היום הפגינו משפחות מחוסרות דיור מהמאהל ב"בור שיבר" במרכז ירושלים. המעניין בהפגנה היה ההתנגשות החזיתית בין המשפחות המפגינות לבין בעלי הרכוש העשירים – נציגי מלונות היוקרה בירושלים כשהמשטרה מצטרפת אל העשירים.
ממש כמו בסרט סובייטי ישן, של תקופת המהפכה, או אולי זה רק הדימוי שלי. ובכל מקרה להלן סיפור ההפגנה. יצאנו מהמאהל בו יושבות משפחות מחוסרות דיור כבר כחודשיים (מדי כמה שנים קמים שוב ושוב המאהלים של מחוסרי הדיור. אלו שנפגעו בשל בעיות משכנתא, או בעיות דיור שונות ומשונות. משפחות, חלקן חד הוריות, נזרקות לרחוב תרתי משמע, והמדינה תמיד אינה עוזרת שכן הן נמצאות מחוץ לכל תוכניות הסיוע לדיור הקיימות. רובן של דיירי המאהל הם מזרחים). מטרת ההפגנה הפעם היתה להעלות את הנושא מחדש לסדר היום הציבורי, מאחר שהעירייה ומשרד השיכון ממשיכים להתעלם מן המאהל. המטרה היתה להפגין מול מלונות היוקרה של ירושלים איפה שמשתכנים מיליונרים שתורמים לסוכנות וראשי הסוכנות עצמם, בסוויטות המפוארות של מלון "דוד המלך" ומלון "מצודת דוד".
התהלוכה, בה השתתפו כ-30 איש, רובם משפחות מהמאהל וכמה פעילים חברתיים שבאו להזדהות, החלה כמסע נינוח ברחובות ירושלים כשהמשטרה מלווה אותנו. כל עוד הלכנו ברחובות הכול התנהל בשלום ובידידות עם המשטרה. אבל הנה אנחנו מתקרבים אל מלונותיהם של העשירים. ברגע שהמפגינים והמפגינות נכנסו אל תוך תחומי המלון "מצודת דוד המלך" התחילה המהומה. אחד העובדים (או אולי המנהלים), חנוט בחליפה נאה, בא ודרש הפסקת הצעקות והרעש. השוטרים ניסו לחטוף את התופים מידינו והאלימות היתה בדרגה נמוכה. אבל כשהגענו אל סמל היוקרה והדיור לעשירים: מלון המלך דוד, מקום משכנם של עשירים ורוזנים (וכמובן גם ראשי ממשלות), כאן התחילה האלימות המשטרתית להעלות דציבלים. אחד המנהלים דרש מאיתנו להתפנות. השוטרים זינקו מיד להגן על הרכוש הפרטי במהירות ובכוח רב, תוך שהם מכים כמה מפגינות ומפגינים, היכו את איילה סבג שעמדה בראש ההפגנה ועצרו באלימות רבה את אחד המפגינים. המסר היה ברור: תעשו מה שאתם רוצים, אבל למקום מגורי העשירים אל תתקרבו. המפגינות והמפגינים, כולל משפחות עם ילדים, התיישבו על הארץ בניסיון למנוע פינוי (זה היה רק במבוא המוביל אל הכניסה), וכאמור פוזרו בכוח רב.
לפעמים ישנן תמונות חדות, כמו שאמרתי בסרטים המעמדיים הישנים. למה קפצו השוטרים והפעילו כוח מול קבוצה קטנה שברובה הגדול היתה נשים וילדים, כאילו אותם ילדים עומדים לגזול מדיירי המלון את דירותיהם? אותן משפחות קשות יום ביותר, שגם דירה אין להם, ואולי רק חוסר הברירה מאלץ אותן לישון במאהל ולנסות ולהיאבק על קורת גג. לי נראה שהלהט והנחישות המשטרתית הזו באו בשל הסמל, סמל העושר שמהווה מלון המלך דוד.
במאבק הצודק שלכם. זה רק חלק אחד בפאזל הרקבון שמרכיב את מדינת העושק שלנו. והלוואי שהוא ייפתר בקרוב.
זהו סימפטום של הפאשיזם האכזר והנורא הפושה בארץ והאטימות המנוולת של ממשלת העוון המושחתת המורכבת, בין היתר, מלאומנים-גזענים ימנים קיצוניים, מושחתים ונפשעים ושלוחותיה וכן של המוסדות העירוניים האטומים למצוקתם של שכבות העוני והדלות, וההשלכה של מדיניות נפשעת זו על הציבור הרחב, שהופך יותר ויותר ללאומן ולגזען שנפשו הופכת גסה ואטומה למצוקות.
שימו לב לקשר לזוועת הפסקת החשמל ברצועת עזה, המהווה פשע אנושי נורא שאין דוגמתו, וקראו את תגובות רוב הטוקבקיסטים הלאומנים הימנים הגזענים לפשע נורא זה ותתפלצו.
"פריחה" של הנאציונל סוציאליזם בארץ כבר אמרנו?
וידאו על המאהל
למעוניינים, וידאו על מאהל נפגעי הטרור הכלכלי-חברתי וההפגנה הגדולה בתשעה באב.
— קישור —
בתגובה לניצן אביב .
אין לי חשק להרחיב לגבי כל השטויות שכתבת אבל לפי מה שמתפרסם בתיקשורת הערבית מי שאחראי לחושך בעזה הם החמאס והפתח . לישראל לצערך הרב אין שום קשר לדבר . שמור את בלוטות הרעל שלך למקום אחר ולהזדמנות אחרת .
למקס אפלבאום:
תגובתך המאוסה, שדומה לתגובות טוקבקיסטים לאומנים גזענים "סוציאל-נאציונליסטים" אחרים בתקשורת מעידה על נכונות תגובתי!
הכיצד זה יכולה ישראל לעמוד מן הצד, מנגד, כצופה פאסיבית במאבק זה ולא לעשות דבר מחד ולשפשף ידיה בהנאה ובסיפוק ולצפות במאבק זה מאידך, כשמליון תושבים סובלים סבל נורא ואיום, כשהם נתונים בעלטה זה ימים ועוד להתיימר להיחשב כמדינה מוסרית?