ההפגנה הראשונה בחיי היתה בשנת 1985, נגד האפרטהייד בדרום אפריקה. המשטר הגזעני ההוא נראה אז איתן ומוצק מאי פעם, והעוברים והשבים בזו למפגינים על שהם מבזבזים את זמנם על עניין שמעולם לא ישתנה. חמש-שש שנים עברו, והאפטהייד קרס תחתיו. לא באמצעות פלישה של מעצמות זרות ולא מהפכה פנימית או תפיסת השלטון על ידי הרוב השחור, אלא בשורת החלטות שקיבלה ממשלה שפעלה במסגרת המשטר הלבן, שבראשה עמד אדם שגדל על ברכי ההפרדה הגזעית ותמך בה רוב ימיו.
כיצד נפל המשטר, ומדוע בעיתוי זה?
מאבק פנימי למען שוויון התקיים זה עשרות שנים. אבל רק בעשור האחרון לפני נפילתו התהדקה סביב ממשלת האפרטהייד טבעת של חרם כלכלי בינלאומי. מובן שהציניקנים הניפו ידם בביטול ואמרו שהפוליטיקאים, כהרגלם, רוצים רק לצאת ידי חובה. היו שהצביעו על כך שהסחר מתנהל באין מפריע "מתחת לשולחן", תחת עיניהם הפקוחה-למחצה של פקידי המכס בנמלי העולם. אחרים העירו שדווקא מעמד הפועלים השחור הוא הנפגע העיקרי מהחרם. רבים נוספים טענו שהדבר גורם ל"אפריקנרים" הלבנים להתבצר בעמדתם, ושנאתם לשחורים רק גוברת והולכת.
וההיסטוריה? היא חשבה אחרת. זהב ואבני חן, מוצר היצוא העיקרי של דרום אפריקה, לא אוכלים. אם רוכשים אותם ממך – אתה עשיר. אם לא – אתה פושט רגל.
כשהבינו הכורים ובעלי ההון אחרים שהפסדיהם בשל החרם עולים על רווחיהם מניצול הפועל השחור משולל הזכויות (הנמשך גם כיום) – תם האפרטהייד בצורתו הקיימת.
* * *
חשיבתו של עם כובש בכלל, ושל העם הישראלי בפרט, נעה על רצף בין שתי רגשות מנוגדים: עליונות ונרדפות.
אני חזק, לכן אין כל סיבה שאסיים את הכיבוש.
אני מנודה ושנוא, לכן אם לא ארמוס את שכני הוא יקום וישמידני.
התנגדות אלימה לכיבוש, בעיקר כזו המתבטאת בפגיעה בילדים ובאזרחים, מעצימה את התחושה האחרונה. אם כעת הורגים בנו, לכשתעמוד לרשותם מדינה ריבונית על אחת כמה וכמה.
מאבק המתבסס אך ורק על הטפה ופנייה למצפון, מחזק את התחושה הראשונה: אם הם כה אומללים, אין כל סיבה שלא נמשיך לרמוס אותם.
חרם כלכלי בינלאומי מבהיר לכובש עובדה שנוח לו להדחיקה: קיומו של צד שלישי. צד שאינו הכובש ואינו הנכבש.
שיכור הכוח לָמד שהמוסר הוא מרכיב חשוב בעוצמה. עובדת היותו של החזק חזק – תלויה במידה מכרעת בעמידתו באמות מידה מוסריות כלשהן.
רדוף הנחיתות מגלה את "עוצמתה של החולשה", כלומר מציאות זהה מהצד הנגדי של הרצף.
חרם כלכלי פוגע באופן מדוד ומחושב. בניגוד לפיגוע התאבדות או לירי קסאם – הוא לא מדביק לקיר את הנפגע.
מאבק מזוין, בוודאי כשהוא מופנה כלפי אזרחים, מעורר את האינסטינקט הקמאי ביותר: להרביץ בחזרה! העובדה שהדבר אינו מהווה פתרון דורש מחשבה רציונלית, וזו אינה בנמצא באווירה שלאחר ירי או פיגוע.
לעומת זאת, היא הולכת ומתעצמת במקרה של מאבק ציבורי לא אלים. ומאבק ציבורי לא אלים אינו רק לצעוד לעבר גדר ההפרדה ולספוג גז מדמיע. פעולות כגון אלה עשויות להשפיע על מהלך ההיסטוריה רק כשהן גוררות אחריהן מוּדעות ברחבי העולם לצד הצודק, ופגיעה בגורם העוול באמצעות הבעת שאט נפש כלפיו ופגיעה בכיסו.
נניח שקיבוץ ב"עוטף עזה" נקלע לקשיים עקב היעדר ביקוש ליבוליו בשוקי בריטניה. מה ידרשו חבריו? לכבוש את לונדון? להפציץ את אוקספורד?
* * *
מובן שכתוצאה מחרם כלכלי נפגעים יותר החלשים, ועל כך אומר כמה דברים:
- גם מהחרם על דרום אפריקה נפגעו בעיקר החלשים יותר, כלומר הפועלים השחורים (לא תרתי משמע).
- כך זה בכל השביתות לסוגיהן. "אולי אתם יכולים להרשות לעצמכם", צעק הסטודנט מבעד סורגי השער לפעילים שמנעו את כניסתו.
- אז מה? בינתיים הצעות חוק מעמדיות ותמיכה של אנשי שמאל במאבקי עובדים וקבוצות אחרות (שיש להמשיכן בלא קשר לְדבר) לא הביאו את רובם לצדד במי שתומך בהם (איך אמר פעם אחד מידידיי: "לא חשוב כמה אתה בעד היהודים, העיקר שאתה לא נגד הערבים). אולי דרך אחרת עשויה להצליח יותר?
- מפיגועים וירי טילים נפגעים רק חלשים. מחרם כלכלי (בעיקר אם הוא מתפשט לעומק ולרוחב) נפגעים בעלי ההון, איילי הבורסה, ראשי הבנקים, פקידי האוצר. בקיצור: השכבה המעמדית ששום ממשלה בדור האחרון ובדור הבא לא תגיד לה "לא" (למרבה הצער).
ישראל אינה עתירה בזהב וביהלומים כאחותה המנוֹחה בדרום היבשת ההיא. אולם היא דומה לה בכך שכלכלתה, בעיקר נוכח הרפורמות הנאו-ליברליות והשתלבותה המהירה בגלובליזציה הקפיטליסטית, מבוססת בעיקרה על יצוא סחורות ושירותים המיועדים לשווקים מחוץ לישראל. גם תוכנות מחשב אי אפשר לאכול, וערכן תלוי בשוק של צרכנים שישלמו את מחיריהן הגבוהים. על כך מבוססת "הצלחתה" של הכלכלה הישראלית ושיעורי הצמיחה הגבוהים בשנים האחרונות (אשר חלקים ניכרים באוכלוסייה כלל אינם נהנים מהם).
העובדה שמעמדה של ישראל הולך ועולה במסדרונות ההון הבינלאומי מהווה זריקת עידוד עבורה להתמיד באפרטהייד שלה, שלפחות בשטחים שנכבשו ב-67′ הוא חמור פי כמה מזה שהיה נהוג אצל תאומתה הלא זהה, ומתבטא בהתנחלות בלתי חוקית, הרעבה, גזל קרקע, הגבלת תנועה וכליאת יישובים שלמים בין גדרות.
הממשלות בארצות הברית ובמערב אירופה אינן גורם ניטראלי. הן חלק בלתי נפרד מהסכסוך, ומדיניותה של ישראל נעשית לא רק בתמיכתן, אלא במידה רבה גם בשליחותן.
אולם הארגונים העממיים והאזרחיים במדינות אלו, בעיקר אלו הנוטות לתפיסות נאורות ומתקדמות, עשויות לעורר בקרב ציבור הולך ומתרחב חרם אזרחי, תיירותי וצרכני על כל מה ששמה של ישראל טבוע בו, כל עוד מדיניותה הנוכחית נמשכת.
פעילי השלום הישראלים יהיו פטורים מ"עונש קולקטיבי" זה בכל הנוגע לכנסים, הרצאות, הפגנות ושאר פעולות שנועדו לקדם את אותה המטרה שלשמה נועד החרם. גם הימנעות מביקור בישראל לא יחול על אלו הרוצים להשתתף בהפגנות נגד גדר ההפרדה או במסיק זיתים (ונאלצים לנחות לשם כך בשדה התעופה בן גוריון).
לאחר 40 שנות כיבוש שסופו מי ישורנו, לא ייתכן שמחנה השלום הישראלי יגיב במשיכת כתף ובהרמת גבה בכל פעם שמישהו אי שם בעולם מציע דרך "חדשה" (למעשה עתיקה כימי העולם) להגשים מטרה שלשמה הוא עצמו נאבק, ושעיכובה כרוך במחיר כבד בדם ובדמים לבני שני העמים.
לפני ימים ספורים שוב ניסה איגוד המרצים בבריטניה לעודד את חבריו לצאת ממגדל השן ולפגום מעט בשגרת מקצועם למען מטרה נעלה. בעקבות זאת עומד להתכנס אחד האיגודים המקצועיים בבריטניה כדי לאשר יוזמה דומה.
במקום לגמגם ולהותיר את הבמה ל"הסברה הישראלית" (מסכת שקרים והטעיות גסות מבית מדרשם של נערי ציפי לבני חלקלקי הלשון) – הגיעה העת להתייצב לפני בעלי ברית אלה, ידידיהם האמיתיים של הישראלים והפלסטינים, ולומר להם:
כן לחרם!
גם כן הגיון.
רוב בעלי ההון בישראל, כמדומני, שייכים למחנה השמאלני. אז על מה בדיוק החרם?
איך בדיוק אתה רוצה להביא לנסיגה מהשטחים אם יש איום קיומי על המדינה מאיראן?
(משום מה לא נראה קשור כלל לשטחים שנכבשו ב-67′…)
ולגבי הרעיון של מהלומה גרעינית נגד ישראל…
ובכן – ברגע שמישהו יפגיז בגרעין, לא נעים להגיד, העולם יחזור לתקופת האבן – כיוון שהדבר לא יסתיים באיראן-ישראל….
אגב, לשיטתך, טיל אחד על גוש דן ו-100 טילים על טהראן… נראה שישראל מנצחת, לא?
אני מציע שתבדוק טוב נגד איזה כיבוש מוחים מארגני החרם מטעם איגוד המרצים הבריטי. לא נראה לי שמעניינות אותם דקויות הבחנה בין כיבושי 67 לכיבושי 48. מצד שני: ייתכן שגם אותך לא…
פעילי שלום ישראלים כבר נפגעו מהחרם (הלא רשמי).
פרופ’ מרים שלזינגר, שהיתה יו"ר אמנסטי בארץ, פוטרה מעריכת כתב עת בנושא תרגום.
בגלל שהיא ישראלית.
הפוליטיקל ג’אוגרפי סירב לפרסם מאמר של פרופ’ אורן יפתחאל מאוניברסיטת בן גוריון ושל ד"ר אסעד ראנם מאוניברסיטת חיפה.
המאמר היה ביקר את ישראל, אבל זה ממש לא שינה למחרימים.
המחברים היו ישראלים.
— קישור —
מסכים לחלוטין.
אכן חרם מבורך ואין לי אלא לקוות שמדובר בתחילתו של תהליך אשר יביא לחנק הכלכלה הקפיטליסטית של הכיבוש. אולם טועה הכותב אם הוא חושב שאין צורך במעורבות ממשלתית וטעות זו מקורה בהנחה שהיא תולדה של אינדוקטרינציה ציונית בת יותר ממאה שנה, שהצליחה בסופו של דבר להכשיר את השרץ הקולינאליסטי המכונה מדינת ישראל גם בקרב מה שמכונה "מחנה השלום". אסור לעולם הנאור לאפשר לישות הציונית לוותר על החלקים הכבושים מ 67 ובתמורה להלבין את השטחים עליהם השתלטה הציונית בשליחות המעצמות הקוליניאלסטיות עוד בתחילת המאה העשרים. את שנלקח יש להשיב.
לדעתי אסור לאינטלגנציה של השמאל האירופאי לקבל הפשרה הניאו-ציונית, שאין היא אלא נסיון של הפושע לצאת לחופשי וחצי שללו בידו.
לכן, לדעתי, אין לפתור שום אדם הנושא אזרחות ישראלית ותומך בהמשך הקיום של הישות הציונית על אדמה מוסלמית מהחרם, אלא אם ובמידה ואותו אדם מקבל על עצמו את הדין ומוכן לחזור אל מדינת האם שלו. כמובן שיש לסייע לכל אחד שיחפוץ בכך, ולאפשר לו להגר גם למדינה אחרת במידה והוא חפץ בכך.
רק באמצעות צדק ומוסר אותנטי וחסר פשרות, שהוא תולדה של ראיה נכוחה את הסבל הנגרם כתוצאה של הפשע הנורא של העם היהודי לזולתו, ניתן להגיע לשלום בר קיימא.
איש שמאל אמיתי ימצא במאמר זה הד להרגשותיו.
אני מבקש לתקן טעות נפוצה אצל הכותב ורבים אחרים
התושבים האותנטים של דרום אפריקה הם בני הזולו המהוים 30% מאוכלוסית דרום אפריקה
לאחר נפילת האפרטאייד (הנפשע)נוצרו 2 קבוצות
שהתחרו על השלטון
מצד אחד הקונגרס האפריקני בראשות מנדלה ואומבקי
והקבוצה השניה הם רוב הלבנים שחברו לשבטי הזולו
כדי לבסס את שלטונו ולנשל את התושבים המקוריים של דרום אפריקה מזכויותיהם (הזולו)
השלטון של מנדלה פתח את דרום אפריקה להגירה ותוך 10 שנים הפכה דרום אפריקה ממדינה של 25 מליון תושבים למדינה של 43 מליון כיום !
המדיניות ההרסנית הזו הגבירה את מגיפת האיידס העלתה את הפשע (50 אלף מקרי אונס בשנה)האבטלה עומדת על 40% רק אנשי שלומנו מקודמים על בסיס אתני (דבר שהעלה את רמת הסיכון הבטיחותי למשל בתעופה )
וכל זה במטרה לנשל את התושבים המקוריים (הזולו) מזכויותיהם !!
צריך לזכור שהלבנים נחשבים לתושבים אותנטים של דרום אפריקה ולא מתנחלים חסרי זכויות
(הם שנואים בגלל האפרטאייד אבל הם בעלי זכויות כמו כל האזרחים )
נפילת האפרטהייד נגרמה כתוצאה מקריסת ברה"מ, שהביאה לכך שארה"ב ומערב אירופה לא יאלצו יותר לתמוך בדרום אפריקה במסגרת המאבק הבין-גושי.
בדיוק כמו שנוכל להביא לסיום אמיתי של הכיבוש ולשיוויון זכויות מלא לפלסטינאים, רק לאחר שארה"ב תרד מגדולתה ותפסיק לחלק לנו הוראות.
הבעיה בניתוח שלך זו התעלמות מוחלטת מכונות הפלסטינים
לכל אדם ישר ברור שהעם הפלסטיני הוא עם גזען עם נטיות פאשיסטיות (עם של מוות )
בנקודה האחרונה אני מבקש לתקן טעות ענקית שכתבתי לברעם
הסברתי לברעם שלפני הניתוחים המעמדים קיימת חלוקה בסיסית אחת וכתבתי על החלוקה שבין טוב ורע (טעות)
החלוקה הבסיסית היא בין חיים ומות בין אנשים של חיים ואנשים של מוות(זה דבר שניתן לתפוס אותו באינטואיציה)
המאמר הזה שייך למאמר של מוות !
לפרויד היתה הרבה עבודה עם המאמר הזה
(פרויד היה הראשון שניסח את ענין יצר החיים (ארוס) ויצר המוות)
לכל התגובות אני אשיב אחר כך.
רק שתי הערות:
1. יגאל, איזו "מהלומה גרעינית". הסייגתי גם מירי הקסאמים העלובים, אז אתה שם לי בפה "מהלומה גרעינית"?
2. דניאל, אנא הבהרה: עם מה אתה מסכים לחלוטין, עם דבריי או עם אחת התגובות, ואיזו מהן?
מתאבד שאינו חפץ בחיים ימצא במאמר זה הד להרגשותיו.
ל-ciruss
סלח לי, אך מקריאת תגובותיך השונות איני בטוח מי אתה.
פרובוקטור, בדחן או אדם אולטרא-שמאלי חסר עכבות טקטיות (שלעתים מזיק יותר מהשניים הראשונים).
בוא נאמר שעד שלא תזדהה במלוא הדרך לא אוכל להגיב לדבריך בפרוטרוט. אתך הסליחה.
אציין רק שדרום אפריקה, שכולה ישות קולוניאלית, נשארה דרום אפריקה; ומדינת קובה, שגם היא קמה כישות קולוניאלית, נשארה מדינת קובה על אף כל שינויי המשטר במאה השנים האחרונות.
אני לא חושב שהאפרטהייד בדרום אפריקה התמוטט רק בגלל החרם. היו גם סיבות אחרות – עליית מפלגות מתונות בקרב הלבנים שתהנגדו לו, הסרת התמיכה האמריקאית מהמשטר ועוד.
גם אין זהות במציאות של שתי המדינות. החשש של רבים מהישראלים בפני השמדה פיזית הינו הרבה יותר ממשי מאשר הלבנים בדרום אפשריקה, וחרם עלול לגרום להם לחשוב שהם עם הגב אל הקיר, והתוצאה תהיה הפוכה ממה שהחרם נועד להשיג.
בתגובתי, הבעתי הסכמה מלאה עם מאמרך.
קצב שחרור התגובות לאחרונה, הוא כה אטי (בעיות טכניות באתר?), עד שהדבר, באמת אינו ברור…
קריאה מעניינת… אולי תפקח את עיניהם, של כמה אנשים במדינה הזאת. אולי.
— קישור —
ולנמרוד: אוה, עוד "ציוני שנולד מחדש"?
מקווה שיעבור לך. גם אני נתקפתי, כידוע, בעיוורון הזה בקיץ האחרון – והנה, שוב אני כאן.:-))
לא הבנתי. למה חרם אוניברסיטאי? איך זה קשור לחרם כלכלי?
אין שום קשר, אף לא הפעוט ביותר, בין החרם האקדמי בבריטניה ובין התנגדות לכיבוש ולפגיעה בזכויות אדם. מאחורי החרם הבריטי עומדת אנטישמיות צרופה מן הסוג המעוות והמחליא ביותר. מעניין אם כל אבירי ה"שמאל" הרדיקאלי טרחו לקרוא את ההתכתבויות המפורטות שניהלו מארגני החרם ואלו שדחפו לו בבריטניה. אני קראתי את כתבי השטנה וההסתה הללו אשר הקנאות, השינאה והגזענות האנטי-יהודית זולגות מכל משפט בהם.
הסיבה העיקרית לכך שעזבתי בגועל נפש ובטריקת דלת את הביצה העכורה של השמאל הרדיקאלי הישראלי נעוצה בדיוק בדיכוטומיה המטופשת והילדותית שלו המקבילה (כמה מפתיע…) לזו של קנאי הימין המחלקים את כולם ל"אוהבי ישראל" ו"עוכרי ישראל". כל מי שנגד הכיבוש הוא בן ברית? גם אנטישמים? גם קנאים דתיים צמאי דם? כולם?!
נותר רק לפנות אל אלו שטרם סומאו על-ידי הפנאטיות הזאת, להתנתק מן הפסאודו-שמאל הזה ולפנות לאפיקים פרגמאטיים יותר, הומאניסטיים יותר, המושתתים על תפישה ליבראלית עקבית שלא משליכים אותה כסמרטוט בכל פעם שנוח.
ליובל ידידי,
אולי הייתי צריך לצפות כי אתה באופן אוטומטי תתמוך בחרם האקדמי על ישראל ועל הישראליים, אך לדעתי מדובר במהלך (מצד איגוד המרצים הבריטים) שלא רק פוגע בסיכויים לשלום אלא גם מהלך מטומטם.
לא ברור לי כיצד החרם הזה אמור לתרום לסיום הכיבוש. אל נשכח, שרוב המרצים באקדמיה הישראלית, פרט אולי לבר-אילן, תומכים בסיום הכיבוש. האקדמיה אולי איננה מעוז שמאל מבחינה רעיונית-כוללת, אך אין עוררין על כך שרוב המרצים תומכים בסיום הכיבוש (עם מטעמים לאומניים-אתנוצנטריים ועם מטעמים הומאניים). כמו כן החרם פוגע בסטודנטים ישראלים שרוצים להמשיך ללימודים מתקדמים מחו"ל ללא קשר לדעותיהם הפוליטיות (ואם כן יש קשר – כיצד יצטרכו להוכיח את עמדותיהם? האם עליהם להציג כרטיס חבר ב"גוש שלום" לצורך כך או שיסתפקו בתמונה מהפגנה?). חרם אקדמי הוא רעיון שטות, היה היגיון בחרם על מכירת נשק וציוד מלחמתי להמשך הכיבוש או בחרם על מוצרי ההתנחלויות – אך אין שום טעם בחרם אקדמי.
מספר שאלות:
– סין כובשת את טיבט, האם האקדמיה הבריטית מחרימה את סין? ואם לא, מדוע?
– בסוריה נערכו בחירות בהן היה מועמד אחד ויחיד לנשיאות, אדם שהוא ואביו עשקו את עמם ומדינתם תוך שלטון עריצים. מדוע לא תחרים האקדמיה הבריטית את סוריה?
– בדארפור נרצחים מידי שבוע כאלף בני-אדם, זהו משבר אנושי והומניטרי הגרוע עשרות מונים מהכיבוש הישראלי בשטחים. מדוע האקדמיה הבריטית לא מפעילה את כל כובד משקלה בנושא? (כאן הרי הטיעון הנצחי של השמאל הרדיקלי הישראלי "עניי עירך קודמים" אינו תקף).
– ארה"ב פלשה וכבשה את אפגניסטן ועיראק, האם מישהו מעלה בדעתו חרם אקדמי על ארה"ב?
ובכן יובל, בשאלות האלה גלומה תמצית ההתנגדות שלי לחרם האקדמי הבריטי על ישראל.
ואתה חושב, שהיה סיכוי, כלשהוא, שישראל היתה מסכימה לחזור לגבולות החלוקה?
לנועה,
אז נפגעו. חבל, צריך לנקוט באמצעים שזה לא יקרה. אבל זה לא עניין של חיים ומוות. אני יותר נפגע מזה שאין סנקציות.
לנמרוד ידידי,
אתה ציפית שאתמוך, ואני ציפיתי שלא תתמוך. כך ששנינו בעניין זה לא מפתיעים. חרם על תוצרת ההתנחלויות זה חשוב, בעיקר בתוך ישראל, אבל לא מספיק, כי הרי שנינו אומרים "כסף לשכונות ולא להתנחלויות". כלומר, ההתנחלויות לא מתקיימות על התוצרת שלהן, אלא בעיקר על התוצרת שלנו.
חרם אקדמי כשלעצמו אינו משפיע. הוא אקט סמלי שעשוי לגרור אחריו צעדים מעשיים יותר (וזו תשובה גם למרדכי).
אני יודע שהכיבוש נמשך, גם אני וגם אתה לא רוצים בזה. גם אני וגם אתה עושים כדי לסיימו, יש לנו הישגים מסוימים, אבל הכיבוש לא הסתיים. אז מי שמנסה צריך בראש ובראשונה לכבדו. זה עדיין לא נוסה, אז איך נדע איך זה ישפיע?
לעופר יהלום,
הו-הו, איזו חרדה קיומית הייתה בקרב הלבנים בדרום אפריקה. עוד כשהייתי קטן אני זוכר ראיונות אתם וזה בדיוק מה שהם אמרו, דומה מאוד ליהודים-ישראלים.
אי אפשר להגיד שמחרם כלכלי נדחקים לקיר כמו מפיגועים או ירי טילים. לדעתי צעדים לא-אלימים כאלה עשויים גם להגביר את הלחץ בתוך החברה הפלסטינית להימנע מפעולות שמעמידות את ישראל במעמד הקורבן ואכן מדביקות לקיר. כרגע, אחת התשובות של תומכי הפיגועים למתנגדיהם היא: "ממילא העולם שותק," וכך אפקט ההדבקה לקיר ייחלש ויתפוגג בהדרגה. חרם כלכלי הוא בדיוק הדרך להסביר שזה לא "או אנחנו או הם."
ברור שהחרם לא היה הסיבה היחידה לנפילת האפרטהייד שם, אבל לדעתי הוא היה גורם כבד משקל בכך. עליית כוחות מתונים היא יותר תוצאה מאשר סיבה.
אמזלק,
איזו אנטישמיות? למה הם לא שורפים חלילה בתי כנסת בלונדון? למה האנטישמים באמת, כמו לה-פן, בוסי וחבריהם לא מפסיקים להלל את ישראל ולראות בה מודל חיקוי? איפה שמעת מתומכי החרם מילה אחת נגד יהודים בכלל? הם בסך הכול מתנגדים לדברים שגם אתה (עדיין) מתנגד להם.
כשיהיה ממש חרם, אני מבטיח לך שבמאות בתי כנסת ושאר מוסדות יהודיים ברחבי העולם, מכל הזרמים, יטיפו הדרשנים להצטרף למאבק העממי והצודק הזה. ואני לא מדבר על נטורי קרטא.
לעלי,
ההיסטריה שלך היא עוד טיעון לכך שהחרם משפיע. אבל הוא לא הורג, כך שצעדים כאלה יגרמו למקבלי ההחלטות לנקוט בצעדים כדי להפסיקם.
לטל,
בעלי ההון השמאלנים. נו, באמת. בעלי ההון הם בעלי הון. הם מצביעים בקלפי לכל מיני מפלגות בתוך הקונצנזוס, אבל הם בעיקר עסוקים. מאוד מאוד עסוקים, כי הם צריכים להגדיל את הרווחים שלהם. חרם כלכלי יגרום לכך שיישום צעדים פוליטים כלשהם יהיה עבורם עניין עסקי ולא עניין רעיוני, ואז הם י?ראו מה הם יודעים.
את תגובתך ראיתי לאחר שליחת התגובה הקודמת.
בלי להיכנס לכל המקרים שהצגת, עמדתי לגבי החרם נקבעת על פי מבחן אחד: זה כן משרת את סיום הכיבוש, או לא משרת את סיום הכיבוש.
הסברתי מדוע לדעתי כן.
אני רואה בסיום הכיבוש אינטרס חשוב לי ולתושבי אזורי, ומעצם העובדה שאני נוטל חלק פעיל במאבק בו הוא יותר קרוב ללבי מאשר נושאים אחרים ברחבי העולם.
יובל היקר, חבל שמקום להתייחס לעצם הדיון אתה גולש לפרסוניזציה שלו. השם שלי באמת לא אומר לך כלום, האם זה הופך את דברי ללא כלום?
בדבר אחד אתה צודק. אני חסר עכבות טקטי, אצלי הכל זה אסטרטגיה. והכוונה באסטרטגיה היא שלדעתי על מנת לפתור את הסיכסוך יש להגיע אל שורשיו. מכוון ועיסוק בשורשים יכול בסופו של דבר להגיע עד האוסטרלו פיטקוס אפרנסיס, שחי לפני כארבע מיליון שנה, אני בוחר לסייג את שורשי הסיכסוך לזה הנוכחי בלבד – בין היהודים למוסלמים. בסופו של דבר אני נאלץ להודות שהישיבה שלנו כאן התאפשרה בזכות הכוחות הקולוניאליסטים שפעלו בתקופת יסוד הציונות ואפשרו את מימושה.
עקב כך ובהתאם לזאת מדינת ישראל היא שריד קולוניאליסטי באזור. ולכן חיינו כאן הם חיים בחסד ולא זכות. כאן מגיעה הנקודה החשובה:
אני לא מוכן לחיות בחסדו של אף אחד. החיים הם לא בחסדו של אף אחד אלא מתוך זכותו הבסיסית של כל האדם לחיות חיים ראויים מעצם היותו אדם. לכן אני מבקש כנקודת מוצא בסיסית להגדיר היכן אני יכול לחיות את חיי על פני האדמה, בזכות ולא בחסד והתשובה לדעתי איננה כאן, משום שהמקום הזה נגזל מיושביו החוקים ולכן איננו שייך לי. בצער מסוים אך בהקלה לא קטנה אני מוותר על הארץ הנגזלת ורק מבקש לחזור הבייתה, אם מישהו יועיל בטובו להגיד לי היכן הוא.
ל-cirrus,
טוב, ענית לי. אתה האפשרות השלישית: חסר עכבות טקטיות. בכל זאת העובדה שאתה אינך מציין את שמך מעוררת חשדות מסוימים, ואני לא מתכוון לפגוע או להעליב.
לאחר מחשבה הגעתי למסקנה שאתה מעלה טענות שחשוב להתייחס אליהן. אני מתנגד לציונות ורואה בה תנועה קולוניאלית. אבל אישית נולדתי כאן, אני מרגיש חלק מהמקום ואין לי ארץ אחרת. זו לא רומנטיקה, זו עובדה. הקולוניאליזם הוא חלק מההיסטוריה ואנחנו נולדים לנסיבות היסטוריות. אני לא מחלק את המין האנושי רק לעמים, אלא גם למעמדות ולתפיסות. קסטרו אינו אינדיאני. אילו הספרדים לא היו משמידים את האינדיאנים, הוא לא היה חי בקובה. כך גם צ’אבס בוונצואלה ככל הידוע לי.
גם כאן אני שואף בראש ובראשונה לשינוי פוליטי לכיוון סוציאליזם, ולמען מטרה זו אני מוכן לשתף במידה שווה פולשים ונפלשים.
כדי להינצל מהתופת ההיא ברחה חלק ממשפחתי לפלסטין (לבסוף הם נתקעו בעיר הנמל קונסטנצה והגיעו לאחר הקמת מדינת ישראל), וחלקה האחר לצ’ילה. מדוע שם הם היו זכאים להישאר וכאן לא? ומה עם ניו זילנד שלך? יהודי בפלסטין זה לא בסדר, ולבן בארץ המאורים זה כן בסדר?
הקולוניאליזם הטביע את חוטמו לא רק בהרכבים האתניים, אלא באינספור עניינים אחרים, כולל גבולות.דרום אפריקה נשארה דרום אפריקה, בסהרה המערבית נאבקים התושבים נגד שלטון מרוקו רק משום שספרד וצרפת סימנו בין אזורי שליטתם גבול שרירותי, על פי קו רוחב גלובלי.
אין מה לעשות, הוויה הקולוניאלית הולידה עובדות, תודעות ותחושות.
ישראל בגבולותיה עד 67′ היא כעת יחידה אורגנית (בניגוד לשטחים שנכבשו אחר כך, שהפכו לישות אורגנית אחרת ולא "נעכלו" בירדן או בישראל).
יחידה אורגנית זו היא הנחת עבודה שכל פרויקט פוליטי ייעשה במסגרתה. תושבי נצרת וסכנין נאבקים למעשה בהשתלבות שווה באותה יחידה אורגנית מלאכותית שהם חיים בתחומה, ואילו תושבי ג’נין ושכם נאבקים לניתוק ממנה.
כבן ללאום הישראלי, שנוצר כאן עקב הקולוניאליזם, אני בעד ישראל כמדינת כל תושביה. אני חוזר: ישראל כמדינת כל תושביה. לפליטים זכות לשוב למקום שממנו גורשו, אבל גם הם ייקלטו באותה יחידה אורגנית, שקיומה ההיסטורי יתמשך בלא קשר להרכבה הדמוגרפי או הפוליטי (כמו דרום אפריקה).
ליוסף,
תודה, הבהרנו את גישותינו, אבל לדעתי אתה טועה גם עובדתית. חרם כלכלי וצורות התנגדות אחרות לא החלו מאז היווסדה של ישראל. בריטים שכיום תומכים בחרם על ישראל תמכו בחרם על דרום אפריקה, שתושביה הלבנים (חלקם לפחות) הם אחיהם בדם ודוברי שפתם.
בשנים הראשונות לכיבוש השטחים לא רבו ההפגנות נגדו, גם כי מי שאמור לעשות זאת היה עסוק בהפגנות נגד הכיבוש בוויטנאם.
חרם כלכלי יש על אינספור תאגידים מנצלים ומוצרים מזהמים. רשת מק’דונלד’ס היא בבעלות יהודית?
יש גם סנקציות לא מוצדקות, כמו על קובה. יש גם חילוקי דעות לגבי תופעה זו או אחרת שלא אכנס עליהן כאן, כי זה יטה לחלוטין את הדיון מנושא המאמר.
יש גם בעיות טכניות. את ארצות הברית "קצת קשה" להחרים. לסודאן (ואולי לאף מדינה אחרת מחוץ ליבשת אירופה) אין יחסי סחר מפותחים עם האיחוד האירופי כמו לישראל, וגם יש לה קצת נפט וגאז. אילו לדרום אפריקה היה נפט וגאז במקום זהב ויהלומים, לא בטוח שניתן היה ליישם את החרם כפי שיושם, ואולי האפרטהייד היה נמשך עד היום.
וזכור שאחרי הכול, אין לצערי כל חרם על ישראל דווקא מתוך החשש להיות מואשמים בדברים שהצגת. ומי יוצא נשכר מכך? הכיבוש ותומכיו.
ולסיום, איך אנו אמורים לנהוג במתנדבות ובמתנדבים שבאים לכאן מרחבי העולם לסייע באמבק בכיבוש? לשלוח אותם בתנועת יד מבטלת לדארפור?
אתה טועה בגישה שלך.
למרות שכוונותיך טובות, אם תתמוך בחרם האקדמי אתה מחזק מגמה הנובעת ממקום פסול ולא אובייקטיווי שמונע מאנטישמיות ושנאת ישראל ולא מרצון בטובת הפלסטינים.
הדוגמה המקבילה הטובה ביותר שאני יכול לתת לך היא אותם נטורי קרתא שהצטרפו לכנס הכחשת השואה של אחמינג’אד רק בגלל שיש להם הסכמה לגבי התוצר הסופי הרצוי – השמדת הציונות.
ההוכחות הברורות למה שעומד מאחורי החרם נמצאות בתגובתי הקודמת, שכן אם האקדמיה הבריטית היתה חפצה בקידום זכויות אדם וטיפול באזורי משבר אזי המאמצים היו מופנים לדארפור, סומליה, סוריה וסין.
ושוב – אני מבין את המניעים שלך ואולי אף מסכים איתם, אבל סדר העדיפויות של האקדמאים הבריטים מפיץ ניחוח של צביעות ואנטישמיות.
החרם שאתה חפץ בו משול בעיני לאונס קבוצתי
כאשר מטרת האונס לגרום לנאנסת סבל מקסימלי
הצרפתים הטילו האמברגו גשק על ישראל
האמברגו קרקע את חיל האויר הישראלי דבר שהביא מיד אחרי מלחמת ששת הימים לפתיחת מלחמת ההתשה ומיד לאחריה למלחמת יום כיפור
אני לא חושב שמישהוא בישראל ישכח לצרפתים את האמברגו שלהם
(האמברגו גרם למלחמה ולשנאה בין העמים)
לגבי המילה אפרטהייד וקשירתה לישראל
יש לי 2 דברים להגיד
אין לך מושג לגבי האפרטהייד הדרום אפריקני
וראוי שתלמד את הנושא
אני מזכיר לך רק מי הם האנשים שמלמדים במערכת החינוך שלהם על היהודים ומי
מטיף להרג יהודים בטלויזיה ובספרות
ומי מונע מהיהודים לנסוע בכבישים ומי זורק אבנים ומבצע פיגועים כנגד אוטובוסים
ומי מטיל עונש מוות על מכירת קרקעות !!
לא
אני לא בהיסטריה משום שהחרם שאתה חפץ ביקרו אינו בר מימוש
יובל ,
מסכים לכל מילה . כלום לא יזוז כאן עד שלא יווצר לחץ מתמשך וכבד שיפגע במקום הכי כואב למקבלי ההחלטות – הכיס שלהם .
חשוב גם לעודד חרם אקדמי . גם כאן לא מעט אקדמאים וצדקנים קופצים וטוענים שמי שנפגע הם כאלו המתנגדים לסיפוח דה פקט ( במקום כיבוש אמור מעתה "סיפוח ללא מתן זכויות ) כאילו שחלק הארי של אנשי אקדמיה בארץ בכלל הזיזו את התחת לעשות משהו כנגד העוולות . וגם אם כן , אני מוכן להיפגע ולסבול על מנת לגמור עם המצב הזה .
יובל היקר.
אני שמח על תשובתך וחושב שהתקדמנו צעד. ההכרה בכך שמדינת ישראל היא תולדה של כוחות קולוניאלסטים. כמו כן קיומה כמדינת אפהרטייד, כולל בתחומי הקו הירוק ובשביל להבין את זה מספיק להיות ערבי שמבקש להתקבל לישוב של יהודים שיש בו "ועדת קבלה", שתפקידה לבצע סלקציה בין המועמדים.
אני בהחלט מקבל את הטיעון שהקולוניאליזם יצר מבנים תרבותים ומדינים שהם היום מעשה מוגמר ומקובל על מדינות העולם הנאור, מלבד אולי שרידי צאצאי הילידים המקורים ששרדו אבל במרבית המקרים הם גורם זניח, משום שהם חוסלו ביעילות מרשימה ולא נותר להם כמעט כוח, מלבד אולי באפריקה.
בארץ המצב שונה. מדובר ביחידה מדינית חדשה שאיננה מקובלת ע"י אומות העולם. ישראל מוקפת במדינות חזקות בעלות משטר שאיננו דמוקרטי. כמו כן עוצמת העוינות בין הצדדים היריבים לדעתי חצתה לא מכבר את נקודת האל חזור שלה ולדעתי רק הפרדה בין הצדדים יכולה להביא לפתרון הבעיה.
אני בעד מדינת כל אזרחיה ואין לי שום בעיה עם זכות השייבה. כל מה שאני מבקש הוא במקביל את זכות העזיבה. בסך הכל מדובר על שלושה ארבע מיליון יהודים שיבחרו ללכת ולחפש את עתידם במקום אחר, לא מבצע מורכב במיוחד וכל מי שיהיה מעונין להשאר יוכל לעשות זאת.
לדעתי זו תהיה טעות איומה לאלץ את שתי האוכלוסיות לחיות יחד במעין ניסוי חברתי, שבמקרה הכי גרוע פשוט יסתיים בעוד מלחמת אזרחים עקובה מדם.
אולי זו בורות ואולי זה משהו אחר, אבל יובל הלפרין ואלו התומכים בקו שלו מעדיפים להיתמם ולהתעלם משיתוף הפעולה המשתמע שלהם עם ניאו-נאצים.
ביקשת, יובל, דוגמא לאנטישמיות? בבקשה. למטה תמצא נוסח מלא של מכתבה של הסופרת הבריטית פמלה הרדימנט אשר היתה פעילה מאוד בקידום כל מיני החרמות על ישראל, כולל החלטת החרם האחרונה. מכתבה נשלח לארגון יהודי בבריטניה שהביע נכונות להתגייס למען פליטי דארפור.
אם הדברים היו תלויים בי הגברת היתה מושלכת לכלא וספריה היו מועלים באש בכיכר טרפלגר. אבל כאן, מסתבר, יש לדעותיה אוהדים. שימו לב להכחשת השואה ולהתייחסות הבוטה ליהודים באשר הם. מקווה שהטקסט האנגלי לא ישתבש כאן.
From: Pamela Hardyment
Sent: 26 May 2007 13:53
Subject: Darfur
Ohmigod
You are worried about Dafur!!!!!!!!!!! Yet you have in a wonderful Nazi like killing machine (thousands of Palestinians have died or are incarcerated in camps, including Gaza and the West Bank) backed by the world’s richest Jews and , you are joking about Darfur aren’t you?
Whatever you say, and I don’t want to hear what you have to say because it will be the same old rhetoric, we in the UK have had enough of Israel, we (the NUJ of which I am a member) have finally voted to boycott Israeli goods (I have been doing this since 1957 so it just legitimises it and spreads the word, all items with 7.29 in the bar code, Jaffa Carmel, etc) – universities will bring in an academic boycott and architects are now joining in too. It won’t stop there, we will do all in our power to make sure that you do not take any more land (you have already taken mine and refuse to pay for it). We can no longer send money to the PLO or Hamas, but we are sending people, we are not afraid of your wall, your evil soldiers (and you worry about one missing soldier, ha!) and will continue. We used to be mild, respected you because of the so called holocaust (a nice round number 6 million, what about the homosexuals, gypsies, deformed, dissenters, they NEVER get a mention and my family were among them)
So yes, we are very angry, we are working against Israel whereas before we supported you, and we will do all in our collective power to make life as uncomfortable for you as you make it for the Palestinians, shame on you, shame on all Jews, may your lives be cursed
Yours with no shame whatsoever and no fear
Pam Hardyment
גם אני תמכתי בחרם כנגד דרום אפריקה ולו רק בגלל שהאפרטהייד הוא משטר גזעני מוצהר. שלילת הזכויות של השחורים לא היתה מגובה בשום צידוק בטחוני או הסטורי (הגזענות עצמה כמובן היתה הסטורית, אך לא היה מאורע כדוגמת מלחמת השחרור בו השחורים תקפו לבנים).
תשאל כל ימני מלבד כהנא זצ"ל וחבורתו, והם יאמרו לך שערבי שווה ליהודי כל עוד זה לא בא על חשבון העם היהודי בא"י.
להזכירך – הערבים תרמו תרומה נכבדה לחששות והניכור שחשים הציונים כלפיהם וזה המקור ליחס הציוני לערבים. לומר שזו אך ורק גזענות כמו בדרא"פ זו שטחיות וצביעות.
כמו שאמרתי קודם, לב ההתנגדות שלי לחרם הוא במניעים האנטישמים שלו, אבל גם בגלל שאני באמת מאמין שהציונות והכיבוש הם לא פשעים שמצדיקים חרם כזה שלא קורה כל יום בבריטניה (למרות שהם פשעים…), עוצמת התגובה של האקדמיה הבריטית, חוסר האובייקטיוויות וההבנה שלהם את הצד הציוני אומרים דרשני.
ליובל – מסכים לחלוטין עם תגובתך לצירוס.
באמת, אישית – כפי שאני מרגיש – אני רחובותי. כרגע – גולה בירושלים. אבל ביתי היחיד בעולם, הוא באיזור רחובות, בשפלת-יהודה. אין זה עניין של בחירה. בכל מקום אחר, אני בגלות.
איזה דגל יתנופף מעל ביתי? לא אכפת לי במיל. ממילא, בהיותי אנארכיסט, כל דגל של "קולקטיב" כלשהו, לנצח ייתפס, מבחינתי ובעיניי, כדגלו של כיבוש פשיסטי וזר. מלבד, אולי, דגל העיר רחובות. כך שהנקודה היחידה היא, מה מגשים את טובת הפרט – כל אחת ואחד מן הפרטים – והכלל, בצורה המאוזנת ביותר והאופטימלית. מוסכם עלינו, שזהו משטר סוציאליסטי – כלומר, כמובן עד שנוכל לפרק, כליל, כל סוג משטר באשר הוא ולהיפטר מקללת-השליטה, של אדם כלשהו על איזשהו אדם אחר, אינשאללה במהרה בימינו אמן. ונשאלת רק השאלה, כיצד אנו מביאים, את היהודים ואת המוסלמים, לידי כך, שיחיו יחדיו תוך שלום, אחווה ושיתוף-פעולה, יבינו, ששניהם כאן, שניהם תמיד היו כאן ושניהם ישארו כאן לעד ואיש אינו הולך לשום מקום. כעת בואו נניח, שאנחנו מחזירים הנה את הפליטים (שאני בהחלט מסכים שזה, ברמת התיאוריה, צודק). עזבו מלים גבוהות ותיאוריות מרקסיסטיות – איך אנחנו מביאים, פלאח פלשתינאי, התומך – נגיד – בחמא"ס, שגורש ב-1948 מקוביבה (עמק הטל וכפר גבירול בימינו) ואת שכנו המיועד, מצביע ליכוד ואוהד בית"ר, לידי-כך, של?א ינסו לשחוט, אחד את השני, בהזדמנות הראשונה שתיקרה לידיהם. כפי שאני רואה זאת, אני חושש מאד, שזוהי משימה בלתי-אפשרית בעליל. הביטו מה קרה ברואנדה, בלבנון, בבוסניה… אפילו אחרי עשרות שנים, של חיים משותפים, תעמולת-אחווה אינטנסיבית ואף נישואין בין הקבוצות, עדיין – הכל התפוצץ והיו מאות אלפי הרוגים וטבוחים. אנשים, שרק אתמול התחבקו ושרו ורקדו ביחד, טבחו איש את משפחת-רעהו, בצמאון-דמים, אשר שום הגיון אינטלקטואלי, לא יוכל להבינו לעולם – כאשר לא רק על-פי הסוציאליזם, אלא גם בהתאם לקפיטליזם, הם ירוויחו הרבה-הרבה יותר, אם ישתפו ביניהם פעולה (הרי לו היה שלום בבוסניה, למשל, או בלבנון – רק מהתיירות, נטו, יכלו כולם שם להתעשר! עוד יותר מאשר שווייץ – היו כולם עשירים, אפילו לא היו מאמצים את אמונותינו, בדבר ביטול-הרכוש וסוציאליזם נאור!). וזה באשר לשיבת-הפליטים – לדעתי, אם הפליטים חוזרים, כולם או מרביתם, לערי ולכפרי-מוצאם – אנחנו נהיה חייבים, לשוב למולדות-סבינו. לא תהיה ברירה.
כעת – נשאלת השאלה הגדולה מכל: האם עמי-אירופה, שבשעתו גירשונו וצרחו לנו "לכו לפלשתינה!! לכו לפלשתינה!!" יהיו, לפתע-פתאום, כה להוטים לממש, חזון יפה זה – שלמרבה-השעשוע, שותפי לו, הוא הנשיא אחמדיניג’אד – לחזור בהם, לחלוטין, מכל עברם האנטישמי ולפתוח לפנינו את דלתותיהם, מחדש – על-מנת לתרום את שלהם, לריפויו המלא, של המזרח התיכון?
תמהני…
אז מה אתם אומרים – שאפנה לשגרירות הפולנית, או לנציגות ממשלת האוטונומיה הכורדית בעיראק? ועוד לא דיברנו, על השורשים הספרדיים, של חלק מן הפולנים….הרבה אופציות יש, מה נאמר ומה נדבר. הרבה אופציות יש.
לצירוס – בבקשה. מי מונע ממך, לכתוב לנשיא פולין, לנשיא אוקראינה, לראש-ממשלת ספרד, למלך מרוקו, לראש-ממשלת אוסטריה (וכו’ וכו’…) ולשאלם, האם יהיו מוכנים, להעניק מחדש אזרחות, לכל היהודים צאצאי יוצאי-ארצותיהם ולקרוא לכולנו לשוב?
תפאדל!!
ודברי אמזלק – "אם הדברים היו תלויים בי הגברת היתה מושלכת לכלא וספריה היו מועלים באש בכיכר טרפלגר" – מבהירים לנו הבהר-היטב, מי הוא הנאצי האמיתי כאן….בררר.
אני לא יודע האם בהערתך האחרונה לאמזלק נקטת בנימה צינית או לא, אך בכל מקרה אמזלק צודק לחלוטין בדבריו לגבי פמלה הרדימנט ומכתבה.
רק עוור לא יבחין שמדובר בהסתה אנטישמיות פרועה שאין לה דבר עם הפלסטינים וסבלם.
אני מצטרף לקריאה של אמזלק לשפוט אותה על הסתה ולהחרים את ספריה.
הגברת שציטטת את דבריה Pamela Hardyment היא דמות שולית כל כך שגוגל נותן רק 58 תוצאות חיפשו עליה שרובם הגדול ציטוטי המכתב שלה ע"י גורמי הסברה ישראלים או ציוניים. אם לא נתחשב בהם הרי שאתה, נמרוד אמזלק, אישיות מפורסמת יותר ממנה (בערך 20 אזכורי גוגל). להחליט שהחרם "אנטישמי" על סמך מכתב אחד של אנטישמית אלמונית (אלמונית עד לפני כשבוע) זה קצת לא רציני. יש בין תומכי החרם אנשים אמיתיים (כאלו שיש להם ביוגרפיה) אשמח אם תראה לי ציטוט אנטישמי מהם.
דניאל, אתה קראת את המכתב שמר אמזלק ציטט?
מעניין שאתה מכולם, שתגובותיו לא תמיד איך נאמר זאת, עדינות. ביחוד לגילויי צחנה כמו הטקסט החולה שכתבה הגברת המכובדת, ממהר להגן עליה מפני אמזלק הנאצי. קצת פבלובי מצדך.
אני לא מבין דבר אחד
אם כל האמצעים כשרים במלחמה כנגד "הכיבוש"
למה לישראל אסור לבצע את כל מה שנחוץ בהתאם לצרכים הלאומיים
למה ישראל מנועה מלהכות במכה מקדימה ?
למה רק ישראל מנועה להטיל חרם ולהגביל את יכולת הפעולה של אויביה משמיציה ושונאיה
בארץ ובחוץ לארץ ??
מי שמטיף לחרם על יבוא בטענות כאשר יוחרם
או יוכה כתגובת נגד
דניאל,
אני מסכימה איתך שבמצב הקיים כשהרוחות לוהטות מכל הכיוונים אין מצב ליישב את היהודי הממוצע עם הפליט הפלסטיני הממוצע. הפצעים העמוקים שחרתנו בעם הזה יגלידו במשך שנים רבות, וזאת רק אחרי שנכיר בפשע שחטאנו להם.
מצד שני זה לא יהיה צודק אם לא נחזיר לאנשים את בתיהם. אבל במציאות של היום, אין זה נראה אפשרי. האפשרות היחידה היא כמובן להחזיר שטחים, ליצור שתי מדינות נפרדות תחילה לחלוטין, ואולי עם השנים הרבות שיעברו הפצעים יתחילו להגליד ואז נוכל אולי לחזור לימים הפסטורליים שבא"י ערבים ויהודים חיו בשלום זה עם זה.
אבל כדי שעם ישראל יחיה בשלום עם שכניו עליו תחילה להבין שאין מה לעשות – אנחנו שוכנים במזרח התיכון וזה אומר מן הסתם שפה זה לא אמריקה או אירופה (על אף ניסיוננו הנואש ליצור פה ממלכה הקפיטליסטית) וכל ההתנשאות והגזענות כלפי העמים הערבים לא רלוונטיים למציאות שלנו. כל היהודים הצדיקים פה חייבים להבין שאנחנו לא עם סגולה, המציאות מוכיחה לנו זאת יום יום 🙂
ואחרי היחשפות קשה לישראלי הממוצע, לדעותיו, לנטיותיו האלימות ולנחמניסט הממוצע עם ריקודיו האלימים ולמג"בניק הממוצע הבהמי או לדתייה הפסיכית-מתנחלת אם ל 8, הייתי מוכנה להעתיק מגורי למקום אחר , לחופשה קצרה- ארוכה למרות שבסופו של יום, היהודי ישוב לחור שלו, כאן, כנראה שאין דרך אחרת.
שילטון האפרטהייד קרס שנה ליפני קריסת ברית המועצות
למה שנעזוב את הארץ הזו חזרה לאירופה או כל מקום אחר ?
אם אתם רוצים לבטל את העבר – תמציאו מכונת זמן !
לא ניתן להשיב את מה שהיה..במיוחד לא בצורה בוטה ומטורפת כמו שאתם מציעים…
חוץ מזה היו פה יהודים מלפני שהציונים הגיעו
אז להם יהיה "מותר" להשאר ?
באמת…
תשלחו מכתב לאחמדינג’אד עם ההצעות שלכם..אני בטוח שהוא יהיה מוכן לממן לכם את הטיסה …
לגלית – מסכים איתך לחלוטין.
לחוצפית – לא מעניין אותי במיל, מהו הטקסט, שמיסייה אמזלק ציטט. מי שמטיף, לשרוף ספרים בככר העיר ולהשליך את כותביהם למאסר, הוא – ע"פ מלון-מושגים שלי – נאצי.
ומלבד זאת, לא יזיק לאמזלק, אם יעיין באי-אלו כתבים, של חבריו החדשים לדרך, אנשי גוש אמונים. וזה אפילו בעברית, זמין ונתון לו שיקרא, בכל פורום ב"תפוז" ובכל שלשולי-הטוקבקים של YNET ודומיו. אם אחרי זה, הוא לא ירגיש גועל מ?ר?כ??ז, מן הימין הישראלי – אליו הצטרף כעת – אז כבר אין לי מה לומר לו.
יש דברים שרק הזמן ירפא. יש לקוות.
דניאל היקר.
להבדיל ממך "האנרכיסט, אני איש של המערכת. אני מאמין במערכת משום שאני יודע, שכשיש אנרכיה, החזקים, בסופו של דבר משעבדים את החלשים. רק מערכת, הוגנת, אנושית ובאמת חופשית, יכולה למנוע מצב שכזה. משום כך אני לא פונה אישית לאף שגרירות זרה בעצמי. יש מערכת ואני חלק ממנה, במובן האנושי שבה. כלומר הקשר שלי הוא לבני אדם ולא לחומר. אני קשור למשפחה שלי, לחברים, ובעצם לכל עם ישראל. גורלי קשור בגורלם והקמנו לעצמנו עיר מקלט כאן בארץ ישראל. אוד מוצל משריפה. אבל מה לעשות, גם כאן לא בא השלום על ישראל. לא רק זאת, גם אומות העולם אינם מכירות באמת בזכותנו להתקיים כאן. השאלה שאכן נשאלת היא האם יסכימו אם כך אומות העולם הנאור לציין בפנינו, בעיקר לאור הנסיבות הלא נעימות שבגללן הגענו לכאן, היכן כן אנחנו יכולים להרגיש בבית, בטוחים, כקבוצה.
כפי שהיטבת לציין, מימוש זכות השייבה, אם כל הצדק שבה, היא מתכוון למלחמת אזרחים עקובה מדם ואולי אף שואה נוספת. אישית אין לי בעיה לקחת סיכון של עוד שואה, אבל במסגרת פיתרון הסיכסוך הבריטי באירלנד או בכל מקום אחר בעולם, אבל לא על הראש של המשפחה שלי. למה? מי ששואל "למה" כדאי לו ללכת לטיפול כי סביר להניח שהוא מיזנטרופ ורוצח המונים בפוטנציה, וזה משום שהבסיס לאנושיות הוא קודם כל אהבה, ומי שלא אוהב אף אחד באופן ספציפי סביר להניח שהוא לא אוהב אף אחד.
וכאן אני שוב חוזר לעצם הענין. יש לנו מדינה ולמדינה הזו יש מערכת שמקיימת קשרי חוץ בשם העם הזה. ורק פנייה רשמית של המערכת הזו למערכות השכנות לה היא אכן פניה, שהעם הזה עומד מאחוריה. וזה מה שאני רוצה. את כל החברים שלי איתי, באופן רשמי, בניו זילנד, שוחים עם דולפינים במקום לרדוף אחרי מידי אבנים.
— קישור —
מדוע החרם הזה, לא זו בלבד שהוא מוצדק, אלא שמצווה היא להרחיבו – עד שיקיף, כל מי שינסה לסחור עם מישהו, המוכן לשקול איזה מסחר שהוא, עם איזשהו גוף ציוני, בארץ ובחו"ל כאחת.
ישראל היא גידול סרטני. היא גרועה מדרום-אפריקה של פעם לאין-שיעור. וגידול סרטני, חובה להרעיב – עד שיעלם כליל.
למעשה, האפרטהייד קרס סופית ב-1990. באותן שנים ברה"מ כבר החלה בתהליכי "הפשרה" ביחסים עם העולם הקפיטליסטי ובמסגרת זו הפסיקו לתמוך במדינות אפריקאיות שונות. מה שהביא את ארה"ב להפסיק "להצטרך" לתמוך בדרום אפריקה.
קראו הדו-שיח הבא, האומר הכל, כל מה שנחוץ לך לדעת וההנהגה והתקשורת מכסים ממך, בשלב מאוחר ומתפורר זה של הציונות המדינית:
סתם אחד (יום שלישי, 05/06/2007 שעה 20:44):
הבעייה היא אחרת: בכרטיסי זוטא של מפעל הפייס לא זוכים בכלום. מקסימום זוכים בכרטיס נוסף. יאבאבה, נוכלים עליכום.
____
סוריא (יום רביעי, 06/06/2007 שעה 4:51):
בקיצור מעגל סגור
———
סתם אחד (יום רביעי, 06/06/2007 שעה 4:58)
בקיצור – נזקים. לוקחים ומתחמקים מלהחזיר משהו.
עובדים עם הפה ועובדים לפי העין. מבינים רק כוח. בקיצור – גנבים ומזיקים. צריך משטרה חזקה, במקום להכנס איתם לדיבורים.
רק כסף מדבר אליהם. הצרה שלא אוהבים לתת תמורה. למדו לדבר יפה ולשחק אותה מכובדים כאלה. גנבים בני גנבים. אסור לתת להם כבוד, למה זה מחזק אצלם את התחושה שקל לעבוד על כל העולם (חוץ מהקרובים אליהם, הם צריכים מישהו להתפאר על "גאוניותם" בלגנוב) , ושהשקרנות והנוכלות לוקחת בגדול.
גם עושים עבודה חרא, כמה שפחות טובים, יותר גונבים. אוכלי חינם ומביאי נזקים.
מעגל סגור. אבל מה, אנשים כועסים. אמרו לי (גם ערבים) "קרוב יום הדין", ישלמו בענק על הכל, עד הסוף.
———————
לוי (יום רביעי, 06/06/2007 שעה 9:15) :
האם מדינת ישראל תעבור את שנת ה-70 ?
לאור המימון המאסיבי שהאנטישמים הישראלים מקבלים מהאנטישמים בעולם ספק אם מדינת ישראל תתקיים בכלל .
האנטישמיות הישראלית מבוססת על מאה שנות ציונות אנטישמית וחמישים שנות חינוך אנטישמי ההצלחה של שני גורמים אלו די מרשימה .
—————-
סתם אחד (יום רביעי, 06/06/2007 שעה 9:20):
תהפוך גם אתה אנטישמי, ואולי תוכלו אתה ומשפחתך להשאר בפלשתין לאחר שהארץ תוחזר לבעליה. אחרי הכל, הפלשתינאים הם אנשי תרבות, חברים טובים, ואנשים נעימים והגונים יותר מ-90% מאלה שסביבך. תעשה חשבון פשוט. חזירות או אמת. חיים או מוות או בריחה לארצות נוצריות.
ההנהגה, האליטות ובעלי העמדה לא יתנו לך כל הגנה, הם משלים אותך.
והם משלים אותך מסיבה מצויינת מבחינתם: מטרתם בשלב מאוחר זה, היא לצבור במהירות ככל היותר כספים לעצמם על חשבונך, בשביל להכין לעצמם "נחיתה רכה" בארצות יעדי הבריחה לעצמם ולמקורביהם.
ליקט והביא: מיכאל שרון
הגברת הנ"ל מופיעה בגוגל 156 פעם, בחיפוש עם גרשיים.
— קישור —
חיפוש בלי גרשיים מניב 1080 תוצאות
— קישור —
נמרוד אמזלק, שהיה לא מזמן חבר הועד המרכזי של מק"י מתיצב כעת בגדה השמאלית כדי להזהיר אותנו משיתוף פעולה רחמן ליצלן עם ניאו נאצים. אמזלק הביא נימוק "אדיר": אישה אחת אנגליה שהיא ככל הנראה אנטי שמית או חולה רוח או שניהם יחד תומכת בחרם ומכאן עלינו להתנגד לו. באמת? איה טעיון חזק!
אגב, האישה ששמה פם הרדימנט אינה מוכרת ואינה אשת ציבור, בגוגל יש על שמה רק שני איזכורים מלפני 15 שנה.כשהיינו ילדים וביקשנו לצחוק על טענה פרימיטיבית היינו אומרים שזו טענה אא"א:
איש אחד אמר. נו, אז מה?
מי שאינו פועל בכל הצורות הבלתי אלימות נגד הכיבוש הוא שמפקיר את העתיד של ישראל.
יש עניין ציבורי במסעות אמזלק כיוון שהתחיל את דרכו לעבר הימין בהתקפת שלוחת רסן על מוחמד ברכה והערבים הלאומנים כביכול בחד"ש.
אזי בבחריות אחרונות פעל נמרצות לאמיר פרץ. וכיום הוא מפקיר אותנו מבלי לעוץ לנו איך להצביע בשבוע הבא: ברק או עמי אילון.
חיפוש בלי גרשיים יתן כל מסמך שרשום בו השםפ הפרטי בעמוד 4 ושם המשפחה (צמוד לשם פרטי אחר) בעמוד 217: לא רציני.
כדי לדעת כמה אזכורי גוגל יש הולכים לעמוד האחרון ושם פתאום המספר מתכווץ פלאים ומופיע המשפט:" על מנת להציג את התוצאות הרלוונטיות ביותר, הסרנו כניסות דומות מאוד ל- 57 שכבר הוצגו."
אם משמיטים את ציטוטי המכתב הזה שלה (הנה הדיון הזה שלנו מוסיף לה עוד אזכור ועוד מעט נמצא את שמה אלפי פעמים כשממשלתנו תנפנף בו) מסתבר שפעם האישה הזו פרסמה ספר שירים שאף אדם לא טרח לכתוב עליו חוות דעת או ביקורת בהוצאה אלמונית לחלוטין (כנראה במימון עצמי). מכל סיפור ה"אנטישמיות" נשארנו עם התפרצות של אישה אחת שכנראה הייתה עד לשבוע שעבר ידועה לקרובי משפחתה ולפסיכיאטר המטפל בלבד. והנה אנו עוסקים בה ולא בעשרות אנשים רציניים ומנומקים שתומכים בחרם: זה מלמד מעט מאוד על אנטישמיות או על אנגליה והרבה עלינו.
ומדוע ישראל "היא גרועה מדרום-אפריקה של פעם לאין-שיעור"?
ומה עניין סרטן לכאן?
בקיצור, מה קורה כאן בגדה השמאלית?
אם תחפשי "נועה חברה של תאילנדי בשם איציק" בגוגל בלי גרשיים, תקבלי 18 תוצאות.
ד"ש לאיציק.
נראה לי, שהוא נמנע מלייעץ בנגע ל"אבו?דה", כי בינתיים דהר עוד ימינה – אל ליברמן, או אל גאידמאק.{צמרמורת}