הממשלה הכושלת של אהוד אולמרט מנסה שוב ושוב את התרופות הישנות, כדי לפתור במהלך גדול אחד את הבעיות המבעתות של המדינה כבר 40 שנה לפחות. לכן, חבל לחכות עד המחדל הבא כדי להקים ועדת חקירה משפטית, או ממלכתית או שמא אפילו מופרטת.
ייתכן שכדאי למסד את ועדת וינוגרד כמוסד קבוע, שיכין כבר עכשיו את התיקים כדי לטפל באסונות המתרגשים ובאים: הבידוד הבינלאומי והחרם הכמעט מלא על ישראל אחרי שההתקפה על איראן תגרום לאלפי חללים במדינה האיסלמית; פינוי רוב תושבי דרום הארץ, בעקבות תגובה פלסטינית מפתיעה אחרי שסיר הלחץ ברצועת עזה יתפוצץ; אסון אקולוגי רחב ממדים אחרי דליפת חומרים מסוכנים ממפעלים תעשייתיים, ביטחוניים ואחרים, שמוקמו במרכזי אוכלוסייה צפופים חרף כל האזהרות של מומחי איכות הסביבה; האסון הנורא באזור דימונה אחרי שחומר רדיואקטיבי יתפשט בכל הסביבה; פיצוץ בכור עצמו כתגמול על ההפצצה באיראן; הרעלת מי תהום בגלל הטיפול הרשלני בפסולת הגרעינית מהכור. כל הצרות האלה אורבות לפתחנו, גם אם רעידת האדמה הגדולה משנת 1927 לא תחזור על עצמה באותם ממדים, אבל הישנות כלשהי של רעש אדמה, שיזכיר אסונות דומים באיראן או בתורכיה הסמוכות, היא בלתי נמנעת.
מי שסבור שה"שמאלנים" שוב מפיצים סיפורים מפחידים כדי לפגוע במוראל הלאומי פשוט מפחד ממורכבותה של המציאות, וחולם בפשטנות תהומית שמישהו יוציא עבורנו את הערמונים מן האש, ולכן הוא פטור מחשיבה מעמיקה בנושא כלשהו. ייתכן שארקדי גאידמק (בהנחה הנדיבה שעד שאחת מהקטסטרופות האלו תתממש יהיה אזרח חופשי) יתרום מכספו כדי להקל במידה ידועה על התוצאות של המחדלים האלה, שלא לדבר על אסונות הטבע. אבל הכסף הגדול שלו יהיה טיפה בים. גם את תוצאותיה של מלחמה קשה נוספת קשה לשער מראש. ייתכן מאוד שנידרש לוועדת החקירה הקבועה כדי ללבן את הזנחת הטיפול בצרכי האזרחים, כולל מקלטים, שירותי בריאות וחינוך מוגנים ואפילו אספקת מזון.
אני חייב להדגיש שלא מדובר בתרחיש סוריאליסטי של פנטסיה אימתנית. האסונות מעשה ידי אדם אינם כורח אובייקטיבי של המציאות, וניתן למנוע אותם; לאסונות הטבע כמו רעש אדמה או דליפת כימיקלים יש להתכונן בקפידה מראש ואז לצמצם מאוד את מספר הנפגעים. עלינו לבחור בין מעשים נבונים ומושכלים בעוד מועד לבין בכי מר אחרי הזוועות, כשהטחת האשמות במוסדות הנבחרים לא תועיל לאף אחד, מלבד לשונאי המשטר הדמוקרטי.
את איראן אסור לתקוף, למרות שאפילו פובליציסט אינטיליגנטי כמו ארי שביט הצטרף למחרחרי המלחמה העתידית המסוכנת ביותר בתולדות האומה. תחת זאת יש להצהיר מראש על פיוס ישראלי-ערבי ויהודי-מוסלמי כיעד האסטרטגי העיקרי של מדינת ישראל. הממשלה חייבת להקים צוות מוחות שיעסוק אך ורק בנושא הזה. שליחיה בכל העולם, בעיקר באירופה, יגנו על המוסלמים נגד ההתקפות של הימין הקיצוני ויגייסו את מיטב המנהיגים מקרב יהודי העולם למטרה הזאת. כל זה ילווה בהחלטות חד משמעיות על הכוונה להחזיר את המקומות הקדושים לאיסלאם לידיים מוסלמיות, לפנות את ההתנחלויות מהשטחים הכבושים ולשאת ולתת ברצינות על פתרון בעיית הפליטים. יש לחנך את הציבור שכל הצעדים האלה, הוותרניים לכאורה, משקפים את האינטרס העליון של ההישרדות. אין שום קשר בין תבוסתנות לבין צעדים מתוכננים שמטרתם לבוא לקראת הצד השני כדי להגיע לאיזון שהוא טוב גם עבור תושבי המדינה. אני כבר לא מדבר על מושגים ערכיים כמו הצדק הטבעי, העוול שנגרם לכל הדעות לפלסטינים כבר עשרות שנים, וזכותם של כל העמים להגדרה עצמית ולחיים טובים. לא רק הומניסטים אידיאולוגיים צריכים לתמוך בצעדים מונעי-מלחמה ובוני-שלום, אלא גם סתם ישראלים שמגדלים כאן את ילדיהם ומבינים שיש למנוע, למענם, את הגרוע מכל.
גם נצים מובהקים בישראל כבר קלטו, שיש קשר ישיר בין העמקת התהום הפעורה בין יהודי העולם ומאות מיליוני המוסלמים לבין הסכסוך באזורנו. ההתעלמות הממלכתית ממצבה של רצועת עזה היא עוד נוסחה לאסון שיוליד ועדת חקירה. פוליטיקה של בת-יענה לא תעזור לאיש. מיליון וחצי בני-אדם נמקים על שטח קטן מאוד, בצפיפות נוראה ובתנאים תברואתיים חמורים. המצור על תושבי עזה הוא פשע נגד האנושות, ולא נינקה ממנו גם אם נרתום את מיטב המסבירים למלאכת התעמולה ברחבי העולם. אם עזה תוכר כאזור אסון על ידי המוסדות ההומניטאריים בעולם, כולם יאשימו, ובצדק, את ישראל. גם אם בן-דרור ימיני או אמנון רובינשטיין יכתבו מאמרים צדקניים ב"מעריב" ואפילו בגרדיאן.
ההסלמה בעזה היא בעיצומה, והמצב המחריד בשדרות הוא תוצאה ישירה מהאירועים הקשים ברצועה. רק "תוכנית מרשל" ישראלית, בסיוע אירופי ואמריקאי, יצילו את המצב. ישראל תצהיר על שאיפתה לגייס משאבים כדי לחבר את עזה עם הגדה, תקים מרכזי סיוע לאוכלוסייה ותזרים מיליונים לתושבים. גודל וחשיבות המשימה הזאת מגמדים לגמרי את הסיסמאות הריקות על החרמת החמאס. ההתנערות מקנאות דתית קיצונית (שבעבר לא איפיינה את תושבי השטחים) איננה בלתי אפשרית. כבר עתה נוכחו פלסטינים רבים בשטחים שגם בחמאס פשתה שחיתות רבה, ושהאינטרס הלאומי הוא משני בעיני רבים ממנהיגיה. הם זקוקים לתקווה חדשה, ורק ישראל יכולה להביא לשינוי המיוחל. סילוק ההתנחלויות, הסרת גדר האפרטהייד, סיוע כלכלי מסיבי ובעיקר התייחסות שוויונית ודמוקרטית לתושבי השטחים הכבושים ייצרו אופקים חדשים ומציאות אחרת.
את האסונות האקולוגיים צריך למנוע כבר עתה, ומדיניות גרעינית חדשה תביא לעיקור הכור בדימונה מכל עיסוק בנשק להשמדה המונית. מעורבות אזרחית בהטמנת הפסולת הקיימת, וחודשים ארוכים שיוקדשו להתייעצויות ממוסדות ומסודרות להכנת העידן שאחרי פירוק הנשק הגרעיני, ימנעו את מותם של עשרות אלפי בני אדם בעתיד. גם אסור להזניח את הכנת העורף למלחמה, חרף העובדה שעוד יותר חשוב למנוע אותה בכל מחיר. פיקוד עורף חדש ומחוזק ימזג את המיגון והלוגיסטיקה עם ההכנות הדרושות לקראת רעש אדמה גדול בעתיד.
עם הקמת ממשלת האחדות הלאומית בשנת 1985 הגיע לעיצומו התהליך של העברת משאבי המדינה לשני העשירונים העליונים. את התהליך יזמו שמעון פרס ויצחק מודעי, אבל מאז עסקו בהאצתו ובהעצמתו כמעט כל קברניטי הכלכלה הישראלית, שמיסדו את שיתוף הפעולה בין הון לשלטון.
לכן התמוטטות העורף בצפון הארץ במלחמת לבנון השנייה שחוזרת עתה על עצמה בשדרות איננה מקרית. לא מדובר רק במחדל ביצועיסטי אלא בעיקר בתוצאה ישירה של המדיניות הכלכלית הניאו-ליברלית. אני עצמי טעיתי כאשר סברתי שהקטיושות מהוות מטרד לתושבים ולא איום אסטרטגי. התוצאות בשטח מאלצות אותנו לחשוב מחדש. הבהלה, התערערות האמון במוסדות השלטוניים והבריחה ההמונית למרכז הן פועל יוצא של ההתעשרות במרכז הארץ ודלדול המשאבים המוקצים לפריפריה. לא בכדי הוזנח בצפון ובדרום המגזר היהודי המאוכלס ברובו במזרחים, והוזנח עוד יותר המגזר הערבי. העוגה הלאומית חולקה ב-25 השנים האחרונות באופן הכי בלתי-שוויוני בהיסטוריה של המדינה והיישוב, ולכן הופקרו התושבים.
אנשים כמו ארי שביט, שחולמים על ממשלה של ביבי נתניהו ואהוד ברק, בעצם מבקשים להנציח את המצב שהוביל לאסונות שכבר קרו ועוד יותר לאסונות שעוד יקרו. הם בעצם מנסים להתברך ב"צמיחה" וטוענים שהיא ומחולליה יביאו לשגשוג כללי במדינה. למעשה יגרום השלטון החדש (ברק וביבי יחדיו או כל אחד מהם לחוד) להזנחה של מחצית מכלל אזרחי המדינה בכוונת מכוון. המקלטים בקריה ובבורסה בתל-אביב יספיקו כדי לשמר את חייהם ואולי גם את רווחתם של כל הישראלים שמרוויחים היטב מהכלכלה הניאו-ליברלית. היתר יהיו בשר תותחים, שכתבים זריזי עט ישפכו למענם דמעות תנין.
נתניהו, ברק, אולמרט ופרס (על אף האיבה ההדדית ביניהם) מוכרים לנו חלום שקרי ודמגוגי: ישראל תהיה אתונה בזמן שלום וספרטה בעת מלחמה. אבל אתונה למתי המעט, וכלכלת עוני לחלק ניכר מהאוכלוסייה, יערערו לא רק את החברה אלא גם את הביטחון. לא חרדת הביצוע פוגעת בנו, אלא חוסר היכולת להבין שסוף מעשה במחשבה תחילה.
כהרגלו של ברעם, מאמר מבריק.
עדיין, מתי כבר אנשים כדוגמת הכותב יחדלו משכנוע המשכונעים ויעסקו בחינוך אותם חלשים בפריפריה אשר הם הם הנפגעים מן המדיניות בה הם תומכים.
"פובליציסט אינטיליגנטי כמו ארי שביט"
מה???!
ממתי המעריץ השוטה של ביבי ("למה הם שונאים את ביבי"), מחבר הקינה הזכורה לרע על הקפה והקרואסון אחרי הפיגוע בקפה מומנט והתומך הנלהב במהלך הקרקעי בסוף המלחמה האחרונה נחשב לפובליציסט אינטליגנטי???
למה אתה תמיד מתעלם מגורמים חברתיים-כלכליים במאמרים שלך ומדבר רק על שכבת הטיח הפוליטית הדקה שצובעת אותם?
אני דווקא חושב שחיים ברעם טועה ומטעה ובלל לא משכנע. כל תחזיויו מתאימות למדינות עם משטר אידאולוגי כמו שהכותב מאמין בו. דליפת כור נמנעת אם מטפלים בה כראוי, ובישראל לעומת מדינות אחרות כמו ברה"מ לשעבר יודעים לטפל (ולא להפיץ לכל העולם ולאשתו אנרגיה גרעינית כמו שאר רפובליקות עממיות כמו סין וצפון קוריאה).
הדיבורים על לא לתקוף את איראן מזכירים לי נשכחות מימי מכירת צ’כוסלבוקיה ופולין לנאצים העליזים. העולם עמד בעיוורנו המוחלט מול הצורר וחשב כי בנייר יוכל למנוע מלחמה. כעת, אנשים מן העולם לא לומדים לקח ונותנים את כל הלגיטימציה לאנטישמי מאיראן לפתח אנרגיה גרעינית ולפתוח את הפה נגד היהודים ולמעשה נגד כל שאר העולם (גם הסוני).
הפלסטינים זכו בזכות לחרם על הרשות לא בגלל רצוננו ההיולי להכאיב בהם, אלא בגלל עליית החמאס ברצועה והתקפותיו בנות 6 השנים על תושבי עוטף עזה. אף מדינה לא הייתה עומדת מן הצד לו היה מותקפת כך, כולל המדינות החברות באינטרנציונל.
אני, כדברי רועי, מן ה"חלשים בפריפריה". ומן המדיניות הכלכלית שבה תמכנו, גם הרווחנו. וזו הסיבה שהעלינו לשלטון את מי "שפגע" בנו, אותה שיטה כלכלית. השיטה הסוציליסטית, היא זו שפגעה בנו בצורה הכי כואבת, שהרגילה אנשים לא לעבוד, ולשבת ולקבל קצבאות. נכון, בטווח הקרוב זה פגע בנו, אבל אנו יודעים שילדינו רק ירוויחו. וכן, רוב עולי ברה"מ לשעבר, ששוכנו בפריפריה, בוודאי לא ירצו לחזור לאותה שיטה כמו בעבר. הם רוצים הפעם מקרר מלא ושוק תוסס ועשיר באוכל.
ובקשה קטנה מחיים ברעם, האמרה "אמרנו לכם" סליחה על החוצפה, אבל יותר שמורה לימין בישראל ול"עוכרי" הקומוניזם ומשוגעים כמו צ’רצ’יל הרוצים להילחם בגרמניה עוד לפני כיבוש פולין:
אמרנו לכם שאוסלו יביא אסון, אכן 1100 הרוגים ישראלים.
אמרנו לכם שלברוח מלבנון, יביא את החיזבאללה עד לפתח ביתנו ולטווח המספיק להגיע לת"א
אמרנו לכם שלפנות ישובים יביא אסון, אבל התאווה לפנות ישוב יהודי כנראה גדולה מהרצינוליות.
ג’ר’ אורוול הזהיר ב-"1984″, מה גורל מהפכת פועלים.
ואני אומר, לוותר לאיראן – השמדת העם היהודי
כתבת "הבידוד הבינלאומי והחרם הכמעט מלא על ישראל אחרי שההתקפה על איראן תגרום לאלפי חללים במדינה האיסלמית"…
מה?!?
איזה בידוד ואיזה חרם?? מי יחרים – האמריקקים, המונהגים ע"י ברית ניאו-נאצית? המערב-אירופאים, שהעבירו את כל רגשותיהם האנטישמיים, לשנאה חולנית לערבים ולמוסלמים? רוסיה, הטובחת בבנות-צ’צ’ניה? איזה חרם ואיזה בידוד? מה, כלום החשכה הישראלית בודדה היא?
שחרר קצת אוויר, שלא תתפוצץ. חיים ברעם ואחרים כאן הזהירו חזור והזהר מפני התוצאות ההרסניות של אוסלו, אם התהליך הזה יתבסס על שינוי אדרת הכיבוש.
מאמר מצויין.
הרעיון למסד את ועדת וינוגרד היא פיסת סרקאזם נהדרת.
אני לא יודעת בקשר לעניין האיראני, איראן היא מדינה בעייתית בלשון המעטה, הנשיא האיראני הוא קריקטורה על היטלר, אני לא בטוחה שבסוף היום נצחק ממנה. צ’ה גאוורה שויכוח קטן על דמותו מתנהל בטור מקביל אמר בראיון לעתון פועלים בריטי אחרי הפארסה של מפרץ החזירים שאם היו בידי קובה טילים גרעיניים היו אלו נורים לערים מרכזיות בארה"ב, אמירה המלמדת לא מעט על טיבו של האיש ומידת האכפתיות שלו לעם הקובני(שהיה מושמד בתגובת הנגד).
משטרים טוטליטריים או ליתר דיוק שליטים טוטליטרים נוטים להגיב בפראות חסרת מעצורים בתגובה לאיום על שלטונם.
משטר האייטולות אם יגורען עלול להגיב בהתקפה אקראית על שכניו או על ישראל בתגובה למהפכה עממית באיראן. בדיוק כפי שהחמאס תוקף את שדרות בטילים במקביל למלחמה הפנימית אותה הוא מנהל, או כפי שסאדם תקף את ישראל בעת מלחמת המפרץ הראשונה.
בכל מקרה יתכן מאד והעניין לא בידינו, ארה"ב פועלת נגד איראן בדיוק במתווה בו פעל בוש האב נגד עיראק, סביר להניח שארה"ב תתקוף את התשתית הגרעינית האיראנית, יותר מסביר להניח שההתקפה הזו תשתק מרבית מיכולתה של איראן לתקוף ישירות את ישראל והמחיר על התקפה כזו עלול להיות כזה שיסמן את סופם של האייתולות, כולנו יודעים איך זה הסתיים ב 91′. לכמה מאתנו זכורות ההפחדות שהושמעו אז מלא מעט דוברים בשמאל הישראלי, בסוף היום מההר העיראקי נולד עכבר, איום הטילים העיראקי הוברר כמוגבל ביותר וישראל יצאה מחוזקת מאד מהעניין כולו. יותר מכך הרהב העיראקי מ91′ מוביל במישרין לחורבן הטוטלי אותו חווים העיראקים ב07′. יש שיטענו שארה"ב לא מנצחת בעיראק, ואולי הם צודקים, אלא שצריך להיות הוזה מסוג מיוחד מאד כדי לטעון שהעם העיראקי מנצח, זה יהיה עצוב מאד אם העם האיראני ישלם את המחיר על הרהב הריק של מנהיגיו.
יש גבול לבורות, התלהמות וטמטום. אם ברצונך להישמע למרות יכולותיך העלובות, פנה לאתרי ימין שעל פי הגדרה נוטים לבורות ואווילות מן הסוג שאת/ה מייצג/ת.
לחוצפית המשעשעת: אם כל מי שבונה כורים גרעיניים הוא היטלר – או לפחות קריקטורה שלו (ואני, אגב, בהחלט מסכים לכך) – אז מה תגידי, על מר דוד בן-גוריון וסייענו, הלא-הוא מר "היו"ר הזמני עו?ל-הימים"?
"משטר האייטולות אם יגורען עלול להגיב בהתקפה אקראית על שכניו או על ישראל בתגובה למהפכה עממית באיראן. בדיוק כפי שהחמאס תוקף את שדרות בטילים במקביל למלחמה הפנימית אותה הוא מנהל, או כפי שסאדם תקף את ישראל בעת מלחמת המפרץ הראשונה", או? כ??מו? ש?"עו?ל-ה?י??מ?ים" ה?נ??"ל, ט?ב?ח מ?א?ה י?ל?דו?ת ב?כ??נ?א, ע?ל-מ?נ?ת ל?ש??ר?ת א?ת מ?ס?ע-ה?ב??ח?ירו?ת ש??ל?ו?.
וזה לא ממש יהיה עצוב, אם העם היהודי, ישלם את מחיר התנהגותם ודבריהם של מנהיגיו – כי, אחרי-ככלות-הכל, בשונה מעיראק ומאיראן, כאן העם ב??ח?ר, את מנהיגיו הללו – וקיצוני-כהניסטי אף יותר מהם.
לאיל,
לא הבנתי את הסיבה לכעסך. הטור הזה, בכל 22 שנות קיומו, לוחם בתסמונת המיוצגת על ידי ארי שביט. אז אסור לי להכיר באינטליגנציה שלו? כל מי שהוא נגדנו=מטומטם? הלוואי שהחיים היו כל כך פשוטים.
ליהודי, אין לי שום בעיות עם עמדותיך, אבל תשתדל להתנער מהטון הצדקני של הקוזק הנגזל. אתה שייך לצד הרע, למנשלים, לכובשים, למטפחי הגזענות הנוראה. עליך להבין שתגובות שנראות בעיניך מתחוכמות רק מצחיקות את בעלי חוש ההומור שבתוכנו. תסתכל מסביב, תכיר היטב את הסביבה בה אתה פועל, ורק אז תפתח את הפה.
לחברי עופר כסיף, חבל על העצבים. איש הכי ימני שאני מוכן להתווכח איתו הוא אפרים סנה.
מצאתי לפני מספר דקות תגובה של מר חיים ברעם לאיזו ביקורת שלי, הן, עניינית והן אישית בטון מר משהו, שכתבתי בשולי מאמר שלו לפני כחודש בגדה, שלא פורסמה (כנראה בצדק, בגלל נימתי האישית) ושכתבתיה במגזין הפורום המקוון "ארץ הצבי", שם טרח להגיב.
___________
חיים ברעם (יום חמישי, 24/05/2007 שעה 12:44)בתשובה למיכאל שרון
למר מיכאל שרון,
רק עכשיו נתקלתי בכתב הפלסתר המוזר שלך. יש לי כמה הערות ענייניות: 1. אני לא חבר במערכת אתר הגדה השמאלית אלא מפרסם שם את טורי שהופיעו בשבועון הירושלמי כל העיר. אין לי שום השפעה על מדיניות הפירסום של חומר כלשהו. 2. אין לי מושג מדויק אודותיך ולא שמעתי מעולם על פרשת פיטוריך ממקום זה או אחר. ממילא אין לי זיקה כלשהי לאנשים שפגעו בך. 3. למה אתה מתכוון "בני סוגי"? אין לי קשר לסטאליניזם או אפילו ללניניזם. אני סוציאליסט על גבול האנרכיזם ולא מקבל הוראות מאף אדם. 4. נכון שהתווכחתי עם תגובה שלך אבל זה לא אומר שאני פוסל אותך או את כל דבריך. צר לי שהעולם לא הכיר בגאוניותך הייחודית. 5. קצת הומור עצמי לא יזיק לך.
בהוקרה מסוימת, חיים ברעם
______________
ותשובתי, הנה היא:
תודה מר חיים ברעם היקר על תגובתך העניינית והאחראית
מיכאל שרון (שבת, 26/05/2007 שעה 23:28)
בתשובה לחיים ברעם.
טירחתך להשיב אכן מראה על איכפתיות ואחריות. אני מוקיר רבים ממאמריך, ואת גישתך בעלת המעוף והתובנות, וגם עובדות חשובות שאתה מביא לידיעתנו מההיסטוריה של העיתונות והפוליטיקה הישראלית, דברים רבים לא ממש מוכרים, פרי הסתכלותך, זכרונך והיותך בקלחת הארועים הללו, וגם תוצר כושר האירגון הנהדר שלך.
תובנותיך אודות מגמות תמיד מאתגרות. הנקודה היא שחשתי כפי שחשתי מסביב למאמר ההוא, וגם גדעון ספירו כתב במאמר מייד לאחר מכן שזו אחת הפעמים הנדירות שאינו מסכים איתך. סימולטנית, גם זעמתי על שמאמרי אינם מתפרסמים וזה טיבעי, איני רואה עצמי טוקבקיסט, כתבתי בעיתונות, ולא קל להשלים עם ירידה למטה ופיחות כה בולט במעמד, בפרט שצברתי ניסיון ומיומנות, וכתבתי דברים לא רעים לדעת מספר אנשים.
נ.ב., הומור דווקא יש לי, גם כלפי עצמי לפעמים, אך לפעמים אני חש שכל עבודתי היתה לשווא מבחינתי עצמי, ועוד ספגתי כהנה וכהנה כתמורה למאמץ וכישרון. למעשה הדברים הללו ואחרים מסמנים עבורי את קץ כתיבתי בעיברית, וזה לא קל עבורי.
חיים היקר, אני כותב זאת בהוקרה רבה לעיתונאי וותיק, חרף ביקורת כזו או אחרת, ואגב היצלפתי בשבט לשוני בלא מעט אנשים שאני מעריך ומוקיר. כזה אני. ביקורתיותי הרבה פעמים מופנית לקרובים לי, משום שאולי מהם אני "דורש" מה שאיני דורש מאחרים.
בהערכה רבה וחמה,
מיכאל שרון
לא דניאל יקירי, גם ג’ק שיראק בנה כורים, ועד לעיראקים, מעולם לא הייתי קוראת לו קריקטורה על היטלר, הוא קריקטורה על פרנסואה מיטראן, חי נפשי שאני לא יודעת מה עדיף 🙂
בכל מקרה כפר כנא הייתה במהלך ענבי זעם אם אינני טועה. שהיה בתגובה למה? נכון קטיושות.
כך שפרס אשם רק חלקית.
האם אני אמורה ללמוד מההערתך שזה לא יהיה עצוב אם הפלסטינים ישלמו על דבריהם והתנהלותם של מנהיגיהם, הרי בניגוד לאיראן הם בחרו את מנהיגיהם?
אישית, אחרי מה ששיראק עולל באוקיאנוס השקט (גם בשנות השמונים וגם שוב ב-95′), בהחלט כיניתיו "nuclear hitler"…
ו"ענבים באושים", היה בגלל ירי הקטיושות, בערך כמו, שמלחמת-העולם הראשונה, פרצה אך ורק, בגלל רצח הארכידוכס פרנץ-פרדיננד… שמעון הרס, צריך היה להוכיח לציבור (ולעצמו), ש"איזה חתיך הוא כשהוא לובש מדים" – ובדרך, מאה ילדות נרצחו… אבל, מילא, לעולם לא אכפת….שהרי, כולה ערביות.
בלאט.
ויוצריהם ובוראיהם, של החמאס והחיזבאללה, הם מנהיגי הימין הישראלי, בהנהגתו ובהובלתו הגאה, של מר "אריאל שרון!! רק שרון יביא ארון, בתוכו יקבור אותנו"… וגו’.
1. האם אתה טוען שלפני מבצע ענבי זעם לא היו מטחי קטיושות קטלניים על ישראל? מדובר בעובדה. האם יש לך הוכחה כלשהי שלא זו הייתה הסיבה למבצע כי אם אג’נדה אינפנטילית של פרס? אם כן, הצג אותה. אם לא, עשה טובה לכולנו ותתחיל להרגיע.
2. הפגיעה בכפר קנא הייתה טעות מצערת. אם אינך מאמין לצה"ל בנידון (ומותר לשאול איזה אינטרס היה לצה"ל לבצע פעולה כזו שתחבל במבצע?) אתה יכול להאמין לי. הכרתי בזמן אמת את אחד החיילים מהסוללה שירתה את הפגזים הקטלניים. הייתה טעות טכנית ברמה הזוטרה ביותר.
3. עדיין לא הגבת לכך שכם הפלסטינים בחרו בחמאס באופן דמוקרטי. הייתכן שהכנסת עצמך מעט למלכודת מר דניאל (קלטי?/ הסופר?)?
דניאל יקירי, אני לא מבינה אוריינטליסטית עתיקה. החמאס הם הסניף הפלסטיני של האחים המוסלמים, תן ליאסין ומשעל את הכבוד המגיע להם. האחים המוסלמים טיררו את מצרים במשך שנים ואף רצחו את הנשיא סאדאת ז"ל, הם הזדקקו לשרון כמו שאני צריכה עד בעל. אני חוששת שזה הסוג הזה של אוריינטליזם שמר שי ניצמן התייחס אליו בתגובותיו למאמר הקודם של ברעם. הנטיה להתייחס לערבים כאל ילדים שאינם אחראים למעשיהם, אינם מסוגלים להתארגן ללא שהלבנים יעשו זאת בשבילם די מעצבנת האמת.
זה, שהאחים המוסלמים בחרו, מרצונם-הם, להקים סניף מקומי גם בעזה – זאת אמנם היתה החלטתם-שלהם.
זה, שישראל עשתה כ??ל ד??ב?ר ע?ל?י-א?ד?מו?ת, על-מנת להחליש את הפת"ח ולהעביר כספים לחמא"ס (כן, כן!!) – זאת היתה החלטתם, של שמיר, שרון ומרעיהם.
"אלה דתיים נחמדים!! ישקיטו את האוכלוסיה הפלשתינית ויחלישו שם את ‘עושי-הצרות’ מאש"ף!!" מה, הרי למדנו את כל ה"טריקים" הללו ממעצמת-החסות ארה"ב – שחיזקה ומימנה, כידוע, את סדאם חוסיין נגד איראן, את הטליבאן ובן-לאדן – נגד ברה"מ באפגניסטאן וכיום, מממנת לעצמה אוייבים בפוטנציה חדשים, כביכול על-מנת להילחם, באוייבים הנוכחיים – ובפועל על-מנת להבטיח, שתמיד יהיו לה עוד אוייבים וכך הפנטגון, נאט"ו, הסי-איי-איי ומפעלי-הנשק שלה, תמיד ולנצח יהיו "נחוצים"… כך גם ישראל.
ואת יודעת, אני מקווה, שהשיעים בלבנון – החזבאללה דהיום – היו חברינו הקרובים ביותר, עד שבטמטומנו-כי-רב-עד-למאד-מאד, פלשנו ללבנון?
1. האם אתה טוען שלפני מבצע ענבי זעם לא היו מטחי קטיושות קטלניים על ישראל? מדובר בעובדה. האם יש לך הוכחה כלשהי שלא זו הייתה הסיבה למבצע כי אם אג’נדה אינפנטילית של פרס? אם כן, הצג אותה. אם לא, עשה טובה לכולנו ותתחיל להרגיע.
2. הפגיעה בכפר קנא הייתה טעות מצערת. אם אינך מאמין לצה"ל בנידון (ומותר לשאול איזה אינטרס היה לצה"ל לבצע פעולה כזו שתחבל במבצע?) אתה יכול להאמין לי. הכרתי בזמן אמת את אחד החיילים מהסוללה שירתה את הפגזים הקטלניים. הייתה טעות טכנית ברמה הזוטרה ביותר.
3. עדיין לא הגבת לכך שכם הפלסטינים בחרו בחמאס באופן דמוקרטי. הייתכן שהכנסת עצמך מעט למלכודת מר דניאל (קלטי?/ הסופר?)?
לצה"ל יש הרבה טעויות מצערות. אופסי, בטעות הרגתי אזרחים.
בטעות יריתי בילד, הוא החזיק אבן שממש סיכנה את חיי, אז שלפתי את הרובה שלי ורק כדי לוודא שהוא לא יחזור מן המתים לתקוף אותי עם האבן, הוספתי לירות עוד 20 כדורים, בטעות.
כן, לצה"ל יש הרבה טעויות או שמא זה הכיבוש שגורם לחיילים אנושיים להפוך לפראי אדם שרוצחים בדם קר? המממ, מזכיר לי איזה אירוע מההיסטוריה.
ה"טעויות המצערות" האלה הם במחיר חיי אדם, ילדים, נשים הרות. זה לא טעויות, זה רצח. משחקים בחיים של אנשים בגלל "טעויות טכניות ברמה הזוטרה ביותר" – ועוד משתמשים בזה כהסבר ראוי. חרפה.
דניאל, הבהרה. אני כותבת רק את התגובות ששמי מופיע בכותרתן…
תודה.
בתגובתך האחרונה הדגמת, את תוצאות שטיפת-המח של המורה ירדנה.
מילא הקיצוניות, אבל למה לשלב בה בורות?
השיעים בלבנון היו חברינו הטובים ביותר? מאיפה אתה מביא את זה? בעלי הברית של ישראל בלבנון היו הנוצרים. זו גם הסיבה לכך שהשיעים שחשו תחילה הקלה מכך שישראל הרחיקה את הפלסטינים מיהרו להלחם בישראל כשהבינו מה בעצם קרה.
נאמר והכל נכון דניאל, הפרד ומשול היא באמת טקטיקה עתיקה, לא חושבת שהאמריקאים המציאו אותה. הנקודה שלי מעט יותר עמוקה(תן לי מעט קרדיט), האם הערבים הם שוטים? האם סאדם לא ניצל בחזרה את האמריקאים? האם בן לאדן לא השתמש בהסי.אי.אי לצרכיו? מה סאדם ילד? מה האיראנים (איראן קונטראס זוכר?) עד כדי כך עוורים כדי לא לראות מה שכל פרח שמאל מדקלם מתוך שינה? אם על "לוליטה" שמעו בטהרן אז על חומסקי לא? הפרה, דניאל, רוצה להניק לא פחות משהעגל רוצה לנוק. הפלסטינים בחרו בחמאס מרצונם החופשי, תוך הכרה אינטימית של מצע החמאס, האידיאולוגיה, הרטוריקה והנפשות הפועלות, אתה יכול למנות סיבות לכך מעתה ועד עולם, בסופו של יום אתה חייב להתמודד עם העובדה שהפלסטינים, לא האמריקאים,לא השב"כ ולא המוסד בחרו בחמאס ובאופן כלל עם זה שעיראקים ממיטים על עיראקים אחרים מיתות משונות ועשו זאת זאת גם בימי סאדאם, שאיראנים מדכאים איראנים הרבה יותר משאמריקאים מדכאים איראנים ושסעודים כורתים אברים של סעודים אחרים שנים לפני שג’ורג’ וושינגטון למד ללכת.
כל מי שתקף את "יהודי" סתם ניבל את פיו ומלבד זה לא הייו לו כל דברי טעם,
וזה כרגיל אצל שמאלני…