לאחר שנים של דיונים ואין ספור ניסיונות לאפליה, התקבלה בפרלמנט האירופי ההחלטה בדבר קידום העבודה ההוגנת. הצעת ההחלטה פרי יוזמת סיעות השמאל בפרלמנט של מדינות אירופה החלה את דרכה הארוכה לפני שנים אחדות. חברי הפרלמנט שפעלו בנחישות לאימוצה נתקלו בדרכם בהתנגדות הלא פחות נחושה של ממשלות, מעסיקים (והלוביסטים הרבים שבשירותם) ונציגי סיעות הימין. אבל בשבוע שעבר הפרלמנט האירופי הכריע לטובת הצעת ההחלטה בת 10 עמודים ולה 89 סעיפים. קשה עד מאוד לנתח את 89 הסעיפים השונים, אך נציין רק שעבודה הוגנת קשורה בזכות לעבודה, הזכות לשכר הוגן, הזכות להתארגנות, מניעת אפליה על רקע דתי, לאומי, מגדרי או של הגדרה מינית; הרווחה החברתית של העובדים ובני משפחותיהם וההגנה על זכויות העובדים. במלים אחדות עבודה הוגנת איננה באה לידי ביטוי רק בשורה התחתונה שבתלוש השכר.
מה לנו ולעבודה הוגנת באירופה? על פי ההחלטה יש להתנות את קיומם של הסכמים מסחריים בינלאומיים בבדיקה מקיפה של תנאי העבודה והשכר של המדינות עמן נחתמו הסכמים אלה. לאיחוד האירופי הסכם סחר חופשי עם ישראל. נניח לרגע שהפרלמנט האירופי שולח לישראל משלחת לבדיקת משטר העבודה ההוגנת בישראל… מה יהיו מסקנותיה? שאין אפליה על רקע לאומי או מגדרי? שלעובדים בישראל יש זכות התארגנות מלאה? שהם יכולים לשבות? שהם מקבלים תמורה הוגנת על עבודתם?
אין כמובן בישראל זכות לעבודה הוגנת. יתר על כן, יש בארץ המגדירים "עבודה הוגנת" כצורות העסקה והשמה שאין להן ולא כלום עם הוגנות. ניתן לטעון שכל עבודה במסגרת הקפיטליזם אינה הוגנת. הרי העובד מועסק במשך שמונה או עשר שעות ביממה ושכרו מהווה רק שעות ספורות מעבודתו היומית. שעה או שעתיים הוא עובד למחייתו-שכרו. כל היתר הן שעות עבודה ההופכות לרווחים בידי מעסיקיו. האם זה הוגן? אבל כוונתנו איננה רק לבוא בחשבון עם המשטר הקפיטליסטי. גם במסגרת משטר משתולל זה בישראל קיימות הגדרות שונות ומשונות הקשורות למושג "עבודה הוגנת". בדיון שנערך בכנסת לפני 4 שנים, בנובמבר 2003, כאשר הממשלה דחפה-לחצה לקבל את תוכנית ויסקונסין (בה חברות רב-לאומיות ומקומיות מרוויחות על גבם של המובטלים), היועץ המשפטי של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, עו"ד מיכאל אטלן, הגדיר את התוכנית הנצלנית כ"ביטוי לעבודה הוגנת". אגב, בדיון שנערך לפני שבועיים בוועדת הכספים צידד עו"ד אטלן בעמדת האוצר לפיה יש להמשיך ולהפעיל את התוכנית הכושלת שיעדה הפרטת שירותי התעסוקה. שר התמ"ס אלי ישי סבור דווקא אחרת.
עו"ד אטלן הוא הממונה במדינת ישראל על הדיווחים שנמסרים לאומות המאוחדות ולמוסדותיה (כגון ארגון העבודה הבינלאומי) על מצבה הכלכלי והחברתי ועל מצבם של העובדים והמובטלים. לכן, אין לנו ספק שלעולם לא תגיע משלחת מן הפרלמנט האירופי כדי לבדוק אם בישראל קיים משטר של עבודה הוגנת. לאחר קריאת הדו"ח המקדים שבוודאי יישלח על ידי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, חברי המשלחת ישתכנעו שהעובדים בישראל חיים בטוב שבעולמות.
קישורים:
החלטת הפרלמנט האירופי בסוגיית העבודה ההוגנת
מה השאלה בכלל? בינתיים זו עבודה בעיניים!
אכן, מנסיוני המר עם שוק-העבדות הישראלי, במרוצת שנות התשעים והאלפיים, אני יכול להעיד, שבעיני המעסיקים והתומכים בהם (הממשלה, מצביעי-"שינוי" וכיו"ב), עצם-העובדה(!!), שמאפשרים לאדם לעבוד – ולא משנה כלל, באילו תנאים ובתמורה לאיזה שכר – היא כשלעצמה, כבר נתפשת כדבר גדול….כזכות גדולה, שהגביר "מעניק" לו….מחריד.