה של המפלגה השמרנית אף הוא ירד באותו שיעור והוא עתה כרבע מקולות הבחורים. מלבד הישגה של מפלגת השמאל, גם המפלגה הליברלית והירוקים זכו לתוספת כוח משמעותית. הירוקים זכו לתמיכת 16% מהבוחרים (לעומת 13% ב-2003) והליברלים ל-6% (לעומת 4% בבחירות הקודמות).
ראשי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית מודעים היטב שהשותפות שלהם עם מפלגתה של הקנצרלית אנג’לה מרקל גורמת לאובדן קולות, ולכן בבחירות בברמן הציגו מצע שמאלי יותר מעמדותיהם בממשלה. הנבחרים הסוציאל-דמוקרטים בברמן אף אמרו לאורך כל הדרך שהם מוכנים להקמת קואליציה יחד עם מפלגת הירוקים במישור המקומי, בניגוד לקואליציה הקיימת עם השמרנים במישור הלאומי. יחד עם זאת, הם מתנגדים לכל ברית או קואליציה עם מפלגת השמאל. יש אף שאמרו שעדיף לחבור אל השמרנים מאשר "ליצור שותפות עם השמאלנים".
העלייה החדה בתמיכת המפלגה במערב גרמניה היא אחת הבשורות הטובות שהנהגת מפלגת השמאל קיבלה לקראת ועידת יסוד-המפלגה שתתקיים בברלין במחצית הראשונה של יוני. המפלגה היא עתה הכוח הפוליטי השלישי (ובמקומות מסוימים: הראשון) במזרח גרמניה. יחד עם זאת, קיימים ויכוחים מרים בתוך המפלגה על קווי המתאר האסטרטגיים. אוסקר לפונטיין (לשעבר מראשי המפלגה הסוציאל-דמוקרטיים) מדבר ללא הרף על "השיבה לימיה הטובים של הסוציאל-דמוקרטיה הגרמנית". קו מתאר אחר דוגל במצע אנטי-קפיטליסטי וסוציאליסטי במובהק. לדעת ראשי הקו המיליטנטי, ההצלחה בבחירות בברמן, בה הוצג לבוחר מצע שמאלי-רדיקלי, רק מוכיחה שמה שנחוץ הוא להציג אלטרנטיבה מן היסוד למשטר הקפיטליסטי.
לפונטיין מטיף בעיקר לאימוץ הקו של הסוציאל דמוקרטים השבדים ע"י מפלגת השמאל. ואכן המצע של המפלגה בבחירות הארציות האחרונות היה דומה מאוד לזה של הסוציאל דמוקרטים השבדים ומעט שמאלי יותר מזה של הסוציאל דמוקרטים הדנים והפינים ומפלגת העבודה הנורבגית.
המצע של רשימות השמאל השבדית (בת ברית קבועה של הסוציאל דמוקרטים השבדים) ושל מפלגת השמאל הפינית שמאליים יותר מזה של מפלגת השמאל הגרמנית.
היש סיכוי, שחד"ש תקים חזית משותפת עם גופים נוספים, לקראת הבחירות הבאות?
זה עשוי להיות סיכויינו האחרון.
אנו שמחים בהצלחות החזית שהוקמה בגרמניה בין אנשי השמאל של PDS ופורשי הסוציאל-דמוקרטיה, שבקרוב תהיה למפלגה מאוחדת. אבל בתשובה לדניאל: האם אתה מכיר גורמים במרצ או במפלגת העבודה (שתיהן מפלגות החברות באינטרנציונל הסוציאליסטי) המוכנים לפעול יחד עם חד"ש-מק"י? אפילו ח"כ שלי יחימוביץ’, הגורם הכי שמאלי במפלגת העבודה, לא מוכנה לכל צעד התקרבות כלפי השמאל המיליטנטי. יתר על כן, כאזרח ערבי אני עוקב מקרוב אחרי הפעילות של הח"כית הצעירה והנמרצת וחשבתי שהיא תעמוד בראש המגנים את הגזענות והפועלים למיגורה, אבל היא איננה! גם במהלך מלחמת לבנון השנייה, המלחמה בשירות ארה"ב, לא שמענו דבר וחצי דבר מהגב’ יחימוביץ. לך תבנה חזית עם גורמים שלאחר שהם נבחרים לתפקידם הדבר הראשון שהם עושים זה להצטרף בשמחה ובששון לקונצנסוס הלאומני!
שלי יחימוביץ אולי באה מבית קומוניסטי, או תמכה בעבר בחד"ש, אבל היא ציונית, היא בסופו של יום רוצה מדינה יהודית. איך זה הולך יחד? מדינת לאום יהודית וקומוניזם – זה לא – רק בישראל יש חיה דו ראשית כזו.
לכן, עם כל הצהרותיה, היה ברור שאם תפרוץ מלחמה למשל, היא קודם כל תתמוך בה. כשהיא מדברת על זכויות עובדים, קודם כל זכויות עובדים יהודים.
כך שזה כלל לא מפתיע. הדבר נכון גם לעמיר פרץ, יולי תמיר ועוד ועוד. סוציאליסטים, אבל למעשה ציונים טובים.
המצב בגרמניה הולך ונהיה גרוע, אני הייתי מעריץ גדול לקנצלר הקודם גרהרד שרודר,אדפ בעל תבונה רחבה שעשה שינויים רחבים במיוחד במישור הפנימי בגרמניה,התפטרתו לדעתי היא ההתחלה למשבר פנימי בגרמניה שיוביל בסוף לךהחלשותה של גרמניה פוליטית וכלכלית.נצחון כה זעיר לשמאלניים וגם באחת מהמחוזים הקטנים אינו משקף שום תזוזה לשמאל בגרמניהת להיפך הפלג הימני מתחזק יותר דבר שצריך להזהר ממנו.מרקל זכתה רק בזכות המדיה שניפחה את מהות אחוז האבטלה הגבוה,היא אישה שאין לה חוש פוליטי גם ימנית רדקלית, לא פלא שמקורה ממזרח גרמניה. שנאת הזרים בגרמניה גדלה מדי יום וזה גם בזכות הביטויים של מפלגת ה CDU של מירקל.
כי אין במגזר היהודי גורם המעוניין להיכנס איתה בברית כלשהי, כי פירוש הדבר יהיה התאבדות פוליטית. אי-אפשר גם לתמוך בלאומנות הערבית הקיצונית נגד מדינת ישראל וגם לפעול בזירה היהודית (חוץ מאשר בקרב חוגי השמאל הקיצוני).